אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

מילון "מונחי הכפר"

אגודה שיתופית קהילתית - אגודה שמאגדת תושבי קבע ביישוב כפרי לרבות תושבים שגרים בהרחבה במושב או תושבים שאינם חברי קיבוץ. מטרתה מוגדרת לרוב כדאגה ליצירת מסגרת חיים משותפת ותפקוד כגוף שממלא תפקידים מוניציפאליים פנים.

אגודה שיתופית חקלאית -  אגודה שחבריה (או חלקם) עוסקים בחקלאות. במרחב הכפרי מדובר על אגודות שיתופיות חקלאיות שמאגדות תושבים בעיקר בקיבוצים ומושבים ודואגות לנושאים שונים כמו עיבוד השטחים החקלאיים המשותפים ועוד. ברוב המקרים האגודה החקלאית מהווה את היישות העסקית של היישוב (בדומה לחברה בע"מ) וקיימת הפרדה מלאה מבחינה משפטית בין האגודה החקלאית לבין האגודה הקהילתית.

אגרת היתר בנייה - אגרות אשר משולמות מכוח תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970. גובה האגרה נקבע לפי סוג ההיתר המבוקש ומכוח תעריפים קבועים בתקנות המתעדכנים מדי שנה.

ביטוח משכנתא -
פוליסת ביטוח שנרכשת במקביל לנטילת משכנתא שמטרתה להבטיח פירעון הלוואת הדיור. ביטוח משכנתא מורכב משני חלקים – ביטוח חיים למקרה של מוות או אובדן כושר עבודה וביטוח מבנה כנגד נזקים בלתי צפויים לנכס.

בן ממשיך - פרוצדורה ייחודית למושבי עובדים שבמסגרתה אחד הילדים של בעלי המשק החקלאי ממונה להמשיך את קיום המשק לאחר ההורים. לעתים קרובות הבן הממשיך נדרש לפצות את אחיו בגין זכויות אלה.

בר רשות במקרקעין -
מעמד משפטי לפיו הזכות לעשות שימוש בקרקע היא זכות אישית ולא קניינית. הגדרותיה של הזכות נקבעות בהסכם הרישיון ובהתאם להסכמת הצדדים המעורבים. רבים מבעלי הנכסים במרחב הכפרי מחזיקים בקרקעות כברי רשות בלבד.

דמי היתר - תשלום שבעל זכות חכירה נדרש לשלם לרשות מקרקעי ישראל על מנת לעשות בקרקע שימוש אשר חורג מההיתר שהוא מחזיק בידו. למשל, פיצול מגרש, תוספת בנייה וכדומה.

החלטה 751 - ההחלטה של מועצת מקרקעי ישראל שהתקבלה בשנת 1996 ומגדירה מודל לשיוך הקרקעות בקיבוצים ובמושבים. ההחלטה עודכנה לאורך השנים ומהווה שם הקוד למודל של שיוך קנייני בן חברי הקיבוץ/מושב ישירות מול רמ"י (רשות מקרקעי ישראל). חבר הקיבוץ/מושב את הקרקע ישירות מול רמ"י ודמי החכירה המהוונים נקבעים בהתאם למספר נתונים כמו - שנות וותק , אזור עדיפות, שטח הבנייה ועוד.

החלטה 1380 - החלטה המכונה "חלופת האגודה" שמקורה הוא בשאיפת קיבוצים לשמר את אורחות החיים הקיבוציים לשנים הבאות ולמנוע מצב של "ספסרות בקרקעות". בהחלטה זו רשות מקרקעי ישראל (בתמיכתו של בג"צ) מאפשרת לבצע חכירה של כל שטחי הקיבוץ ישירות בין הקיבוץ לרשות ולבצע הסכם של חכירת משנה מול חברי הקיבוץ. במצב זה נשמר חופש ההחלטה לגבי השימוש בקרקע בידי הקיבוץ.

