אתר הבית בפייסבוק
אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

ויקום החקלאי ויכה את הגזר?

מחאת החקלאים ממשיכה לתפוס תאוצה בזכות המכירות הישירות לצרכן, אך בפועל לא נרשמה התקדמות משמעותית בנושא. שלושה חקלאים שלוקחים חלק במחאה בוחנים עבורנו האם המהלך הצדיק עצמו ואלו חלופות אחרות קיימות?



במשך שנים, נמשכה שתיקת החקלאים על פערי המחירים העצומים שיוצרים "המתווכים" שמעבירים את התוצרת מהשדות לרשתות השיווק בהם רובנו עורכים את הקניות. כולם דיברו על זה, התרעמו אבל דבר לא נעשה, עד לפני שנתיים. שני חקלאים צעירים החליטו להפסיק לשתוק, פתחו את דף הפייסבוק "חקלאות חברתית ישירה" ומכרו פלפל בכל הארץ. את המהלך שזכה בתקשורת לכינוי "מחאת הפלפלים" יזמו כרמית משיח וג'קו שיפמן מהערבה ומאז, מאות חקלאים הצטרפו אליהם למכירות מאורגנות ישירות לצרכנים, על מנת לחתוך את פערי התיווך. אותם פערים גבוהים בין החקלאי לצרכן שלא מאפשרים לחקלאים להתפרנס בכבוד, ובגללם הצרכן נאלץ לשלם מחירים מופקעים על פירות וירקות, מוצרים בסיסיים בכל בית ישראלי . הצעת החוק של ח"כ זבולון כלפה לפיקוח על מחירי התיווך כבר אושרה בקריאה ראשונה לפני כשנה וחצי, אך אז פוזרה הכנסת והחקלאים נותרו לבדם בהתמודדות על הישרדותם.

בנוסף לחקלאות, ג'קו שיפמן שחי בפארן עובד כשכיר גם בחברת ביו-טכנולוגיה ואת מחאת הפלפלים הפעיל במקביל לשאר עיסוקיו: "הנושא שוב ממש בוער כרגע אבל התחלנו את המכירות הישירות לצרכן כבר לפני שנתיים כדי שתהיה אלטרנטיבה לחקלאים למכור את תוצרתם וכך להוריד את פער התיווך. העיקרון הוא שהחקלאי לא ימכור מתחת לעלויות הגידול ושהצרכן יקבל מחיר הוגן שלא נופח ע"י המשווק."

מהלך שהדליק מגזר שלם. מחאת מגדלי הביצים בחודש שעבר (צילום: דוברות תנועת המושבים)


בשנתיים שחלפו מאז שג'קו וכרמית החליטו להפסיק לשתוק, התקיימו מאות מכירות בכל הארץ, אבל הסתבר שהמהלך לא נותן פתרון ממשי לחקלאים כפי שמסביר ג'קו: "חקלאי במהות לא אמור למכור אלא לגדל בלבד. בשנתיים האחרונות הבנו שהמכירה הישירה זה נחמד ויפה ומחבר את החקלאי לצרכן שמקבל תוצרת טרייה אבל למעשה, רק פתרון פרלמנטרי יועיל. לכן, הקמנו ח.ל.ת - חברה לתועלת הציבור ובזמן הזה ניסינו להעביר שני חוקים. אחד מהם הוא חוק התיווך שוועדת השרים כבר אישרה בקריאה ראשונה אבל אז פוזרה הכנסת. בחוק השני הצענו לחייב סימון של תוצרת ישראלית, כי במדפים הרשתות מערבבות את הירקות שלנו עם אלו שמגיעים מחו"ל. לצערנו החוק לא עבר אבל נמשיך במישורים אחרים."

