אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

האם מחאת החקלאים תיגמר ברפורמה או ב"לוויה" ליישובי הגבול?

הרגע בו תסתיים מחאת החקלאים אשר יצאה לדרכה רשמית לפני מס' חודשים, מתקרב. האם נהיה עדים לבשורה אמיתית בענף שאין לו תחליף, או שימומשו כל האיומים ויישובים שלמים יינטשו בשנים הקרובות?

|

מחזה יוצא דופן התרחש ביום רביעי (8.12) בכיכר הבימה בתל אביב כשעשרות חקלאים החזיקו מצבות עליהן נכתבו שמות יישובים בצפון. זאת במסגרת עליית מדרגה במחאה כנגד הרפורמה בענף ההטלה המתוכננת על ידי משרד החקלאות.

המתח בין החקלאים והממשלה תופס (שוב) את הכותרות אחרי שנציגי המרחב הכפרי הצליחו להביא לכך שהרפורמה בפירות ובירקות לא הוכנסה לחוק ההסדרים ותטופל בהליך חקיקה מקביל.

עכשיו החקלאים עומדים בפני אתגר חדש שבמרכזו שינויים דרמטיים בענף ההטלה. ענף המהווה את אחד ממנועי החקלאות החשובים של הצפון ההררי. מדובר על ענף שכ-66% מפעילותו מתקיימת בגליל ועומדים מאחוריו כ-3,000 לולנים המקיימים עשרות אלפי משקי בית באופן ישיר ועקיף (כולל ספקים וקבלנים לתשומות, תשתיות, תובלה וכו'). כך גם זהו אחד מהענפים "הציוניים" ביותר שכן מרבית העוסקים בו נכנסו לתחום בשנות ה-70 כאשר יושבו בעידוד המדינה באזורי הגבול.

במשך עשרות שנים ישראל העניקה ללולנים כלים ובראשם תכנון שוק עם מכסות לגידול ביצים וחסימת ייבוא. כעת המדינה מבקשת "לשנות את כללי המשחק" והלולנים, שלא מתנגדים לרפורמות ואף מעודדים התחדשות, טוענים שהדברים נעשים מעל לראשם ובלי דיאלוג אמיתי.

שוב חוזרת לכותרות. המחאה האחרונה של חקלאי הצפון ברחבת הבימה ת"א (צילום: תנועת המושבים)


"תוכנית התנתקות מ-25 יישובים בצפון הארץ"

אז האם הענף עומד לגווע והאם התוצאה תהיה גם מכה אנושה לישובי האזור שרבים מסתמכים עליו? בהתארגנות מגן חקלאות לישראל, יוזמה התנדבותית לחלוטין של חקלאים מכל רחבי הארץ, מזהירים כי התשובות לשאלות הללו עלולות להיות חיוביות. ההפגנה ברחבת הבימה התקיימה תחת הכותרת של "לוויה ליישובי הצפון" והאמירה בהחלט חריפה.

"המסר פשוט", מסביר אלעד אורמיין מקיבוץ נערן (בקעת הירדן) המתנדב במגן חקלאות לישראל, "השינויים שמתוכננים בענף ההטלה הם תוכנית התנתקות מ-25 יישובים בצפון הארץ. זה נכון גם לחקלאים ותיקים שעברו ליישב את הגבולות וקיבלו מהמדינה כלים להפעיל את ענף ההטלה, אך לא פחות מכך זה רלבנטי לדורות הבאים. יש לא מעט משפחות צעירות שמוכנות להמשיך את הציונות בצפון וממתינות לקבל את המכסה שתאפשר להן להתפרנס מחקלאות".

"השינויים שמתוכננים בענף ההטלה הם תוכנית התנתקות מ-25 יישובים בצפון הארץ". מושב מרגליות (צילום: מוא"ז מבואות חרמון)


משרד החקלאות: נצעיד את החקלאות למאה ה-21

במשרד החקלאות מציגים תמונה אחרת וטוענים כי "הרפורמה בחקלאות שמובילים שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר, והמנכ"לית, נעמה קאופמן-פס, תביא בשורה משמעותית לחקלאים ולצרכנים כאחד, ותצעיד את החקלאות הישראלית למציאות של המאה ה-21".

