אתר הבית בפייסבוק
אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

מתל אביב לשדות הפלפלים של הערבה

המעבר לדרום בכלל ולערבה בפרט טומן בחובו חששות רבים מבחינה תעסוקתית. האם נמצא מקום עבודה חדש, היכן נעבוד ומה תהיה המשכורת? ירדנו דרומה ופגשנו משפחות שעבורן האתגר התעסוקתי הפך להזדמנות מצוינת


אחד השיקולים המרכזיים אשר עומדים על הפרק בשינוי מקום המגורים הוא התעסוקה במקום החדש. איך מתגברים על האתגר והאם לפעמים זוהי דווקא הזדמנות. ירדנו לדרום, אל מרחבי הערבה הפראיים, ופגשנו שם ארבע משפחות שעבורם המעבר ליישוב קהילתי-כפרי הביא לשינוי חיובי בכל אורחות החיים וגם במצב התעסוקתי.

אזור המתפתח בקצב הולך וגדל. הערבה (צילום: גלעד לבני)


להעתיק את המקצוע מהעיר אל הכפר- משפחת כרמלי:


נועם כרמלי (36), קב"ט המועצה האזורית ערבה תיכונה.
אלה ארד (42), בחופשת לידה.
הילדים – חגי (11), עמליה (6) וארם (חודשיים).
גרים שלוש שנים ביישוב הקהילתי ספיר.


"כשהבנו שאנחנו רוצים לעבור לערבה, היה ברור לנו שלא נוכל לעשות את זה חלק בלי עבודה מסודרת", מסביר נועם כרמלי אשר עבר עם אשתו אלה ליישוב ספיר לפני כשלוש שנים. בני הזוג עברו עם ילדיהם לדרום מהצד השני בהחלט של המדינה, חיפה. שם, נועם עסק בתחום האבטחה ואלה עבדה במשרה משרדית. בין אם היה זה מזל או תזמון מדויק, נועם הצליח להעתיק את מקצועו הקודם לאזור הערבה ואף להתקדם. הוא הגיש מועמדות למכרז משרת קצין הביטחון של המועצה האזורית ערבה תיכונה והתקבל לתפקיד.

כיום, נועם מכהן בתור קב"ט המועצה וזוכה לשלב את תחום עיסוקו עם עשייה חברתית וציבורית. גם אלה השתלבה בתעסוקה במשרה משרדית בערבה סנטר, חברה הפועלת במושב חצבה וכעת היא בחופשת לידה ביחד עם בנם הקטן של השניים, ארם החמוד בן החודשיים. בני הזוג מציינים בעניין זה את התמיכה והסיוע של המועצה האזורית במשתכנים החדשים.

הדבר העיקרי אותו מדגישים נועם ואלה הוא העבודה שהמעבר לערבה לא רק שלא פגע באיכות החיים אלא המצב אפילו השתפר. "האושר הגדול שלנו הוא כמובן הילדים", אומרת אלה, "לראות אותם זוכים לילדות אמיתית, ערכית, איכותית ועשירה, זה פשוט תענוג. החיים בכפר הם קלישאה שהפכה למציאות.
דלתות נפתחות ונסגרות ללא פחד, הילדים מסתובבים בחוץ בחופשיות מוחלטת, והריחוק מהחומריות והמרדף של העיר עושה רק טוב".

"שדרוג מקצועי ואישי". משפחת כרמלי (צילום: מתוך אלבום משפחתי)


לעבור בעקבות הצעת עבודה יוצאת דופן- משפחת הירשביין:


אייל הירשביין (44), מנהל מפעל.
לימור (40), עובדת במשק החקלאי של רותם במדבר בעין יהב.
הילדים – הדס (6.5) ונועם (3.5).

גם אייל ולימור, אשר עברו לפני כשנתיים לערבה התיכונה, ידעו שהמעבר חייב להיות כרוך במציאת עבודה. השניים, אשר התגוררו קודם לכן בערבה הדרומית בקיבוץ יהל, החליטו לעלות שעה אחת צפונה ולבנות את ביתם ביישוב הקהילתי ספיר. "במקור אנחנו באים מערד ובתקופת מגורינו ביהל עבדתי כמנהל אחזקה ולימור במשרה משרדית בפארק תמנע", אומר אייל, "המעבר אצלנו היה קשור לנושא התעסוקה שכן הוא במקביל להצעת עבודה שקיבלתי במפעל תרופות חדש שתוכנן לקום כאן". אייל קיבל את הצעת העבודה, המשפחה ראתה בכך הזדמנות, ובני הזוג עשו את המעבר ביחד עם שני ילדיהם.

כיום, אייל מנהל את המפעל של חברת אמוריפקל בערבה. "לא מדובר בעבודה רגילה של ניהול מפעל אלא ממש בהקמה ובנייה", הוא מסביר, "האנשים שמאחורי המיזם הם פשוט מלח הארץ, ממנהל החברה ועד לעובדים הכי פשוטים, כולנו נותנים כתף ויד". אייל מציין כי תפקידו החדש במפעל צפוי לשפר את מצבה הכלכלי של המשפחה, והדבר מתכתב עם איכות החיים הנפלאה וחיי הקהילה העשירים ביישוב ספיר.

