אתר הבית בפייסבוק
אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

השכונה עם הנוף הכי יפה שאתם לא מכירים

מבחינת ותיקיו, קיבוץ תל קציר מסמל 70 שנות התיישבות. אבל עם כל הכבוד, הנושא הכי מדובר שם כיום היא שכונת הרחבה עם נוף עוצר נשימה: "לפני שלוש שנים היו כאן בקושי 85 חברים והיום הביקוש הוא אדיר"


חורף 1949. קבוצת חלוצים וחלוצות צעירים שהגיעו ארצה מסוריה מחליטים להקים יישוב חדש מדרום לכנרת. הצעירים האידיאליסטים רצו לקרוא למקום "תל קציר", אך נתקלו בסירוב מצד וועדת השמות הממלכתית, שהוקמה שנה לפני כן במטרה לשנות את שמות היישובים הערבים. הוועדה טענה כי המילה "תל" מסמלת "איי חורבות", ועל כן ראוי לקרוא לקיבוץ "בית קציר". המחלוקת נמשכה עד שמזכיר הקיבוץ החליט לפנות לדוד בן גוריון בכדי שיכריע בסוגיה. בן גוריון, בתגובה, "זרם" עם מקימי הקיבוץ. הוא שלח לוועדת השמות מכתב בו הסביר שכשם ש"תל אביב" פורחת ומשגשגת, כך יהיה גם לתל קציר.

קצת פחות מ-70 שנה חלפו בשדות העמק, וחזונו של ה"זקן" מתגשם במלוא המרץ. לאחר תקופת "רגיעה" מסוימת, שאפיינה את כל קיבוצי הצפון, גם בתל קציר חוגגים צמיחה דמוגרפית מרשימה. על גבעה מקסימה שצופה לנוף עוצר הנשימה של הכנרת ורמת הגולן, מוקמת בימים אלה שכונת הרחבה חדשה בקיבוץ.

התגשם חזונו. דוד בן גוריון (צילום: מתוך הסרט "בן גוריון, אפילוג")


להתמכר לנוף ולקהילה

בשכונה 24 מגרשים וביניהם שישה בתי אגודה ו-18 מגרשים של כחצי דונם המאפשרים בנייה עצמית של כ-250 מ"ר בנוי. משפחות רבות כבר החלו את התהליך שכולל קליטה לחברות מלאה בקיבוץ (אשר הופרט לחלוטין לפני מספר שנים). הקהילה ממשיכה לגדול, מערכת החינוך לגיל הרך נפתחה מחדש, ושבילי תל קציר מתמלאים בצחוק ילדים.

"מעבר לקהילה החזקה והמגובשת ומעבר לכך שמדובר בשכונה שבה לכל בית יש גם פרטיות וגם חיבור למשפחת הקיבוץ, אי אפשר שלא להתרשם מהנוף המרהיב שנשקף מכאן לכל פינה", אומר ערן רון, רכז הצמיחה הדמוגרפית בתל קציר, "אנחנו מאד שמחים שיש התעניינות רבה בתל קציר. בעיקר גאים בזה שההתעניינות מגיעה גם ממשפחות מבחוץ וגם מבנים ובנות חוזרים. הצמיחה הדמוגרפית מפיחה רוח חיים של ממש בקיבוץ. אם עד לפני שלוש שנים היו בתל קציר כ-85 חברים בלבד, בתוך שלוש שנים קלטנו 30 משפחות חדשות. אכלוס שכונת ההרחבה אמור להכפיל את אוכלוסיית הקיבוץ".

"מפיחה רוח חיים בקיבוץ", הנוף בשכונת ההרחבה ( ארז ביטון)


עוד במדור: הסכום שתוציאו על הבית עוד לפני הבנייה >


בעקבות הלימודים לחופי הכנרת


בכדי להתרשם מדבריו של רון, אנו מחליטים לדבר עם האנשים שבשטח. בין המשפחות שכבר נקלטו ליישוב אנו פוגשים בשלב ראשון את ליה ואדם מקמלן, הורים לירדן ומעיין. המשפחה מתגוררת כחמש שנים בתל קציר ומתחילה כעת לבנות את ביתה בשכונת ההרחבה.

"החיבור שלנו עם הגליל התחיל כשנרשמנו כאן ללימודים", נזכרת ליה בפתיחת שיחתנו, "לפני כשמונה שנים התחלתי ללמוד באוניברסיטת בר אילן ושמעתי על כך שיש לאוניברסיטה שלוחה בצפון המאפשרת ללמוד חלק מהתואר בגליל. החלטתי ללכת על זה ומאז עמק הירדן הוא סיפור אהבה ישראלי בשבילי. במקביל, גם אדם, בעלי, למד כאן בטבריה. אחרי הלימודים עזבנו את הגליל מתוך געגועים למשפחה, אבל זה לקח לנו בדיוק שישה חודשים להבין שהלב נשאר על חופי הכנרת".

