אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

לא הולך ברגל: 75 שנה לקיבוץ הפורח בנגב

2021 הייתה שנה גדושה באירועים עבור קיבוץ אורים. מעבר לחגיגות 75 שנה להקמתו של הקיבוץ, נקלטו כ-8 משפחות חדשות שעתידות לאלכס את השכונה החדשה שנבנית: "עצם הכניסה של הצעירים תשנה את פני הקהילה, וזו המגמה אליה אנחנו שואפים למען עתיד הקיבוץ"


בתחילת דצמבר 2021 במרחק של כ-20 ק"מ ממיקומו הנוכחי של קיבוץ אורים הוצב שלט על מבנה ישן ששימש בית הביטחון "גרין" בנקודה אליה הגיעו ראשוני המתיישבים באורים. באירוע מרגש במיוחד בהשתתפות קהילת הקיבוץ, הוצב השלט שעליו נכתב "כך הופך מדבר לבית", שסגר מעגל של 75 שנה להקמת הקיבוץ.  האירועים לכבוד 75 שנים לעלייתו של הקיבוץ לקרקע, היו משמחים במיוחד אחרי השנה האחרונה, שהייתה שנה עם לא מעט התרחשויות בכל התחומים, והבולטת שביניהן - קליטה של 8 משפחות צעירות כחלק מתהליך של התחדשות והזרמת דם חדש וצעיר.

 

בית הבטחון הראשון של הקיבוץ, 20 ק"מ ממיקומו הנוכחי של הקיבוץ. (צילום: קיבוץ אורים)



"כשהגענו לראות, היה לנו ברור שזה המקום"


משפחת יונגר היא אחת מהן. זוג פלוס שתי בנות, שהגיעו לקיבוץ אורים לפני כחצי שנה, בסוף חודש יוני, מהעיר שדרות. לא קרוב מאוד, אבל עדיין באותו חבל ארץ. כמו רוב האנשים שעושים את המעבר מהעיר לכפר, גם הם חיפשו קצב חיים איטי ונינוח יותר. "היה חשוב לנו מרחב, קהילה, שקט, אווירה רגועה ושלווה", מספרת בר, אם המשפחה. "מרחבים גם במובן הפשוט, מרחבים של דשא, גם בשביל הילדים. אמנם הבית שהיה לנו בשדרות היה גדול יותר, אבל פה זה משהו אחר. נקלטנו כחברי קיבוץ באופן רשמי ועד שהבית שלנו יהיה מוכן אנחנו גרים בבית מטעם הקיבוץ".

לא מעט אנשים עוברים לקיבוץ אחרי שנים של תכנונים, כשחלק אפילו יכולים להעיד על עצמם שכך דמיינו את הקן המשפחתי שלהם מאז שהיו רווקים צעירים – מגורים בקיבוץ ממש כמו פעם, הרחק מהמולת העיר ובקרבת אנשים שהם חלק מקבוצת שייכות. כך היה גם במקרה של משפחת יונגר. "לקיבוץ אורים הגענו די במקרה. חיפשנו את המרחב ואת הקהילה והתחלנו לחשוב על מקומות שיתאימו – בהתחלה חשבנו על מושב, או אולי על ישוב קהילתי", מספרת בר. "אבל ידענו שאנחנו טיפוס של קיבוץ כי גרנו בעבר שלוש שנים בקיבוץ. חיפשנו את המקום המתאים, וכשהגענו לראות את קיבוץ אורים – היה לנו ברור שזה המקום שאנחנו רוצים לגור בו".

 
 דמיינו את הקן המשפחתי שלהם בקיבוץ (צילום: פרטי)


המכנה המשותף


אחד הדברים שמשפחת יונגר אוהבת בקיבוץ אורים הוא העובדה שמדובר בקיבוץ מתחדש שעדיין מרגיש כמו פעם. "אנחנו נהיה ההרחבה הראשונה בקיבוץ. הוא עדיין כמו הקיבוץ של פעם, הוא עוד לא מורחב. הוא אמנם מתחדש ולא שיתופי, אבל אין בו בנייה חדשה או הרחבה נכון לעכשיו, וזה שם אותו ממש על התפר. הקיבוץ צמא למשפחות חדשות וצעירות". לשאלתנו על תהליך הקליטה והאם הקיבוץ ענה על הציפיות, אמרה בר שהם נקלטו לקיבוץ בצורה טובה וחלקה, שהם מרוצים מאוד ושהקיבוץ ענה על הציפיות ואף מעבר לכך.

כדי להכיר את המשפחות החדשות בקיבוץ ולהבין מה מאפיין אותן, שוחחנו עם חגית, חברת צוות צמיחה וקליטה באורים. "במהלך השנה נקלטו 8 משפחות, ובסך הכל 25 חברים חדשים", היא מספרת. "כל המשפחות הם חבר'ה צעירים עם ילדים צעירים, בגילאי 30-40, בעיקר מאזור באר שבע, שדרות והאזור. כמו רוב האנשים שעושים מעבר לקיבוץ, המשפחות שהגיעו חיפשו קהילה, משפחתיות, ישוב פעיל עם חיי חברה".

