אתר הבית בפייסבוק
אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

עוברים לקיבוץ? היכונו לקרב משתכנתא מתיש מול הבנק

חולמים לעבור לבית חדש בקיבוץ? תחקיר מיוחד שלנו מגלה שהבנקים הגדולים במשק יערימו קשיים אדירים: "מעניקים הלוואות מסוכנות, יהיו כאן השלכות מרחיקות לכת"


נתחיל בנתונים יבשים. בשנת 2016 נקבע שיא חדש בשוק המשכנתאות עם הלוואות בסך כולל של 65 מיליארד ש"ח. ומה קורה השנה? למרות שהשיא האלמותי מלפני שנתיים לא ינופץ, 2018 מסתמנת כשנה חזקה מאוד, כאשר עד סוף חודש אוגוסט ניתנו משכנתאות בהיקף של יותר מ-40.3 מיליארד שקלים, כשהצפי הוא לכיוון 55 מיליארד השקלים. הרבה מזה אגב "בעזרתה" של תכנית מחיר למשתכן. אך למרות המספרים הגבוהים, בכל הנוגע לשוק הדיור במרחב הכפרי, התמונה מספרת סיפור אחר לגמרי.

בכתבת תחקיר זו, ראשונה מסוגה, אנו נפרוט את המצוקה הגדולה עימה מתמודדים הקיבוצניקים החדשים (ומשפרי הדיור) - קבלת המשכנתאות בקיבוצים. חשוב להדגיש. יצאנו לדרך רק לאחר שפניות רבות מצד משפחות שנקלטות בקיבוצים התקבלו אצלנו, בהן נטען כי הן מתקשות, בלשון המעטה, לקבל מימון ראוי מהבנק כפי שהיו מקבלות אם מדובר היה בדירה בעיר. האם לפנינו "פרצה" המנוצלת לאינטרסים כלכליים? נאמר זאת כך - אם אתם מתכננים לעבור לקיבוץ מתחדש, התחקיר הבא הוא קריאת השכמה.

כבר בתחילתו של התחקיר גילינו כי חברי קיבוצים ומשפחות חדשות שנקלטות בקיבוצים שבהם טרם בוצע שיוך קרקעות (כ-80% מהקיבוצים בארץ), מגיעים לבקש אישור להלוואת משכנתא מהבנק, רובם המוחלט מוצאים עצמם מול "פלונטר" משפטי וכלכלי מסועף. הבנקים, במילים עדינות, אינם ששים לספק את המימון, וגם כאשר הם נעתרים בסופו של דבר, הם מציבים תנאים דרקוניים המצטיירים כאפליה בוטה ביחס לנוטלי משכנתאות בשאר הערים.

כאן הסיפור שלנו מתפצל לשניים. ישנם בנקים שיש להם הסדר עם קרן קמ"ע של התנועה הקיבוצית, אשר מאפשרים נטילת משכנתא בתנאים פחותים, ולצדם בנקים שלא עובדים עם קרן קמ"ע ואינם מציעים משכנתא אלא יצור כלאיים בדמות "הלוואה ארוכת טווח במבנה משכנתא". כפי שתראו מיד, שתי האפשרויות אינן מספקות פתרון מלא.

 משכנתא? בקיבוצים מדובר בסיפור אחר לגמרי (צילום: שרון לוי)


הלוואה דמוית משכנתא היא לא משכנתא
 
התמונה היא תמיד אותה התמונה. במידה שהמשפחה פונה לבנק שאין לו הסדר עם קרן קמ"ע, מה שיוצע לה הוא איננו "משכנתא" כהגדרתה, אלא מוצר אחר לחלוטין המשווק תחת כינויים כגון "הלוואת דיור בתנאי משכנתא", "הלוואת דיור דמוית משכנתא", וכדומה. כינויים שיש מי שיגיד שהם על גבול ההטעיה, שכן ההלוואות הללו הן אינן משכנתאות. רחוק מכך.

