אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

מהו סוד הקיבוץ הדתי?

היסטוריה עשירה, עשרות משפחות חדשות כל שנה, שגשוג כלכלי ותמהיל יישובים מגוון בכל הארץ. הכירו את תנועת ההתיישבות הייחודית - הקיבוץ הדתי

05.09.2019|שחר דניאלי

העבר, ההווה וגם העתיד הנראה לעין של הקיבוצים והמושבים בישראל שזור בריבוי גופים. ההתיישבות העובדת מעולם לא ישבה בכתובת אחת, ומתחילת דרכה היא התאפיינה בלא מעט זרמים ותנועות. אחד המיוחדים שבהם הוא הקיבוץ הדתי, אשר החל להתגבש בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת. החלוצים הדתיים שהגיעו ארצה במקביל לעליית החלוצים החילוניים, ביקשו לקחת חלק ביישוב הארץ, ובשנת 1937 עלה לראשונה על הקרקע הקיבוץ הדתי הראשון – קיבוץ טירת צבי. זאת מספר שנים לאחר הקמת "קבוצת רודגס", לימים קבוצת יבנה, הנחשבת בפועל בתור "אם הקבוצות הדתיות".

חזרה ל-2019. ככל הנראה עקב השינויים הרבים שעברו על היישובים הכפריים ביותר ממאה שנות קיומם, רוב תנועות ההתיישבות שהוקמו בתחילת המאה ה-20 נעלמו או התאחדו, אך הקיבוץ הדתי עודנו איתנו. חי, מעבד את הקרקע, מייצר מקומות עבודה, ובמקרים רבים מצליח לשמור על סטאטוס שכמעט נכחד - ה"קיבוץ שיתופי".

בדיקה מהירה מגלה כי למעלה מ-40% מהקיבוצים בעלי אופי קהילתי דתי הם קיבוצים שיתופיים, כאשר שיעורם של הקיבוצים השיתופיים בתוך כלל קיבוצי ישראל עומד על פחות מ-15%. בעוד שרק 1 מכל 10 קיבוצים בישראל מוגדר כקיבוץ דתי, חלקם של הקיבוצים הדתיים בקרב הקיבוצים השיתופיים עומד על כ-25%. עם או בלי קשר, רבים מהם גם מבוססים ומשגשגים כלכלית.

רגע לפני תחילתה של השנה העברית החדשה, תנועת הקיבוץ הדתי מאגדת תחתיה כ-23 יישובים. אוכלוסייתם, המשתייכת לציבור הדתי-לאומי, מונה כ-13,000 נפש, ומתוכם כ-4,000 חברים. קיבוציה ויישוביה של התנועה פרוסים בכל הארץ, וממוקמים בעיקר בפריפריה. מהמושב השיתופי קשת ברמת הגולן, ועד הקיבוצים עלומים וסעד בעוטף עזה. מהו סוד קסמה של התנועה הקטנה והאיכותית, ומהו מקומה בתנופת הקליטה ששוטפת את הקיבוצים?

40% מהקיבוצים בעלי אופי קהילתי דתי הם קיבוצים שיתופיים (צילום: תנועת ההתיישבות "אמנה")


הראשונים לזהות את ערך הקליטה לחברות מלאה

"את ההצלחה של הקיבוצים הדתיים אפשר לייחס לקהילות החזקות שלנו מבחינה חברתית", אומר מורדי שבט, ראש אגף הצמיחה הדמוגרפית בקיבוץ הדתי, "הערבות ההדדית והשותפות שמאפיינים את הקיבוץ הדתי, נטועים עמוק ב-DNA של התנועה, ואני שמח שהמתודולוגיה הזו ממשיכה להניב פירות נהדרים גם היום, יותר מ-90 שנה מאז הקמת טירת צבי". שבט מכהן בתפקידו הנוכחי כחמש שנים, והוא מציין כי בדומה לכל הקיבוצים בישראל, גם בקיבוץ הדתי רואים קפיצה קדימה של צמיחה וקליטה. מגמה שבאה לידי ביטוי בבנייה ובהתכנסות להליכים של קליטה לחברות מלאה.

