אתר הבית בפייסבוק
אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

ראש מועצה מההרחבה הקהילתית?

למרות תרומתם לקהילות היישובים הכפריים, ויש שיאמרו גם להצלת חלקם, אף תושב הרחבה עדיין לא עמד בראש מועצה אזורית. האם הבחירות הקרובות ברשויות יצרו היסטוריה? מאמר דעה מיוחד


רבות דובר עליהם, מאות אלפי מילים נכתבו בעדן ונגדן, אך דבר אחד ייאמר לזכותן - ההרחבות הקהילתיות במרחב הכפרי הן מהבשורות  החברתיות והכלכליות החשובות בתחום הדיור בישראל ב-20 השנים האחרונות. יותר מ-12,500 משפחות מרחבי הארץ, וגם ישראלים שירדו מהארץ וחזרו היישר לשכונות הכפריות, המעט עירוניות ומנוכרות גם יש לומר (ומכאן גם רוב ההתנגדויות אליהן בדיעבד), רכשו או בנו בתים בקיבוצים ובמושבים והביאו עמן  רוח חדשה, ובדר"כ מודרנית לקהילות הוותיקות.

הצמיחה הדמוגרפית הינה בעלת משקל עצום להתפתחות הקהילות המקומיות. במיוחד ביישובים אשר סבלו מנטישת בני הדור השני והשלישי. רבים מהמשתכנים החדשים משתלבים בעשייה הקהילתית. הם חברים בוועדות ביישוב, עומדים מאחורי אירועים קהילתיים, ואפילו לוקחים חלק פעיל בתהליך הצמיחה. למעשה, לא מעט מרכזי הצמיחה הדמוגרפית הם נקלטים חדשים.

הבחירות האזוריות הן הזדמנות דמוקרטית אמיתית למעורבות במעגלים רחבים יותר מהיישוב עצמו. אמנם שיעורי ההצבעה בבחירות למועצות האזוריות היו בפעם האחרונה גבוהים יותר מהבחירות לרשויות המקומיות, ועמדו על למעלה מ-60% אך הפעם הן חשובות מאי פעם. מלבד העניין כי במקרים רבים במרחב הכפרי ההצבעה נתפסת כ"שבטית", ומתבונן מהצד יכול לחשוב בטעות שאין טעם במימוש הזכות הדמוקרטית בשל הקושי "לשנות סדרי בראשית". בפועל, דווקא משום שמדובר במועצות אזוריות קטנות, כל קול קובע.

רוצה לומר - כשם שחשוב למשתכנים החדשים לשפר את איכות חייהם ביישוב, אותה האנרגיה צריכה להוביל אותם לגבי המועצה האזורית. גוף בעל השפעה אדירה על חייהם וחיי ילדיהם.

הביאו רוח חדשה ומודרנית לקהילות הוותיקות. ההרחבה בקיבוץ הגושרים ב-2011 (צילום: "א.ב. רימונים")


90% מהם ילדי המקום, 10% הנותרים עברו לפני יותר מ-20 שנה

בכל סקירה אודות הרחבה קהילתית או שכונה חדשה, כשאנו ניגשים לדבר עם רכזי הקליטה והתושבים, מסר אחד עולה מעל לכל הסיסמאות המוכרות. "כאן לא מחפשים משקיעי נדל"ן ולא שואפים להיות פתרון למצוקת הדיור", מסבירים לנו, "מעבר ליישוב כפרי הוא מעבר קהילתי. התושבים החדשים, ביחד עם היישוב המקבל אותם, צריכים לייצר קהילה אחת. תוססת, מגובשת, דינאמית, חיה ובועטת".

קפיצת מדרגה קרבה ברמה האזורית? ובכן, למרות שהצמיחה הדמוגרפית במרחב הכפרי פורחת כבר יותר מעשור וחצי, ולמרות שהתקיימו מאז לא מעט מערכות לבחירות במועצות האזוריות, אין עדיין ולו ראש מועצה אחד מקרב המשתכנים החדשים.

נכון להיום, ערב הבחירות הקרובות, כ-90% מראשי המועצה האזוריות בישראל הם ילדי המקום. ראשי מועצה שאינם "ילידי המקום" הם לרוב כאלה אשר עברו לאזור בילדותם או לפני עשרות שנים. ביניהם כמה "עירוניים", אך תמיד זהו אדם שגר שנים רבות באחד מיישובי המועצה.

לדוגמה, ראש מועצה אזורית גליל תחתון, מוטי דותן, יליד פתח תקווה, או אלי ברכה, ראש מועצה אזורית חוף השרון, אשר נולד ברמת גן והתגורר במשך תקופה ארוכה בארה"ב (כשחזר ארצה רכש עם משפחתו נחלה בבית יהושע).

