קיבוץ דליה, גליל תחתון

חברי קיבוץ דליה אוהבים להגדיר את יישובם כאחת מפנינות החמד הירוקות היחידות שנותרו בישראל. ואכן, שער הקיבוץ מהווה ללא ספק פתח קסום לארץ ישראל הישנה והטובה. אווירה זו מורכבת מנופים מרהיבים ועוצרי נשימה, קהילה ערכית ומשפחתית, ואיזון מושלם בין אידיאל וקידמה. הקיבוץ נולד בשנת 1939 ומקימיו היו עולים חדשים מרומניה, טרנסילבניה וגרמניה. בני דור המייסדים התחנכו על ברכי תנועת השומר הצעיר והקימו את הקיבוץ כיישוב חומה ומגדל בגבעה הסמוכה. בשלב מאוחר יותר, בתי הקבע בדליה נבנו במיקומו הנוכחי של הקיבוץ כיום.

כבר מראשית דרכו, הקיבוץ ידע שגשוג כלכלי. בעיקר בשל מפעליו המצליחים – ארד (מפעל מדי מים) וזוהר (מפעל דטרגנטים). מאז הקמתו של הקיבוץ על ידי מספר משפחות שניהלו חיי קומונה ארצישראלית, הצטרפו למשפחת דליה חברים רבים. בימינו, אוכלוסיית הקיבוץ מונה למעלה מ-900 תושבים המרכיבים פסיפס מרשים של החברה הישראלית.

בסמוך לקיבוץ מדרום, ישנו תיאטרון טבעי אשר שימש את תושבי המקום לכינוסי מחולות ששמם יצא למרחוק. כמו כן, תושבי דליה נהנים באופן שגרתי מהיותם מוקפים בנחלים, חורשים טבעיים צפופים, שדות חקלאיים ופינות חמד מדליקות. לכך ניתן כמובן להוסיף את הנוי המטופח והקהילה הצעירה והתוססת.

לפני כעשור, הקיבוץ חווה משבר כלכלי מסוים אשר הביא את חבריו להתאים את אורח החיים במקום לתמורות הכלכליות המשתנות. אי לכך, בשנת 2004, הוחלט להכניס את הקיבוץ ל"מודל משולב" אשר מבוסס על שכר דיפרנציאלי עם היבטים שוויוניים. כיום, הקיבוץ הינו "קיבוץ מתחדש". השינוי, חרף התנגדויות מסוימות מצד חברי הקיבוץ הוותיקים, הטיב עם תושבי המקום. ואכן, דליה של ימינו הינו קיבוץ פורח ומשגשג וחבריו נהנים מרווחה חברתית וכלכלית. חשוב לציין כי חרף השינויים הכלכליים, הקיבוץ ממשיך לשמר את "מסורת בית אבא" וחבריו דואגים זה לזה כמשפחה מורחבת.

קליטה
קיבוץ דליה איננו קולט כעת משפחות חדשות מן החוץ. ההרחבה, ככל שתהיה, פונה לבנים ובנות חוזרים. ניתן לבחון מול מזכירות הקיבוץ אפשרות של שכירות במקום.