מעניין לגלות כי בעוד שלקיבוצים האחרים בישראל המשתייכים לתנועה הקיבוצית לקח כמעט עשור וחצי למתן את ההרחבות הקהילתיות או המסלולים לעצמאות כלכלית, אנשי הקיבוץ הדתי היו הראשונים לזהות כי קליטה חייבת להיות שוויונית ככל הניתן. "כשאתה מצטרף לקיבוץ זה לא עניין של שטח או בית", אומר שבט, "במישור הראשון אתה מצטרף לקהילה, ובמישור השני לתנועה שמבוססת על ערכים שהולכים אחורה כמעט מאה שנה. תנועה שחרטה על דגלה את ההתיישבות ואת האהבה לארץ ישראל, תורת ישראל ועם ישראל. למרות שגם אצלנו היו קיבוצים שהקימו הרחבות או קלטו לעצמאות כלכלית, מהר מאד התקדמנו והבנו שהדרך הנכונה היא קליטה לחברות מלאה. בין אם מדובר על קיבוץ שיתופי ובין אם על קיבוץ מתחדש". שבט מסביר כי לצד מסלולי הקליטה המתקדמים, גם בקיבוצים שבהם הוקמו הרחבות נעשים מהלכים לקלוט את תושבי ההרחבה כחברים מלאים בקיבוץ. זאת מתוך מגמה לייצר אחידות סטאטוסים ויישור קו בין כלל התושבים.

במקביל, הקיבוצים המתחדשים, שעברו שינויים ותהליכים של הפרטה, משתדלים לשמור על ערכיהם החברתיים והקהילתיים תחת המודלים החדשים. "כל אחד מהקיבוצים המתחדשים שלנו הוא קיבוץ לכל דבר ועניין", אומר שבט, "אנו רואים רמות שונות של שותפות בקיבוצים המתחדשים ואפשר לקחת כדוגמה בעניין זה את טירת צבי ועין הנציב, שהם אמנם קיבוצים מתחדשים, אך עם רמת שותפות גבוהה מאד".

"כשאתה מצטרף לקיבוץ זה לא עניין של שטח או בית" (צילום: קיבוץ לביא) 


100 משפחות חדשות בכל שנה
 

אחד המאפיינים המעניינים של הקיבוצים והמושבים השיתופיים של הקיבוץ הדתי הוא הצלחתם הכלכלית. כמעט בכל רשימה העוסקת בקיבוצים ובמושבים מבוססים, תמצאו לא מעט נציגים של הקיבוץ הדתי. בין הדוגמאות הבולטות ניתן לציין את משואות יצחק, קבוצת יבנה, טירת צבי, בארות יצחק, עלומים, לביא, עין הנציב, שדה אליהו, ניר עציון ועוד. חלקם בזכות פעילות תעשייתית מרשימה וחלקם תודות למפעלים חקלאיים פורצי דרך.

"יישובי הקיבוץ הדתי נמצאים במגמה של קליטה והרחבה", אומר שבט, "מדי שנה נקלטות ביישובי התנועה כ-100 משפחות. בחישוב פשוט, בכל ארבע שנים אנו מגדילים את היקף החברים בכ-10%. נתונים מרשימים לכל הדעות, ובפרט בתפאורה הקיבוצית הממוקמת בפריפריה". חלק מהמשפחות מגיעות מתוך הקהילות (בנים ובנות חוזרים), וחלקן משפחות מבחוץ. גם בימים בהם קיבוצים "חילוניים" קולטים חברים דתיים ומסורתיים, ישנן לא מעט משפחות דתיות-לאומיות שלא תהינה מוכנות להתפשר על פחות מיישוב דתי. קיבוצי ומושבי הקיבוץ הדתי מספקים למשפחות הללו את המענה המצופה.

"כל ארבע שנים אנו מגדילים את היקף החברים בכ-10%", מרדכי שביט (צילום: הקיבוץ הדתי)


"גוף צומח זה גוף חי"

שבט, אשר מכוח תפקידו נמצא בדיאלוג רצוף הן מול היישובים והן מול משפחות הרוצות להיקלט, מספר שמשנה לשנה ההתעניינות הולכת וגוברת. "פונים אליי מכל קצוות הארץ", הוא אומר בגאווה, "יותר ויותר ישראלים מחפשים את החיבור הקהילתי, את אורח החיים הקיבוצי ואת מערכות החינוך הנהדרות. הם מוצאים אצלנו הרבה יותר מבית. הם מוצאים דרך חיים שמצד אחד נשענת על מסורת מפוארת, ומצד שני מביטה קדימה אל העתיד ולא מפחדת משינויים".

תפיסה זו, הרואה בצמיחה הדמוגרפית הכרח מהותי, מגיעה מלמעלה למטה, ונחשבת לאחת האג'נדות אותן מוביל מזכ"ל התנועה אמיתי פורת, בנו של הרב חנן פורת ז"ל ובן קיבוץ כפר עציון. "גוף צומח זה גוף חי, ואם הקהילות בקיבוצים רוצות לחיות הן חייבות לצמוח", אומר פורת בראיון לאתר הבית, "עלינו לקלוט אנשים, לבנות בתים, להכניס דם חדש ולפתח צמיחה. כבר ראינו גם בקיבוצים שלנו וגם בקיבוצים אחרים בישראל, שבמקום שבו אין צמיחה יש מיד נסיגה".

