אתר הבית בפייסבוק
אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

איך קרה שירוחם עקפה את תל אביב בביקוש לדירות להשקעה?

40 שנים לאחר שמאיר אריאל הגדיר אותה עיירה שעושה את עצמה מתנמנמת, ירוחם מתעוררת לחיים בסערה. שיחה בקצב מהיר עם ראש המועצה המקומית, מיכאל ביטון. כתבה רביעית בנושא


לפני כמעט 40 שנה, מאיר אריאל אסף עמו כמה חברים טובים ויצא למסע הופעות חינם ברחבי הארץ. כאשר החבורה העליזה הגיעה דרומה, אריאל כתב על חוויותיו את אחד השירים המפורסמים ביותר שלו – בצהרי היום. "ירדנו לירוחם, לשתות פחית של צהריים, במרכז המסחרי המאובק". במרוצת השנים, המילים הללו הפכו לסמל המסחרי של ירוחם, עיירה ש"עושה את עצמה מתנמנמת". ובכן, אם תשאלו על כך היום את ראש המועצה המקומית, מיכאל ביטון, אשר נבחר לקדנציה נוספת בנובמבר האחרון, ירוחם מודל 2015 היא שיר אחר לגמרי.

"המרכז המסחרי המאובק עובר מתיחת פנים של חדשנות ויזמות", מסביר לנו ביטון מיד בתחילת השיחה, "ירוחם היא כבר מזמן לא רק מקום לשתות בו משהו קר בלב מדבר. לצד המרכז המסחרי המתחדש, אנו מקימים בצד השני של היישוב מרכז נוסף אשר יכפיל את שטחי העסקים והתעשייה שלנו לטובת התושבים ויתכתב עם הצמיחה המדהימה של האוכלוסייה".

מועצה בצמיחה אדירה. ירוחם ממעוף הציפור (צילום: עמוס מירון)

להכפיל את כמות התושבים

כאשר מדברים עם ביטון על ירוחם, אי אפשר לעמוד בקצב של האיש. הוא נולד בעיר, מכהן בתפקידו מאז 2010, מאוהב במקום ומאמין בו ללא שמץ של ספק. הוסיפו לכך את הכריזמה הכובשת והנימה האותנטית של הדברים, ומיד אנחנו מרגישים כיצד ירוחם משתלטת גם לנו על הלב.

"אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך שירוחם היא אבן שואבת למשפחות צעירות רואים בתנועה האדירה חזרה הביתה של בני ירוחם אשר עזבו את המקום וכעת מבקשים לשוב עם המשפחה והילדים", מתגאה ביטון, "אם תביט על הנתונים, זה פשוט מרגש. בארבע השנים האחרונות, 400 משפחות של ילדי ירוחם חזרו הביתה, וביישוב של 9,000 אנשים אתה יכול לעשות את החשבון בעצמך". אגב, ביטון מציין לטובה גם את העובדה שרבים מאותם בנים ובנות ששבים הביתה לוקחים את גורלם בידם ברמת המועצה. למשל, רבים מעוזריו ואנשיו בהנהגה הפוליטית של ירוחם הם צעירים אשר שבו אליה לאחר שצברו השכלה במוסדות היוקרתיים בישראל וניסיון במקצועות הבכירים ביותר במשק הציבורי והפרטי.

ואכן, הנוף אשר עוטף את ירוחם מציע לא רק אווירה מדברית פסטוראלית. ניתן בקלות להבחין בכמות האדירה של המנופים אשר מפארים את קו הרקיע, ואת היקף הבנייה העצום שניבט כאן מכל פינה ופינה. "כבר בשנים הקרובות אנחנו מתכננים להקים בירוחם אלפי יחידות דיור ופשוט להכפיל את האוכלוסייה. אין לי ספק שבתוך זמן קצר ירוחם לא תהיה מועצה מקומית אלא עיר תוססת ופורחת אשר מושכת אליה צעירים ואוכלוסייה איכותית מכל רחבי הארץ", אומר ביטון.

 "בקרוב מאוד נהפוך ממועצה לעיר תוססת", מיכאל ביטון (צילום: דוברות)

ביום שירוחם עקפה את תל אביב

אחד הנתונים המרשימים ביותר מבחינת ירוחם הוא לא בהכרח האוכלוסייה שבוחרת לגור ביישוב, אלא דווקא ההתעניינות האדירה בה מצד משקיעים. נתונים רשמיים של מנהל הכנסות המדינה אשר התפרסמו במגזין גלובס בינואר האחרון (2015) הביאו עמם הפתעה של ממש. 56% מהדירות בעיר נרכשו בשנת 2014 על ידי משקיעים. זאת, כאשר תל אביב הייתה רק שנייה לירוחם עם 47% "בלבד". כן, קשה להאמין, אבל הנסיכה מהדרום הצליחה לעקוף אפילו את המלכה הבלתי מעורערת.