ליה, בוגרת תואר בפסיכולוגיה אשר השלימה בינתיים גם תואר שני בייעוץ חינוכי, התקבלה לעבודה כרכזת מרחב עמק הירדן בקרן לידידות. אדם השתלב בתחום החינוך הבלתי פורמאלי בקיבוץ עין גב והמשפחה מביטה קדימה בהתרגשות לקראת תחילת בניית ביתה בשכונת ההרחבה, אותו יתכנן בין היתר אחיה האדריכל של ליה.

שני ילדיהם המקסימים של אדם וליה (הקרואים על שם המקום - ירדן ומעיין) כבר נולדו כקיבוצניקים לכל דבר בתל קציר. "איך אבא שלי אומר? הילדים שלך נולדו לגדול יחפים", צוחקת ליה, "אין לך מושג כמה הוא צודק".

אדם, מצטרף לדברים, "תל קציר הוא מקום מושלם לגדל בו ילדים. המשפחות שלנו אמנם לא נמצאות כאן בצפון, אבל אפשר לומר שהקהילה היא משפחה עבורנו. העזרה ההדדית בין התושבים היא נפלאה. המון משפחות צעירות, כולם באותו הסטאטוס. כשמישהו שולח הודעה שהוא צריך עזרה במשהו, כמות המתנדבים היא בלתי נגמרת".

 

"החיבור התחיל כשנרשמנו כאן ללימודים", משפח' מקמלן (צילום: מתוך אלבום משפחתי)



"החלטה נהדרת, בעיקר בשביל הילדים"

גם בבית משפחת הורנשטיין אנחנו שומעים דברים ברוח דומה. ההורים הילה ואמיר, והילדים יאיר הבכור והתאומים מאיה ונדב, הגיעו מהמרכז בכדי להישאר.

"הילה ואני גדלנו בלב הכרך העירוני, ילדים טובים ראשון לציון", אומר אמיר, "החיבור שלנו לאזור הזה של עמק הירדן החל בזכות אחותי שעברה לכאן בעקבות נישואיה לבן קיבוץ מעגן. כל פעם שהגענו לבקר אותה לא יכולנו להוציא מהמערכת שלנו את האווירה המיוחדת של המקום הזה. בסוף לא הייתה לנו ברירה והיינו חייבים להקשיב ללב. החלטנו שאנחנו עושים את זה".

"לעבור לתל קציר הייתה החלטה נהדרת בעיקר בשביל הילדים", אומרת הילה, "הבן הגדול שלי, יאיר, שאף פעם לא רצה לחזור לראשון לציון אחרי הביקורים אצל גיסתי ובעלה, מצא כאן את המקום הכי טוב בעולם עבורו. הוא התחבר לקיבוץ מהרגע הראשון ומאד מבסוט מהעובדה שהוא לא צריך להיזהר ממכוניות וכבישים כשהוא מטייל מחוץ לבית. חופשי ומאושר".

הדברים הסתדרו על הצד הטוב ביותר עבור משפחת הורנשטיין גם מבחינת תעסוקה. הילה, אשר עוסקת במסחר אלקטרוני (הן כשכירה והן כעצמאית), איננה זקוקה ליותר מחיבור לרשת ומחשב. אמיר, העובד בחברה גדולה בתחום הרכב, המשיך בשלב ראשון לעבוד באזור המרכז, ובימים אלה משתבץ במשרה רלבנטית בחברה במחוז צפון.

"אין לי ספק שלאור הביקוש הגדול לשכונה אנחנו נקלוט במהירות את כל החברים החדשים", מסכם רון את הדברים, "בתור מי שנולד וגדל בקיבוץ, ושיש לו היום את הזכות להוביל את הצמיחה הדמוגרפית בתל קציר, העתיד בהחלט נראה ורוד וירוק כאחד".
 

"הקהילה מהווה עבורנו תחליף למשפחה הרחוקה" (צילום: ארז ביטון)



הסיפור המלא של קיבוץ תל קציר >

כתבות נוספות בנושא:

כך תבנו בית בלי חריגות תקציב

כיצד ניתן להימנע מחריגות תקציב בבנייה פרטית? לא מעט אנשים שבנו את ביתם חשבו שזה בלתי אפשרי, אך חברת "שותפים" טוענת שכן וגם מוכנה לקחת על זה אחריות

הסיבות והמספרים בדרך אל הבית בכפר

קצב הגידול של כ-3.5% בשנה, דיור בר השגה, חינוך וחיי קהילה - יותר ויותר ישראלים הולכים בדרכו של עכבר הכפר, והם יודעים למה