אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

העם בחר ימין, המגזר הכפרי גם?

בחירות 2019: רוב הקיבוצניקים הלכו עם גנץ-לפיד ובמושבים הגוש הימני שלט. אילו הנתונים המלאים במרחב הכפרי וכנראה אלו שבישרו, קדנציה חמישית לנתניהו


הקלפיות נסגרו, המעטפות הכפולות נספרו, פייגלין ובנט (כנראה) מחוץ לכנסת ותמונת המנדטים הסופית של הכנסת ה-21 התבהרה. אך כיצד בא לידי ביטוי יום חגה של הדמוקרטיה במרחב הכפרי? האם הקיבוצים נשארו נאמנים לשמאל "הקלאסי" או שגם כאן הצליחה מפלגת כחול-לבן לשתות את גבאי ושות' בקשית? מה לגבי המושבים והכפרים? לאן הלכו פתקי ההצבעה בנחלות החקלאיות? "אתר הבית" בסקירת בחירות מיוחדת.

הפתעות בקיבוצים

נתחיל עם הקיבוצים ומפלגת העבודה, לה הפנתה ההתיישבות העובדת עורף (ממשיכת דרכה של מפא"י יש להזכיר). כמה הפנתה? ההצבעה למחנה הציוני בקיבוצים בבחירות 2015 עמדה על כ-59.6%, והפעם? "ניצחון" רק בשני קיבוצים: קיבוץ בארי בעוטף עזה וקיבוץ צובה בהרי ירושלים ואחוז הצבעה כללי של 20.4% בלבד, בעוד שכחול לבן בראשות גנץ ולפיד גרפה למעלה מ-50% מהקולות ב-139 קיבוצים שונים.

מה בנוגע למרצ? בדומה למפלגת העבודה, אך באופן מובהק עוד יותר, חלק ניכר מהחברים בקיבוצים נתנו ידם ל"הצבעה אסטרטגית" למפלגת כחול לבן. ממוצע הקולות הגבוה ביותר שלו זכתה מרצ בקיבוץ בודד עמד על 38.5% (קיבוץ מצר), ושלושה קיבוצים בלבד הציגו "ניצחון" של מרצ על פני כחול לבן. נתון מעניין שאפשר לציין הוא שברשימת 20 הקיבוצים המובילים מבחינת מרצ, 60% מהם הינם קיבוצים שיתופיים. זאת בעוד שחלקם של הקיבוצים השיתופיים מתוך כלל הקיבוצים בישראל נמוך מ-20%. דהיינו, ככל שהקיבוץ הוא יותר "קיבוץ של פעם", עם משק שיתופי ואורח חיים שיתופי, כך הנאמנות לשמאל היא בהתאמה.

ומה עם הליכוד אתם שואלים? הנתונים מעניינים. ראשית, למרות שהתוצאה הגבוהה ביותר שהשיגה הליכוד בקיבוץ בודד עמדה על 37.5% בלבד, כמעט בכל הקיבוצים זכתה הליכוד לייצוג כמו למשל בקיבוץ גשר הזיו שם אחד מכל חמישה קולות הלכו לנתניהו, וכך גם היה בקיבוץ מרחביה מעמק יזרעאל. זאת ועוד, מתוך 6 חברי כנסת שירכיבו את סיעת מפלגת העבודה בכנסת ה-21, רק טל רוסו, שהיה למעשה משוריין של היו"ר אבי גבאי (ולא נכנס לרשימה דרך הפרימרייז) נולד בקיבוץ. כל שאר חברי הכנסת של המפלגה המסורתית של ההתיישבות העובדת הם עירוניים לחלוטין – גבאי (ירושלים), שלי יחימוביץ' (כפר סבא), סתיו שפיר (נתניה), איציק שמולי (תל אביב) ועמיר פרץ (נולד במרוקו וגדל בשדרות). שני חברי הכנסת הקיבוצניקים היחידים יהיו מרשימת כחול לבן – אלון שוסטר (קיבוץ מפלסים) ורם שפע (גבעת חיים איחוד). אפשר גם לקחת בחשבון את משה (בוגי) יעלון, שמתגורר במכבים-רעות אך הינו חבר קיבוץ גרופית.

חשוב להבין כי התנועה לכיוון מפלגות המרכז, שאפיינה מצביעי שמאל רבים בישראל, לא הגיעה לקיבוצים בפעם הראשונה בבחירות האחרונות. לכאורה המגמה החלה בשנת 2006, עם הופעתה של מפלגת קדימה במרכז המפה הפוליטית, ולפני כעשור בבחירות 2009, עמד שיעור ההצבעה לקדימה בקרב הקיבוצניקים על כ-31%. הנתונים כיום הרבה יותר מובהקים, עם 49.1% לכחול-לבן אל מול כ-32.9% למרצ והעבודה גם יחד.

אחד מכל חמישה קולות כאן הלכו לליכוד. קיבוץ מרחביה (צילום: קיבוץ מרחביה)


מצביעים למי שחזק

אולם כאשר אני משוחח עם מומחית בתחום, אני מבין שהתנועה בדפוסי ההצבעה בקרב הקיבוצניקים לא מהווה רק עדות להצבעה "אסטרטגית" לחלופת שלטון. מחקרים בנושא מוצאים את קו פרשת המים כבר במשבר הקיבוצים של סוף שנות ה-80. "נקודת המוצא להבנת דפוסי ההצבעה בקיבוצים היא משבר הקיבוצים שהיה משבר קיומי, בו רוב הקיבוצים בישראל הגיעו כמעט לפשיטת רגל", מסבירה ד"ר סיגל בן רפאל גלנטי, אשר ביחד עם שותפיה – ד"ר אלון פאוקר וד"ר מיכל היישריק – חוקרת כבר למעלה מעשר שנים את הנטיות הפוליטיות של הקיבוצים, ואת היחסים המורכבים שבין הקיבוצים והזירה הפוליטית.