משפחת הירשביין. (צילום: מתוך אלבום משפחתי)


מחצי משרה בחינוך חוץ פורמאלי למחנך בבית ספר- משפחת מונטג:


יוסי (29), מחנך בבית הספר היסודי בערבה.
אביטל (26), חופשת לידה.
הילדים - גפן (3.5), רעי (9 חודשים).
גרים ביישוב ספיר כשנה.


לפעמים המעבר ליישוב הכפרי מקפל בחובו שינוי בקריירה ועליית מדרגה מבחינה תעסוקתית. זהו למשל סיפורו של יוסי מונטג, אשר עבר ביחד עם אשתו אביטל ושני ילדיהם לערבה התיכונה לפני כשנה. בטרם המעבר, יוסי עבד בשתי עבודות, חצי משרה בחינוך לא פורמאלי וחצי משרה בחברת בנייה. ההתמקמות ביישוב ספיר בערבה התיכונה אפשרה לו להתמקד באהבתו הגדולה, החינוך.

יוסי השתלב כמחנך כיתה ה' בבית הספר היסודי בערבה, עבודה בשכר טוב במשרה קבועה ומסודרת. בני הזוג מונטג עברו לערבה התיכונה מאזור המרכז, מהיישוב הקהילתי הקטן קריית נטפים אשר נמצא בין אריאל לראש העין. "זכיתי להגשים את המטרה העיקרית שלי, לעבוד בחינוך באופן מלא ומספק, רמת החיים ואיכות החיים שלנו כמשפחה בערבה השתפרה בכל היבט והיבט", אומר יוסי, "במקום הלחץ של המרכז אנחנו נהנים כיום מחיי קהילה עשירים ומחופש וחינוך ערכי לילדים".

"זכינו להגשים את החלום". משפחת מונטג (צילום: מתוך אלבום משפחתי)


מתל אביב לשדות הפלפלים והצימרים- משפחת קלם:


יובל (54) וענת (46) – חקלאיים ועוסקים בתיירות.
הילדים – נועם (14) ולירי (12).
גרים במושב פארן כ-11 שנה.


לפעמים המעבר לכפר הוא פשוט סיפור אגדה שמתגשם. זהו המקרה של משפחת קלם אשר הגיעה לערבה התיכונה לפני כ-10 שנים היישר מתל אביב. " אני ואשתי תמיד היינו תל אביביים פר אקסלנס. מנויים להבימה, מבלים במסעדות, ופשוט חיים את החיים הטובים", נזכר יובל קלם ממרפסת ביתו במושב פארן, "היום, עשר שנים לאחר מכן, אין לי ספק שהערבה הייתה בחירה מצוינת".

בתקופת מגוריהם בתל אביב, ליובל היה משרד חקירות פרטי וענת אשתו עבדה כסוציולוגית רפואית. בגיל 40, יובל החליט שהגיע הזמן לעשות שינוי ובני הזוג לקחו את ילדיהם הקטנים (אז בני 4 ושנתיים) הרחק הרחק אל המדבר. משרד החקירות הוחלף במשק חקלאי לגידול פלפלים, ובסופי שבוע השניים מארחים נופשים במתחם צימרים יוקרתי שהקימו. יש להם שתי בקתות מרהיבות ושתיים נוספות עומדות להיחנך בחודשיים הקרובים. "מעולם לא הייתי חקלאי ואף פעם לא עסקתי בתיירות", אומר יובל, "מצד שני, גם לא חשבתי שאגור במדבר. אתה לא מדבר עם הטיפוס שהיה נוסע באוטו עם גזיה ומחצלת בהיכון. אין ספק שהמגורים בערבה אפשרו לנו להכיר צדדים חדשים בעצמנו וחשוב מכך, נתנו לנו את האופציה להעניק לילדינו חינוך ברמה גבוהה, איכות חיים חופש תנועה וערכים".

מעוניינים לדעת גם אתם על אפשריות התעסוקה והקליטה בערבה? לחצו

כתבות נוספות בנושא:

25 שנה ל"בית ראשון במולדת" – התכנית שהצליחה?

תכנית "בית ראשון במולדת" מתגאה ב-45,000 עולים בחצי יובל. אך מדוע רק 5% מהעולים נשארים בקיבוץ?

הכל אני יכול, בגולן

ימי ושי הקימו אטרקציה ראשונה מסוגה, אילון ושגיא חווה מצליחה ואוקו מפעיל מתחם הארחה. על יזמות בגולן וקצת מעבר

הכירו את המשפחה שגרה בתוך ציידנית

משפחת הרשטיג מצאה את הפיתרון המושלם לתנאי האקלים במקום הנמוך בעולם - בית מקלקר. כן, קלקר