אתר הבית בפייסבוק
אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

הגיע זמן הסדרה – בעלי משקים מחשבים מסלול מחדש

מדוע רשות מקרקעי ישראל הגבירה את האכיפה ואיך מעבירים את המשק לדור הבא? שנת 2018 מסתמנת כשנה עם אתגרים רבים למושבניקים ובעלי הנחלות


אחת המגמות החשובות במרחב הכפרי בשנים האחרונות היא המעבר להסדרת זכויות. בין אם משום שרשות מקרקעי ישראל הגבירה משמעותית את אכיפתה ובין אם לאור מצוקת שטחי נדל"ן במדינה. אולם מי שבקיא בפרטים יודע היטב שמהפכת ההסדרה לא עוברת חלק.

מצד אחד, ברמה התכנונית, הדינמיקה בין בעלי הנחלות לרמ"י מתקיימת לעתים בחריקות. מצד שני, העברת הנחלות והמשקים בתוך המשפחה, מהמייסדים לדורות הבאים, הינה קרקע פורייה (תרתי משמע) להתפתחותם של מאבקים פנים משפחתיים.

"עלייה במספר הפניות"

"בעלי נחלות ומשקים ברחבי הארץ מתמודדים עם עולם שהולך ומשתנה", מסביר זיו סלומון, מנכ"ל חברת נחלת אבות המתמחה בתהליכי הסדרה והעברות בן דוריות, "זו סיטואציה שקיימת בתוך תפאורה של חילופי דורות אשר הופכת פעמים רבות למשברים".

"החברה שלנו, אשר מפעילה צוות של מומחים שחיים ונושמים את ההתיישבות העובדת, מרגישה היטב את העלייה במספר הפניות. בפרט כאשר ההחלטות שמתקבלות במועצת מקרקעי ישראל משתנות בתדירות גבוהה, ובמיוחד לאור העובדה שההיבטים המשפטיים הנוגעים לבנים ממשיכים ויורשים אינם מקשה אחת".

קרקע פורייה למאבקים פנים משפחתיים. נחלה בגליל (צילום: shutterstok)


הסוגיה התכנונית

בכל הנוגע להסדרה תכנונית, כלומר – הסדרת הזכויות מול רשות מקרקעי ישראל – ניתן בהחלט לזהות אכיפה מוגברת בתחום. יש מי שקושר זאת לביקורת שהוטחה כלפי רמ"י על ידי מבקר המדינה בדו"ח האחרון ואשר עסקה בהרחבה בבנייה בלתי חוקית.

"רמ"י חישבה מסלול מחדש וזה ניכר בשטח", אומר סלומון, "הפרות שלא הוסדרו במשך עשרות שנים נחשפות, פקחים מופיעים בנחלות בהפתעה, קנסות גבוהים מוטלים, הליכים משפטיים נפתחים ויש גם זימונים לחקירות. אנחנו יודעים אפילו על שני מקרים קיצוניים וטראגיים מהתקופה האחרונה של התאבדות במושב באזור השרון, כאשר באחד מהם המנוח ריסס על קיר המחסן את המילים הקשות - המינהל הרג אותי".

הכירו את החלטה 1523

עם בואה של 2018, ההחלטה הקונקרטית שיש להכיר היא החלטה 1523 של מועצת מקרקעי ישראל. מדובר בעדכון להחלטה 1464 שנכנסה לתוקף ביולי 2017 (אשר המשיכה במידה מסוימת את החלטה 979 על גלגוליה השונים.

החלטה 1464 הביאה בשורה של ממש כאשר היא קבעה נתיב שבמסגרתו ברי רשות במושבים יוכלו להפוך לחוכרים לדורות בתמורה להיוון הנחלה. במקביל, ההחלטה, שיישומה הסופי הינו התנתקות מהמינהל והיפרדות מהסטאטוס הבלתי בטוח והייחודי רק למושבים, הקרוי ברי רשות, כללה תמריצים לבצע מגוון פעולות שאינן תלויות באישור המינהל. למשל, השכרה למגורים, בניה למגורים בהוראות התב"ע, ביטול הדרישה לרצף בן דורי, בניית בית שלישי ובעתיד (מותנה החלטות פוליטיות) אפילו רביעי ועוד.

החלטה 1523, אשר מעדכנת ומחליפה את החלטה 1464, הוסיפה מספר היבטים. לדוגמה, הנחות במושבי עוטף עזה ובמושבים באזורי עדיפות לאומית, הנחות בגין נחלות אשר שולמו עבורן דמי הסכמה בעבר, והנחיות ספציפיות אודות שטחי מגורים מעל שניים וחצי דונמים. סלומון מדגיש כי הסכם חכירה לדורות הוא איננו עניין של מה בכך. "הסכם חכירה לאחר הסדרת הנחלה מקפל בחובו את פיזור הערפל העתידי בהיבטים כמו פיצול מגרשים, השבת קרקע לרשות בגין שינוי ייעוד, אפשרויות בנייה וכדומה", הוא מסביר.