ראשית, הלוואה "דמוית משכנתא" לא פתוחה לבחירה מבין מגוון מסלולים שונים כמו משכנתא הזמינה בשלל אופציות (ריבית קבועה, ריבית משתנה, עם הצמדה למדד, בלי הצמדה למדד, פריים וכו'). שנית, כאשר הלווים רוצים לבצע שינויים בהלוואה (כדוגמת מחזור, מעבר לבנק אחר, פירעון מוקדם וכדומה), כמו שנהוג לעשות עם משכנתאות הניטלות ל-20-30 שנה, הם מוצאים עצמם כבולים לבנק שמערים קשיים וקובע את כללי המשחק.

אוכלוסיות חזקות

נתחיל עם הלווים עצמם, האם הם (באמת) מהווים סיכון כלכלי לבנק. כידוע, אחד הפרמטרים החשובים הנלקחים בחשבון על ידי הבנק במתן משכנתא הוא יכולות כלכליות. ככל שהכנסה גבוהה ויציבה יותר, כך פוחתת רמת הסיכון ממתן ההלוואה, מה שקרוי בפי הבנקים "לקוח טוב".

לא אחת, הבנקים נתלים כמוצאי שלל רב בחשש של "אי עמידה בהחזר החודשי", כטריגר לשיווק משכנתאות יקרות ולא אטרקטיביות, או לחילופין כהזדמנות למכירת הלוואת דיור ארוכת טווח ("במבנה משכנתא"). כן, דווקא מול נקלטים חדשים בקיבוצים המשתייכים ברוב המקרים לחתך סוציו-אקונומי גבוה. משפחות אשר כבר בתהליך הקליטה נדרשו לעבור שורה של בדיקות כלכליות על ידי הקיבוץ, שנעשות לרוב על ידי חברות חיצוניות המתמחות בתחום. 

סיכויי אי פירעון נמוכים

"הפרופיל של הנקלטים בקיבוצים המתחדשים, המהווים כ-80% מהקיבוצים בישראל, הוא פרופיל של מעמד ביניים קלאסי, אולי אפילו מעמד ביניים גבוה", אומר ד"ר שלמה גץ, ראש המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה, "בית בקיבוץ הוא לא בית בחינם. גם אם במקומות מסוימים, כמו למשל בגולן, המדינה נותנת סוג של 'קרקע בחינם' לתושבים, עדיין מדובר על בית צמוד קרקע עם גינה שעלות בנייתו מגיעה לכדי מיליון שקלים ויותר. לא בכדי האוכלוסייה הנקלטת בקיבוצים היא אוכלוסייה חזקה".

ד"ר גץ מסביר כי הנקלטים בקיבוצים המתחדשים הם "כמעט תמיד הורים מבוססים בעשור הרביעי לחייהם. רובם ככולם אקדמאיים ולא מעט מהם בעלי תארים מתקדמים. ב-99% מהמקרים, שני בני זוג עובדים ובמקצועות טובים".

"למעשה", אומר ד"ר גץ, "בתור מי שחוקר את הנושא ומתמחה בו, זו אפילו סוג של בעיה. היות שהתנאים הכלכליים הנדרשים מחברי הקיבוץ החדשים הם כה גבוהים, אוכלוסיות נפלאות שהיו יכולות לתרום למרקם הקיבוצי בישראל מודרות מהאפשרות הזו, ונאלצות לוותר על החלום רק בשל פערים כלכליים".

הנקודה הזו הינה קריטית להבנת האתגר שכן מחקרים מראים שבמרבית המקרים שבהם הלווים אינם עומדים בפירעון המשכנתא, מדובר בתאים משפחתיים שהכנסתם החודשית נטו נמוכה מ-10,000 שקלים. ממש לא הפרופיל של המשפחה הנקלטת בקיבוץ.

