אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

העשור הבא בקיבוצים עפ"י מזכ"ל התנועה

נחוש לסיים את תהליך השיוך, להכין תשתית ל-100,000 חברי קיבוץ ולסתור את האמרה שהקיבוצים "סיימו את תפקידם ההיסטורי". רגע לאחר בחירתו השנייה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר בראיון עם חזון


המדינה אמנם עסוקה בבחירות לכנסת בחודש מרץ, אך הליך דמוקרטי חשוב התקיים לאחרונה מתחת לרדאר – הבחירות למזכ"ל התנועה הקיבוצית. שניים הציגו מועמדותם לתפקיד. ניר מאיר, המזכ"ל המכהן, חבר קבוצת שילר, וליאור שמחה, הטוען לכתר, יו"ר קיבוץ נצר סרני. שיעורי ההצבעה היו מעט נמוכים יותר משיעורי ההצבעה בבחירות הקודמות למזכ"ל התנועה ב-2015, 32.84% לעומת 36%, אך במספרים מוחלטים מדובר על עדות מרשימה לכך שהתנועה חיה ובועטת. קרוב ל-20,000 חברי קיבוצים בכל רחבי הארץ ממשו זכותם הדמוקרטית ונתנו למאיר את המושכות פעם נוספת. רגע לאחר ספירת הקלפיות, נפגשתי לשיחה קצרה עם המזכ"ל החדש.

מאיר, 63, הוא ללא ספק אדם שקשר את גורלו ונפשו בתנועה הקיבוצית. דור שלישי לקבוצת שילר, בנו של אריה מאיר שנפל במלחמת ששת הימים וקיבל לאחר מותו את עיטור העוז, סא"ל במילואים ובעל רזומה עשיר של תפקידים בכירים בקיבוצו ובתנועה. את כהונתו הראשונה כמזכ"ל החל עם פרישתו של המזכ"ל הקודם, איתן ברושי, בעת שזה נבחר לכנסת, וזאת לאחר בחירות בהן גבר על ארבעה מתמודדים כבר בסיבוב הראשון.

דור שלישי לקבוצת שילר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר (צילום: דוברות התנועה הקיבוצית)


ברכות על ניצחונך

"תודה רבה, אני מקווה שעכשיו, לאחר שמערכת הבחירות תמה, נוכל לשוב לעבודה מלאה עבור הקיבוצים והקיבוצניקים. אני מודה ליותר מ-11,000 החברים שנתנו בי את האמון, ומתחייב לכהן במלוא האמונה והמרץ גם עבור אלה שלא בחרו בי. בסופו של היום אנחנו תנועה אחת, וזה הזמן לפעול ביחד".

בשנים האחרונות אנו רואים צמיחה דמוגרפית משמעותית בתנועה הקיבוצית, שמורכבת לא רק מבנים ובנות שחוזרים הביתה אלא גם ממשפחות עירוניות לחלוטין. האוכלוסיות אינן עוד הומוגניות והצורך לשלב ביניהן הוא אתגר. מהי עמדתך בנושא?

"שילוב האוכלוסיות החדשות בקיבוצים, שהגעתן היא כמובן מבורכת, הוא אתגר של ממש עבורנו. גם עבורי כמזכ"ל התנועה הקיבוצית וגם של כל אחד ואחד מהקיבוצים בישראל. בעניין הזה יש להפריד בין העשור הקודם לעשור הנוכחי. אם בעשור הקודם עיקר הצמיחה התבססה על הרחבות קהילתיות (ללא קליטה לחברות מלאה בקיבוצים, ש.ד), בעשור הנוכחי אין כמעט הרחבות קהילתיות. התזה ששולטת בכיפה היא קליטה לחברות מלאה, וזאת מתוך הבנה כי קליטה כזו מחברת בין כולם. אנחנו לא מאמינים שאפשר לקיים בקיבוץ קטן, שהקהילה היא הכוח שלו, שתי אוכלוסיות בעלות מעמד שונה. אחת בעלת בית ואחת אורחת. זה מוליד חיכוכים וזה פשוט לא בריא. לכן, לא רק שהתנועה הקיבוצית מעודדת אך ורק קליטה לחברות מלאה, אלא שאנחנו פועלים לנסות ולתקן את המציאות שהתהוותה בעשורים הקודמים. התנועה בראשותי השיקה מודל של 'קהילה קיבוצית במיטבה' שמטרתו – בין השאר - לשכנע את התושבים בהרחבות להיקלט בקיבוצים כחברים בחברות מלאה".

אחוזי ההצבעה בבחירות לתנועה לא היו גבוהים, גם עכשיו וגם ב-2015 אנחנו מדברים על משהו בסביבות 30%-35%. איך אתה מסביר את זה, ובמיוחד כאשר הקיבוצניקים נחשבים לאוכלוסייה מאד מעורבת חברתית?

"אפשר להסתכל על אחוזי ההצבעה מכמה נקודות אבל אני דווקא אתן לך תשובה אופטימית. אמנם הייתי רוצה שהם יהיו גבוהים יותר, אבל מצד שני זה מראה שהמלאכה שאנחנו עושים בתנועה הקיבוצית היא טובה. כשישנה התקדמות וישנה צמיחה, אנשים מתרחקים מפוליטיקה ומפחיתים את מעורבותם בשדה הזה. אחוזי הצבעה גבוהים מעידים לפעמים על תרעומת וכעס, ורצון עז לשינוי".

