לאן מועדות פניו של שוק הקנאביס המקומי?

שוק הקנאביס בישראל הוא אחד השווקים הסוערים ביותר. כמה סוער? לא מעט חברי כנסת מחזיקים בידם את "דגל הקנאביס" – שורה של חוקים שהם מבטיחים להעביר כשתינתן להם ההזדמנות. מפעם לפעם עולה הצעת חוק שמטרתה להקל עם אזרחים שנתפסים מעשנים מצד אחד, ולאפשר למגדלי קנאביס להגדיל את התפוקה שלהם מן הצד השני. אך לצד הרפורמה הגדולה בחקלאות, שמבקשת לפתוח את השערים לפירות וירקות מחו"ל, ענף הקנאביס נמצא תחת איום – כמעט מאותה הסיבה.

הייבוא פוגע במגדלים המקומיים (צילום: Depositphotos)

כשיש יצוא, יש גם יבוא

בישראל פועלת כיום קצת יותר מ-30 חוות גידול קנאביס רפואי המאושרות ומפוקחות על ידי משרד הבריאות, ויש להן לא מעט עבודה. בינואר 2019 אישרה ממשלת ישראל ייצוא של קנאביס רפואי לרחבי העולם, כמובן למדינות בהן השימוש בקנאביס מותר. עבור חקלאים בכל רחבי ההתיישבות העובדת זו הייתה בשורה מבורכת, בפרט כשההערכות מדברות על שוק עולמי בהיקף של יותר מ-100 מיליארד שקלים בשנה, ויש ביקוש לתוצרת הישראלית.

ההחלטה על פתיחת שוק הקנאביס לייצוא הביאה איתה גם את ההחלטה על פתיחת השוק ליבוא, כלומר שישראל תוכל לקנות קנאביס רפואי ממדינות בחו"ל. עבור חקלאים בכל ענף חקלאות, פתיחת השוק ליבוא משמעותה פגיעה אנושה בהם. אך הובטח כי היבוא יאושר לתקופה של שישה חודשים, עד שחברות הקנאביס המקומיות יוכלו לענות על הביקוש הגבוה שנוצר משילוב של יצוא קנאביס לחו"ל וצריכה של עשרות טון קנאביס רפואי בשנה, כאן בישראל. אלא שבזמן שחברות הקנאביס עומלות על הגדלת יכולת הייצור שלהן לכדי 100 טון בשנה, וכמובן משלמות על כך סכומי עתק, שוק היבוא נשאר פתוח ופגע מאוד בתחרות. ומה קורה כשמדינה גדולה כמו קנדה מייצאת את הקנאביס שלה לכל העולם וגם לישראל, אבל סוגרת את שעריה ליבוא כדי לשמור על העליונות שלה?

מה עובר על החקלאות הישראלית בשנה האחרונה?

זה לא סוד שהחקלאות הישראלית נמצאת בעיצומו של משבר, ויתכן שהשיא עדיין לפנינו. זה לא נובע מתוצרת פגומה או חסרה, כי האמת היא – שהתוצרת הישראלית משובחת, וגם לא נובע מירידה בביקוש, כי הביקוש לתוצרת חקלאית רק הולך וגובר. מחירי גידולים חקלאיים שהאמירו, כשכל אחד בשרשרת – מהחקלאי ועד המשווק – העלה את המחיר מסיבות מובנות יותר או פחות, גרמו למשרד החקלאות להחליט על פתיחת השוק לייבוא כדי להגדיל תחרות ועל ידי כך לאלץ את החקלאי להוריד מחירים. אלא שהחקלאים ממילא גובים מחירים נמוכים ביחס למשווקים ולמפיצים, לדוגמה, ופתיחת השוק לייבוא של תוצרת מחו"ל תפגע בראש ובראשונה בחקלאים, שיתחרו מול תוצרת ממדינות כמו טורקיה. יתרה מכך, אנו כבר יודעים על חקלאים שמכרו את השטחים שלהם לכל המרבה במחיר רגע לפני שהספינה טובעת. כמו בעגבניות ובמלפפונים, גם חקלאות הקנאביס חווה קשיים, ומסיבות דומות. 

בדיון בנושא הקנאביס הרפואי בועדת הכלכלה שבתקיימה בחודש שעבר התייחס למצב מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח: ״בשנתיים האחרונות הצלחנו לייצר ענף חקלאי חדש במדינת ישראל שהתחיל מ-8 חוות של קנאביס רפואי וכיום מהוות כמה עשרות חוות. החקלאים, מגדלי הקנאביס במדינת ישראל פורצי דרך באיכות הגידול שלהם. אנו גורסים כי היבוא הוא כלי לויסות השוק ולא לריסוק השוק ולכן צריך להשתמש בו בצורה מבוקרת ונכונה ושלא תחסל את השוק המקומי. בשל העובדה שניתן לספק את התוצרת למטופלים בגידול מקומי, ניתן להקפיא באופן זמני את מערך היבוא ולאחר שיהיו כללים מסודרים בעתיד, ניתן יהיה לייצר את האיזון בין השוק המקומי לבין ייבוא קנאביס במדינת ישראל״.

