אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

עושים סדר בכפר - סוגי היישובים במרחב הכפרי

מה ההבדל בין קיבוץ למושב או בין מועצה מקומית ליישוב קהילתי? הגיע הזמן לעשות לכם סדר



קיבוץ עם מדשאות ירוקות? יישוב קהילתי באווירה משפחתית? מושב פסטוראלי? אולי מועצה מקומית על גבול העירוניות? אם אתם רוצים להצטרף לעשרות אלפי הישראלים שכבר "עשו את זה" ועברו לכפר, חשוב שתכירו את ההבדלים בין סוגי היישובים וההתיישבות השונות.

קודם כל נתחיל ונאמר - המרחב הכפרי הוא לא מקשה אחת. במעגל הראשון נמצאים סוגי היישבוים הכפריים המרכזיים והם קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים ומועצות מקומיות (מועצה מקומית מטולה היא דוגמא טובה). במעגל השני, לכל סוג יישוב יש גם מאפיינים ספציפיים ולעיתים תת-חלוקות. למשל, הקיבוצים מתחלקים לשיתופיים ומתחדשים, ומגורים במושב יכולים להיות על בסיס רכישת משק חקלאי או בית בשכונת הרחבה.

לעומת זאת, למרות שחלו שינויים משמעותיים באופי היישובים הכפריים בישראל, בעיקר בכל הנוגע למידת העיסוק בחקלאות או לקשר הכלכלי בין התושבים, ההוואי והאווירה השתמרו בהם היטב, וגם כיום היבטים ונושאים כמו ערבות הדדית וקהילתיות עדיין נותנים כאן את הטון.

הקיבוץ

קיבוץ הוא צורת התיישבות ייחודית שהייתה לסמל הבולט של החלוציות בישראל בתחילת המאה ה-20. מאז ועד היום, זוהי צורת התיישבות שהיא מזוהה עם ערכים, הישגיות, תרומה ומצוינות.

עד לפני 30 שנה, מרבית הקיבוצים היו קיבוצים שיתופיים. המשכורות של החברים הועברו לקופת הקיבוץ והמשאבים חולקו בין כולם. בעקבות משבר כלכלי בשנות ה-80, רבים מהקיבוצים עברו תהליכי הפרטה (הקיבוץ המתחדש). במקביל, שעריהם נפתחו למשפחות חדשות ובנים חוזרים שבו הביתה, ולמעלה מ-80% מהקיבוצים בישראל קלטו בעשר השנים האחרונות חברים חדשים.

רוב הקיבוצים כיום הם קיבוצים מתחדשים ורמת ההפרטה שונה ממקום למקום. לצד קיבוצים מתחדשים שמשלבים כלכלה עצמאית עם משק שיתופי, יש שהופרטו לחלוטין ומתפקדים ממש כמו יישוב קהילתי. במקביל, כמה עשרות קיבוצים שיתופיים עדיין משמרים את הכלכלה הקיבוצניקית במודל המוכר. הקליטה בקיבוצים מבוססת לרוב על קליטה לחברות. החברות יכולה להיות מלאה או במסגרת מסלול לעצמאות כלכלית, ולעיתים הקליטה היא לתושבות בקיבוץ בלבד (ללא חברות בקיבוץ עצמו).


אחד מהקיבוצים השיתופיים שעדיין זכור לנו "מפעם", קיבוץ כרם שלום (צילום: ברוריה הדס קרני)


המושב

המושבים בישראל הוקמו כיישובים חקלאיים שבהם התושבים חיים במסגרת כלכלית שיתופית אך התא המשפחתי עצמאי. לכל אחד מחברי המושב היה משק חקלאי פרטי, ובמקביל התושבים היו שותפים במשקים שתופעלו על ידי האגודה השיתופית. אבל בעשרים השנים האחרונות, עם הירידה בעיסוק בחקלאות, היטשטש המודל הכלכלי השיתופי, וכיום מושבים רבים דומים באופיים ובטבעם ליישובים קהילתיים. לא מעט מושבניקים אינם מפתחים את הנחלות החקלאיות שברשותם ופונים לתחומים אחרים כמו נדל''ן ותיירות.