ביטון סבור שהנתונים הללו מעידים יותר מכל על כך שירוחם על המפה. "מבחינת רוכשים פרטיים אשר קונים בירוחם נכס למגורים, אין ספק שמדובר בהחלטה מצוינת. מי שמגיע לכאן מוצא קהילה טובה, חינוך מעולה, פיתוח ציבורי, ערבות הדדית וחיבור מדויק בין מסורת להתחדשות. לצד זאת, ההתעניינות של המשקיעים בירוחם היא מובנית שכן הביקוש למגורים בעיר הולך וגדל כל הזמן. זוהי התפתחות מצוינת מבחינתנו שכן שוק שכירות יכול לתת מענה לצעירים, סטודנטים, אנשי צבא שעובדים בעיר הבה"דים, אנשי סגל אקדמי מאוניברסיטת בן גוריון, רופאים ואחיות מבית החולים סורוקה, וכמובן משפחות שרוצות לגור בירוחם אך מבקשות קודם כל לטעום מהמקום".

מעבר לפיתוח והצמיחה, לביטון ברור שתנועה קדימה לא יכולה להשאיר את הוותיקים מאחור. מתוך תפיסת עולם ברורה ומדיניות סדורה, חלק ניכר מההכנסות הטריות של המועצה חוזר חזרה היישר אל המקומות שזקוקים לכך יותר מכל. עבור ראש המועצה וחבריו להנהגה הפוליטית של ירוחם, ההשקעה בחדש חייבת לבוא במקביל לשדרוג ושיפוץ האזורים הוותיקים. אי לכך, בדיוק כפי שהמועצה משקיעה במרכז המסחרי "המאובק", כך היא מקפידה לייצר תנועה של תקציבים לשכונות הקיימות.

"השכונות הוותיקות מהוות אף הן מוקד משיכה לזוגות צעירים ונוצרת תגובת שרשרת של גידול דמוגרפי, הקמת גני משחקים, פתיחת מוסדות חינוך, יצירת תשתית למשפחות ועוד", מסביר ביטון את ההיגיון שעומד מאחורי העיקרון. ניתן בהחלט לראות שהכותרת שהוקדשה ליישוב במגזין הכלכלי דה מרקר במאי 2014 פוגעת במטרה – "סיפור ההצלחה של ירוחם הוא מיליוני שקלים, אלפי תושבים חדשים ומערכת חינוך אטרקטיבית".

השקעה גדולה בחינוך (צילום: דוד שי)

תעסוקה – אתגר ופתרונות

לצד החיבור לעיר הבה"דים, אשר בזכות פעילות עקבית מצד ביטון ואנשיו עברה במלואה לשטחה המוניציפאלי של ירוחם, אין ספק שאתגר התעסוקה הוא אחד המורכבים ביותר. בניגוד לדיור וחינוך אשר נמצאים במידה רבה בשליטתה של המועצה המקומית, תעסוקה איננה עניין של מה בכך. כאן, חשוב לדעת כיצד למשוך משקיעים ויזמים ואיך לטפח תעשייה מקומית. אולם, כצפוי, ביטון סבור שגם את הנושא הזה אפשר לנצח עם אמונה בצדקת הדרך ועשייה בלתי פוסקת.

"בזכות השיפור בצירי התחבורה בדרום, ובמיוחד כאשר ירוחם תתחבר בקרוב לרכבת ישראל, אלפי תושבים שגרים כאן מוצאים בקלות מקומות פרנסה אטרקטיביים ביישובים אחרים בדרום כמו באר שבע, קריית גת, שדרות וכדומה. כמו כן, ירוחם פועלת בכדי להיות מנוע תעסוקתי בפני עצמה. בארבע השנים האחרונות הושקעו במפעלים הקיימים באזור 800 מיליון שקלים ואנחנו מפתחים גם את ענף התיירות המקומי כמנוע צמיחה. למשל, בית מלון, צימרים, חוות חקלאיות, אטרקציות ועוד".

במקביל, ביטון מתגאה בפיתוח אזורי מסחר והקמת הקניון בירוחם. הוא מדגיש את העובדה שמאות מבני העיר כבר השתלבו בעבודה בעיר הבה"דים ואת בנייתה של שכונת "צהלה בירוחם", שכונה ייעודית לאנשי צבא קבע. מכאן, קל להבין כיצד מגרשים לבנייה עצמית בשכונת אופק החדשה זוכים לביקוש של 400%.

"עשר שנים מהיום, ירוחם היא עיר חזקה וגדולה אשר עומדת בזכות עצמה", מסכם עבורנו ביטון את הסיור בדרום. "כעת, רק חשוב לדאוג לכך שירוחם תדע לשמור על קהילה ערכית, יחסי שכנות טובים ובקיצור, להמשיך את הסיפור הירוחמי".

כתבות קודמות בסדרת הכתבות "המועצות המקומיות המובילות":

הסיפור של כפר ורדים

הסיפור של באר יעקב

הסיפור של כפר יונה


כתבות נוספות בנושא:

איך קרה שירוחם עקפה את תל אביב בביקוש לדירות להשקעה?

40 שנה אחרי שמאיר אריאל הגדיר אותה "עיירה ישנה", ירוחם מתעוררת לחיים בסערה. כתבה רביעית בנושא

ההחלטה שכל בעל נחלה בישראל חיכה לה

לאחר מאבקים מול רשות מקרקעי ישראל, החלטה שאושרה לאחרונה תאפשר לבעלי נחלות במושבים להפוך להיות חוכרים לדורות

ויקום החקלאי ויכה את הגזר?

מחאת החקלאים נוכח פערי התיווך האדירים בתחום החקלאות צוברת תאוצה, אך האם המהלך מצדיק עצמו?