במענה לפניית "אתר הבית" מסבירים במשרד החקלאות כי מטרת הרפורמה היא להגביר את התחרות בשוק התוצרת החקלאית הטרייה בישראל וכפועל יוצא מזה להגשים מספר מטרות – הגדלת מגוון המוצרים, הקטנת יוקר המחייה וחיסכון של כ-840 ₪ למשפחה (המגיע לכדי סך כולל של כ-2.7 מיליארד שקלים בשנה). במשרד מנסים לשגר מסרים "מרגיעים" לחקלאים עם הבטחות כגון:
  • הקמת מטה "תוצרת ישראלית" לקידום החקלאות המקומית על פני החקלאות המיובאת.
  • תמיכות ישירות לחקלאים לשיפור הפריון והרווחיות.
  • הגדלת מכסת העובדים הזרים הדרושים לענף בכ-6,000 עובדים.
  • הפחתת מחירי תשומות (פקעות, דשנים, חומרי ריבוי וחומרי הדברה).
  • הקלות במיסוי לחקלאים ומענקים להטמעת טכנולוגיה ומיכון.

החקלאים נאבקים ב"פייק ניוז"

החקלאים לא מתרשמים ומרגישים שהם שבעים מניסיונות לפשרם או להציג בפניהם "מצגי שווא". "בסוף, בשטח, זה תמיד החקלאי בזעת אפו", אומרים נציגי החקלאים, "במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית של יוקר המזון והמחייה, ובמקום להקטין את הרווחים הדרקוניים של רשתות השיווק שמגיעים אפילו עד 60%-70%, המדינה בוחרת ביעד הקל מבחינתה. זה לא נוח להילחם עם רמי לוי או שופרסל אז מכוונים את החצים למשקים משפחתיים קטנים שמתקשים להתאגד ושלא מחזיקים בהון בלתי נגמר למאבקים פוליטיים".

בענף ההטלה אומרים שזה לא ראוי להעמיד אותם בתחרות מול יבואני ביצים זרים שלא מתמודדים עם אתגרים המאפיינים את המשק המקומי כמו הנחה משמעותית ללולנים בחו"ל במע"מ ועלויות גבוהות בישראל עבור תשומות, מזון לתרנגולת ומים.
 

"זה לא נוח להילחם עם רמי לוי או שופרסל". אחת ממחאות החקלאים האחרונות (צילום: תנועת המושבים)


נציגי המגזר הכפרי מוסיפים שהמדינה נוקטת בתרגילים לא כשרים של "הפרד ומשול". זאת, למשל, על ידי ניהול מו"מ ספציפי עם חקלאים בענף מסוים, תוך ניסיון לסדוק את המאבק המשותף. כך גם נשמעות לא מאד תלונות על "פייק ניוז" להכשרת הלבבות לגבי הרפורמה.

אחת הטענות שמפריעות לחקלאים היא זו שמסמנת אותם כאחראים כביכול ליוקר המחייה בישראל. "אנחנו מסמלים את יוקר המחייה?", אומר אלעד, "אנחנו? משקים משפחתיים שמפרנסים את המשפחה? אנשים שגרים בפריפריה הכי צפונית במדינה? לא רק שזו טענה לא נכונה אלא שגם הציבור לא קונה אותה".

סקר מכון סמית': רוב הציבור לא מאמין שהחקלאים אחראים ליוקר המחיה

אלעד מפנה לסקר שנערך לאחרונה על ידי מגן חקלאות ישראל בשיתוף עם מכון סמית'. במענה לשאלה "מי אחראי לעלות הגבוהה של המוצרים החקלאיים בישראל?" ענו כ-60% מהמשיבים שהמקור הוא במדיניות הממשלה וברשתות השיווק. רק כ-8% מהנשאלים היו סבורים שהאשמים הם החקלאים עצמם.

מהסקר עולה שכ-65% מהישראלים סבורים שהממשלה כמעט ולא נוקטת בצעדים להורדת המחירים של התוצרת החקלאית ושכ-72% מאמינים שעל המדינה להשקיע יותר בחקלאות מההשקעה הנעשית כיום.

"הסקר ברור", אומר אלעד, "רוב הישראלים יודעים שהגורמים למחירים הגבוהים של התוצרת החקלאית הם המדיניות הממשלתית, החברות הגדולות בענף ורשתות השיווק. פחות מ-10% מאמינים לפייק ניוז שהחקלאים הם המקור ליוקר המחייה בהקשר של תוצרת חקלאית".

