האם בקרוב יקום קיבוץ במודל קהילתי חדש?

בשנים האחרונות אנחנו רואים שהקיבוצים משנים את פניהם כדי להתאים את עצמם לתרבות המשתנה, לעיסוקים החדשים, לאורחות החיים וגם לצעירים: הילדים והנכדים של מקימי הקיבוצים, שלא תמיד מוצאים את הערך או הנוחות ב"קיבוצים של פעם". בהמשך להצהרתו של מזכ"ל התנועה הקיבוצית בשבוע שעבר על הכוונה להקים קיבוץ חדש, זה הזמן לעסוק בשני סוגי הקיבוצים מעניינים במיוחד – קיבוץ שיזורי וקיבוץ שיתופי, עם קריצה לקיבוץ המתחדש – ואולי לחזות פני עתיד בנוגע למגמות הקיימות ולזהות את הקיבוץ החדש שעתיד לקום.

מה זה בעצם קיבוץ שיזורי? קיבוץ פלך (צילום: קיבוץ פלך)

הקיבוץ השיתופי – קיבוץ בטעם של פעם

הקיבוץ השיתופי הוא הגלגול הראשון של הקיבוצים בישראל, ממנו נוצרו וריאציות שונות של חיים בקהילה. בקיבוץ השיתופי, כל הכנסות החברים מגיעות לקופה הקיבוצית, וחבר הקיבוץ זכאי לקבל שירותים שונים מהקיבוץ – מחינוך, דרך בריאות ורווחה ועד לתרבות, וכן תקציב אישי לשימושו. אחד היתרונות בקיבוץ השיתופי הוא שגם בתקופות כלכליות קשות, למשל בקורונה, כשחבר קיבוץ אינו מסוגל להביא פרנסה – הוא עדיין מקבל את התנאים האלמנטריים לפחות ולא נשאר ללא מזון או קורת גג. אם כי נוהג זה קשור בערבות הדדית שהיא מרכיב מהותי בקיבוצים על כלל סוגיהם. החיסרון הוא, לפחות בעיני אנשים מבחוץ, הוא שהכסף אותו מרוויח חבר הקיבוץ בעבודתו – הולך כולו לקופה המשותפת ולא באופן דיפרנציאלי להכנסה.

קיבוץ סמר שבערבה הדרומית, במועצה האזורית חבל אילות, הוא קיבוץ שיתופי. הוא הוקם בשנת 1976 על ידי הקיבוץ הארצי, ומקור שמו הוא בשיח הצומח בסמוך למעיינות במדבר –ממש בסביבת הקיבוץ. סמר הוא אחד הקיבוצים האחרונים שעדיין מקיימים אורח חיים שיתופי. מרבית הקיבוצים הפכו לקיבוצים שיזוריים, עליהם נרחיב בהמשך, או לקיבוצים מתחדשים. חברי הקהילה אוכלים יחד בחדר האוכל וחולקים רכבים משותפים, אך ישנו שינוי אחד עיקרי מהקיבוץ השיתופי המסורתי והוא עניין התקציב האישי. בקיבוץ סמר, במקום שכל חבר קיבוץ יקבל "דמי כיס", הוא מקבל את האפשרות למשוך כסף מחשבון הבנק המשותף של הקיבוץ או להשתמש בכרטיס אשראי משותף, כשבסוף החודש הוא מקבל פירוט הוצאות. במובן זה, אין מגבלה דקדקנית על גובה ההוצאות ואין ציפייה לגובה אחיד בין כולם, אך ישנה הנחייה כללית בנוגע לגובה ההוצאה הממוצעת לחבר. עוד חידוש הוא שאין התערבות של הקיבוץ במקור הפרנסה של חבר הקיבוץ, וכל אחד רשאי לבחור את מקום עבודתו בהתאם לכישוריו והעדפותיו. 

שיתופיות מודרנית, קיבוץ סמר (צילום: מיכאל יעקובסון, מתוך ויקפדיה)

"לכל קבוצה יש את האוטונומיה לחיות על פי דרכה ורצון חבריה"

קיבוץ שיזורי הוא קיבוץ שמבקש להציע מכל העולמות תחת קורת גג אחת. הוא מורכב מקבוצות שונות שחבריהן יכולים לבחור את מידת ורמת השותפות שלהם בקיבוץ, וכך להתאים למגוון רחב יותר של אנשים: מודל שיתופי מלא או מודל מופרט ודיפרנציאלי בהכנסות. את רעיון הקיבוץ השיזורי הגה אלינו רגב (צצה) מקיבוץ ברעם איי שם בשנות ה-90 של המאה הקודמת, אז החלו ניצנים ראשונים של מאבקים בין התומכים בשינוי בקיבוצים לאלה שמעדיפים להמשיך בקונספט השיתופי.

פלך, קיבוץ קטן ומקסים הממוקם בגליל המערבי בתחומי המועצה האזורית משגב, מצפון לעיר כרמיאל, הוא קיבוץ שיזורי המורכב מקבוצות השתייכות, כשבכל קבוצה נקבעת מידת השיתוף הכלכלי, החברתי והתרבותי. מדובר בקיבוץ המונה עשרות משפחות בלבד, וזה גם מה שהופך אותו לקיבוץ חמים וקהילתי בצורה יוצאת דופן, על פסגתו של הר. כדי לקבל מידע על החיים בקיבוץ וכיצד הם באים לידי ביטוי בקיבוץ שיזורי, ביקשנו לראיון את עדי פרידמן - מזרחי, רכזת הקהילה של הקיבוץ, שסיפרה לנו על אופי הקיבוץ, על מבנה הקבוצות ועל איך היא רואה קדימה את עתיד הקיבוצים השיזוריים.