פורת מדגיש כי התנועה פועלת בכדי לקדם את הנושא ומעמידה לרשות היישובים כלים ומודלים רלבנטיים. זאת בד בבד עם מאבק בלתי פוסק בחסמים בירוקרטיים, חברתיים, משפטיים, כלכליים ותכנוניים. כאשר הוא מביט קדימה, ומכוון את המטרות של הקיבוץ הדתי לעשור הקרוב, השאיפה שלו הינה להגדיל את מספר התושבים בכ-30%, ואת מספר החברים בכ-50% (כולל קבלה של תושבי הרחבות לחברות בקיבוציהם).

 
 "יישובי הקיבוץ הדתי נמצאים במגמה של קליטה והרחבה", מושב קשת בגולן (צילום: מוא"ז גולן)


ארבעה דורות בקיבוץ אחד

גם כשאנחנו נכנסים לקיבוצים עצמם, אנו שומעים ורואים דברים ברוח דומה. קחו למשל את קיבוץ לביא, קיבוץ שיתופי שחגג לאחרונה 70 שנים להיווסדו. מדובר באחד הקיבוצים החזקים בצפון אשר כלכלתו נשענת על משק חקלאי מפותח, מלון איכותי בן למעלה מ-180 חדרים (המתאים במיוחד לאוכלוסייה הדתית, כולל כשרויות לציבור החרדי), ומפעל וותיק המייצר מזה עשרות שנים ריהוט לבתי כנסת.

הגרעין המייסד של הקיבוץ מבוסס על צעירים שהגיעו לישראל ללא הוריהם לפני מלחמת העולם השנייה, כאשר החברה המבוגרת ביותר בקיבוץ, בת 98, היא זו שהייתה מדריכתם. הקשת הדמוגרפית של לביא הינה רחבה, ובמקום מתגוררים ארבעה דורות של קיבוצניקים. החל מבני דור המייסדים ועד למשפחות צעירות וילדים שנולדים כל הזמן.

נתי רוזנצוייג, מנהל הקהילה, מספר כי קיבוץ לביא מעוניין לקלוט משפחות חדשות, ואין כאן זיקה ייחודית רק לבנים ובנות משק. "נכון, לאורך השנים מצטרפים אלינו לא מעט בנים ובנות חוזרים, אבל המגמה היא מאד פתוחה", הוא אומר, "אנחנו שמחים לקלוט משפחות איכותיות מכל רחבי הארץ, לרענן את השורות ולהכניס אנרגיות חדשות. יש לנו בין הנקלטים משפחות נהדרות שהגיעו מרמת גן, מהקריות, מגבעת שמואל ועוד". 

בחוה"מ סוכות הקרוב יתקיים בקיבוץ כנס קליטה הפתוח לקהל הרחב ולמשפחות מתעניינות. במהלך הכנס המבקרים יוכלו לראות את הקיבוץ פיסית, לפגוש את האנשים, ולהתארח לקפה ועוגה אצל משפחות מקומיות. "נענה בחפץ לב על כל השאלות, בין אם בנושאי חינוך וקהילה, ובין אם בהיבטים של תעסוקה ואפשרויות מגורים", אומר רוזנצוייג.

אידי מעגן, החברה המבוגרת ביותר בקיבוץ לביא חוגגת 98 עם החברים (צילום: קיבוץ לביא)


האם המטען האידיאולוגי הוא המנוע?

אגב, רוזנצוייג בעצמו הוא ירושלמי במקור, והוא מתגורר בלביא כ-18 שנה (נשוי לבת קיבוץ שגדלה כאן). כשאני שואל אותו לגבי הגורמים שמשפיעים לדעתו על הצלחתה של תנועת הקיבוץ הדתי לאורך השנים, גם הוא מסכים עם התזה שהוצגה על ידי שבט ופורת. "הקהילתיות היא הכוח שלנו", הוא אומר, "כשיש לך קהילה חזקה, וכשיש אמונה בצדקת הדרך, הדברים מסתדרים מכל הבחינות. מה גם שההצלחות הכלכליות לאורך השנים היו מוקד מאחד, שייצר בקרב הקיבוצניקים הדתיים – ולא רק בלביא – גאוות יחידה של ממש".

"מעבר לכך ייתכן בהחלט שגם למטען האידיאולוגי שלנו, כאנשים המגיעים מתוך העולם הדתי, יש חלק בזה. כשהרמב"ם מדבר על דרגות בצדקה, הוא מדבר על כך ששותפות הינה רמת צדקה מאד גבוהה. כשאתה שותף, אתה מסתכל על אנשים בגובה העיניים, וזה ה-DNA של הקיבוץ הדתי".