"מושבניקים ברחבי הארץ מתמודדים עם עולם שהולך ומשתנה", זיו סולומון (צילום: יח"צ)


עוד במדור: עשור מהיום - כך ייראה היצע הדיור בקיבוץ >


מה בנוגע למשפחה עצמה

"הסדרה תכנונית מול רמ"י היא רק חלק אחד מהאתגר", מדגיש סלומון, "אי אפשר להתעלם גם מהנושא המשפחתי. ברוב המקרים המייסדים כבר אינם מסוגלים לקיים את המשק ויש הכרח להעביר את המושכות לדור הבא. מכיוון שהמשק צריך לעבור כיחידה פועלת ומתפקדת, ולא מדובר בירושה של דירה בעיר, קיים פתח ברור למאבקים בין הילדים. במיוחד לאור העובדה שערכן של הנחלות נמצא בעלייה ושקיימת תנועה ערה מהעיר לכפר".

"יתרה מכך, חשוב להתייחס גם לשלבי הביניים. כלומר, לתקופה שבה ההורים שהקימו את המשק עדיין בחיים, אך אינם מסוגלים לקיים אותו מפאת גיל, מצב בריאותי, מצב סיעודי וכדומה. בחברת נחלת אבות אנו נחשפים לסוגיות המשפחתיות הרגישות האלה כמעט מדי יום. אלו סיטואציות שמעמידות את התא המשפחתי בפני מבחנים של ממש, שיכולים להתגלגל לכדי סכסוכים קשים ביותר".

"פתרון ליישום מיידי"

סלומון מכוון למקרים שבהם בני הדור השני או השלישי נדרשים (או מעוניינים) להיכנס למשק כאשר ההורים חיים אך לא מסוגלים להפעיל את הנחלה וחלקיה. "במקרים מסוג זה, יש שאלות רבות שעולות וצריכות לקבל מענה", הוא אומר, "מי ידאג לתפעל את המשק, מי יהיה הבן הממשיך או היורש, מי יעבור לגור בנחלה, מי ייקח על עצמו את האחריות לדאוג לכל מחסורם של ההורים ועוד".

לאור העובדה שהסדרה "פנים משפחתית" היא אתגר לא פחות מורכב מהסדרה תכנונית מול רשות מקרקעי ישראל, סלומון וחברת נחלת אבות השיקו לאחרונה פתרון ייחודי.

"הבנו שיש צורך להציג פתרון אמיתי ליישום מיידי", מסביר סלומון, "אנו קוראים לזה 'סל שמירת זכויות' ומדובר על מנגנון שמבוסס על ארבעה מרכיבים – מינוי בן יורש או בן ממשיך, או העברת המשק במתנה ללא תמורה, עריכת הסכם משפחתי בין ההורים והאחים כולל בני זוג, בדיקת איזון משאבים על ידי שמאי לגבי כל מה שהתקבל ויתקבל מההורים לילדים והפקדת צוואה הדדית נוטריונית בבית המשפט".

"רמ"י חישבה מסלול מחדש וזה ניכר", מנהל מקרקעי ישראל בירושלים (צילום: גיל יוחנן)

לסיכום, בעלי נחלות ומשקים נדרשים בשנים האחרונות להתמודד עם מציאות לא פשוטה. עבור רבים מהם, אשר גדלו בנוף חקלאי ומשפטי אחר לגמרי, מדובר בתזוזת לוחות טקטוניים. שינויי סדרי עולם היוצרים אי וודאות, מתחים וחששות. רבים מתלבטים כיצד יש לבצע נכון את המהלך, מהי ההתנהלות מול רמ"י בנסיבות המשק הספציפי, איך לוודא שהמשק עובר באופן מיטבי לידיהם של הבנים הממשיכים ועוד.

"אנו ממליצים בראש ובראשונה על קבלת ייעוץ מקצועי", אומר סלומון, "מערכת שתוכל להכווין את המשפחה אל הארץ המובטחת תוך היכרות מעמיקה עם כל הניואנסים המשפטיים והמקצועיים. מומלץ גם שהייעוץ המקצועי יגיע ממומחים שבאים מהשטח בעצמם. למשל, אצלנו, בנחלת אבות, כולנו אנשי ההתיישבות העובדת. כלומר, לא רק שצברנו את הניסיון והידע הדרושים, אלא שעשינו את זה בעצמנו וחווינו זאת על בשרנו".
 
רוצים לקבל ייעוץ בנושא נחלות ומשקים? לחצו כאן > 

כתבות נוספות בנושא:

ד"ש מקרמבו: הקיבוץ ממבצע סבתא מזמין אתכם להיקלט

בקיבוץ כיסופים מזמינים משפחות מכל הארץ עם היצע מצוין – קליטה לחברות מלאה ובניית בית בעלות נמוכה. אז יצאנו לפגוש שלוש משפחות שקפצו על ההזדמות

ליל סדר בקיבוצים - המסורת עדיין נמשכת?

פסח הוא אחד החגים המיוחדים ביותר בלוח השנה והדברים נכונים גם לגבי התנועה הקיבוצית. מה כה מיוחד בחגיגות ליל סדר בקיבוץ וכיצד המסורת נשמרת בימינו?