אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

אושרה התוכנית לבניית שתי ערים חדשות בדרום - מיותר?

האם שתי ערים חדשות בדרום יעשו טוב לפריפריה או ייפגעו בערים קיימות? תשפטו בעצמכם


האם ישראל זקוקה לעוד שתי ערים בדרום הארץ? האם החלטה לקדם את הקמתן של צמד ערים שאמורות לאכלס כ-170,000 בני אדם היא צעד בזבזני או צורך השעה?
 

הדעות בנושא חלוקות ורבים טוענים שעדיף לחזק את היישובים הקיימים ולא לבנות ערים חדשות "יש מאין". אגב, וויכוח דומה עולה מפעם לפעם בנוגע ליישובים כפריים בפריפריה. מה עדיף, השקעת משאבים בבניית שכונות הרחבה קהילתיות או תכנון יישובים חדשים לחלוטין. 
לפני הכל נדגיש שמשרד הבינוי הגיש הצעה להקמת שתי ערים בדרום ל"בדיקה ראשונית". כלומר, תכנון הערים נמצא בשלבים בתוליים ומדובר על תוכניות לטווח ארוך. יש במשרד הבינוי שטוענים כי התוכניות לא תתממשנה אלא בעוד 15-20 שנה.


כמה עולה לבנות יחידת דיור? (צילום: shutterstock)


האם פגיעה בערים הקיימות?

אחת הטענות הראשונות כנגד ההחלטה מדברת על כך שהקמת ערים חדשות עלולה להיות על חשבון תקציבים ומשאבים שהיו יכולים להיות מושקעים בערים קיימות וסמוכות. ממש כמו שהעיר מודיעין "שאבה" תקציבים שהיה ניתן להשקיע ברמלה ולוד. בנוסף, ערים חדשות מושכות אליהן אוכלוסייה איכותית שמבקשת בנייה בסטנדרטים גבוהים.

ביקורת מסוג זה מועלית כנגד שתי הערים המתוכננות. אחת כ-15 ק"מ מקריית גת, והשנייה בין מושב חלץ לקיבוץ כוכב מיכאל (חבל לכיש). נשאלת השאלה, האם קרבת הערים זו לזו, כמו גם סמיכותן לשדרות וקריית גת, תביא לנטישת משפחות ונדידת תקציבים. 
 

  • הקמת ערים חדשות עלולה להיות על חשבון תקציבים ומשאבים שהיו יכולים להיות מושקעים בערים קיימות וסמוכות. ממש כמו שהעיר מודיעין "שאבה" תקציבים שהיה ניתן להשקיע ברמלה ולוד
  • ומה במגזר הכפרי? עלות הקמתה של יחידת דיור ביישוב כפרי קיים עומדת על כ-170,000 שקלים ליחידה, לעומת כ-360 אלף בעבור בניית יחידת דיור ביישוב כפרי חדש
  • בשנת 2005 היישובים העירוניים בישראל היו בסך הכל כ-1.8% מכלל היישובים (במספרים מוחלטים ולא בהיקפי אוכלוסייה), ובשנת 2014 מדובר כבר על 20%

כמה עולה לבנות יחידת דיור?

מעניין לבחון את העניין מבחינת העלויות להקמת יחידת דיור בישראל. עלויות שמנותחות במסמך אשר פורסם בשנת 2011 על ידי מכון המחקר והמידע של הכנסת. על פי מסמך זה, עלות הקמתה של יחידת דיור ביישוב כפרי קיים עומדת על כ-170,000 שקלים ליחידה, לעומת כ-360 אלף בעבור בניית יחידת דיור ביישוב כפרי חדש. העלות המשתלמת ביותר ליחידת דיור בישראל מצויה, כצפוי, בבנייה רוויה במרחב העירוני הקיים – 88,000 שקלים לכל דירה.

היסטוריה התיישבותית שלא מבוססת על גידול טבעי

רז סמולסקי, כתב הנדל"ן של המגזין "דה מרקר", פרסם מאמר בנושא ("הערים המיותרות שמוקמות בישראל על חשבון היישובים הוותיקים"). סמולסקי מביא בכתבתו את דבריו של אחד המתנגדים לפרויקטים, פרופ' אבי דגני, גיאוגרף ונשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה. פרופ' דגני מדגיש שאם בוחנים את ההיסטוריה ההתיישבותית של ארץ ישראל ניתן לראות הבדלים ניכרים בינינו לבין העולם המערבי. בעוד שבאירופה ובאמריקה ערים מוקמות כפועל יוצא מגידול טבעי, בישראל נוסדו יישובים מסיבות אחרות לחלוטין. לדוגמה, קליטת עלייה או תפיסת שטחים לאחר מלחמות.

בשנת 1948 היו בישראל כ-40 יישובים. כיום, פחות מ-70 שנים לאחר מכן, מספר הערים כמעט הכפיל את עצמו (74 נכון לשנת 2015). פרופ' דגני אומר במאמר ב"דה מרקר" שעל פי ניתוח אובייקטיבי של האוכלוסייה בישראל, היו אמורות להיות במדינה כ-20 ערים גדולות וחזקות בלבד (אשר מסביבן ערים קטנות). 