היטל השבחה - תשלום שמשולם לרשות מקומית בעקבות עלייה בשווי קרקע לאור שינוי תוכנית קיימת או אישור תוכנית מפורטת. גובהו של ההיטל נקבע לרוב כמחצית משווי ההשבחה, והוא תלוי בסוג הייעוד, גודל השטח, האזור שבו נמצא המגרש ועוד.

הסכם משבצת דו-צדדי - הסכם שמגדיר מערכת יחסים משפטית לגבי קרקע מסוימת שהצדדים לו הם רשות מקרקעי ישראל ואגודה שיתופית (קיבוץ, מושב, יישוב קהילתי). האגודה, כבת רשות במקרקעין, מעניקה לתושב או לבעל עסק את הרשות להשתמש בקרקע.

הסכם משבצת משולש - הסכם שמגדיר מערכת יחסים לגבי קרקע בין רשות מקרקעי ישראל, אגודה שיתופית והסוכנות היהודית. הקרקע מנוהלת על ידי הרשות עצמה אשר משכירה אותה לסוכנות היהודית וזו מצידה מעניקה לאגודה שיתופית רשות שימוש בקרקע (שמוענקת לחבר באגודה).

הערת אזהרה במקרקעין - רישום הערה בטאבו (אגף רישום מקרקעין) אשר נוגעת לסוגיות של התחייבות אודות ביצוע או הימנעות מביצוע עסקה במקרקעין. ניתן לרשום הערת אזהרה לא רק לגבי בעלות אלא גם באשר לזכויות כגון חכירה, שכירות, משכנתא ועוד.

ועדת קבלה - ועדה שנערכת במסגרת הליך מעבר של משתכן חדש ביישוב כפרי. מטרתה היא לבדוק התאמה בין היישוב לבין המשתכנים החדשים ולהפך. ועדות קבלה פועלות מכוח פקודת האגודות השיתופיות שקובעת את היקף אחריותן וסמכויותיהן.

ועדות התכנון והבנייה - ועדות בעלות תפקידים משמעותיים בתחום הנדל"ן העוסקות בייעוץ בנושאי מדיניות תכנון מקרקעין לממשלה, אישור תוכניות, מתן היתרי בנייה, שינוי ייעוד קרקעות ועוד. הוועדות פועלות בשלושה מישורים - מקומי, מחוזי וארצי.

חכירה - זכות קניינית להחזיק או לעשות שימוש בנכס לתקופה מוגדרת ללא העברת בעלות וע"פ חוזה שמעגן זכויות וחובות. במרחב הכפרי זכות חכירה עוסקת לרוב בסוגיות של בעלות על הקרקע בדמות חכירה לדורות.

יישוב קהילתי - יישוב כפרי שתושביו חברים באגודה שיתופית קהילתית אך אינם שותפים על נכסים וקניין. ענייני היישוב מנוהלים על ידי הקהילה ורמת המעורבות של התושבים בחיים הציבוריים משתנה ממקום למקום.

יישובי קו עימות - יישובים אשר ממוקמים בסמוך לגבולות ישראל ותושביהם זכאים להטבות שונות כמו סבסוד עלויות פיתוח, הנחות במיסוי, הנחות בתשלום דמי היוון על הקרקע, הטבות במס הכנסה ועוד. אלו יישובים המוגדרים גם כיישובים באזורי עדיפות לאומית (או א'1).

ירושת משק חקלאי - פיצול משק חקלאי בירושה בין כמה יורשים עלול לגרום לפגיעה ביכולת של המשק לפעול בצורה מקצועית. על מנת למנוע זאת, החוק בישראל קובע כי יש לשאוף שירושת משק חקלאי תהיה ליורש אחד בלבד.

