אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

מאדאם אלקלעי מוכיחה שיש מקום ליזמות בגליל

משפחת אלקלעי, מהותיקות שבישוב כרם בן זמרה, החליטה לאחר 30 שנים של חקלאות ותיירות, לנסות גם את תחום המסעדנות. מדובר בעסק משותף המשלב קונדיטוריה ובית קפה שמנהלים ההורים מזל ומטקה אלקלעי יחד עם בתם בר.


"ארוחת בוקר עשירה ומפנקת במיוחד, שפע כל טוב ושירות אדיב ומשפחתי. נוף עוצר נשימה וגינה מלאת פרחים צבעוניים ופרפרים – פשוט לא יכולנו לבקש יותר!" זו רק תגובה אחת מיני רבות בדף הפייסבוק של 'מאדאם אלקלעי' עסק משפחתי בכרם בן זמרה, המוכיח שגם אי שם בגליל, ניתן לפתח עסק ולהצליח בו.

מזל ומוטקה אלקלעי, ההורים מנהלים את בית הקפה ובתם בר את הקונדיטוריה הצמודה, אך לפני הכל מדובר במשפחה חקלאית שעברה תהליך עד המעבר לתחום המסעדנות כפי שמזל מתארת: "במקור אני מביריה, אך בשלושים השנים האחרונות, אני חיה בכרם בן זמרה וכאן גידלתי את ארבעת ילדיי. עד לפני ארבעה חודשים, עיסוקנו העיקרי היה חקלאות כשבעלי מתמקד כל השנים בגידול ענבים ליין. היינו הראשונים בישוב שבנו צימרים, אך לפני שלוש שנים בשל חוסר כדאיות, החלטנו להסב אותם לבית קפה וקונדיטוריה.”

מוכיחים שגם בגליל הרחוק אפשר להצליח בגדול. משפחת זן זמרה בבית הקפה( צילום: מזל בן זמרה)

ת"א? לא תודה

המשפחה בחרה לעשות את השינוי כי היצע הצימרים בסביבה מאוד גדול והאפשרות להפנות את ההשקעה לכיוון הקולינארי, נראתה עדיפה יותר: "בעשור האחרון ניהלתי את התיירות במרום הגליל עסקתי בקליטה להרחבות בישובים ולאחרונה גם כפרויקטורית בהרחבת הישוב גרנות הגליל. במקביל, בתי בת 25 פנתה ללימודי קונדיטוריה והחליטה שהיא רוצה לעסוק באפייה, מה שחיזק את הרעיון להקים בית קפה. יש לנו כבר בת אחת בספרד ועוד בן בליסבון, אז שמחנו שלפחות אחת בחרה להישאר באיזור ולשתף איתנו פעולה."

לעומת בני משק רבים בגילה, בר הקונדיטורית הצעירה, מעולם לא נמשכה לת"א ולאורבניות בכלל: "גם כשלמדתי שם, נסעתי וחזרתי באותו יום, כי אני מאוד מחוברת למושב ומעדיפה את השקט, המשפחתיות והאינטימיות שיש במקום. עבדתי שנתיים כמבקרת איכות במפעל תרופות ותוך כדי התחלתי מהבית, להכין עוגות לאנשים במושב. אחרי שנתיים התחלתי ללמוד באופן מסודר, עשיתי סטאז' במלון הגושרים ובקונדיטוריה בכפר גלעדי ואז הבנתי שהגיע הזמן לצאת לדרך עצמאית.”

המשפחה החליטה לקרוא למקום "מאדאם אלקלעי" על שם הסבתא של מוט'קה – גברת רבקה אלקלעי. בכרם בן זמרה, מוצאן של משפחות רבות היה מיוגוסלביה ולכל הנשים המבוגרות בזמן הקמת הישוב קראו מאדאם מתוך כבוד. סבתא של מוט'קה, תיפקדה באותם ימים כטבחית שבישלה במוסדות החינוך האזוריים ולכן המשפחה החליטה להמשיך את המסורת בנתינת השם למקום. הקונדיטוריה עצמה כשרה ומופעלת לאורך כל השבוע, לעומת בית הקפה שפעיל מחמישי עד שבת, אך צובר פופולאריות ועניין, שמעוררים הרבה אופטימיות מבחינת מזל: "בסופי שבוע, אנחנו רוכשים מבר את הקינוחים וכך היא זוכה לחשיפה רבה. מדובר בבית קפה מאוד ייחודי, קטן ואינטימי שמעוצב בהשראת פנטזיות שהיו לנו כשטיילנו בכפרים קטנים בצפון צרפת ואיטליה באיזור הסמוך לסלובניה. כמו באותם כפרים קטנים שבהם אתה נתקל לפתע בבית קפה באמצע שומקום, גם אצלנו יש ניסיון לייצר אווירה משפחתית דומה. לא מדובר במסעדה אלא במקום עם ארוחות חלביות, מרקים, קישים ולזניות. הלקוחות הם תושבי הסביבה וצימריסטים שיכולים להנות מנוף משגע מול מרון א-ראס במקום להתייסר בנסיעה למסעדה רחוקה.”