"האוכלוסייה הנקלטת בקיבוצים היא אוכלוסייה חזקה". ד"ר שלמה גץ (צילום: יח"צ)


להיות בלי ולהרגיש עם

דוגמאות יש בלי סוף. קחו למשל את קיבוץ ניצנים. קיבוץ מתחדש בין אשקלון לאשדוד, אשר נמצא בתנופת התחדשות. בזכות מיקומו בסמוך לשתי תחנות רכבת וביינות ערים מרכזיות, ותודות לקהילה חזקה ומגובשת, ההתעניינות בשכונה החדשה בניצנים הייתה רבה.

עד מהרה, עשרות משפחות התחרו על המגרשים המבוקשים בקיבוץ. הן עברו תהליך ארוך ומוקפד של בדיקת יכולות כלכליות, ולאחרונה הסתיים השיווק של שני שלבי הקליטה. 70 משפחות צלחו את המהלך, וביחד עם חברי הקיבוץ הוותיקים היה נראה כי ניצנים מתקדם לקראת עתיד חדש ומסעיר. אולם רבות מהמשפחות הנקלטות, כאשר פנו לבנק לטובת נטילת משכנתא, גילו שהמכשולים לא נגמרו עם קבלת היתרי הבנייה.

"כל מי שעובר לקיבוץ צריך לדעת שבכל הנוגע לתשלומים על הבית וגם בהקשר של הלוואת דיור למימון הבנייה, התנאים שהוא יקבל יהיו עמומים מאוד ולא אופטימליים", אומרת תמר גנץ, מנהלת שיווק אשר בונה בימים אלה את ביתה בניצנים, יחד עם בעלה, מארק, בעל עסק לאדריכלות נוף, "כיוון שהקרקעות אינן משויכות לדיירים, אין לבנקים דרך לתת משכנתא. מה שכן ניתן לקבל זה הלוואה בתנאי משכנתא. להיות בלי ולהרגיש עם. אתה אמנם מקבל מימון אבל בתנאים שהם משמעותית פחות טובים מכל משכנתא בעיר".

"זה מתחיל כבר בתהליך בחירת הבנק", מוסיפה תמר, "אם היינו קונים בית בעיר, היינו נהנים מכל הרפורמות והפיקוח על המשכנתאות. בעיקר נהנים מתחרות בריאה בין הבנקים ויכולים בקלות להשוות כמה וכמה הצעות. אולם בתור משפחה שבחרה לגור בקיבוץ, יש לנו רק בנק אחד כרגע שאנחנו יכולים להתנהל מולו. אנחנו מאבדים את כל הכוח מולו ויכולות המיקוח שלנו כמעט ולא קיימות. אני לא טוענת שהבנקים מנצלים את זה, אבל ברור שזו לא סיטואציה שפועלת לטובת האזרח".

"חתימה פזיזה על הלוואת מסוכנות"

שמואל עזרן, מחברת "קדוש משכנתאות", המתמחה בגיוס אשראי וייעוץ משכנתאות לחברי הקיבוצים, מסביר שיש הבדל מהותי בין "משכנתא" ל"הלוואות דיור בתנאי משכנתא".

"משכנתא היא למעשה הלוואה ארוכת טווח שניתנת כנגד נכס קיים המשמש כבטוחה", מסביר עזרן, "בקיבוצים רבים, מכיוון שהקרקע לא רשומה על שם הבונה, זהו סיכון של ממש מבחינת הבנק. כל עוד הקרקע אינה משויכת באופן רשמי, וכל עוד לא הסתיימו ההליכים המשפטיים מול רשות מקרקעי ישראל, לבנק כביכול אין מה למשכן".