ליקויי בנייה - פגמים, כשלים, תקלות או בעיות במבנה כגון רטיבות, חריגה מבנייה, סדקים בקירות, שקיעת יסודות ועוד, אשר פוגעים בדיירי הנכס, וכן בעוברים והשבים בסביבתו. ליקויי בנייה יכולים להתגלות הן בשלבי הכניסה הראשוניים והן לאחר תקופת מגורים. הקבלן המבצע אחראי לבצע את התיקונים לליקויי הבנייה מכוח החוק ולעתים מכוח חוזה.

מושב עובדים - סוג יישוב במרחב הכפרי שמבוסס על אגודה שיתופית-חקלאית המקצה לחבריה זכויות להשתמש בקרקעות שמרביתם משקים חקלאיים.

מושב שיתופי - צורת התיישבות שהינה מעין שילוב בין מושב עובדים לקיבוץ שיתופי. במושב שיתופי קיימת שותפות בנכסים ובקניין בין החברים באגודה השיתופית החקלאית, אך ישנם היבטים של עצמאות כלכלית בתא המשפחתי. בישראל ניתן למצוא כ-30 מושבים שיתופיים.

מועצה אזורית - רשות שלטונית המאגדת תחת אחריותה וסמכויותיה מספר יישובים כפריים שיכולים להיות קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים, כפרי נוער, כפרים ערביים, מרכזים חינוכיים ועוד.

מועצה מקומית - רשות שלטונית אשר מאפיינת יישובים שאוכלוסייתם ושטחם אינם גדולים דיו בכדי להכיר בהם כערים. למועצה מקומית אופי עירוני המשלב אלמנטים כפריים וקהילתיים. בישראל ניתן למצוא כ-100 מועצות מקומיות.

מיסי קהילה - מיסים אשר מאפיינים בעיקר קיבוצים ומוטלים על חברי הקיבוץ בנוסף למס הארנונה שנגבה על ידי המועצה האזורית. היקף המיסוי ואופן גבייתו משתנה בהתאם לתקנון היישוב.

מס שבח - מס שמשולם בעקבות מכירת זכות בקרקע ומחושב לפי ההפרש שבין עלות הנכס בזמן הקנייה לבין מחירו בעסקת המכירה. את ערך הקרקע קובע שמאי מטעם המדינה. במקרים מסוימים ניתן ליהנות מפטור ממס שבח לפי נסיבות העניין.

מס איזון - תשלום שמטרתו לממן ערבות הדדית בין החברים בקיבוץ באמצעות קרן לטובת בעלי צרכים מיוחדים, רשת ביטחון, גמלאים ועוד. הגבייה היא על פי מדרגות ותלויה בפרמטרים כמו הכנסה, וותק ועוד.

משק חקלאי - קרקע ייחודית במושבים שמורכבת מנחלת מגורים - נחלה א', נחלה חקלאית פרטית - נחלה ב' ונחלות חקלאיות משותפות - נחלה ג'. זכויות השימוש בנחלות שונות ומשתנות לפי החלטות רשות מקרקעי ישראל.

נסח טאבו - מסמך המהווה מעין תעודת זהות של נכס מקרקעין ומפרט מידע רלבנטי לרבות בעלים, חוכרים, משכנתאות, הערות אזהרה ועוד. מופק על ידי לשכת רישום המקרקעין לאחר תשלום אגרה והגשת בקשה.

פיצול נחלה - הפרדת מגרש מנחלת המגורים במושב בעבור תשלום דמי היוון. מגרש אחד ממשיך לשמש לטובת המטרה העיקרית, והמגרש השני לייעודים כמו מגורים, תעסוקה וכדומה. האפשרויות לפיצול נחלות משתנות לפי החלטות רשות מקרקעי ישראל.

פרצלציה - חלוקה מחדש של קרקע לרישום בטאבו, לפי תוכנית בניין עיר (תב"ע). ההליך מעניק לכל חלקה ייעוד משלה ונעשה על ידי מודד מוסמך הנתון לפיקוח וועדות התכנון והבנייה.