"מפלגות האם של הקיבוצים, העבודה על שמותיה השונים ומרצ, הלכו ונחלשו. הקיבוצים נכנסו בהדרגה למציאות תחת עידן הליכוד. מצד אחד הם היו חייבים להשתקם ומצד שני המפלגות המסורתיות שלהן לא שימשו בעבורן עוד משענת להיאחז בה", אומרת ד"ר בן רפאל גלנטי, "הקיבוצים החלו להתנהל מול רשויות השלטון של הימין לטובת יציאה מהמשבר, והרגישו פחות מחויבים כלפי מפלגות האם שנותרו באופוזיציה. אט אט, הדבר בא לידי ביטוי גם בהצבעה בקלפי ובהתפקדות למפלגות אחרות. רמת המחויבות הקיבוצניקית ירדה והקיבוצניקים החלו להרגיש בנוח להצביע לנציגים רלבנטיים שאינם במפלגות האם המסורתיות".

"המשבר הקיומי השפיע על דפוסי ההצבעה בקיבוצים". ד"ר סיגל בן רפאל קנטי (צילום: יח"צ)


השפעת ההרחבות

ד"ר בן רפאל-גלנטי מציינת כי גם לנושא הקליטה וההרחבה בקיבוצים יש השפעה דרמטית על דפוסי ההצבעה. "ביום רביעי האחרון, אחת הסטודנטיות שלי, המתגוררת בקיבוץ בצפון בו נולדתי, סיפרה שהצביעה לליכוד. לאחר תום הבחירות נכנסתי לנתונים הרשמיים וראיתי שהיא לא היחידה", היא אומרת, "אין ספק שהקליטה וההתרחבות של הקיבוצים, אשר פתחו את שעריהם לאוכלוסיות מגוונות, הביאו עמן גם לא מעט מצביעי ימין ומרכז".

במושבים מצבה של ההתיישבות העובדת מבית תנועת העבודה הוא אפילו קשה יותר מהקיבוצים. אחוז ההצבעה הממוצע למפלגת העבודה במושבים בישראל עומד על כ-6.5% בלבד. לעומת 32.3% בממוצע למפלגת כחול-לבן וכ-30.8% לליכוד בראשות נתניהו. אחוזי ההצבעה הממוצעים למרצ במושבים עמדו בבחירות 2019 על כ-3.1%. פחות מש"ס וכחלון (עם כ-4% בממוצע כל אחת), איחוד מפלגות הימין (כ-5%) והימין החדש (כ-5.3%).גם במושב משמר העמק, בו זכתה מרצ לתוצאה הגבוהה ביותר מבחינתה, עם כ-19% מהקולות, היא התמקמה בתור המפלגה השלישית בגודלה (אחרי העבודה וכחול-לבן).

בכל הנוגע למפלגת כחול לבן, בעוד שהיא זכתה ליותר מ-50% בקרב כמעט מחצית מהקיבוצים, תוצאות מסוג זה הופיעו רק בכשליש מכלל המושבים. המושב שבו זכתה מפלגתם של גנץ ולפיד לאחוז הגבוה ביותר מקרב בעלי זכות הבחירה היה מושב גדיש, המשתייך למועצה האזורית גלבוע. במושב כפר אחים, בו נולד וגדל בני גנץ, זכתה כחול לבן לכ-50% מהקולות, ובנימין נתניהו והליכוד "התכבדו" בכ-30%. כמובן שנציין שבמושב זה גדל והתחנך גם ישראל כץ, שר התחבורה מטעם הליכוד, הנחשב לאחד הפוליטיקאים המוערכים בימין בישראל. במושב חגור, בו נולד וגדל גבי אשכנזי, היחס לטובת כחול-לבן מול הליכוד עמד על 53% לעומת 20%.

תוצאות הבחירות לכנסת מראות בבירור כי בעוד שהמושבים מייצגים באופן הטרוגני יותר את ההצבעה לכנסת, ונתוני ההצבעות במושבים דומים במידה רבה לתוצאות הכלליות, גם בקיבוצים יש תנועה ערה מהשמאל למרכז. בין אם היא נובעת מכך שהקיבוצניקים רואים את עצמם כ"מגזר" שצריך להצביע למי שמסייע לו, ובין אם בשל ההרחבות הקהילתיות ששינו את פני הקיבוצים בשני העשורים האחרונים. כך או כך, הימים בהם 100% מהקולות היו הולכים למפלגות השמאל אינם עמנו עוד, ולא צפויים לחזור.

כשמנתחים את הנתונים לאורך שנים, ורואים את המגמה מאז 2009 (הבחירות הראשונות בישראל שהציגו את מפלגות המרכז-שמאל כאלטרנטיבה לימין), נראה שגם בבחירות הבאות צפויה היחלשות לעבודה ולמרצ במרחב הכפרי בישראל.

כתבות נוספות בנושא:

מהגן לתיכון: קצרין הופכת את החינוך למנוע צמיחה

בבירת הגולן לא מתרשמים מהאירועים הביטחוניים של החודשים האחרונים וממשיכים להפוך את מערכות החינוך למודל הצלחה בכל הארץ

הארגון שימנע את האסון הבא במשק האנרגיה?

האם מאבק עיקש ויצירתי שסחף את הרשת ימנע מאסדת גז להתמקם 10 ק"מ בלבד מול אחד החופים היפים בארץ?

בונים בקיבוץ? קבלו את הבית המקסים ביגור

מבחוץ הוא נראה כמו כל הבתים בקיבוץ, אבל בפנים תמצאו חגיגת צבעים והתאמה מושלמת לדיירים. טור אישי