"מכאן נולד הפתרון לכאורה של הלוואה בתנאי משכנתא שאינה משכנתא. אני אומר לכאורה, כי מדובר בסיכון משמעותי הרובץ לפתחם של הלווים. אנו נתקלים במקרים לא מעטים שבהם חברי קיבוץ שנאלצו להסדיר תשלום בטווח קצר פנו לבנקים אשר לא ידעו איך לעזור להם. הדבר הוביל לא אחת לחתימה פזיזה על הלוואות גרועות ומסוכנות. הלוואות שמעבר לתנאים שלהן שאינם מיטביים, יש להן השלכות עתידיות מרחיקות לכת מבחינת מחזור, פירעון עתידי, גמישות והתאמה מלאה לאופי הכלכלי של המשפחה וכדומה".

המשמעות של הדברים ברורה. כאשר האופציה לנתינת משכנתא יורדת מהפרק, נפתחת הדלת לבנק לספק הלוואות דיור בסכומים גבוהים ולטווחים ארוכים. ללא רגולציה, ללא רפורמה, ללא פיקוח וללא כל חסם להגנה על הלווים. ההלוואות ניתנות בתנאים פחות טובים ממשכנתאות, בריביות גבוהות ובדרישה לערבויות לא מבוטלות.

הלווים מתקשים להשוות בין ההצעות השונות של הבנקים. לרוב – כמו שתואר במקרה של ניצנים – אין תחרות של שוק חופשי. המשפחה עומדת מול בנק אחד שמציב תנאים כמיטב הגנתו, מבלי שהוא נדרש להתמודד עם הצעות נגדיות ממתחרים.

 "אם היינו קונים בית בעיר, היינו נהנים מכל הרפורמות והפיקוח על המשכנתאות. משפ' גנץ (צילום: בני דותן)


קרן קמ"ע: פתרון שמסייע למאות משפחות

אחד הגופים שמנסים לעזור בנושא הוא קרן קמ"ע מבית התנועה הקיבוצית. קרן המסייעת לחברי קיבוצים וקיבוצים בערבויות להלוואות עבור צמיחה דמוגרפית וכלכלית. לקרן פעילות רבה בתחום המשכנתאות והלוואות הדיור. למעלה מ-400 לווים נעזרו בה בשנים האחרונות, וניתנו בעזרתה הלוואות דיור בשווי של יותר מ-200 מיליון שקלים.

קרן קמ"ע חתומה על הסדרים מול שלושה בנקים (ירושלים, טפחות והפועלים) שבמסגרתם היא מספקת ערבות להלוואה לדיירים. בכך היא "מכסה" בעצם על העדר היכולת של הבנק לבטח את עצמו על ידי משכנתא "קלאסית".

"קרן קמ"ע נוסדה כבר בשנות השמונים. לפני כשש שנים, כשזיהינו בדיוק את הבעיה שאתם מדברים עליה, החלטנו להיכנס לנושא לעומק עם מחלקה ייעודית למשכנתאות והלוואות דיור", אומרת אתי פלקסר, רכזת מחלקת משכנתאות בקרן, "הערבות שאנו נותנים לבנק היא בעצם מעין תחליף לערובה שהיה ניתן לקבל במצב של קרקע הרשומה של שם הבונה. הבנק הראשון שחתמנו עמו על הסכם היה מזרחי טפחות בשנת 2013. שנתיים לאחר מכן חתמנו על הסכם עם בנק לאומי, ובשנת 2015 צירפנו את בנק הפועלים".

"המטרה שלנו היא לשפר את התנאים ללווים תוך קיום דיאלוג עם הבנקים. אם בתחילת הדרך הערבות ניתנה כנגד סכום של 750,000 שקלים, היום אנחנו עומדים על הלוואות לבנייה ודיור בסכומים של עד מיליון שקלים".