 

הציבור לא מאמין שהחקלאים אחראים ליוקר המחיה. (צילום: תנועת המושבים)



לא רק כלכלה אלא גם פשיעה חקלאית

המאבק על ענף ההטלה מתקיים בצל משבר נוסף של החקלאים בישראל והוא הפשיעה החקלאית. לפני נתוני דו"ח שפורסם ביוני 2021 על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בכל שנה נפתחים בישראל יותר מ-900 תיקים בעקבות פשיעה חקלאית (ממוצע של כמעט 3 ליום). כ-86% מהתיקים נסגרים וב-70% מהמקרים הללו הסגירה היא בעילת "עבריין לא נודע" (כ-18% בעקבות חוסר ראיות).

"השורה התחתונה היא לא רק כסף", אומר אלעד, "החקלאות היא ציונות ולא סתם תמיד מזכירים את האמירה המפורסמת של טרומפלדור על המחרשה שקובעת את הגבול". "אם ניקח את ענף ההטלה, לדוגמה, אנחנו מדברים על ישראלים חלוצים שהגיעו לגור ליד חסן נסראללה כשהם מונעים מתוך אידיאליים של הגשמה והתיישבות עובדת. שטח שאנחנו לא מעבדים אנחנו פשוט מאבדים. ישראל חייבת לקחת השיקול הציוני בחשבון".

במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מציינים כי המאבק בפשיעה החקלאית נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשלה. במשרד אומרים כי "ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל בראשות שר החקלאות, בשיתוף פעולה עם השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, החליטה על הקמת שתי יחידות מתנדבי מג"ב ייעודיות, בעלות הכשרה ואמצעים מתאימים לטובת הפעלה מקצועית, איכותית ומותאמת להיבטי הפשיעה החקלאית".

לאן הולכים מכאן?

ענף ההטלה הוא חלק קטן מהפאזל ורק לאחרונה סיקרנו כאן את המחלוקת סביב הרפורמה בפירות והירקות (שגם שם טרם נאמרה המילה האחרונה). המחאה ברחבת הבימה בולטת במיוחד בכך שהמגזר הכפרי מבקש להציג חזית אחידה. לא עוד מצב שבו כל ענף חקלאי מתמודד לבדו עם הרפורמות הצפויות אלא חיבור בין הענפים וניהול מו"מ כגוף הומוגני.

מעבר לסוגיות שקשורות ליוקר המחייה או שוק חופשי, ברור שיש לחקלאות בישראל מטרות נוספות. החל מהגשמת ציונות והתיישבות, דרך ביטחון תזונתי למדינה הנתונה תדיר תחת איומים ביטחוניים וכלה בחיזוק הפריפריה עם קליטת משפחות צעירות שזקוקות למנועי פרנסה ואפיקים כלכליים.

יש לקוות כי המדינה והחקלאים ישכילו לקיים דיאלוג שיהיה מבוסס על מכלול הפרמטרים העומדים על הפרק, ושהמחלוקת לא תנוהל כקרב שבו שופכים את התינוק עם המים.
 

"אנחנו מדברים על ישראלים חלוצים שהגיעו לגור ליד חסן נסראללה כשהם מונעים מתוך אידיאליים של הגשמה והתיישבות עובדת". חקלאי מהצפון (צילום: שמעון חלפלה)


כתבות נוספות בנושא:

קלטו את משפחת גלס

משפחת גלס חיפשו מקום אידיאלי לגדל בו את הילדים ולהתרחק מהמרכז. את המרחבים הירוקים והקהילה שהייתה חסרה להם כ"כ הם מצאו בקיבוץ בעמק המעיינות

המהפכה שבדרך - השיוך עומד לשנות את פני הקיבוצים

עשרות שנים שהקיבוצים שאפו אליו עד שהוא החל להתממש. נושא השיוך בתוך הקיבוצים טומן בחובו משמעויות כלכליות אדירות. אז איך זה שרובכם לא מכירים את הסיפור?

אהבת הארץ - קווים לדמותה

עם מאות מתנדבים שקוטפים תוצרת חקלאית, שומרים על השטחים החקלאיים ולומדים מהי ציונות, ארגון "השומר החדש" מגדיר מחדש את המושג  "אהבת הארץ"