החודש נפתחה גם סדנת הקליטה הייעודית שיזמה ועידת הקליטה. הסדנה כוללת 7 מפגשים אליו מגיעים נקלטים חדשים וותיקים כשהמטרה היא הקניית ידע ויצירת הזדמנויות לשיח מכבד של חברים חדשים וחברים ותיקים על מהות ואופי הקהילה וגם לנצל את ההזדמנות לעיצוב שיח קהילתי חדש וגיבוש חזון משותף לעתיד הקיבוץ כולו. במפגש הראשון שהתקיים עסקו בנושא מורשת הקיבוץ שהעשיר, העצים וחיבר בין הנקלטים החדשים לותיקים.

סדנת הקליטה שמשלבת בין ותיקים לנקלטים חדשים (צילום: פרטי)


"אנחנו גרים בעוטף שלא חוטף"

אחד המאפיינים הבולטים של הקיבוצים הוא שרבים מהם מרוכזים לאורך גבולותיה של ישראל – בצפון, במזרח ובדרום. משכך, יש להם תפקיד חשוב בעמידה הלאומית שלנו. על המפה,קיבוץ אורים משתייך למועצה האזורית אשכול שמושפע ממתיחות ביטחונית באזור, ועל כן השאלה הביטחונית היא שאלה רלוונטית למי שמגיע לקיבוץ ובאופן כללי למי שבוחר לגור בחבל ארץ זה. "כולם מגיעים מאותו אזור ומתמודדים עם אותו האתגר, אז הנושא הבטחוני תמיד עולה, במיוחד כשמדובר בקיבוץ שהוא חלק ממועצה האזורית אשכול, שחוטפת הרבה", חגית משתפת. "אבל במקרה שלנו זה פחות מורגש, כי אנחנו בעוטף שלא חוטף. אנחנו אמנם חלק מהמועצה האזורית אשכול אבל מנותקים ממנה גיאוגרפית, ונמצאים במרחק סביר של 17 ק"מ מרצועת עזה. בואי נאמר: הקצרים לא מגיעים אלינו, הארוכים עוקפים אותנו". ואנחנו אומרים – מקום טוב באמצע זה תמיד טוב.

האם פניו של הקיבוץ לצעירים?

בחג סוכות האחרון הקיים בקיבוץ יום קליטה למשפחות, כאלה שאינן מתגוררות בקיבוץ עדיין אך נמצאות בתהליך הכנה לקראת מעבר. "לכנס סוכות, הנקרא מרוץ "סובב אורים", הגיעו חמש משפחות שנמצאות בתהליך קליטה, וביחד איתן גם המשפחות החדשות, אלה שנקלטו אצלנו בקיץ", מספרת חגית. "לכל משפחה בתהליך קליטה וכן לכל משפחה חדשה אנחנו מצוותים משפחה מלווה אשר ממונה על הקליטה שלהם, על הליווי החברתי, על טיפול מול מוסדות הקיבוץ וכדומה. יש נכונות מאוד גדולה של משפחות ללוות בתהליך".

מטבע הדברים, אוכלוסיית הקיבוצים בישראל היא אוכלוסייה בוגרת, כיוון שמתגוררים בקיבוצים מקימי הקיבוץ, בני הדור שלהם וצאצאיהם. כדי למשוך משפחות צעירות שיהוו את עמוד התווך של הקיבוץ בעשורים הבאים, לא מעט קיבוצים עושים "חישוב מסלול מחדש" במטרה להציע תנאים מודרניים יותר שידברו אל הדור הצעיר. למשל, המגמה הרווחת של הפיכת קיבוצים שיתופיים לקיבוצים מתחדשים או שיזוריים – הכוללים גם וגם. "אני רואה את הקיבוץ כקיבוץ מתחדש ומתפתח במלוא מובן המילה", אומרת חגית. "הקיבוץ שלנו הוא קיבוץ קהילתי, משפחתי, חם. עצם הכניסה של הצעירים תשנה את פני הקהילה, וזו המגמה אליה אנחנו רוצים להגיע למען עתיד הקיבוץ".

 
 לא נשארים מאחור, תמיד שמים את הקהילה במרכז (צילום: קיבוץ אורים)

כתבות נוספות בנושא:

המירוץ לקיבוץ

מאפור הבטון של העיר אל הירוק הנושם במרחב הכפרי. ביקושי המעבר לקיבוצים ולמושבים בעקבות משבר הקורונה שוברים שיאים חדשים

כמה יעלה לכם לגור במושב בשרון?

לא זול אך עם ניחוח יוקרתי - הנה מקבץ עסקאות נדל"ן שנחתמו לאחרונה בחלק ממושבי השרון ועמק חפר

קלטו את משפחת נתנאל

משפחת נתנאל עתידה לבנות בית בקיבוץ הכי ירוק בעמק. בינתיים תמצאו אותם בבילוי משפחתי בבריכה. הנה הסיפור שלהם