אתר הבית בפייסבוק
אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

ככה נקלטים היום לקיבוץ בישראל

"חבר קיבוץ הוא חבר קיבוץ הוא חבר קיבוץ". הקיבוצים הפותחים שעריהם למשפחות חדשות לא מעוניינים בפחות מקליטה לחברות מלאה. רק מה זה אומר?


כשאומרים לאדם הרגיל ברחוב (או בעיר) שקיבוץ הוא מודל התיישבות ומגורים ייחודי שככל הנראה אין שני לו בעולם, הדבר יתקבל לרוב בחוסר הבנה אמיתי למשפט. זו כיום הבעיה המרכזית של מעל 180 קיבוצים מתחדשים הקולטים (או שייקלטו בעתיד) לתחומם משפחות חדשות לחברות מלאה. אז מאיפה נובע חוסר ההבנה אחר מודל הקליטה הכי נפוץ בקיבוצים? נתחיל מהרקע.

 בראשית דרכם של הקיבוצים, ובעשרות השנים שבאו לאחר מכן, הכרנו כולנו רק את הקיבוץ השיתופי. אותו קיבוץ אשר התבסס על שותפות של הכלל בקניין, עבודה עצמית, ושיתוף ושוויון בצריכה, בייצור ובחינוך ובעיקר - אחת ההמצאות הישראליות המוכרות ביותר בעולם. אולם מרבית הקיבוצים לא הצליחו לשמר את היתכנותו של המודל. חלקם נקלעו לחובות, רבים סבלו מנטישה, ונתח גדול מהם עמד במצוקה של ממש. מצב זה הוליד כמה מהלכים דרמטיים. החל מיצירתו של הקיבוץ המתחדש, וכלה בהרחבת שורות ומתן אפשרות (אמיתית) לאנשים מבחוץ להתגורר בקיבוץ.

בשנת 1995, בין היתר בעקבות החלטה 737 של מועצת מקרקעי ישראל, הקיבוצים הורשו להתקדם לקבלת תושבים מבחוץ. בתחילה הדבר נעשה בעיקר על בסיס "הרחבות קהילתיות" (בדומה למושבים וליישובים הקהילתיים), אבל עד מהרה השיטה עוררה מחלוקות. פסקי דין התקבלו בבג"צ, הגבלות חקיקה הוטלו על ועדות הקבלה, והגבלות הושתו על האפשרות לממן התחדשות מבני ציבור ותשתיות במסגרת ההתרחבות הדמוגרפית.

הבעיה הכי גדולה של הקיבוצים המתחדשים הוא חוסר ההבנה למודלי הקליטה (צילום: קיבוץ גבולות) 


הקיבוצניקים רוצים אתכם בחברות מלאה

מכיוון שהצורך להתרחב לא פסק, אלא אף גבר ביתר שאת, הקיבוצים הבינו שיש לפתח מודל שיחליף את ההרחבות הקהילתיות. התוצאה הייתה מתן זכות להיקלט לחברות מלאה.

קליטה במסגרתה התושבים החדשים, גם אם הם עירוניים לחלוטין, יכולים להיקלט כחברים שווי זכויות. עד לרמה של שותפות בנכסים, שותפות בערבות ההדדית ועוד.

חשוב להבין שהאופציה של קליטה לחברות מלאה הגיעה מתוך הקיבוצים עצמם. דו"ח שנערך לאחרונה על ידי פרופ' רחל אלתרמן וד"ר עו"ד מיכה דרורי, שופך אור מעניין על נקודה זו. מהדו"ח עולה שכ-64.8% מחברי הקיבוצים המתחדשים סבורים שיש לנסות ולקלוט משפחות חדשות לחברות בקיבוץ, ושבקיבוצים שיתופיים המספרים מטפסים לכ-73.8%.

חושבים שזה פשוט? תחשבו שוב. כיום, כאשר משפחה מבקשת להיקלט בקיבוץ, עליה להבין כי ישנם הבדלים מהותיים בין קיבוץ לקיבוץ. לא רק בין קיבוצים מתחדשים לשיתופיים, אלא גם הבדלים דרמטיים בין הקיבוצים המתחדשים עצמם. מה זאת אומרת? הנה 3 דוגמאות שונות שאולי יעזרו לכם להבין יותר את המונח המורכב.

1) קיבוץ אורים: "חבר קיבוץ הוא חבר קיבוץ הוא חבר קיבוץ"

אורים הוא קיבוץ "קלאסי". הוא משתייך לתנועה הקיבוצית והוקם בנגב המערבי בשנת 1946 במבצע 11 הנקודות (הלילה המפורסם בו עלו על הקרקע 11 יישובים במטרה לייצר רצף התיישבותי בנגב).

בדומה לקיבוצים רבים, גם אורים עבר לפני מספר שנים ממודל שיתופי למודל מתחדש. במקביל התקבלה בקיבוץ הכרעה חשובה - לפתוח את השערים לנקלטים חדשים. לא רק בנים ובנות ששבים הביתה, אלא גם, ואולי בעיקר משפחות מבחוץ.