פלקסר מסבירה כי המודל של קרן קמ"ע אמנם לא משווה את התנאים של הלווים בקיבוצים ללווים בעיר, אך מהווה בהחלט פתרון שמסייע למאות משפחות. "ריביות הן שם המשחק", היא מסבירה, "יש פערים בריביות לעומת משכנתא בעיר להלוואת דיור בקיבוץ. חבר קיבוץ המעוניין לקבל משכנתא ללא שיוך קרקע וללא קרן קמ"ע נדרש לעתים לשאת בריביות גבוהות במיוחד ביחס לחברו בעיר. למשל, במסלול פריים הוא יכול להידרש לשלם עד כדי ריבית פריים פלוס 1.5%. אם יש מאחוריו ערבות של קרן קמ"ע, אותו חבר קיבוץ יכול להגיע להנחה בריבית עד לכדי פריים פלוס 0.5% ואפילו פחות מכך. זהו נתון סופר-משמעותי בהלוואות דיור הניתנות על סך מאות אלפי שקלים וצפונה".

במילים אחרות, אם המצב האידיאלי למשכנתא הוא כמו ברכישת נכס בעיר, שרשום של שמו של הבונה, והמצב הכי פחות טוב הוא של חבר קיבוץ שבונה את ביתו ללא שיוך קרקע, קרן קמ"ע נמצאת בערך באמצע. ממתיקה את הגלולה אך לא מסירה לחלוטין את המצוקה.

האם הביקורת צריכה להיות כלפי המדינה?

נמרוד רבר, מנכ"ל חברת קורום הנדסה וניהול, אשר הקימה ושיווקה מאות יחידות בקיבוצים, סבור שאת חצי הביקורת המרכזיים יש להפנות בעיקר למדינה ולא לבנקים. לדבריו, הקושי של המשפחות הנקלטות מבחינת משכנתאות והלוואות דיור נובע בעיקרו מהמצב הרגולטורי, ולא מכך שהבנקים מנצלים את המצב.

"אין ספק שהבנקים רוצים לתת משכנתאות", אומר רבר, "ההסכמות וההצלחות שהגענו אליהן במימון פרויקטים בקיבוצים מדברות בעד עצמן. אבל צריך להבין שהבנקים חייבים להגן על עצמם. אם אין באפשרותם למשכן את הקרקע כבטוחה להלוואה, ואם בנק ישראל והחקיקה לא מכירים בהלוואות אלו כמשכנתא מבחינת הלימות הון, הרי שלפנינו בעיה אקוטית".

רבר מדגיש שבנקים למשכנתאות לא פועלים בחלל ריק אלא בתוך גבולות גזרה של חוקים, הוראות, תקנות, רפורמות וכדומה. על כן, הוא סבור כי המדינה היא הכתובת העיקרית.

הבנקים כפופים להוראות רגולטוריות של בנק ישראל, אשר כפוף להחלטות משרד האוצר והממשלה. המדינה היא גם זו שקובעת את מדיניות רשות מקרקעי ישראל, ונכון להיום היא איננה מקדמת בקצב מספק את שיוך הקרקעות בקיבוצים.

"כמנכ"ל חברה שפרצה את הדרך למימון בקיבוצים במספר בנקים, ומצויה בדיאלוג מתמיד עם חלק גדול מהבנקים כבר יותר מ-10 שנים, בדיוק בעניינים האלה, ברור לי שאפשר לפתור את מרבית הקשיים על ידי קידום שיוך קרקעות בקיבוצים. קידום אמיתי, בלי גרירת רגליים. המדינה, כאחראית על רשות מקרקעי ישראל, יכולה וצריכה לספק את המענה. גם פעולות מול בנק ישראל ותקינה ספציפית למצב הקיים בקיבוצים, היו יכולים לשפר משמעותית את תנאי המימון ואפשרויות הפתרון למצב הקיים".

פנו כדי לקחת משכנתא וגילו שהמכשולים רק התחילו. השכונה החדשה של קיבוץ ניצנים (צילום: בני דותן)


אולם גם לרבר ברור שהתמונה היא לא חד ממדית. הוא מודע היטב לכך שישנם אינטרסים פוליטיים רבים לגבי שיוך קרקעות בקיבוצים. עם זאת, הוא מוסיף באופטימיות, ניתן בהחלט לומר שהנתונים משתפרים.

