אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

"האסון הגדול הבא? לא שאלה של אם, אלא מתי"

מימדי אסון הזפת שפקד את חופי ישראל מתבררים מיום ליום כחסרי תקדים, כאשר ההערכה היא כי יעברו עוד עשרות שנים עד שיסתיים תהליך שיקום החופים ובעלי החיים בים. אך האם חוסר פיקוח ותקציבים ראויים יגרמו לאסון האקולוגי הנוכחי בחופי ישראל להחוויר?

25.02.2021|שחר דניאלי

גופת הלווייתן הדוממת שנפלטה לחוף בניצנים לא הותירה מקום לספקות. תוצאות הנתיחה שפורסמו לאחר מכן ע"י המכון הווטרינרי בבית דגן ורשות הטבע והגנים, איששו את הסיבות למראה יוצא הדופן. היונק האדיר מת כתוצאה מזיהום שמקורו בכלי שיט אשר חלף מול חופי הארץ. עד מהרה התברר כי לפנינו אחד מהאירועים הסביבתיים החמורים שאירעו בישראל מאז ומעולם. העלילה המשיכה להסתבך כאשר בית המשפט השלום בחיפה הוציא צו איסור הנוגע לפרסום פרטים מחקירות הזיהום (לרבות כלי השיט החשוד, נמלי המוצא שלו, מטענו, נתיבו ויעדו). הצו צומצם מעט כעבור כמה ימים אבל עדיין רב הנסתר על הגלוי.

הזיהום החריג הגיע בשבוע שעבר לחופים והביא עמו גושי זפת צמיגיים שנסחפו עלי גלים במזג האוויר הסוער. הנזקים לא הגיעו עד מפרץ חיפה ועל כן ההנחה היא שמקורם במרחק רב ומדרום. מפרסומים בתקשורת עולה כי פתיתי הזפת נפלטו ממכלית, אך טרם נודע על כלי שיט שדיווח על תקלה בזמנים הרלבנטיים. האירוע המתגלגל החל בחופי המרכז והשרון. תחילה בחוף הבונים, לאחר מכן במעגן מיכאל, ועד מהרה הזפת נצפתה לאורך חופי ראשון לציון ודרומה. הממשלה קראה לרוחצים להתרחק מהחופים ואלפי מתנדבים התגייסו לסייע בניקוי הזפת על שפת הים. בפרפרזה מסוימת לתקופת הקורונה החופים קוטלגו לפי שיטת רמזור – אדום (המזוהם ביותר), כתום, צהוב וירוק (נקי).

 
פגיעה אנושה בבעלי החיים. גופת הלוויתן השבוע בשמורת ניצנים (צילום: אסף קפלן)


בין הזפת בחוף לאסור הצינור בערבה


בעקבות האירועים מתחילה להישמע ביקורת רבה כנגד הממשלה והתנהלותה מצד ארגונים סביבתיים. נטען למשל כי המשרד להגנת הסביבה "נתן לאירוע להתרחש" כאשר לא השכיל לנקוט באמצעים הדרושים לניטור ומניעה, ולא הפעיל פרוטוקול מסודר למענה מול אסונות אקולוגיים.
בארגון "אדם, טבע ודין" טענו כי "הסתרת כל הנושאים הקשורים בחקירת אסון הזפת היא פגיעה אנושה באמון הציבור בממשלה וברגולטורים שאמורים להבטיח את בטחונו בנושאים סביבתיים. בטח כאשר מדובר באסון בסדר גודל כזה, השקיפות ומסירת המידע לציבור קריטית ומעוגנת בחוק ופסיקה".

בארגון קישרו בין הזיהום שפגע בחופים לבין המקרה המפורסם משנת 2014, של דליפת הנפט החריגה בשמורת ערבת עברונה, כאשר כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי דלפו למרחב. גם שם, כזכור, הטילה המדינה על כל הפרטים חיסיון מוחלט, ורק בעקבות עתירה של "אדם, טבע ודין", נחשף חלק מהמידע לציבור. "המסקנה המתבקשת היא שגם טענות ביטחוניות אמורות להביא להסתרה מינימלית של מידע ולהיות מאוזנות אל מול זכות הציבור לדעת", מציינים ב"אדם, טבע ודין" ומדגישים כי המחלקה המשפטית של הארגון שוקלת לנקוט באמצעים הדרושים גם לגבי אירוע הזפת בחופים.

