אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

"העדר פנסיה יכול להיות שיקול ראשי באי-קבלה לקיבוץ"

כ-1,000 משפחות עוברות בכל שנה למגזר הכפרי, אך רק אחוז קטן מהן נקלטות לחברות בקיבוצים. מתברר שאחת הסיבות העיקריות העוצרות אותן בדרך לקיבוץ היא הפנסיה שלהן


כששרון ושאול זהרור, הורים לארבעה מאזור הצפון, ביקשו להיקלט בקיבוץ מסדה שבעמק הירדן, החיבור של המשפחה עם הקיבוץ היה מיידי. שני הצדדים רצו להתקדם, אולם כאשר בני הזוג הופנו לאבחון כלכלי כחלק מתהליך הקליטה, התברר להם שהם יידרשו להשלים סכום של מאות אלפי שקלים בשל העדר חיסכון פנסיוני מספיק.

"היינו מופתעים, ללא ספק", נזכרת שרון, שכיום היא ובני המשפחה חברים שווים זכויות בקיבוץ, כולל הבת הרביעית שנולדה במסדה, "אך למרות שהיינו צריכים להביא את ההשלמה מתוך ההון העצמי, במבט לאחור זה היה דבר חיובי. היום אנחנו לא תלויים באף אחד, ויש לנו חיסכון פנסיוני הולם ואיכותי".

סיפורם של שרון ושאול איננו נדיר. יותר ויותר משפחות בישראל המעוניינות להיקלט בקיבוצים מגלות כי חסרים להם סכומי עתק לטובת השלמת החיסכון הפנסיוני. בניגוד למשפחת זהרור, עבור אחוז משמעותי מדובר בתמרור "עצור" הגורם להפסקת תהליך הקליטה וההצטרפות לקיבוץ.

נדרשו להשלים כספי חסכון לפנסיה בהליך הקליטה בקיבוץ, משפחת זהרור (צילום: יפית גולדפרב)


הפנסיה מתדפקת על שערי הקיבוץ

למרות שמאז שנת 2008 כל המעסיקים בישראל מחויבים להפריש כספים לעובדיהם לחיסכון פנסיוני, ולמרות חוק פנסיה לעצמאים שנכנס לתוקפו ב-2017, גם היום יש בישראל למעלה מחצי מיליון שכירים אשר אין להם כלל ביטוח פנסיוני, ולצידם עשרות אלפי שכירים שמפרישים סכומים נמוכים מהקבוע בחוק. על המצוקה בקרב העצמאים – האחראים על הפרשת פנסיה בעצמם - אין צורך להכביר במילים.

מבחינת הקיבוצים, חרף רצונם לקלוט משפחות חדשות, המועמדים לקליטה נדרשים לעבור תהליך קבלה הכולל מבדקי אבחון כלכליים. מבחנים אשר נוגעים גם להכנסות וההוצאות, וגם לסוגיות עומק כדוגמת היבטים פנסיוניים ופוליסות ביטוח. הסיבה לבדיקות הללו הינה פשוטה - הקיבוץ מחויב לפי חוק לוודא שהמועמדים "מצוידים" בחיסכון פנסיוני בהתאם לגילם.

צבירה פנסיונית נמוכה מהדרוש עלולה ליצור חוב אקטוארי לקיבוץ. הבדיקה הפנסיונית נעשית על ידי מכוני אבחון כלכליים חיצוניים, ומטרתה לוודא שהנקלט גם צבר פנסיה מספקת בהתאם לגילו, נכון למועד הקליטה, וגם כי הוא עתיד לצבור עד גיל פרישה פנסיה שלא תהיה נמוכה מפנסיית המטרה. הבדיקה נעשית לכל אחד מבני הזוג הנקלטים בנפרד, ובהתאם להנחיות רשם האגודות השיתופיות.

אין פנסיה? אתם עלולים לא להתקבל

עד כמה הדרישות הפנסיוניות גמישות והאם הן יכולות למנוע את קבלתה של משפחה לקיבוץ? אופיר שרון, סמנכ"ל כספים ומנהל המחלקה הכלכלית בחברת "משקי טנא", מסביר כי מדובר בתופעה נפוצה. "אני מכיר באופן אישי מקרים בהם העדר חיסכון פנסיוני היה שיקול מרכזי, ואפילו ראשי, באי-קבלתה של משפחה לקיבוץ", אומר שרון, "זו לא דרישת סל אלא דרישה מהותית".