"צריך לזכור שעד לפני כעשר שנים, כשרק התחלנו להתמודד עם האתגר של משכנתאות והלוואות דיור מול הבנקים, רבים חשבו שאין לנו שום סיכוי לקבל עבור לקוחותינו הלוואות ארוכות טווח בתנאים אלו", אומר רבר, "בפועל, בזכות עבודה מאומצת ועשרות פגישות עם הבנקים ונציגיהם, הצלחנו בקורום להגיע למצב שבו הבנקים מוכנים לתת הלוואה גם לחברי קיבוצים ללא שיוך קרקע. המהלך השפיע לטובה לא רק על הפרויקטים שלנו, אלא הפך לתופעה רוחבית במרחב הקיבוצי כולו. מאז הצטרפו למשוואה גם גורמים נוספים, כמו קרן קמ"ע ואחרים".

המדינה צריכה להסדיר והבנקים צריכים להסיר

תהיה הסיבה אשר תהיה, כשמסתכלים על האזרח "הקטן", השורה התחתונה ברורה. משפחות ישראליות שמעוניינות לגור בקיבוצים צריכות להתמודד עם תנאים חריגים בלשון המעטה ביחס למשפחות המחפשות בית בעיר.

בין אם המדינה אחראית למצב, בין אם הבנקים מנצלים אותו, ובין אם כל התשובות נכונות – התופעה חייבת להגיע לכדי פתרון. בפרט לנוכח העובדה שמדובר באוכלוסייה שלא נשקף ממנה סיכון משמעותי לאי עמידה בהחזרי ההלוואה, ובעיקר כאשר לכולם ברור שהקליטה בקיבוצים היא קריטית גם ליישובים וגם לפריפריה הישראלית. יש לקדם שיוך קרקעות בקיבוצים ולפתח מודל שיתאים לבנקים וללווים מבחינת משכנתאות בקיבוצים ויפה משכנתא אחת קודם.

תגובות:

תגובת בנק לאומי:

"מערך המשכנתאות של לאומי פועל בשיתוף עם קיבוצים שונים להגדיל את היקף מתן המשכנתאות לחברים. בחינת אישור האשראי בבנק נעשית באופן ענייני, ביחס למאפייני המבקשים והעסקה. כפי שציינת בפנייתך, הבטוחה המתקבלת כנגד מתן אשראי בקיבוצים הנה ערבות חלקית של קרן קמ"ע. לאומי פועל בהתאם להוראות הרגולציה ובוחן את בקשת האשראי על פיהן ואין הבחנה בין חבר קיבוץ /תושב עיר/מושב/מועצה וכדומה. נציין כי עם סיווגן של ההלוואות לחברי קיבוץ כהלוואות לדיור (קובץ שאלות ותשובות, הוראה 329 של בנק ישראל (10/2017), לאומי הרחיב את נפח הפעילות אל מול הקיבוצים לסוגיהם השונים (משייכים/חלופת אגודה/ללא החלטת שיוך)".

תגובת בנק דיסקונט:

"בנק דיסקונט מציע ללקוחות מהקיבוצים לקבל משכנתאות באמצעות יועצי המשכנתאות הפרוסים במערך הסניפים של הבנק. במסגרת זו מוצעים המסלולים השונים גם לנוטלי הלוואות לדיור בקיבוצים. התנאים המוצעים ללווים מאפשרים ביצוע מחזור ללא קושי. אנו מלווים חברים אלה בהתאמת תנאי ההלוואות למצב החדש במינימום עלויות ובגמישות מקסימלית. לשמחתנו, הבקשות טופלו לשביעות רצונם המלאה של החברים. נשמח לעמוד לרשות חברי הקיבוצים גם בהמשך".