"הקליטה באורים היא רק לחברות מלאה", מסביר רייפי גולדמן, המרכז את מנהלת הקליטה והצמיחה בקיבוץ, "למרות שאורים הוא קיבוץ מתחדש, הערכים המשותפים שלנו לא מאפשרים לנו לפעול אחרת. אנחנו רוצים שהנקלטים יהיו חברי קיבוץ מהרגע הראשון. זה אומר הכל כולל הכל. החל משותפות בנכסים וכלה במיסוי וחבויות שונות".

שכונת המגורים הנבנית בקיבוץ, "שכונת הנרקיסים", ממתינה לנקלטים עם 32 מגרשים בני כ-480 מ"ר. הבנייה היא לפי 4 דגמים לבחירה, והחברה המלווה את הפרויקט הינה חברת "בית בקיבוץ". "אורים, למרות שהוא קיבוץ מתחדש, החליט להמשיך ולקיים מערכות קהילתיות משותפות וערבות הדדית ברמה מאד גבוהה", אומר רייפי, "לכן, למשל, אנחנו גובים מהחברים מסים גבוהים ביחס לקיבוצים אחרים, ומשתמשים בהם לסבסוד רחב של שירותים. הקיבוץ מממן את הביטוח הבריאותי, מפעיל מרפאת שיניים במימון הקהילה, מארגן אירועי תרבות ברמה שבועית, מפנה סבסוד משמעותי לחינוך וכדומה".

"אנחנו רוצים שהנקלטים יהיו חברים מהרגע הראשון". מתוך הפנינג המשפחות שנערך לאחרונה בקיבוץ (צילום: רייפי גולדמן)


עוד מסביר רייפי כי בקיבוץ אורים "אין סטטוסים נפרדים לתושבים, אין הרחבה קהילתית ואין הסדרים או עצמאות כלכלית. חבר קיבוץ זה חבר קיבוץ זה חבר קיבוץ. הנקלטים שותפים מלאים בנכסי הקיבוץ, כולל זכאות לקבלת רווחים מפירות הנכסים, אך כולל גם חבות מסים. עם זאת, יש להדגיש שהחברים מקבלים הקלה בתשלום המס. סכום המשכנתה נחשב כהוצאה מוכרת לחישוב המס הפרוגרסיבי, והם נהנים מהטבה משמעותית".

במילים אחרות, למרות שלפנינו קיבוץ מתחדש, ניתן לראות שיש כאן מודל שבו השותפות והערבות הקהילתית הן מהיום הראשון ובמלוא מובן המילה. "נכון", אומר רייפי, "הקליטה כרוכה בתהליך רב-שלבי המורכב מפגישות, אבחונים, ועדות קבלה ועוד. אנו עושים את זה בכדי לוודא שאורח החיים באורים מתאים למשפחה הנקלטת, ושכל המידע מונח לפניה על השולחן".

ההתעניינות בקיבוץ רבה. רייפי מספר כי לכנס הקליטה שנערך לפני מספר ימים בקיבוץ הגיעו למעלה מ-40 משפחות מכל רחבי הארץ. יתרה מזו, הוא מוסיף, מכיוון שאורים שואף שהנקלטים יגורו בקיבוץ בזמן בניית ביתם, מושקעים משאבים בהכנת דיור זמני למעוניינים בכך. "אנו רוצים לשלב את המשפחות הנקלטות בחיי הקהילה והשותפות מרגע קבלתן לחברות", הוא מדגיש.

2) קיבוץ גלגל – קליטה בשני שלבים

גלגל הוא קיבוץ קטן ופסטורלי המשתייך למועצה האזורית בקעת הירדן, אשר הוקם בתחילת שנות ה-70. שכונת המגורים החדשה הנבנית בקיבוץ, המשקיפה לנוף מדברי וצמרות עצי תמר, מציעה כ-18 מגרשים של חצי דונם לבנייה עצמית. גם בקיבוץ גלגל, כמו באורים, הוחלט באופן חד משמעי ללכת רק על קליטה לחברות מלאה. עם זאת, כפי שתראו מיד, מדובר בתהליך מעט שונה.

הקליטה בקיבוץ היא לחברות מלאה, אך שלא כמו בקיבוץ אורים שבו החברות היא מהיום הראשון גם ברמה הכלכלית, בקיבוץ גלגל זהו תהליך דו-שלבי.

בשלב הראשון, הנמשך חמש שנים, הנקלטים מתגוררים בקיבוץ, מתקבלים לחברות, יכולים להתמודד לתפקידים שונים ומשפיעים על אורח חייהם. אולם הם אינם רוכשים עדיין "מניה כלכלית" ואינם שותפים בנכסים מהמשקים המסורתיים (רפת, לול, גידולים חקלאיים וכדומה).

"הם חברי קיבוץ לכל דבר מהיום הראשון, למעט העניין הכלכלי", מסביר אבי שמעא, מזכיר גלגל, "לאחר חמש שנים, הם רוכשים מניה כלכלית, ועוברים למעשה לחברות מלאה. חשוב להדגיש שהמעבר משלב א' לשלב ב', כלומר מחברות ללא היבט כלכלי לחברות מלאה כולל מניה כלכלית, איננו כרוך בוועדות או אישורים נוספים".