דווקא בגולן, החקלאים נמנעו עד עכשיו מהצטרפות למהלך אך בשבוע שעבר גם איתמר גור שמגדל אפרסקים, תפוחים ושזיפים במושב נוב, הודיע שיתחיל למכור את פירותיו ישירות לצרכנים בגולן. החידוש שהוא מביא טמון בדרך שבה חשב לתמחר: "אני עדיין מתלבט לגבי זה אבל מסתמן שאכריז שכל לקוח ישלם על הפירות כמה שירצה. זו בעיני הדרך האידיאלית עבור כולם – 'קח, תטעם ושלם כמה שנראה לך', כך הצרכן ירגיש טוב עם כמה ששילם. לא נראה לי שאפסיד בתמחור הזה, כי אנשים מכבדים את העבודה של החקלאי בייחוד בקהילה הגולנית וכנראה שכולם יצאו מזה מנצחים."

"כל לקוח ישלם על הפירות כמה שירצה". איתמר נוב (צילום: כרמית משיח)


למרות שאיתמר רק מתחיל במכירות הישירות, ברור לא שזה לא מה שישפר את מצבם של החקלאים: "הצרכנים אולי ייהנו יותר אבל גם אם הרשתות יחתכו, אני לא אקבל מזה באופן אישי. עדיין אעבוד כל השנה ואשווק מוצר שלא אדע כמה אקבל בסופו של דבר וזו הבעיה הגדולה של כולנו."

מה שאיתמר גור צופה עכשיו, אלעד שדמות מפארן כבר הבין מזמן. אלעד היה הראשון שלפני יותר משנתיים קרא לאנשים מרחבי הארץ לבוא אליו ולקחת עגבניות שגידל בחינם, לפני שהן נרקבות בשדה. לטענתו, המהלך דווקא הביא לתוצאות הפוכות שהחזירו אותו לנקודת ההתחלה: "הפסקתי עם המכירות הישירות לאחרונה כי הרבה אזרחים לא רואים את השורה התחתונה. אם אני בא ומפרסם שאביא למקום מסוים עגבניות ופלפלים, אז יומיים לפני כן, הרשתות באותו מקום היו מורידות מחירים. הן יכלו לספוג ליומיים את ההפסד על הפלפל אבל כיסו אותו כמובן במוצרים אחרים. אז אנשים היו באים ואומרים לי שקנו בסופר במחיר זול יותר וזה היה ממש מבאס לשמוע כי הם לא מכירים את כל התמונה. כאילו התחלנו לעשות עליהם גם סיבוב, אבל זה בטל בשישים כי זה בקושי אחוז מהתוצרת שלנו ומצחיק מצד הצרכנים לחשוב שהחקלאי מתעשר מהמכירות האלו. הייתה תקופה שניסיתי למכור גם בשוק הכרמל אבל אז אנשי עולם תחתון הפריעו אז היום גם זה כבר לא קורה."

בימים אלו, מובילי המחאה שבזכותם נולדו עשרות מיזמים למכירה ישירה, פועלים לגוף שיאחד את כל החקלאים ויפעל כדי להקל על מלחמת ההישרדות שנכפתה, דווקא על המגזר שכנראה עובד הכי קשה בשביל כולנו.


כתבות נוספות בנושא:

ליל סדר בקיבוצים - המסורת עדיין נמשכת?

פסח הוא אחד החגים המיוחדים ביותר בלוח השנה והדברים נכונים גם לגבי התנועה הקיבוצית. מה כה מיוחד בחגיגות ליל סדר בקיבוץ וכיצד המסורת נשמרת בימינו?

שם הרי גולן - כך הפכה רמת הגולן למועצה עם אחוז הצמיחה הגבוה בצפון

בפעם השלישית, רמת הגולן מובילה את הצמיחה הדמוגראפית. מה הסוד? וגם, המס’ המדהים של המטיילים בשנה

ממשיכים לצמוח: ביקוש שיא בקיבוץ גבולות

כמו הכלניות בפסטיבל "דרום אדום", גם קיבוץ גבולות פורח ונערך לקליטת המשפחות בשכונה החדשה: "משפחות שנקלטו לא מזמן הן אלו שמסייעות לנקלטים הבאים"