אתר הבית בפייסבוק
אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

25 שנה ל"בית ראשון במולדת" – התכנית שהצליחה?

תכנית בית ראשון במולדת מתגאה ביותר מ-45,000 עולים חדשים לאורך 25 השנים האחרונות. אך האם הכל עובד בתוכנית כמצופה, ומדוע רק 5% מהנקלטים נשארים בקיבוץ?


אירוע מרגש נערך בתחילת החודש בקיבוץ צובה ובמסגרתו ציינה תוכנית "בית ראשון במולדת" 25 שנים להיווסדה. מדובר בתוכנית ייחודית בחסות הסוכנות היהודית הפועלת לסייע לעולים חדשים המגיעים ארצה עם קליטת משפחותיהם בקיבוצים. זאת מתוך אמונה כי המסגרת החברתית והאווירה הקהילתית התומכת מקלות על העלייה והקליטה בארץ.

במהלך האירוע הוצגו נתונים עדכניים אודות "בית ראשון במולדת" ולפיהם למעלה מ-45 אלף איש עברו במסגרת התוכנית. כ-2,500 מהם נשארו לחיות בקיבוצים עד היום. עבור הקיבוצים תוכנית "בית ראשון במולדת" היא הזדמנות לעודד התיישבות ואף להחזיר עטרה ליושנה. יש לזכור גם שלא מעט מחברי הקיבוצים בישראל היו עולים חדשים בעצמם.

אחראית לכ-45,000 עולים. "בית ראשון במולדת" (צילום: ארגון "נפש בנפש")


הצד האחר – תקציבים חסרים ושיעורי קליטה נמוכים

למרות החגיגיות והרשמיות של הטקס, גורמים המעורים בנעשה סבורים שלא הכול ורוד. רחוק מכך. מתחקיר שערכנו עלה כי הנתונים בכל הנוגע להצלחת "בית ראשון במולדת" בראי הזמן פחות מעודדים וזאת בלשון המעטה.

גורם בכיר עמו שוחחנו ציין בפנינו כי התוצאות בפועל רחוקות מלהיות משביעות רצון, ורק 5% מהעולים שמשתלבים בתוכנית קובעים את ביתם בקיבוץ. זאת בעיקר בשל חוסר בתקצוב הפרויקט. מתברר כי עלות המחייה לאחר השנה הראשונה (המסובסדת) קופצת פי 2.5, דבר שהופך את החלום להפוך לקיבוצניק זמין רק עבור עולים בעלי אמצעים.

"על קיבוצים באזור המרכז כמעט אין מה לדבר", מספר לנו אותו גורם, "אבל גם כך קורה בקיבוצים פריפריאליים לחלוטין בגולן, בגליל העליון ובנגב. העולים מתמודדים עם הקושי של 'השנה השנייה' ורובם המכריע נאלצים לעזוב את הקיבוץ מכיוון שהתוכנית לא מסוגלת לספק מענה לאחר מכן".

על מנת שהתשתיות והפתרונות שניתנים לעולים יוכלו לשמש אותם לתקופה ארוכה ובאופן משמעותי, יש צורך להבטיח שתוכנית "בית ראשון במולדת" תימשך גם אחרי השנה הראשונה. התוכנית סובלת ממחסור ניכר במגורים בקיבוצים וזקוקה למבנים או לחילופין לתקציבים כדי להמשיך ולפעול. "מבחינה כלכלית הקיבוצים אינם מקבלים מהעולים את אותה הכנסה שיכלו לקבל משוכרים ישראלים", מדגיש הגורם הבכיר, "השתתפותם בבית ראשון במולדת נובעת מציונות גרידא ומתוך רצון גדול לסייע לעולים. אך על אף הרצון הטוב ההפסדים של התנועה הקיבוצית מהפרויקטים מקשים על שיתוף הפעולה. רק גיוס תקציב יקל באופן ניכר על עתידה של התוכנית בשנים הבאות".