עוד במדור: האם רשות מקרקעי ישראל "תוקעת" את עתיד הדיור בישראל? >

"החדשים הם חלק בלתי נפרד מהקהילה"

במושב השיתופי כרמל שבדרום הר חברון, הצמיחה הדמוגרפית היא עניין מהותי של ממש. שלא כמו בקיבוצים שיתופיים כדוגמת לביא, בהם הקליטה הינה הדרגתית ובקצב של כ-5 משפחות בשנה, כאן מצפים להגדיל את אוכלוסיית היישוב בכ-150% בתוך פחות מעשור. "כרמל הוא מושב שיתופי דתי המציע חיים איכותיים בקהילה מגובשת, דתית, איכותית ומעורבת חברתית", אומר יחיעם דהן, אשר עבר לכאן לפני כחמש שנים עם אשתו תפארת ובתם הבכורה, ובינתיים נולדה לבני הזוג בת נוספת, מושבניקית מבטן. "כיום מתגוררים אצלנו כ-100 משפחות ואנו רוצים לקלוט בסופו של תהליך כ-40 משפחות נוספות".

דהן מסביר כי המתעניינים מגיעים מכל קצוות הארץ. בעוד שאשתו והוא הגיעו מירושלים, בשבוע שעבר נקלטה במקום משפחה מקריית שמונה, ובין המשתכנים החדשים יש משפחות מערים רבות מהמרכז והדרום. "התושבים החדשים הם חלק בלתי נפרד מהקהילה של כרמל, והם יכולים להשפיע על אורח חייהם ברמה גבוהה מאד", אומר יחיעם, "קח אותי לדוגמה, כשנה בלבד אחרי שעברתי לכאן מוניתי לרכז הקליטה של המושב. הנה לך יישוב וותיק שמוכן לתת את המושכות בנושא כה חשוב למישהו חדש. זוהי העדות הטובה ביותר לנכונות של תושבי כרמל הוותיקים לקלוט את החברים החדשים לתוך הקהילה באופן ממשי".

בני הזוג דהן מספרים כי הם בחרו בכרמל בזכות השקט, המרחבים הפתוחים, מערכת החינוך והנחת שבגידול הילדים. "בתור מי שבאה מהעיר זה בהחלט שינוי דרמטי", אומרת תפארת, "כאמא לשתי ילדות שאוהבות את העצמאות שלהן, המגורים כאן הם בדיוק מה שמתאים לנו. הבנות משחקות בחוץ, מרגישות בנוח ללכת לחברים ולחברות, ואנחנו ההורים רגועים שהן בטוחות לחלוטין. הקהילה חמה והתושבים מסביב הם כמו משפחה".

שינוי דרמטי למשפחות שמגיעות מהעיר, משפחת דהן (צילום: מתוך אלבום משפחתי)


ניתן בהחלט לראות שבמרחב הקיבוצי בישראל, יש לקיבוץ הדתי קסם מיוחד. הצלחתם של היישובים הכפריים הדתיים באה לידי ביטוי בקהילות מרשימות, שותפות, ערבות הדדית והצלחה כלכלית.

אלו מגמות חשובות ביותר שכן המהפכה הדמוגרפית שעוברת על המרחב הכפרי והפריפריאלי לא ייחודית רק לתנועה הקיבוצית או לתנועת המושבים. משפחות המחפשות קהילות דתיות, ומבקשות לעבור מהעיר לכפר, יכולות למצוא פתרון נהדר בקיבוצי ובמושבי התנועה. כעת נותר רק להמתין ולראות האם חזונם השאפתני של פורת וחבריו, לצמוח בכ-30%-50% בתוך עשר שנים, יהפוך מחלום למציאות.

*עוד מידע? ריכזנו לכם את רשימת היישובים הכפריים-דתיים המלאה בישראל >

כתבות נוספות בנושא:

כמה כסף - הסכום שתוציאו על הבית עוד לפני הבנייה

מעוניינים לרכוש מגרש ולבנות עליו בית? מזל טוב. אבל האם אתם יודעים כמה תוציאו עוד לפני שתחל הבנייה?

בלי רכבים, רק ילדים – הבשורה החדשה של קיבוץ גלגל

עם פעוטון בעלות של כמעט מיליון ש"ח ושכונת מגורים חדשה, קיבוץ גלגל, מהקיבוצים החזקים בארץ פותח לראשונה את שעריו

חקוק בגליל – קיבוץ חוקוק מתרחב

הקיבוץ ליד הכנרת מזמין משפחות להצטרף לשכונה שעתידה להפוך למבוקשת ביותר: "מביטים אל העתיד ו-100 משפחות הן דוגמא מצוינת"