הקיבוצים, אשר היו הולכים באופן מסורתי עם מפלגות העבודה ומרצ, שינו את פניהם. בבחירות האחרונות דווקא מפלגת כחול-לבן זכתה ברוב הקולות ויש גם לא מעט מצביעי מרכז-ימין. האם נכון עדיין לקטלג את הקיבוצים מבחינה פוליטית?

"מצד אחד, הקיבוצים לא מנותקים מהפוליטיקה הארצית, ומטבע הדברים אנו באופן מסורתי חלק בלתי נפרד מהמרכז-שמאל. אמנם יש אצלנו חברים שנוטים למרכז ולימין, כולל לא מעט מהמשפחות החדשות, אך בפועל מדובר עדיין בנטייה ברורה שמאלה.

מצד שני, כמזכ"ל התנועה, למרות שאני מזכיר מחוז הקיבוצים בתנועת העבודה, חשוב לי לשמור על שיח פתוח עם כל סיעות הבית. היות שאנחנו נמצאים למעלה מעשור תחת ממשלות ימין, הייתה לנו פעילותה ענפה גם מול מפלגות כמו הליכוד, הבית היהודי, ואפילו המפלגות החרדיות. אם אתה רוצה לדאוג לאינטרסים אתה צריך לדבר עם הקואליציה. היו לנו דיאלוגים עם יולי אדלשטיין, שרי הבית היהודי, משה כחלון, משה גפני ועוד".

"כשישנה התקדמות וישנה צמיחה, אנשים מתרחקים מפוליטיקה " (צילום: דוברות התנועה הקיבוצית)


לקיבוצים היה תפקיד היסטורי בתקומת המדינה, אך רבים טוענים שהם סיימו את חלקם. כיצד אתה מגיב לדברים הנאמרים ברוח זו?

"עצור בצד. הקיבוצים ממש לא סיימו את התפקיד ההיסטורי שלהם והם ממשיכים להיות בראש המחנה. ראשית, אנחנו משמרים את הרעיון של הקואופרטיב והאמירה כאילו הקיבוצים 'הופרטו' היא לא נכונה. הפרטה זה מה שהיה ברוסיה, כשלקחו את מה שהיה ציבורי ומכרו למרבה במחיר. בקיבוצים המגזר היצרני נשאר של הקיבוץ, ורק מודלים כלכליים השתנו בהתאם לרוח התקופה."

"אנחנו משמרים את הרעיון הקהילתי בחברה ישראלית נאו-ליברלית וממלאים שורה ארוכה של תפקידים חברתיים במגוון תחומים ומול אוכלוסיות רבות – חיילים בודדים, עולים חדשים, קשישים, בני נוער ועוד. אנחנו פשוט לא מפרסמים את זה. אני מאמין שכשאתה מפרסם את העובדה שאתה מגיש עזרה וסיוע, אתה פוגע בכבודו של מי שאתה פועל למענו. אני רק יכול להגיד שהתנועה הקיבוצית פועלת היום ביותר מ-25 אפיקים שונים והיא חלק מוביל מאד בחברה הישראלית. יתרה מזו, הקיבוצים הם חוד החנית מבחינת פריפריה וגבולות. ראה את הגבורה המדהימה של קיבוצי עוטף עזה, שממשיכים להיאחז בקרקע גם בתקופות ביטחוניות קשות, ואפילו להפך – הם גדלים וצומחים. היקף המתעניינים שרוצים להצטרף לקהילות שם גדול מההיצע. זה נכון גם לקיבוצים בצפון שמצליחים לקיים קהילות נהדרות על הגבול והכי רחוק מהמרכז. זה נכון היום בדיוק כמו שזה היה בימי חומה ומגדל". 

שני אתגרים מרכזיים שתרצה לקדם בכהונה הקרובה שלך כמזכ"ל?

"עבודתו של מזכ"ל התנועה הקיבוצית נוגעת באין ספור תחומים, וקשה לבחור אחד ספציפי. הקיבוצים מקיפים אתגרים רבים כמו חינוך, קהילה, צמיחה דמוגרפית, תעסוקה, תחבורה, מנהיגות, בנייה ועוד. אם אני צריך לבחור בשניים מרכזיים ומהותיים, אלך על סיום תהליך שיוך הדירות בכל הקיבוצים, והכנת תשתית להגעה לכדי כ-100,000 חברי קיבוץ, לעומת כ-60,000 חברים כיום. בין אם על ידי קליטת תושבי ההרחבות כחברים, ובין אם בצמיחה דמוגרפית עם שכונות חדשות שיקומו מהגולן ועד חבל איילות".

"אנחנו משמרים את הרעיון הקהילתי בחברה ישראלית נאו-ליברלית" (צילום: קיבוץ נווה איתן)

כתבות נוספות בנושא:

מיוחד - 40 שנה לבירת הגולן

מיישוב קטן שתוכנן עם מקלט ענק, הפכה קצרין למועצה מודרנית וצעירה. כך הולכות להיראות 40 השנים הבאות

קלטו את משפחת שמיע

בלי לחשוב פעמיים ארזה משפחת שמיע את החפצים, עזבה את העיר הגדולה ועלתה צפונה בלי להביט לאחור. הנה הסיפור שלהם

האם רשות מקרקעי ישראל  "תוקעת" את עתיד הדיור בישראל?

מחקר קובע שניתן להתחיל לבנות כ-160,000 בתים במרחב הכפרי, אך בתנועות ההתיישבות טוענים שפקידי רמ"י מעכבים בכוונה את היוזמה: "לא נמצא בסדר העדיפויות"