אודות גבעת עוז
בדרום מערב עמק יזרעאל, במקום אשר מפגיש בין שדות חקלאיים להתיישבות חלוצית, הוקם לפני כ-65 שנה קיבוץ גבעת עוז. מדובר בקיבוץ אשר שייך לזרם הקיבוץ הארצי, ומייסדיו נמנו על בני תנועת השומר הצעיר. הקיבוץ משתרע על פני שטח של כ-7,000 דונמים והקהילה המקומית צעירה ותוססת. בני המקום פועלים הן בענף החקלאות מבחינת מטעים ומשקי בעלי חיים (לול ורפת), והן באפיקים תעשייתיים על בסיס המפעלים המקומיים או מרכזי התעסוקה באזור. לאחרונה, הקיבוץ נכנס להליכים של שינוי המבנה הארגוני במקום, מחיים שיתופיים (כלכלית וחברתית) למשק דיפרנציאלי והפרטה מסוימת.
ועדת השמות של הקרן הקיימת לישראל הציעה לקיבוץ את שמו, "גבעת עוז", וזאת על מנת לציין את עוז גבורתם של לוחמי צה"ל במלחמת העצמאות. בני דור המייסדים במקום היו בעיקר ניצולי שואה מהונגריה אשר הגיעו לישראל לאחר מלחמת העולם השנייה ונלחמו ביחד עם צה"ל במלחמת השחרור. לאחר העלייה הראשונית על הקרקע, הצטרפו למייסדים גרעינים נוספים, בעיקר מאמריקה הלטינית. מיקומו של גבעת עוז נקבע על בסיס הסכמי שביתת הנשק, וזאת בתור היותו יישוב ספר על הגבול.
כיום, מדובר באחד הקיבוצים המקסימים ביותר בעמק יזרעאל. חברי הקיבוץ מנווטים באופן עדין בין השינויים החברתיים והכלכליים העוברים על המשק הישראלי, לבין שמירת מסורת קיבוצית-שיתופית כנה ואינטימית. ילדי המקום גדלים בין שבילים ציוריים ובתים נמוכי קומה. הם מקיימים קשרים הדוקים עם בני הקיבוצים והמושבים באזור, וזאת תוך כדי יצירת קהילת נעורים תוססת וססגונית. לאחרונה, ובחלוף תקופה ארוכה של "בצורת" יחסית מבחינת קליטה בקיבוץ, הוחלט על קבלתם של 18 משפחות לגבעת עוז. חשוב לציין כי הקיבוץ מעדיף לקבל לשורותיו בנים חוזרים אשר מחוברים למקום מבחינה ערכית ושורשית. זאת לא בכדי, החיים בגבעת עוז אינם רק מגורים בכפר, אלא דורשים מהתושבים אמונה תמידית בצדקת הדרך. כאשר מחלון הבית נשקפים עמק יזרעאל (על שדותיו ופרדסיו) והר הגלבוע המרשים, אין ספק כי לא מדובר במשימה מורכבת מדי.
ועדת השמות של הקרן הקיימת לישראל הציעה לקיבוץ את שמו, "גבעת עוז", וזאת על מנת לציין את עוז גבורתם של לוחמי צה"ל במלחמת העצמאות. בני דור המייסדים במקום היו בעיקר ניצולי שואה מהונגריה אשר הגיעו לישראל לאחר מלחמת העולם השנייה ונלחמו ביחד עם צה"ל במלחמת השחרור. לאחר העלייה הראשונית על הקרקע, הצטרפו למייסדים גרעינים נוספים, בעיקר מאמריקה הלטינית. מיקומו של גבעת עוז נקבע על בסיס הסכמי שביתת הנשק, וזאת בתור היותו יישוב ספר על הגבול.
כיום, מדובר באחד הקיבוצים המקסימים ביותר בעמק יזרעאל. חברי הקיבוץ מנווטים באופן עדין בין השינויים החברתיים והכלכליים העוברים על המשק הישראלי, לבין שמירת מסורת קיבוצית-שיתופית כנה ואינטימית. ילדי המקום גדלים בין שבילים ציוריים ובתים נמוכי קומה. הם מקיימים קשרים הדוקים עם בני הקיבוצים והמושבים באזור, וזאת תוך כדי יצירת קהילת נעורים תוססת וססגונית. לאחרונה, ובחלוף תקופה ארוכה של "בצורת" יחסית מבחינת קליטה בקיבוץ, הוחלט על קבלתם של 18 משפחות לגבעת עוז. חשוב לציין כי הקיבוץ מעדיף לקבל לשורותיו בנים חוזרים אשר מחוברים למקום מבחינה ערכית ושורשית. זאת לא בכדי, החיים בגבעת עוז אינם רק מגורים בכפר, אלא דורשים מהתושבים אמונה תמידית בצדקת הדרך. כאשר מחלון הבית נשקפים עמק יזרעאל (על שדותיו ופרדסיו) והר הגלבוע המרשים, אין ספק כי לא מדובר במשימה מורכבת מדי.
קליטה
קיבוץ גבעת עוז נהג לקלוט לשורותיו תושבים ומשפחות לאורך השנים, בין אם מקורם בקיבוץ ובין אם לאו. עם זאת, כיום ישנה מגמה של קליטת בנים חוזרים בלבד. בקיבוץ מבקשים להשיב לשורות היישוב בנים חוזרים, וזאת מתוך התפיסה כי סיכויי הצלחת הקליטה במקרים אלה גבוהים באופן ניכר (נוכח החיבור השורשי לערכי הקיבוץ ומסורתו). ביוני 2012, נקלטו במקום 18 משפחות חדשות לשכונת ההרחבה. קיבוץ גבעת עוז מתכנן קליטה נוספת אך טרם התגבשו הפרטים הסופיים לגביה. אמנם הקיבוץ מעדיף בנים חוזרים, אך גם משפחות מן החוץ יכולות להגיש מועמדות. הליך הקבלה דורש קליטה מול וועדה מטעם גבעת עוז.
קיבוץ גבעת עוז נהג לקלוט לשורותיו תושבים ומשפחות לאורך השנים, בין אם מקורם בקיבוץ ובין אם לאו. עם זאת, כיום ישנה מגמה של קליטת בנים חוזרים בלבד. בקיבוץ מבקשים להשיב לשורות היישוב בנים חוזרים, וזאת מתוך התפיסה כי סיכויי הצלחת הקליטה במקרים אלה גבוהים באופן ניכר (נוכח החיבור השורשי לערכי הקיבוץ ומסורתו). ביוני 2012, נקלטו במקום 18 משפחות חדשות לשכונת ההרחבה. קיבוץ גבעת עוז מתכנן קליטה נוספת אך טרם התגבשו הפרטים הסופיים לגביה. אמנם הקיבוץ מעדיף בנים חוזרים, אך גם משפחות מן החוץ יכולות להגיש מועמדות. הליך הקבלה דורש קליטה מול וועדה מטעם גבעת עוז.