"בפלך חיות היום 60 משפחות ב8 קבוצות. 17 משפחות נקלטו בשנתיים האחרונות. הקיבוץ עצמו הוא מופרט, עם מערכת ערבות הדדית הכוללת מספר תחומים בהם רצינו לקחת אחריות במשותף כמו- חינוך בריאות וניידות", מספרת עדי, רכזת הקהילה של הקיבוץ. "מעבר לזה, לקבוצה יש את האוטונומיה לחיות ע"פ דרכה ורצון חבריה. יש מגוון קבוצות בפלך כאשר חלק מהקבוצות הן בעלות שותפות כלכלית ומחזיקות מרחבים משותפים (בדר"כ סלון ומטבח משותפים) ומנהלות חשבון בנק משותף, וחלק מצאו דרך לשותפות חלקית בתחומים מסוימים, למשל קירבה חברתית גבוהה. כל קבוצה קובעת את אופן ההתנהלות שלה."

הקונספט של הקיבוץ השיזורי התחיל אי שם בשנות ה-90 (צילום: קיבוץ פלך)

ובכל זאת, קיבוץ אחד. האם יש גורם מחבר בין הקבוצות, או שהן מנותקות אחת מהשנייה?
"לקבוצות יש משמעות רבה באופן הארגוני של הקיבוץ והן מהוות במת שיחה ומפגש לקבלת החלטות בקיבוץ. קיימות ועדות שמחברות בין כל הקבוצות, ולכל חבר קיבוץ לרוב יש נציג מקבוצתו שדרכו הוא יכול להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות. הקבוצות הן המקום הראשון בהן חברי הקיבוץ ייפגשו עם דיונים והחלטות שיש לקבל בקיבוץ ובעזרת הקיבוץ אנחנו יוצרים תהליכים חברתיים רחבים בהן כל הציבור משתתף. יש מספר מעגלים."

מהי המגמה כעת בהתפתחות ובהמשכיות של הקיבוץ?
המודל השיזורי של פלך ללא ספק ישתמר ויתחזק. מגיעות אלינו עוד ועוד קבוצות שרואות בפלך את העתיד שלהן. שמבינות שפלך זה בית לקבוצות שרוצות להתבסס ולחיות יחד. המודל הזה מאפשר לנו אווירה מיוחדת של קירבה, קיום דיאלוג, ערבות הדדית וחוסן קהילתי. בשנת 2019 נפתח בפלך גן ילדים לראשונה מזה 40 שנים ובימים אלו אנחנו שוקדים על תכנונם של פעוטון וגן נוסף. מאמינים שבעתיד המאוד מאוד קרוב נוכל כבר לבשר על חניכתם. מערכת החינוך שלנו משגשגת ופורחת. השכבות הולכות וגדלות, החינוך הבלתי פורמלי הולך ומתחזק ויש לנו נוער מדהים, ערכי ופעיל.

דובר על אפשרות להקים קיבוץ חדש, יש מקום למודל חדש?
אני חושבת שהמודל של הקיבוץ החדש שיוקם צריך להיקבע ע"פ תפיסתם וגישתם של האנשים שיקימו אותו. קהילה קיבוצית צריכה לבחור באורחות חיים לפי חזון ואמונה. צריך להיות לקהילה כזו ייחודיות ודרך ברורה, אחרת הוא לא יצליח להיות קיבוץ, אלא רק יישוב. האנשים שבתוך הקהילה צריכים לבחור בחיים של יחד לפי מטרה משותפת ועשייה משותפת, לצמוח מתוך מנהיגות פנימית. אין מודל שבעזרתו גורמים "חיצוניים" יכולים להצליח.

אחרי 40 שנה נפתח גן ילדים חדש בפלך (צילום: קיבוץ פלך)

מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "נתעקש על הקמת קיבוץ חדש"

ובינתיים, נראה שקיבוץ חדש יקום בעתיד הקרוב. בכנס התנועה הקיבוצית שהתקיים לפני כשבועיים, ב-16/11/21, אמר מזכ"ל התנועה הקיבוצית כי למרות התמיכה בכנסת ובממשלה, התנועה הקיבוצית לא תקל ראש ותמשיך להיאבק למען הקיבוצים וההתיישבות העובדת גם בשנה הבאה. "נתעקש על הקמת קיבוץ חדש ונכין כלים רלוונטיים למשימה".

110 שנים מהקמת הקיבוץ הראשון ואחרי לא מעט שינויים מהותיים באופיים של הקיבוצים, הקיבוץ החדש שיקום בישראל יצטרך להחליט האם הוא יהיה קיבוץ שיתופי, ממש כמו פעם, קיבוץ שיזורי המאפשר גם וגם או קיבוץ מתחדש – שהוא קיבוץ מודרני לחלוטין עם ערבות הדדית, קהילתיות וכל הירוק והטבע אך ללא שותפות בשכר ובנכסים. המגמה כיום, היא שקיבוצים רבים, רובם קיבוצים שיתופיים, הופכים לקיבוצים מתחדשים כדי להביא אליהם את הדור הצעיר ואת המשפחות שנמשכות לקונספט. כפי שזה נראה כעת – הקיבוץ שעתיד לקום יהיה קיבוץ מתחדש או לכל הפחות קיבוץ שיזורי שמאפשר לכל קבוצה להחליט על אורח חיה.