אודות חצרים
קיבוץ חצרים הוקם כחלק מהקמת 11 היישובים בנגב, במוצאי יום כיפור של שנת 1946. הגרעין המיישב הורכב משתי קבוצות חברות פלמ"ח: קבוצה של בוגרי תנועת הצופים וקבוצה של "ילדי טהראן": ילדים , רובם יתומים, שנמלטו ממזרח אירופה במהלך מלחמת העולם השנייה והועלו לארץ דרך טהראן.
השם חצרים עצמו לקוח מהתנ"ך שם מופיע הביטוי "חצרים" במובן של מכלאות צאן או משכנות רועים. לאחר ההקמה התגוררו בישוב כחמישים איש.
בקיבוץ התחולל משבר בשנות החמישים, כאשר התברר כי המים במקום מלוחים ולא ראויים לשתייה. רק בעקבות מאמצי שכנוע של לוי אשכול החליטו חברי חצרים להישאר ולהמשיך ולקיים בית בקיבוץ וזאת לאחר שנמצא פתרון לבעיית המליחות בצורת שטיפת האדמות ומציאת גידולים מתאימים.
הצלחת הקיבוץ הביאה לקליטת מתיישבים רבים נוספים, במיוחד מגרעינים שהגיעו מדרום אמריקה ויוצאי ארגנטינה בראשם.
חצרים הקים, יחד עם יזם תעשייתי, את מפעל נטפים, אחד המובילים בעולם בתחום פיתוח מערכות השקיה בטפטוף. ענף גידול חשוב נוסף בקיבוץ הוא גידול צמח החוחובה המשמש ליצור שמן. לאחרונה ניהל הקיבוץ בהצלחה מאבק על המשך הישארותו של המפעל במקום.
חצרים הוא דוגמא חיה לשינויים שעוברים על הקיבוץ הישראלי. מקיבוץ שרוב פעילות בעבר הייתה בחקלאות ומיעוטה בתעשייה, נהפך חצרים למרכז תיירותי מרשים שחבל שלא לבקר בו.
טיול בחצרים יכול להתחיל בסיור במפעל נטפים ולראות את תהליך היצור של שמן החוחובה, החל מקטיפתו בשדה ועד לאריזתו בבקבוק, להמשיך בסיור ב"דרך הפסלים" שבקיבוץ, ארוחת צהריים, וביקור באתרים הראשונים שמספרים על ההיסטוריה של הקיבוץ. כל זאת בלי לשכוח גם סדנאות אמנים, טעימת יין, ואפילו פאב.
בקיבוץ ידעו לשלב ישן עם חדש. כך למשל הלול הישן עשה הסבה לגלריה, ובמקום מוצגים מבחר עשיר של עבודות פרי חברי הקיבוץ אבל גם תושבים מהאזור. המוצגים כוללים הדפסים ועיצוב בגדים, רישומים ואביזרים נוספים, יחד עם עבודות ברזל עץ וקרמיקה,
בניגוד לקיבוצים רבים בארץ, בחצרים ממשיך לפעול חדר האוכל המסורתי, וקבוצות יכולות להזמין ארוחה במקום. הקיבוץ עדיין מקיים מסגרת שיתופית, אולם יש דיונים על הפרטה.
בקיבוץ חצרים כ-750 נפש שבחרו להקים בית בקיבוץ. למקום אופי חילוני.
השם חצרים עצמו לקוח מהתנ"ך שם מופיע הביטוי "חצרים" במובן של מכלאות צאן או משכנות רועים. לאחר ההקמה התגוררו בישוב כחמישים איש.
בקיבוץ התחולל משבר בשנות החמישים, כאשר התברר כי המים במקום מלוחים ולא ראויים לשתייה. רק בעקבות מאמצי שכנוע של לוי אשכול החליטו חברי חצרים להישאר ולהמשיך ולקיים בית בקיבוץ וזאת לאחר שנמצא פתרון לבעיית המליחות בצורת שטיפת האדמות ומציאת גידולים מתאימים.
הצלחת הקיבוץ הביאה לקליטת מתיישבים רבים נוספים, במיוחד מגרעינים שהגיעו מדרום אמריקה ויוצאי ארגנטינה בראשם.
חצרים הקים, יחד עם יזם תעשייתי, את מפעל נטפים, אחד המובילים בעולם בתחום פיתוח מערכות השקיה בטפטוף. ענף גידול חשוב נוסף בקיבוץ הוא גידול צמח החוחובה המשמש ליצור שמן. לאחרונה ניהל הקיבוץ בהצלחה מאבק על המשך הישארותו של המפעל במקום.
חצרים הוא דוגמא חיה לשינויים שעוברים על הקיבוץ הישראלי. מקיבוץ שרוב פעילות בעבר הייתה בחקלאות ומיעוטה בתעשייה, נהפך חצרים למרכז תיירותי מרשים שחבל שלא לבקר בו.
טיול בחצרים יכול להתחיל בסיור במפעל נטפים ולראות את תהליך היצור של שמן החוחובה, החל מקטיפתו בשדה ועד לאריזתו בבקבוק, להמשיך בסיור ב"דרך הפסלים" שבקיבוץ, ארוחת צהריים, וביקור באתרים הראשונים שמספרים על ההיסטוריה של הקיבוץ. כל זאת בלי לשכוח גם סדנאות אמנים, טעימת יין, ואפילו פאב.
בקיבוץ ידעו לשלב ישן עם חדש. כך למשל הלול הישן עשה הסבה לגלריה, ובמקום מוצגים מבחר עשיר של עבודות פרי חברי הקיבוץ אבל גם תושבים מהאזור. המוצגים כוללים הדפסים ועיצוב בגדים, רישומים ואביזרים נוספים, יחד עם עבודות ברזל עץ וקרמיקה,
בניגוד לקיבוצים רבים בארץ, בחצרים ממשיך לפעול חדר האוכל המסורתי, וקבוצות יכולות להזמין ארוחה במקום. הקיבוץ עדיין מקיים מסגרת שיתופית, אולם יש דיונים על הפרטה.
בקיבוץ חצרים כ-750 נפש שבחרו להקים בית בקיבוץ. למקום אופי חילוני.