נעמה גרבר, מנהלת הצמיחה הדמוגרפית בקיבוץ מסדה, מהקיבוצים המבוקשים בעמק הירדן, אשר נמצא בשיאו של תהליך לקליטת משפחות חדשות, מסבירה כי אי-קבלת מועמדים מסיבות פנסיוניות היא תופעה שכיחה בקיבוצים בישראל. "זה לפעמים מתסכל, אין ספק, אבל אנחנו צריכים להתיישר עם החוק", אומרת נעמה, "אנחנו גם מבינים שבסופו של דבר הדרישה של פנסיית רשם האגודות היא דרישה שמגנה לא רק עלינו כקיבוץ, אלא על החבר עצמו. מצד שני, יש אצלנו לא מעט נקלטים שהגיעו עם פנסיה חסרה ולאור החיבור המצוין שלהם עם הקיבוץ, והרצון המשותף שבהצלחת תהליך הקליטה, הם עשו את מה שנדרש והשלימו את החסר. כולל משפחה אחת לפחות שמכרה נכס בכדי להשיג את ההון הדרוש. כשמשפחה נקלטת לוקחת כזה צעד בשביל להיקלט בקיבוץ, זה אומר הכל".

כמובן שהדברים אינם שחור ולבן. חיסכון פנסיוני הוא רק חלק ממארג השיקולים העומדים על הפרק בבחינה הכלכלית של המועמדים. בעוד שבקיבוצים מסוימים עשויה להיות גמישות בעניין (כמו לדוגמה בקיבוצים הממוקמים בפריפריה הרחוקה), בקיבוצים אחרים, אשר הביקוש אליהם רב, התנאים יהיו נוקשים. אם הפנסיה שנצברה נמוכה מהדרוש, ייתכן והנקלט יידרש (כמו במקרה שתואר לעיל) להפקיד השלמה באמצעות העברה חד פעמית לקרן הפנסיה. פתרון אפשרי נוסף הוא רישום חוב כנגד מנגנון קיזוז עתידי (למשל, קיזוז עתידי של פירות מנכסים).

"בקיבוץ מסדה אנחנו לא נוטים לאפשר קיזוז עתידי מפירות הנכסים", אומרת נעמה, "אמנם הקיבוץ מספיק חזק כלכלית, ואמנם הוא מפריש דיבידנדים לחברים כבר לא מעט שנים, אך באותה נשימה אנחנו רוצים להיות זהירים. אף אחד לא יכול לצפות את פני העתיד. מתוך גישה שמרנית שמטרתה להגן על החברים, הנהגנו מדיניות של צמצום סיכונים. בפרט בנושאים כה מהותיים כמו פנסיה וערבות הדדית".

"ההבנה החשובה ביותר היא שדרישת הפנסיה נועדה להגן על החבר" (צילום: קיבוץ מסדה)


עוד במדור: הגופים שבודקים האם אתם מתאימים למרקם הקהילתי >

שלוש דירות הן לא תחליף


"כאשר קיבוצים רבים החלו לעבור בשנות ה-90 למודל של קיבוץ מתחדש, בוטל למעשה עיקרון השיתוף המלא של החברים בקניין", מסביר שרון, "תהליך ההפרטה היה דרמטי. הוא כלל למשל אופציה של שכר דיפרנציאלי ואפשר לקבוע כי הכנסת החברים תהיה בהתאם לתרומתם. לרבות תמחור תפקידים ומשרות ספציפיות בתוך הקיבוץ, ובניגוד לעיקרון הבסיסי והיסודי של הקיבוץ השיתופי שהוא 'כל אחד לפי צרכיו'. לגבי הזכויות בגיל פרישה, המדינה מינתה וועדה שתבחן את הנושא, ובהתאם להמלצותיה נקבעו תקנות הערבות ההדדית".

תקנות הערבות ההדדית, עליהן מדבר שרון, מטילות חובה על הקיבוץ להבטיח את הספקת צורכי החברים בגיל פרישה, ומכוחן מוגדרת "פנסיה נדרשת". פנסיה העומדת כיום על כ-40% מהשכר הממוצע במשק, ובמספרים מוחלטים על כ-4,000 שקלים בחודש. הצמדת הפנסיה הנדרשת לשכר הממוצע במשק נעשתה מתוך מטרה לקשור אותה למדד שרירותי, אשר מנותק מרמת החיים בקיבוץ ו/או מזכויות החברים הצבורות במשק הקיבוצי .

"חשוב להדגיש כי הדרישה של רשם האגודות הינה ספציפית – חיסכון פנסיוני", אומר שרון, "גם נקלטים שיש להם הון עצמי ו/או נכסים מניבים, מחויבים בהצעת פנסיה הולמת. במילים אחרות, זה שיש לכם שלוש דירות שמניבות הכנסה קבועה, לא מהווה תחליף מבחינת הרשם לחיסכון פנסיוני. הקיבוץ לא יכול לקחת את הסיכון לגבי נכסים חיצוניים שאין לו שליטה עליהם".