היעדרותם של תושבי ההרחבות והשכונות החדשות בולטת ביתר שאת לנוכח העובדה שלעתים אין כלל מועמדים הקוראים תיגר על ראש המועצה המכהן. למעשה, ב-11 מועצות אזוריות בישראל המועמד הוא מועמד יחיד (במועצות אלה הבחירות הקרובות אמורות להכריע רק את זהותם של חברי המועצה).

סנונית ראשונה בגליל? לא בדיוק

אחרי בדיקה מאוד ארוכה חשבנו כי מצאנו "חלוץ מודרני" דווקא באחת המועצות החזקות והאיכותיות ביותר בצפון – הגליל עליון. אל מול ראש המועצה המכהן, גיורא זלץ, המתמודד לכהונה שנייה, רץ לא אחר מאשר תושב ההרחבה הקהילתית של קיבוץ מעייך ברוך, גד יעקב.

אולם מבדיקה מדוקדקת יותר גילינו שלא מדבור בסנונית חדשה, שכן יעקב הוא בשר מבשרו של הגליל. אחיינו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין (בנה של מקימת קיבוץ מנרה רחל רבין) הוא למעשה חבר קיבוץ מנרה ודור שני להתיישבות העובדת.

אז מתי אנו צפויים לראות בקרוב ראש מועצה בגליל או בנגב שבכלל נולד וגדל בתל אביב או באר שבע? מספרים המספקים תשובה לתמונת המצב הנוכחית.

מגיע בכלל מרמת גן. אלי ברכה, ראש מועצת חוף השרון (צילום: יח"צ)


עוד במדור: בין טבריה להרצליה - המשפחות החדשות של קיבוץ מסדה


לא מספיק נשים בראש והיסטוריה בגולן


זמן הכהונה הממוצע של ראשי מועצות אזוריות בישראל הוא 11 שנה. הוותיק מכולם הוא ראש מועצת גזר, שלמה אלימלך, המכהן בתפקידו מאז שנת 1991 (27 שנים!). "הטריים" הם ערן דורון, ראש מועצה אזורית רמת נגב, ושלמה נאמן, ראש מועצה אזורית גוש עציון, אשר נכנסו לתפקידם ב-2017.

בדיוק כמו ברשויות המקומיות ובעיריות, גם במועצות האזוריות קיימת שליטה גברית מוחלטת. שתי נשים בלבד מכהנות בתפקיד ואלו הן סיגל מורן, ראשת המועצה האזורית בני שמעון, ומטי צרפתי-הרכבי, ראשת המועצה האזורית יואב. מורן, אשר נמצאת בתפקידה מאז 2009, הודיעה שלא תתמודד בבחירות הקרובות על ראשות המועצה, ואילו צרפתי-הרכבי תבקש להמשיך לכהונה שנייה.

האם התמונה תשתנה? 14 נשים מתמודדות על המשרה בבחירות הקרובות אך הן מהוות כ-11% בלבד מכלל המתמודדים. גם ברשימות עצמן קיים רוב ברור לגברים כאשר רק כ-25% מהמתמודדות הן נשים (1,283 נשים לעומת 3,884 גברים).

עוד כמה נתונים מעניינים לפני סיום - במועצות האזוריות בישראל כ-622,000 בעלי זכות בחירה. המועצה עם הכי הרבה בעלי זכות בחירה היא מטה בנימין עם למעלה מ-37,000 בוחרים. השנה, בניגוד לעבר, הוחלט כי הבחירות למועצות האזוריות והמועצות המקומיות תתקיימנה באותו היום (30 לאוקטובר). זו גם הפעם הראשונה שבה ייערכו בחירות ברמת הגולן ב-4 מועצות דרוזיות (מסעדה, בוקעתא, עין קנייא ומג'דל שמס).

לסיכום, המועצה האזורית היא גוף בעל כוח רב. במיוחד במרחב הכפרי על קהילותיו הקטנות בהן כל קול קובע. רק תושב שיממש את זכותו הדמוקרטית בבחירות יוכל לאחר מכן לוודא שקולו נשמע במסדרונות המועצה, כאשר הוא מבקש טיפול או קידום עניינים הקשורים לחייו, לחיי משפחתו ולחיי קהילתו. צאו להצביע!

 גם הפעם הראשונה שבה ייערכו בחירות במועצות הדרוזיות. מג'דל שמס (צילום: sites.google)

כתבות נוספות בנושא:

כמה השתפר כלכלית מצבם של הקיבוצים?

המשבר שכמעט והביא להיעלמותם כבר היסטוריה והביקוש אליהם עולה בכל שנה. זהו מצבם הכלכלי של 274 קיבוצי ישראל

חברת ההיי טק שתהפוך את הגולן לעמק הסיליקון הישראלי

המרכז הטכנולוגי הראשון בישראל של חברת ההיי-טק "בונימו" נפתח: "בחזון אנחנו רואים עמק סיליקון תוסס"

איך מתמודדים עם המרחק מהמשפחה?

מה עושים אחרי המעבר לכפר כשהמשפחות ויחד איתם העזרה עם הילדים נשארים הרחק מאחור?