"הגענו למסקנה שהמודל של חברות מלאה הוא המודל הנכון ביותר עבורנו. בדקנו אין ספור מודלים של קליטה לקיבוצים ברחבי הארץ. בפרט קיבוצים מתחדשים כמונו, בסדר גודל שלנו וביכולות שלנו. בסופו של דבר השתכנענו שהדרך הזו, של קליטה לחברות מלאה, משרתת בצורה הטובה ביותר את המשכיות הקיבוץ לדורות הבאים. היא מייצרת זהות אינטרסים לכלל החברים לטווח הארוך".

מציעים תהליך דו-שלבי, קיבוץ גלגל (צילום: אהרל'ה וייסברג)


באותו נושא: עוברים לקיבוץ? היכנו לקרב על המשכנתא >


3) שדה בוקר מציג – קליטה שיזורית

את קיבוץ שדה בוקר אין באמת צורך להציג. היישוב המפורסם, אשר הוכר כקיבוץ בשנת 1955 לאחר מספר שנים שבהם התנהל כמעין חווה קואופרטיבית, עשה את שמו בין היתר בזכות מעברו של דוד בן גוריון לקיבוץ לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים (זכור המשפט שאמר הזקן על הקיבוץ לפיו הוא לא ראה מימיו "מפעל חלוצי כשדה בוקר").

שדה בוקר הוא לא רק "צריף בן גוריון". זהו קיבוץ שיתופי הנמצא בתנופה של התרחבות וקליטה. כאן, מדובר על סגנון קליטה יחסית ייחודי, הקרוי "קליטה שיזורית".

ענבר ניר, מרכזת הצמיחה הדמוגרפית בשדה בוקר, מסבירה, "הקיבוץ השיזורי שלנו הוא למעשה קיבוץ שבו לצידם של החברים הותיקים, המקיימים אורח חיים שיתופי ומנהלים תקציב קהילה שיתופי, חיים חברים חדשים השותפים ומנהלים ביחד עם הוותיקים, תקציב המשותף שהוא בעצם התקציב השיזורי. לא שינינו את אורחות החיים של החברים הוותיקים, והחברים החדשים מתנהלים באופן עצמאי לגבי ההכנסות וההוצאות של התא המשפחתי שלהם".

"החברים החדשים הם חברים ושותפים לכל דבר באגודה. הם רשאים להתמודד על תפקידים, יכולים לקחת חלק בוועדות השונות, ומשפיעים באופן משמעותי על חיי הקיבוץ והקהילה. יש להם זכויות, והם משלמים מס פרוגרסיבי המאפשר לקיים את הקרן לערבות הדדית".

החברים החדשים בשדה בוקר אחראים לבניית ביתם בשכונה החדשה בקיבוץ בה משווקים ארבעה גדלים לבחירת הנקלטים (בגדלים של החל מ-103 מ"ר בנוי ועד 160 מ"ר). הקרקע היא במסגרת חכירת משנה של "חלופת האגודה", דבר המאפשר לרשום את הנכס בטאבו. פרויקט  פיתוח התשתיות נעשה בניהול המועצה האזורית רמת נגב, והקיבוץ מצוי בעיצומו של שיווק הפעימה הראשונה של כ-20-30 יחידות דיור, מתוך 60 יחידות המתוכננות בשכונה בסך הכל.

ניר מוסיפה כי השותפות בשדה בוקר נמדדת בעצם קיומה של אותה "קהילה שיזורית". קהילה בה שזורים שני אורחות חיים המקיימים קהילה אחת.

 סגנון קליטה ייחודי, קיבוץ שדה בוקר (צילום: קיבוץ שדה בוקר)


בסוף הקיבוץ הוא אותו הקיבוץ

כפי ניסינו להציג כאן, מסלולי הקליטה לקיבוצים הינם שונים באופן מהותי, אולם קו מקשר אחד שזור כחוט השני בכל מסלולי הקליטה הזמינים בקיבוצים בישראל. כמעט כל הקיבוצים – הן המתחדשים והן השיתופיים – מכוונים לכיוון של קליטה לחברות מלאה. בלי ניואנסים, בלי שורות אותיות קטנות ובלי הבדלים. ושתהיה קליטה מהנה.

כתבות נוספות בנושא:

מהגן לתיכון: קצרין הופכת את החינוך למנוע צמיחה

בבירת הגולן לא מתרשמים מהאירועים הביטחוניים של החודשים האחרונים וממשיכים להפוך את מערכות החינוך למודל הצלחה בכל הארץ

"בבדיקה" - החברה שהגדירה מחדש את הקליטה לקיבוץ

לפני עשור החליטו שני קיבוצניקים עם חזון להקים את מי שעתידה להיות חברת הבנייה המובילה במגזר הכפרי

משחקי צבעים

רון ושריתה פלד, אדריכלים המאוהבים בצבעים בטור אישי וצבעוני על עיצוב פנים נכון