קלטו את משפחת רפאל
אחרי תקופה ארוכה במושב במרכז, משפחת רפאל עברה להתגורר בקיבוץ הכי קהילתי בנגב: "לחיות במקום כזה, זה אף פעם לא מרגיש לבד". הנה הסיפור שלהם
18.02.2020|מחלקת קליטה "אתר הבית"
.png)
אנחנו: בתיה (31), יוגב (39), עיברי (3.5) ושקד (2).
לאן עברנו: קיבוץ אורים.
מאיפה הגענו: מושב חגור.
למה הגענו: יוגב גדל באורים והיה לנו חשוב שהילדים יקבלו חינוך קיבוצי, ויגדלו בסביבה כפרית.
מתגוררים ב: דירה שכורה ומחכים לבניית הבית בשכונה החדשה.
עוסקים ב: יוגב בצבא קבע ובתיה רפרנטית תפעול ושירות.
מה אנחנו הכי אוהבים בקיבוץ? את חיי הקהילה, את התחושה של לחיות במקום כזה זה אף פעם לא מרגיש לבד ויש קהילה תומכת ומדהימה. מאוד אוהבים את המרחבים, האפשרות של הילדים להסתובב בחופשיות, אין כבישים בין הבתים, וגם את העובדה שהילדים גדלים ליד סבא וסבתא.
הפינה האהובה עלינו בקיבוץ? חד משמעי האורווה, הילדים נהנים להאכיל את הסוסים ולרוץ בשטח. ויש גם הבית של סבא וסבתא שהיא פינה אהובה במיוחד.
הטיול האולטימטיבי שלנו באזור? בשדות הגזר של הקיבוץ.
איך העתיד נראה? נכון להיום ההווה משמעותי יותר וכרגע הכל מרגיש לנו טוב ונעים.
![]() |
| סביבה כפרית וחינוך קיבוצי הביאו אותם עד לאורים (צילום: פרטי) |
![]() |
| איסוף גזר פופולרי במיוחד בקיבוץ (צילום: קיבוץ אורים) |
הכירו את כל סיפורי המשפחות >
רוצים להכיר מקרוב את קיבוץ אורים? לחצו כאן
*יש לכם סיפור קליטה ובא לכם להופיע במדור? דברו איתנו!
כתבות נוספות בנושא:
היקף גניבות חסר תקדים, הצתות יומיומיות, נזקים הנעמדים במאות מיליוני שקלים ועוד מפעל חיים המתפייד לאחר הצתה מכוונת. זו המלחמה הגדולה ביותר של החקלאים
משפחת רויך תמיד נמשכו לאזור הצפון ולפני שמונה שנים הקימו משפחה וכיום עתידים לבנות את הבית שלהם בקיבוץ הכי ירוק בגליל. הנה הסיפור שלהם
אלפי צימרים מפנקים נשארו ריקים מזוגות, טבע פראי אינסופי שומם ואף אחד לא רואה את הסוף. ענף התיירות במרחב הכפרי דומם והתיירנים בדרך לבלפור