"לא רק נורת אזהרה אלא פרוז'קטור בוהק"

"בקצב הזה, בעוד זמן לא רב אנחנו עלולים להגיע למצב שבו לא נוכל בכלל להיכנס לים", אומר יוסי אהרוני, רכז אנשי הים התיכון ועמותת צלול באזור חוף הכרמל, "זוכרים מה קרה אחרי האירוע של המכביה ואסון הירקון, כשגם תל אביביים אדוקים נמנעו במשך שנים מטבילה בנחל כפי שעשו כל ילדותם? אז בדיוק ככה זה יכול לקרות בים. האירוע הדרמטי של הזפת הוא לא נורת אזהרה אלא פרוז'קטור בוהק".

אהרוני, המתגורר בחדרה, הוא "איש של ים" במלוא מובן המילה. לאחר שנים רבות במשרות ניהול בכירות במרכז, אשר במקביל להן התנדב בעמותות העוסקות באיכות סביבה (בדגש על הים), הוא החליט לאחרונה לקפוץ למים העמוקים. "הפניתי את כל תשומת הלב לעניין הסביבה הימית ואני משתדל להביא את היכולות והידע שלי להגנה ושמירה על הים", אומר אהרוני, "האירוע של הזפת הציף, תרתי משמע, את כל הכשלים של התחום הזה בישראל. למרות שאנחנו רוצים לחשוב שאנחנו מתקדמים ומשוכללים, תתפלא לראות כמה אנחנו מאחור. אפילו ביחס לשכנים שלנו במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי".

דבר ראשון, מסביר אהרוני, המדינה הייתה יכולה לדעת מבעוד מועד על האסון המתרגש על חופיה. כבר ב-11 לפברואר, הוא מציין, שבוע לפני שהזפת הגיעה לחופי ישראל, כתם הנפט המתפשט צולם על ידי לווין של האיחוד האירופאי. ימים ספורים לאחר מכן החלו להגיע גם דיווחים מדייגים שראו את האסון בלב ים. "ישראל יודעת שיש תנועה של מכליות נפט גדולות ששטות קרוב לחופים שלה, אבל אין שום תקציב שאמור להכין אותנו לתקלה באחת מהן", אומר אהרוני, "בשנת 2008 המדינה קיבלה על עצמה תוכנית לאומית לתגובה לאירועי זיהום, אך בדיוק לאחר אישורה היא הוכנסה אחר כבוד למגירה. שקל בודד לא הושקע והתוצאות לפנינו".

"גם צו איסור הפרסום הוא תמוה. במקרים רבים, כששמים צו איסור פרסום, זה בד"כ בגלל שרוצים להסתיר או להגן על אינטרס של מישהו", אומר אהרוני, "עובדה שזה לא לקח יותר מכמה ימים שבית המשפט יצמצם את הצו".

"לצערי אני לא אופטימי", הוא מוסיף, "רק לפני שנתיים נאמתי בעצרת המחאה הסביבתית הגדולה ביותר שהייתה אי פעם בישראל, בתור נציג גולשי הגלים, ונראה ששום דבר לא השתנה. בשבועיים האחרונים קיבלנו רק את הפרומו. אם זה הנזק ממכלית אחת, מה יקרה במחדל הגדול הבא?". 

 
 "ב-2008 המדינה קיבלה על עצמה תוכנית לאומית לתגובה לאירועי זיהום" (צילום: פעילה סביבתית)


יותר מ-4,000 מתנדבים ועובדים

אסיף איזק, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, אשר מצא את עצמו בקו הראשון של ההתמודדות עם הזיהום, מפנה את הביקורת להעדר משאבים, העדר כוח אדם והעדר תוכניות פעולה מסודרות. מועצה האזורית חוף הכרמל כוללת בשטחה כ-45 ק"מ של חוף וכמה משמורות הטבע העדינות והמיוחדות ביותר במדינה. ביניהן למשל חוף הבונים, תל דור ונחל תנינים. "כששמענו על האירוע לראשונה ביום רביעי, מיד עזבנו הכל והתחלנו לפעול", אומר איזק, "לשמחתי, יש למועצה שלנו תרגולת מוכנה לאירועים אקולוגיים ואפילו יצאנו לנו לתרגל אותה לפני כחודשיים. אמנם המציאות רחוקה מהתרגולת, אבל זה בהחלט היה בסיס טוב לפעולה".