"העולים מתמודדים עם קושי השנה השנייה ורובם עוזב את הקיבוצי הפריפריה". קיבוץ מעלה גמלא (צילום: מוא"ז גולן)


הנתונים המעודדים


עם הביקורת חשוב גם לציין שלתוכנית "בית ראשון במולדת" יתרונות רבים עבור העולים החדשים. בין הבולטים שבהם ניתן לציין את רכישת השפה העברית בצורה מיטבית והשתלבות פשוטה יחסית בחברה הישראלית. ילדי משפחות העולים לוקחים חלק במסגרות החברתיות והחינוכיות בקיבוצים, בהם רמת החינוך גבוהה במיוחד. התוכנית מגבירה את הזהות היהודית של הישראלים הטריים ואת הזיקה למדינה ולעם. גם הפן התעסוקתי מקבל התייחסות כאשר העולים זוכים לליווי צמוד מבעלי תפקידים ומתנדבים בקיבוצים ובאזור.

נכון להיום, מסגרת התוכנית היא של 6-12 חודשים ובתקופה זו עלויות המחייה מסובסדות. העולים והקיבוץ מתחייבים באופן ראשוני לחצי שנה בלבד לשם "נחיתה רכה" ולימוד באולפן. מחצית השנה השנייה משמשת, למי שבוחר בכך, לחיפוש תעסוקה, קורס הכשרה או לאולפן מתקדם. בתום השנה המסובסדת, אם המשפחה והקיבוץ רואים צורך ורצון להמשיך, העולים מעודדים להישאר כתושבים או כחברים (כל קיבוץ על פי ענייניו ומצבו).

ובחזרה לערב החגיגי שנערך לציון חצי יובל לפרויקט בו אמרה שרת העלייה והקליטה, סופה לנדבר, כי "בית ראשון במולדת מגלמת את המענה לשלושת האתגרים המשמעותיים של כל עולה חדש – מחסום שפה, חשש תעסוקתי וקושי להתערות בתרבות החדשה". לנדבר ציינה כי העולים זוכים לתמיכה ולמעטפת המשפחתית של הקיבוץ, קולטים את השפה דרך השתלבות בחיי המקום ומתערים באופן משמעותי בישראליות דרך עבודה משותפת עם בני הקיבוץ.

אל הדברים הללו הצטרף גם מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר. מאיר הדגיש כי הקיבוצים ראו בפרויקט הזדמנות להושיט יד ולסייע בתקופת גל העלייה הגדול של שנות ה-90, עזרה שמעולם לא חדלה, גם כאשר קצב העלייה השתנה. מאיר העיד כי המניע של הקיבוצים לקחת חלק בתוכנית הוא ציונות לשמה מתוך רצון לעזור לעולים בכלים הייחודיים שיש באפשרות הקיבוץ להציע.

לסיכום, למרות שאלפי משפחות אכן נקלטו במסגרת בית ראשון במולדת, והפכו כתוצאה מכך לקיבוצניקים, דרושה רוח גבית אמיתית שתפיח אנרגיות חדשות בפרויקט. בסיוע לא רב ניתן יהיה לפעול למען שגשוגה של התוכנית המבורכת המאפשרת לעולים החדשים להשתלב בדי.אן.איי של הקיבוץ, מקדמת את ההתיישבות ומחזירה עטרה ליושנה.

כתבות נוספות בנושא:

"הדיירים הם מקור ההשראה שלי בעיצוב פנים"

כל תהליך של עיצוב פנים מתחיל עם הדיירים עצמם. בלה יקותיאל, מתכננת אדריכלית, מסבירה מדוע חשוב לזכור גם את הפונקציונאליות והפרקטיות בעיצוב פנים

המדריך לנטילת משכנתא – חלק ב'

יותר מ 87% מהישראלים לוקחים משכנתא כדי לרכוש בית חדש. בכדי לסייע לכם למפות את כל התהליך והכללים שאתם חייבים לדעת לפני החתימה על החוזה המאיים

ממשיכים לצמוח: ביקוש שיא בקיבוץ גבולות

כמו הכלניות בפסטיבל "דרום אדום", גם קיבוץ גבולות פורח ונערך לקליטת המשפחות בשכונה החדשה: "משפחות שנקלטו לא מזמן הן אלו שמסייעות לנקלטים הבאים"