קיבוץ מתחדש - קיבוץ אשר עבר תהליכי הפרטה של השירותים הקהילתיים ומשקי הבית , חברי הקיבוץ ממשיכים להיות שותפים מלאים בנכסי הקיבוץ (האגודה החקלאית) אך מנהלים את משק הבית והשירותים הקהילתיים באופן עצמאי. יחד עם הפרטת משקי הבית והשירותים הקהילתיים שומרים הקיבוצים המתחדשים על עקרון הערבות ההדדית, היקף ההפרטה משתנה בין קיבוץ מתחדש אחד למשנהו וכיום כ-80% מהקיבוצים בישראל הם קיבוצים מתחדשים.

קיבוץ שיתופי -
"הקיבוץ המקורי" המבוסס על עקרונות של שוויון וערבות הדדית מלא. הקיבוצים השיתופיים מקיימים אורח חיים של שוויון מלא בזכויות ובחובות של כל החברים, קיימת שותפות מלאה בנכסי הקיבוץ ובשירותים הקהילתיים.

רשות מקרקעי ישראל - רשות שמנהלת כ-93% מהקרקעות בישראל בתור משאב לפיתוח ולטובת הציבור. אחראית בין השאר על הקצאת קרקעות, רישום זכויות, שמירה על שטחים פתוחים, מתן שירותים לבעלי קרקעות, קבלת החלטות ע"י מועצת מקרקעי ישראל ועוד.

שיוך דירות - תהליך שמאפיין הפרטת קיבוצים לקיבוץ מתחדש. במסגרת שיוך דירות, חברי הקיבוץ הופכים לחוכרים ישירים של בתיהם ובעלי זכויות מקרקעין מול רשות מקרקעי ישראל או מול הקיבוץ עצמו. הליכי שיוך דירות משתנים בד"כ בטיבם והיקפם בין קיבוץ לקיבוץ.

שימוש חורג במקרקעין - שימוש בקרקע או במבנה שלא לפי המטרה שהותרה בהתאם לתב"ע או בהיתר בנייה. ניתן לבקש ואף לקבל היתר לשימוש חורג במקרקעין אך ללא קבלת אישור כאמור מדובר בעבירה שסנקציות בצדה.

שכר דיפרנציאלי - שיטת שכר שמאפיינת קיבוצים מופרטים שבמסגרתה שכר חברי הקיבוץ על עבודה ביישוב מבוסס על מודל של "תמורה לתרומה" לפי פרמטרים כמו מאפייני העיסוק, ותק, השכלה ועוד. שכר דיפרנציאלי יכול להיות מלא או חלקי.

תמ"א 35 - תוכנית מתאר ארצית שקובעת ייעודים לקרקעות על פי שימושים כמו מגורים, מסחר, שטחים פתוחים ועוד. תמ"א 35 היא הבסיס להחלטות בוועדות התכנון והבנייה, במועצת מקרקעי ישראל וברשות מקרקעי ישראל.

תקופת הבדק - תקופה שמעוגנת בחוק מכר (דירות), אשר מתחילה לרוץ מיום העמדת הנכס לרשות הקונה. במהלך תקופה זו הקבלן נדרש לתקן כל ליקויי בנייה אלא אם הוא מוכיח שהנזק נגרם בשל מחדל או מעשה של הרוכש. תקופת הבדק משתנה מליקוי בנייה אחד לאחר ואורכה נע בין שנה עד שבע שנים.

תקופת האחריות - תקופה בת שלוש שנים שמעוגנת בחוק מכר (דירות), ובמהלכה הקבלן מחויב לתקן ליקויי בנייה אשר התגלו בנכס. בניגוד לתקופת הבדק, נטל ההוכחה לגבי האחריות לליקויי מוטל על הרוכש ולא על הקבלן.

 
**פספסנו מונח חשוב לדעתכם? בואו וספרו לנו, ונוסיף אותו למילון הרשמי! למעבר לחצו >