"לתהליך ההפרטה הייתה השפעה ניכרת על מבנה הפנסיה" אופיר שרון (צילום: "משקי טנא")


כך מחושבת הפנסיה

שתי השיטות המקובלות לבדיקה פנסיונית הן השיטה הלינארית והשיטה המעריכית. לפי השיטה הלינארית, המקלה יותר, בודקים את קצב צבירתה של הפנסיה מרגע תחילת הצבירה ועד לגיל הפרישה. בשיטת חישוב זו, צבירה של סכום מסוים תהיה זהה הן בגיל 30 והן בגיל 60. בשיטה המעריכית, לעומת זאת, לוקחים בחשבון שכספים שיופקדו בגיל צעיר יקנו לעמית סכום גבוה יותר בפרישתו, כפועל יוצא מטווחי הזמנים ו/או השפעות ריבית דריבית. לאור התשואה על ההון, השיטה המעריכית מייחסת משקל רב יותר לצבירת פנסיה בשנות הצבירה הראשונות, לעומת צבירת פנסיה בשנים המאוחרות.

"היות שהתוצאות אינן זהות בין שתי השיטות הנ"ל, והן אפילו שונות בתכלית עבור אותו נקלט עם אותם נתונים בסיסיים", אומר שרון, "הבחירה בשיטה הרלבנטית נתונה לשיקול דעתו של הקיבוץ. שתי השיטות לגיטימיות אך יהיה זה נכון לומר שבשיטה המעריכית השיקוף הוא נכון יותר".

אז איך מבוצעת הבדיקה? על פי רוב, המועמד נדרש בשלב ראשון לאפשר למכון האבחון גישה לנתוניו כפי שהם מוצגים במסלקה הפנסיונית. נתוני המסלקה - הכוללים מידע מקיף לגבי פנסיה, גמל והשתלמות – מהווים את הבסיס לחישוב. מתוך הנתונים הנ"ל, מכון האבחון המקצועי מחשב את גובה הפנסיה שהנקלט לקיבוץ היה אמור לצבור נכון למועד הקליטה. זאת כתלות בפרמטרים כדוגמת מגדר וגיל מחד, ומדיניות צבירת הזכאות אשר הוגדרה על ידי הקיבוץ מאידך (ובכפוף לשיטת החישוב שנבחרה).

"אין תורה אחת המתאימה לכל הקיבוצים בישראל", אומר שרון, "כל קיבוץ צריך להחליט מהו הפתרון הטוב ביותר מבחינתו בכל הנוגע לסכומי ההפקדה, אופן ההפקדה וכמובן המוצר הפנסיוני". חשוב לזכור כי הענף הפנסיוני מורכב מסוגים שונים של מוצרים כגון פנסיה חדשה, פנסיה וותיקה, ביטוח מנהלים, קופות גמל ועוד. כל אחד מהפרמטרים הללו מהווה שיקול בתהליך ובכדי להגיע לתוצאה מיטבית רצוי להיוועץ עם אנשי מקצוע. אנשי מקצוע שגם מכירים את השוק הפנסיוני בישראל על בוריו, וגם בקיאים בניואנסים המאפיינים מגורים בקיבוץ מבחינת מודלים כלכליים, ערבות הדדית, רשתות ביטחון וכדומה.

 
צבירה של סכום מסוים תהיה זהה הן בגיל 30 והן בגיל 60 (צילום: קיבוץ כיסופים)


המשבר של שנות ה-80

חשוב לזכור, הביקורת על החיסכון הפנסיוני בשער הקליטה של הקיבוצים בישראל לא נולדה יש מאין. הקיבוצים בישראל אמנם התאוששו בשני העשורים האחרונים, אך טראומת המשבר הכלכלי של שנות ה-80 עודנה איתנו. בקרה ופיקוח על פנסיית החברים הנקלטים נועדה בכדי למנוע סיטואציות בהן הנקלטים החדשים, שהיום מרביתם הינם צעירים בשנות ה-30 ו-40 לחייהם, ימצאו את עצמם ללא פנסיה בגמלאות.

כפי שניתן לראות מדבריה של נעמה, הניסיון מלמד שכאשר המשפחה מעוניינת בקיבוץ, גם רף כניסה של מאות אלפי שקלים – הגם שהוא מפתיע – לא צריך בפועל להרתיע. בפרט לאור העובדה שהכספים הנ"ל ישמשו את החבר ואין מדובר במיסוי או קנס.

כתבות נוספות בנושא:

חדש על המדף הכפרי: שכונה בהזמנה

האם שירות מהפכני המציע שירותי בנייה וקהילה במקום אחד עומד לשנות את חוקי המשחק? "חסכון בזמן ובכסף"

האם רשות מקרקעי ישראל  "תוקעת" את עתיד הדיור בישראל?

מחקר קובע שניתן להתחיל לבנות כ-160,000 בתים במרחב הכפרי, אך בתנועות ההתיישבות טוענים שפקידי רמ"י מעכבים בכוונה את היוזמה: "לא נמצא בסדר העדיפויות"