אודות מייסר
הכפר הערבי מייסר הינו כפר מוסלמי השוכן בתחומי המועצה האזורית מנשה ונמצא באזור המשולש. חרף העובדה שהכפר הוקם טרם הכרזת המדינה, קיימת מחלוקת מסוימת בנוגע למועד עלייתו על הקרקע. בעבר, מייסר היה חלק מהעיירה קפין, הנמצאת כיום תחת שליטתה המוניציפאלית של הרשות הפלשתינאית. הוא הופרד מהעיירה קפין במהלך חלוקת הארץ לאחר מלחמת העצמאות. בשנת 1965, כפר מייסר שויך למועצה האזורית מנשה.
תושבי כפר מייסר, הגרים בשכנות ליישובים יהודיים רבים באזור, מקיימים חיי שכנות טובים עם הקיבוצים והמושבים בסביבה. בעיקר מדובר ביחסים מצוינים עם תושבי קיבוץ מצר. בשנת 1972, קבוצת אמנים אשר הורכבה ממיכה אולמן, אביטל גבע ומשה גרשוני, הקימה פרויקט אמנותי בשני היישובים תחת הכותרת "מצר-מייסר". במסגרת הפרויקט המיוחד, אולמן חפר בכל אחד מהיישובים בור בעזרת בני נוער מקומיים וביצע החלפה סמלית של אדמות.
תושבי כפר מייסר, הגרים בשכנות ליישובים יהודיים רבים באזור, מקיימים חיי שכנות טובים עם הקיבוצים והמושבים בסביבה. בעיקר מדובר ביחסים מצוינים עם תושבי קיבוץ מצר. בשנת 1972, קבוצת אמנים אשר הורכבה ממיכה אולמן, אביטל גבע ומשה גרשוני, הקימה פרויקט אמנותי בשני היישובים תחת הכותרת "מצר-מייסר". במסגרת הפרויקט המיוחד, אולמן חפר בכל אחד מהיישובים בור בעזרת בני נוער מקומיים וביצע החלפה סמלית של אדמות.
דו קיום עם הקיבוצים
אווירת דו קיום ושלום שוכנת בין מייסר לקיבוץ מצר. לדוגמא, עד שנת 1947, אספקת המים בכפר הייתה מבוססת על בורות קדומים אשר התושבים מצאו באזור. מדובר בכ-50 בורות מים עתיקים שסייעו באספקת מים לתושבי הכפר. מעבר לכך, נמצאה במקום גם באר עתיקה הקרויה "באר היונים" (ביר אל חממה). בשנת 1947, הבאר נוקתה ומימיה שימשו גם את תושבי קיבוץ מצר.
בסוף המאה ה-19, כאשר האזור יושב לראשונה, תושבי כפר מייסר היו בעיקר חקלאים ורועי צאן. מרביתם עסקו בגידול מטעי זיתים ופאלחה. כיום, בדומה לכל המגזר הכפרי באזור, גם תושבי מייסר עוסקים בעיקר בעבודות חוץ ומקצועות חופשיים. בכפר מייסר מתגוררים כ-1,600 תושבים וענייניו המוניציפאליים של המקום מתנהלים על ידי ועד הכפר והמועצה האזורית מנשה.
הקשר האמיץ בין כפר מייסר לתנועה הקיבוצית בא לידי ביטוי גם בפרסום סוגיות שונות אודות הכפר באתר הקיבוצים הרשמי. לדוגמא, בשנת 2008, פורסם באתר הקיבוצים כי המועצה האזורית מנשה החליטה להקים הרחבה קהילתית משמעותית בכפר. במסגרת ההרחבה, ובשיתוף עם מינהל מקרקעי ישראל, נבנתה בסמוך לכפר שכונה שיועדה למשפחות צעירות. במקביל להרחבה, המועצה האזורית מנשה השקיעה רבות בשדרוג מערכת החינוך העומדת לרשות ילדי כפר מייסר. בין השאר, הושקעו כשני מיליון שקלים בבנייה של גני ילדים חדשים ומפוארים בעלי ריהוט חדש, פינת משחקים מדליקה, ציוד אלקטרוני מצוין וגינה מטופחת. כמו כן, המועצה האזורית השקיעה לאחרונה כ-330,000 שקלים בסלילת כבישים המחברים את חלקיו הדרומיים והצפונים של מייסר. המועצה אף הקימה בכפר יחידת נוער אשר מהווה בית חינוכי חם עבור כ-30 נערים בסיכון. ביחידת הנוער מתקיימות פעילויות לימודיות וחברתיות.
אווירת דו קיום ושלום שוכנת בין מייסר לקיבוץ מצר. לדוגמא, עד שנת 1947, אספקת המים בכפר הייתה מבוססת על בורות קדומים אשר התושבים מצאו באזור. מדובר בכ-50 בורות מים עתיקים שסייעו באספקת מים לתושבי הכפר. מעבר לכך, נמצאה במקום גם באר עתיקה הקרויה "באר היונים" (ביר אל חממה). בשנת 1947, הבאר נוקתה ומימיה שימשו גם את תושבי קיבוץ מצר.
בסוף המאה ה-19, כאשר האזור יושב לראשונה, תושבי כפר מייסר היו בעיקר חקלאים ורועי צאן. מרביתם עסקו בגידול מטעי זיתים ופאלחה. כיום, בדומה לכל המגזר הכפרי באזור, גם תושבי מייסר עוסקים בעיקר בעבודות חוץ ומקצועות חופשיים. בכפר מייסר מתגוררים כ-1,600 תושבים וענייניו המוניציפאליים של המקום מתנהלים על ידי ועד הכפר והמועצה האזורית מנשה.
הקשר האמיץ בין כפר מייסר לתנועה הקיבוצית בא לידי ביטוי גם בפרסום סוגיות שונות אודות הכפר באתר הקיבוצים הרשמי. לדוגמא, בשנת 2008, פורסם באתר הקיבוצים כי המועצה האזורית מנשה החליטה להקים הרחבה קהילתית משמעותית בכפר. במסגרת ההרחבה, ובשיתוף עם מינהל מקרקעי ישראל, נבנתה בסמוך לכפר שכונה שיועדה למשפחות צעירות. במקביל להרחבה, המועצה האזורית מנשה השקיעה רבות בשדרוג מערכת החינוך העומדת לרשות ילדי כפר מייסר. בין השאר, הושקעו כשני מיליון שקלים בבנייה של גני ילדים חדשים ומפוארים בעלי ריהוט חדש, פינת משחקים מדליקה, ציוד אלקטרוני מצוין וגינה מטופחת. כמו כן, המועצה האזורית השקיעה לאחרונה כ-330,000 שקלים בסלילת כבישים המחברים את חלקיו הדרומיים והצפונים של מייסר. המועצה אף הקימה בכפר יחידת נוער אשר מהווה בית חינוכי חם עבור כ-30 נערים בסיכון. ביחידת הנוער מתקיימות פעילויות לימודיות וחברתיות.