 
נוף הכפר הולך ונעלם (צילום: shutterstock)


נוף הכפר הולך ונעלם – פי 10 יותר יישובים עירוניים בתוך עשור

ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על עלייה ניכרת במספר היישובים בישראל בעשר השנים האחרונות. אם בשנת 2005 היו בארץ בסך הכל 1,171 יישובים, בשנת 2015 מספרם עומד כבר על 1,211. כלומר, 40 יישובים נוספים. אגב, צמיחה משמעותית ניתן לראות בהיקף היישובים העירוניים. בשנת 2005 היישובים העירוניים בישראל היו בסך הכל כ-1.8% מכלל היישובים (במספרים מוחלטים ולא בהיקפי אוכלוסייה), ובשנת 2014 מדובר כבר על 20%. חמישית מהיישובים במדינה.


יודגש כי השינוי במספר היישובים העירוניים נובע הן משינויי סטאטוס ספציפיים והן כתוצאה מגידול באוכלוסייה. כמו כן, 21 מתוך 40 היישובים שנוסדו בין השנים 2005 ל-2014 הוקמו בעקבות תוכנית ההתנתקות מעזה וצפון השומרון.


פרופ' דגני בטוח שהפתרון למחוז הדרום לא עובר בהקמת ערים חדשות אלא בחיזוק ערים קיימות. כבר היום, הוא מסביר, עיריות בדרום מנסות לגבות כמה שיותר כספי ארנונה מגורמים עסקיים (משרדים, תעשייה וכו'). זאת, למרות שאין די עסקים במחוז זה. הוא מביע חשש כי הפניית משאבים ותקציבים לבניית שתי ערים תביא לתחרות לא בריאה עם הערים הוותיקות. בעיקר על אלמנטים כמו כסף, אוכלוסיות חזקות, תעסוקה וארנונה.


האם עדיף חיזוק הפריפריה?

אל הדברים הללו הצטרף בכתבה ב"דה מרקר" גם האדריכל חיימי שניידר. לדבריו, הרציונל התכנוני בישראל מדבר בעיקר על הגדלת ערים קיימות והפיכתן למוקדים עבור היישובים הפריפריאליים שמסביבן. לשניידר אין כל ספק, וכמו פרופ' דגני הוא בטוח שהקמת עיר חדשה תבוא על חשבון העיר הקיימת. שניידר סבור כי חיזוק הפריפריה עובר בראש ובראשונה בחיזוק ערי מטרופולין כמו באר שבע ואשקלון, לצד תמיכה עקבית בערים וותיקות קטנות (ערד, ירוחם, שדרות, נתיבות, קריית גת ושות').


לטענתו, הקמת עיר היא צעד פוגעני ובזבזני משתי סיבות מרכזיות – הקמת רשויות שלטוניות מאפס ויצירת תשתיות לבנייה. במילים פשוטות, יותר זול ומשתלם להקים עשרות אלפי יחידות דיור בצמוד לערים וותיקות מאשר להקים שתי ערים מן המסד ועד הטפחות. שניידר מדגיש שלהקמת הערים בדרום עלולות להיות השלכות סוציו-אקומניות שליליות כתוצאה מפיזור אוכלוסייה בפריפריה, רמה נמוכה של שירותים עירוניים, שיעורי אבטלה גבוהים, תחרות לא הוגנת בין יישובים באזורים מוגבלים וקשיי תחבורה.


ימים יגידו

המחלוקת לגבי הקמת יישובים חדשים לבין חיזוק יישובים קיימים לא נולדה עם החלטה הנוכחית של משרד הבינוי. גם במרחב הכפרי עולה לא אחת השאלה האם להרחיב יישובים קיימים או לבנות מקומות חדשים. על פי רוב, המדינה מעדיפה לחזק את הקיים והמטרות הן ברורות. הצערת יישובים מזדקנים, ניתוב אוכלוסייה איכותית לפריפריה, חיסכון בפיתוח תשתיות וקרקע, פיזור אוכלוסין ועוד.
 
 

כתבות נוספות בנושא:

"בבדיקה" - החברה שהגדירה מחדש את הקליטה לקיבוץ

לפני עשור החליטו שני קיבוצניקים עם חזון להקים את מי שעתידה להיות חברת הבנייה המובילה במגזר הכפרי

400,000 מתנדבים, 90 מדינות - המתנדבים חוזרים לקיבוצים

עשרות טרנדים אייקוניים מהעבר עושים כיום קאמבקים מפוארים, אבל לחזרתו של הטרנד הזה אף אחד לא ציפה

חדש על המדף הכפרי: שכונה בהזמנה

האם שירות מהפכני המציע שירותי בנייה וקהילה במקום אחד עומד לשנות את חוקי המשחק? "חסכון בזמן ובכסף"