תגובת בנק מזרחי-טפחות:

"במהלך 4-5 שנים האחרונות התפתחה הבנייה בקיבוצים, כחלק מתנופת הפיתוח הכללית שחלה בשוק הנדל"ן בכל רחבי הארץ. בנק מזרחי טפחות, כבנק המוביל בשוק המשכנתאות, רואה חשיבות רבה בטיפול בפלח אוכלוסיית הקיבוצים ומתן מענה הולם לצורך של חברי הקיבוצים בקבלת משכנתאות לבנייה של בתיהם.

הבעיה המרכזית מולה ניצבו (ועדיין ניצבים) הבנקים במתן משכנתאות בקיבוצים היא קבלת ביטחונות המקובלים בעת מתן הלוואה לדיור. זאת, מכיוון שחברי הקיבוץ הנם בעלי זכויות חוזיות על הנכסים ולא זכויות קנייניות (בעלי הקרקע הקנייניים הם הקיבוצים עצמם ולא חבריהם).

בכדי לתת מענה לבעיה זו חתם הבנק בשנת 2014 על הסכם עם קמ"ע (קרן ערבויות התנועה הקיבוצית) למתן הלוואות לדיור בקיבוצים, כאשר הקרן העמידה פיקדון ערבות בבנק להלוואות בהתאם לעקרונות אשראי ומימון שהוסכמו מראש.

לאחר חתימת הבנק על ההסכם, החל הטיפול בקיבוצים שונים, כאשר במהלך השנים האחרונות הבנק הגיע להסדר מול עשרות קיבוצים ונמצא בתהליך מול קיבוצים רבים נוספים. עם זאת, חשוב להדגיש, כי הערבות הכספית שנותנת קמ"ע להלוואות אלו הינה עד 50% מהיקף האשראי שניתן בכל הלוואה. המשמעות היא, שעל מחצית האשראי בכל משכנתא אין לבנק ביטחונות קנייניים (משכנתא/התחייבות לרישום משכנתא) וביטחונות כספיים הולמים, ועל כן מדובר בהלוואות שסך הביטחונות בהן הוא "חלקי" ו"חסר" ביחס למשכנתאות בערים/יישובים שאינם קיבוצים.

לאור מבנה הביטחונות המוגבל נוצרות השלכות שונות, הייחודיות למשכנתאות לבני קיבוצים:

• הבנק נדרש לבחון את התשתית המשפטית מול הקיבוץ, כבעל הקרקע, טרם העמדת אשראי לחברי הקיבוצים באופן פרטני.
• הבנק נדרש להקצות הון גבוה יותר על הלוואות אלו ולכן מתמחר אותן במחיר ריבית יקר יותר.

מכאן, שהטענות על "אפליה" לרעה כביכול של חברי קיבוצים, אין להן שום בסיס. אדרבה: הבנק רואה חשיבות גדולה מאוד בקשר עם התנועה הקיבוצית והקיבוצים השונים בכל רחבי הארץ, ולכן מקיים תהליך בחינה פרטני מול כל מבקש הלוואה, בהתאם למאפייני הבקשה ופרופיל הסיכון של הלקוח, על מנת להעמיד משכנתא, במקרים שבהם הדבר מתאפשר, בתנאים ש"מתעלמים" מהמגבלות שצוינו מעלה.

כתבות נוספות בנושא:

המדריך לנטילת משכנתא – חלק א'

בכדי לסייע לכם למפות את כל התהליך והכללים שאתם חייבים לדעת לפני החתימה על החוזה המאיים, אתר הבית בשיתוף "טנא משכנתאות" עם המדריך המלא למשכנתאות בכפר

מכפר עזה לכל המרחב הכפרי - לבנות שכונה ללא סיכון כלכלי

עלויות השכונה יתייקרו ככל שיתקדם הפרויקט? מנכ"ל חברת מגור בראיון על המודל הייחודי שפיתח ללא סיבוכים כלכליים

"לאדם שומר חוק אין סיכוי מול המינהל"

אכיפה מוגברת, צווי הריסה וכתבי אישום. המושבניקים על סף ייאוש: "מאיימים על אנשים כמו אחרוני העבריינים"