הפגנות החקלאים בתחילת החודש (צילום: תנועת המושבים)

האם ענף הקנאביס הרפואי נמצא בעלייה?

חברות הקנאביס הישראליות מספרות כי הן מתקשות לייצא קנאביס למדינות אירופה בשל פערים רגולטוריים. לדוגמה, בישראל הקנאביס מוגדר כסם מסוכן, ובאירופה כתרופה ממקור צמחי. במקביל לקשיים ביצוא, 12 חברות קנאביס עתרו לבג"צ נגד שר החקלאות ושר הבריאות, בדרישה להפסיק את הייבוא המסיבי מחו"ל בשל סירוב של מדינות לקבל משלוחי יצוא מישראל. קנדה למשל, אימפריית קנאביס, מייצאת החוצה לעולם וכמובן גם לישראל, אך לא מאפשרת יבוא של קנאביס כדי לשמור על היכולת שלה. ממשלת ישראל מצידה, לא ממהרת להחיל מגבלות על היבוא. לטענתה, הגבלת היבוא עומדת בניגוד למדיניות הנחוצה כדי להגביר את התחרות בשוק ולהוריד את המחירים. אתם צודקים אם זה מזכיר לכם את הרפורמה הכוללת בחקלאות. עם זאת, ועל אף מורת הרוח המוצדקת של מגדי הקנאביס בישראל, צריכת הקנאביס בישראל כמו בעולם נמצאת בעלייה מתמדת, בין היתר ביחד עם העלייה בתסמונות המהוות התוויה. לדוגמה, דיכאון וחרדות. לצד זאת, ככל שיעבור בכנסת החוק לצריכת קנאביס חופשית או לכל הפחות צריכה חופשית לחולים, הצעת חוק שנמצאת כעת בחיתוליה, מגדלי הקנאביס יוכלו ליהנות מצמיחה אדירה.

בישראל, כאמור, יש עשרות חברות קנאביס מפוקחות ומאושרות. ברשימת עשר החברות המובילות, ניתן למצוא את חברת "תיקון עולם – קנביט פארמסוטיקלס", שהיא החברה הוותיקה ביותר עם 15 שנות פעילות, וגם המוכרת ביותר. היא מייצרת קנאביס בישראל וגם לעולם בתהליך שלם מראשיתו – מהריבוי והגידול ועד להפצה. חברה נוספת שנכנסה לדירוג היא חברת "יוניבו", שתוך פחות מ-4 שנים הצליחה להגיע לנתח שוק משמעותי בישראל ולראייה – היא נכנסת לרשימה. גם חברת IMC נמצאת בפנים, לאחר מהלכים רבים שביצעה גם בפלטפורמת האונליין.

חברות קנאביס עתרו לבג"צ נגד שר החקלאות ושר הבריאות, בדרישה להפסיק את הייבוא המסיבי מחו"ל (צילום: Depositphotos)

התרומה לשוק התעסוקה בפריפריה

"שוק הקנאביס הישראלי גדל בסדר גודל של 50 אחוז בשנה", אמר אבינועם ספיר, מנכ"ל תיקון עולם. כיצד זה משפיע על הפריפריה? ענף החקלאות בישראל מתקיים באופן בלעדי במרחב הכפרי, הפריפריאלי של ישראל. כדי להקים חווה חקלאית לקנאביס רפואי יש צורך בשטח, ועדיף כמובן שיהיה מעובד. אך שוק התעסוקה בפריפריה אינו סובב סביב השטח החקלאי בלבד, אלא גם במפעלים הסמוכים לשטח ובכל השרשרת שעובר הצמח עד לשלב האריזה והשילוח. אחרי שנים ארוכות בהם ענף החקלאות הולך ומצטמצם, לפחות שוק הקנאביס נמצא בפריחה.

גם בתנועה הקיבוצית מקדישים תשומת לב נושא, בין היתר בגלל שמטבע הדברים הם חולשים על שטחים חקלאיים רבים. זה המקום להזכיר שבכנס שקיימה התנועה הקיבוצית, על רקע החלטת הממשלה לפתוח את השוק לייצור, התקיים כנס של איגוד התעשייה הקיבוצית אליו הגיעו משתתפים מכ-70 קיבוצים, ללמדנו על העניין שמגלים בו הקיבוצים. את הקשיים בענף, שהם בעיקרם קשרים רגולטוריים, ניתן לייחס לשינויים המשמעותיים שמתרחשים. שינויים אלה מעידים על כך ששוק הקנאביס ממשיך לגדול ולהתפתח בעקבות עלייה טבעית ומתמדת צריכה, וזקוק לתנאים הנכונים כדי להמשיך לצמוח.