צובר פופולאריות רבה. הנוף מתוך מרפסת בית הקפה (צילום:מזל בן זמרה)

אילו חששות היו לכם בזמן ההקמה ובמי נעזרתם במהלך הדרך?

החששות עדיין קיימים – אנחנו פתוחים רק ארבעה חודשים וכמובן שיש השקעות להחזיר. מי שסייע לנו בתחילת הדרך, הם מט"י גליל מזרחי, מהם זכינו לייעוץ כדי להבין ולבחון את ההיתכנות לעסק כזה באיזורנו. היינו בקשר עם מישהי שמתמחה בתחום האוכל והסבירה לנו את כל המשמעויות של הפרויקט כולל התאמת מטבח ובניית תפריט מתאימה. כשהלכנו על זה התקדמנו בכוחות עצמנו עם הרבה מאוד אמונה. אני מאמינה שאנשים מחפשים מקומות מיוחדים כשהם מגיעים לאיזורנו כי קפה השייך לרשת כלשהי יש בכל מקום. אנחנו חושבים שיש פה פוטנציאל לאלו שמחפשים את הייחוד עם הנוף השונה ונבנה עצמנו לאט לאט. כשהולכים על מקום כזה, דרוש מרווח נשימה ארוך מבחינה כלכלית ולכן אנחנו לא פותחים כל השבוע ועובדים בחוץ מתוך תקווה והיכרות לחשיפה נוספת בהמשך.”

בכובע השני שלה כרכזת קליטה, למזל יש תשובה מאוד ברורה לאלו שנמנעים מהמעבר לגליל בגלל חוסר תעסוקה: "אני לא חושבת שזו הסיבה, אלא מאמינה שבכל מקום יש עבודה גם אם היא כרוכה בנסיעה. גם במרכז, אנשים מקדישים זמן לנסיעה ואם לא במרחק, אז בפקקים בדרך לעבודה. בשנים האחרונות, התחבורה הולכת ומשתדרגת ברמה שלא תיאמן, אז הכל הרבה יותר נגיש וקרוב. מי שחושב על מעבר לאיזור הגליל, צריך להבין שמדובר בתהליך שמתבשל בתוך הנפש, אך הוא טומן בחובו המון יתרונות, גם אם בן אדם מתבקש למצוא תעסוקה חלופית. כשאנשים לא נמצאים באווירה של חומרנות וקניונים, אך נהנים מיתרונות של קהילה וחינוך, הרבה יותר קל להם למצוא את עצמם. זה פשוט לוקח יותר זמן."

בעיני בר, לא התעסוקה אלא החשש מחסך חברתי הוא שמעכב צעירים רבים מלעשות את הצעד הגדול צפונה: "הרבה אנשים אומרים לי- 'איזה כיף מצאת את המקום שלך', אך אפשר להבין מדוע לצעירים רבים קשה יותר לעשות את השינוי הזה, כי הם רגילים להמולה סביבם. לי באופן אישי זה לא מפריע, כי אני רגילה לחיות עם מספר מועט של חברים קרובים, אז לא חסר לי כלום באיזור הנפלא הזה."

איך אתן רואות את העסק מתפתח בשנים הבאות והאם חשבתן גם על כיוונים נוספים?

"אנחנו מכוונים לכך שיהיה לנו צוות קבוע ושבסופי שבוע נוכל לקבל הזמנות, עד שהמקום יתמלא. שיהיה כאן חי ותוסס, אבל הכי חשוב שמי שיגיע בסופו של דבר, יצא מכאן חוויה- זו כל המהות בעינינו. הכסף הוא עוד ביצה בסל, אבל החוויה הכללית הרבה יותר חשובה לנו במיוחד לתייר, אך גם לתושבי האיזור יש מעתה מקום בילוי נוסף לשבת בו." מזל מתארת את החזון ובר בתה משלימה אותה: "דווקא באיזורנו אין הרבה מקומות כאלה אז בעצם יש לנו יתרון. בקונדיטוריה, הכל נעשה בעבודת יד מחומרים איכותיים ולצד הקינוחים הקלאסיים של פעם, אני משתדלת תמיד להכין גם קינוחים מודרניים בסגנון צרפתי. למרות שאין המון אנשים בשכבת גילי, יש הרבה לאן לשאוף והזדמנויות ליצור דברים חדשים."

כתבות נוספות בנושא:

"בבדיקה" - החברה שהגדירה מחדש את הקליטה לקיבוץ

לפני עשור החליטו שני קיבוצניקים עם חזון להקים את מי שעתידה להיות חברת הבנייה המובילה במגזר הכפרי

"בנה ביתך" - הטיפים שאתם צריכים להכיר

בונים בית בשיטת "בנה ביתך"? אתם יכולים להגשים כמעט את כל החלומות. למה "כמעט"? היכנסו לכתבה

"לא לוקחים את החינוך הקיבוצי כמובן מאליו"

הקיבוצים גדלים, המדשאות מתמלאות ילדים ומשרד החינוך משתף פעולה. לקראת כנס החינוך הרביעי של התנועה הקיבוצית, הגיל הרך בקיבוצים - תמונת מצב