מגורים במושב יכולים להיות מגוונים. לדוגמא, על בסיס רכישת משק חקלאי, ע"י רכישת בית בשכונת הרחבה או ע"י רכישת בית קיים כעסקת יד שנייה. לגבי 2 האופציות הראשונות, האופציה הראשונה נעשית באפיקים פרטיים (רוכש מול מוכר), כמו קניית דירה בעיר אך עם היבטים ספציפיים לגבי זכויות מקרקעין והסכמים מול רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית ועוד. רכישת מגרש (או מגרש+בית) בשכונת הרחבה לא כוללת נחלות חקלאיות או משקים. מדובר בנכס מקרקעין לכל דבר שהבעלות עליו היא כמעט מוחלטת (חכירה לדורות) והרכישה יכולה להיות על בסיס דגמים או לחליפין  בנייה בשיטת "בנה ביתך" (בנייה עצמית).

לאלו המחפשים שלווה כפרית יחד עצמאות כלכלית. הרחבת מושב סלעית (צילום: חברת אמפא מליבו)


היישוב הקהילתי

יישוב קהילתי, בדיוק כמו שמו, הוא יישוב שבו התושבים הם קהילה מחוברת, פעילה, מעורבת ומשמעותית. הקהילה היא מרכז החיים של היישוב וטמונות בה האנרגיות שמובילות את החיים במקום. תושבי יישוב קהילתי מאוגדים ביחד למרות שהם אינם קשורים זה לזה במערכת כלכלית או חקלאית. כמעט בכל היישובים הקהילתיים בארץ יש אגודה שיתופית שגובה מיסי אגודה ואשר פועלת ביחד עם וועד מנהל שנבחר ע"י תושבי המקום.

יישוב קהילתי שונה מהותית ממושב או קיבוץ בעיקר משום שהוא לא הוקם כיישוב חקלאי. אגב, לא מעט יישובים קהילתיים היו בעבר בעצמם קיבוצים או מושבים. למשל, היישוב הקהילתי שכניה בגליל העליון שהוקם כמושב חקלאי או היישוב משמר דוד שהוקם כקיבוץ והפך ליישוב קהילתי. כאמור, המאפיין המרכזי של היישוב הקהילתי הוא העצמאות של התושבים מבחינת מידת המעורבות שלהם בקהילה. קליטה ביישובים קהילתיים היא בדרך כלל בשכונות הרחבה או ברכישת נכסים מידיים פרטיות.

לא תמצאו שם לולים ורפתות אבל כן תגלו קהילות חמות והרבה נוף מסביב. היישוב הקהילתי לוטם (צילום: מוא"ז משגב)


המועצה המקומית

מועצות מקומיות הן יישובים קהילתיים גדולים שאוכלוסייתם מונה לרוב כמה אלפי תושבים. המועצה המקומית הקטנה ביותר בישראל היא מעלה אפרים בה חיים כ-1,000 תושבים, והגדולה מכולן היא פרדס חנה-כרכור עם מעל ל-35,000 תושבים. מועצה מקומית שונה מיישוב קהילתי בכך שהיא רשות שלטונית עצמאית. המועצה מספקת לתושביה את מלוא השירותים המוניציפאליים. כיום מועצות מקומיות רבות, בעיקר בגליל ובנגב, שומרות על צביון כפרי, אך ישנן לא מעט מועצות מקומיות בישראל ובעיקר באזור המרכז והשרון בהם הקשר לאווירה כפרית הוא מקרי בהחלט.

מגורים במועצה מקומית יתבססו לרוב על פרויקטים ייחודיים שמוצעים ע"י יזמים פרטיים או לחליפין רכישה או השכרה של בתים פרטיים או בבניינים.

המאמר המלא ושאר מאמרים בנושאי המעבר לכפר מופיעים ב"מדריך למעבר לכפר" אותו הפיק "אתר הבית".

כתבות נוספות בנושא:

מהגן לתיכון: קצרין הופכת את החינוך למנוע צמיחה

בבירת הגולן לא מתרשמים מהאירועים הביטחוניים של החודשים האחרונים וממשיכים להפוך את מערכות החינוך למודל הצלחה בכל הארץ

חברת ההיי טק שתהפוך את הגולן לעמק הסיליקון הישראלי

המרכז הטכנולוגי הראשון בישראל של חברת ההיי-טק "בונימו" נפתח: "בחזון אנחנו רואים עמק סיליקון תוסס"

ההחלטה שכל בעל נחלה בישראל חיכה לה

לאחר שנים של מאבק, החלטה חדשה מייצרת צפייה גדולה בקרב בעלי נחלות: "מושבניקים יוכלו להרוויח לא מעט"