כאשר איזק וסגנו, קובי ציטר, הגיעו לחוף, הם הבינו שלא מדובר במשהו נקודתי. ההיקפים העצומים של צמיגי הזפת על החוף הדליקו את כל הנורות והכוננות. "מיד התחלנו לטפל באירוע ביחד עם מתנדבים, תושבים, עובדי מועצה וכוחות נוספים", הוא אומר, "אולם מכיוון שאין עדיין טכנולוגיה בעולם שמאפשרת לעשות את זה במהירות מבלי לפגוע בסביבה, הכל צריך להיות ידני".

שקית אחר שקית נאספו פתיתי הזפת מהחופים של המועצה האזורית, בעזרת יותר מ-4,000 אנשים שלקחו חלק בפרויקט הדחוף. בזכות העבודה הקשה והמשותפת, המועצה הצליחה להגיע לחג הפורים כשכל חופיה מוגדרים צהובים או ירוקים (ולא כתומים או אדומים).

 
 עשרות מתנדבים בחופי הארץ מסייעים בניקוי הזפת (צילום: מושיקו סעדי)


דורשים סמכות

בדומה לאהרוני, גם לאיזק ברור שהאירוע איננו האחרון. "בתור אדם שקשור לסביבה ברמה האישית, וכמי שהיה בין אלה שיזמו הכנסת תרגולות לאירועים אקולוגיים לרשויות המקומית, אני אומר בצער ברב. האסון הבא הוא לא שאלה של 'אם' אלא של 'מתי'", אומר איזק, "צריך כבר היום לשפשף את התוכניות. להגדיל את יכולות הזיהוי המוקדם, להכשיר כוח אדם ואנשי כוננות, לרכוש ציוד מתאים ובעיקר להגביר מודעות".

איזק סבור שכמו בנושאים רבים אחרים, המדינה תפעל בחוכמה אם תאפשר הרחבת סמכויות משמעותית בנושא לרשויות המקומיות. "אנחנו מכירים את השטח ויודעים לתפעל את האירועים בצורה הטובה ביותר", הוא אומר, "אני מציע למשל להקים יחידות חופיות שיפעלו תחת הכנפיים של הרשויות המקומיות. יחידות מצוידות ומאומנות שיהיו מתורגלות ומוכנות לזנק ברגע האמת. אפילו ברמה של עזרה ראשונה".

אירוע הזפת האקולוגי עוד ייחקר וייבדק בהמשך. לצד הביקורת המובנית על התנהלות המדינה והמשרד להגנת הסביבה, חשוב לציין גם את האלמנט החיובי שהתגלה. אלפי מתנדבים מכל רחבי הארץ התגלו במלוא הדרם. בידיים חשופות ותחת השמש הקופחת, מבלי לבקש שכר או תמורה, אספו המתנדבים שקית אחר שקית. מצילים צבי ים ועוזרים לשקם את רצועת החוף.

 
מאמץ להציל את בעלי החיים שנפגעו (צילום: מושיקו סעדי)


רוצים לסייע למאמץ בפינוי הזפת בחופים ברחבי הארץ? לחצו >>

כתבות נוספות בנושא:

קלטו את משפחת סטולר

הקיבוץ שגרם למשפחת סטולר להתאהב בו ממבט ראשון נמצא במדבר הכי ירוק שיש. הנה הסיפור שלהם

קלטו את משפחת אטיאס

נדב ודנה בחרו לגור בשמעה בגלל הקהילה והם שואפים עבור הילדות שלהן "שילמדו להעריך את היופי שבפשטות ולהתחבר לקהילה". הנה הסיפור שלהם

כמה כסף - הסכום שתוציאו על הבית עוד לפני הבנייה

מעוניינים לרכוש מגרש ולבנות עליו בית? מזל טוב. אבל האם אתם יודעים כמה תוציאו עוד לפני שתחל הבנייה?