אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

בין חדווה לאקזיט - הקיבוצניקים שהפכו למיליונרים

המפעלים שהוקמו על ידי דור מייסדי הקיבוצים הפכו לחברות עולמיות בשווי מיליארדים. אך איך זה משפיע על חיי החברים בקיבוץ והאם כדאי לחפש את הקיבוץ הנכון גם לפי הסיכוי לאקזיט?


הקיבוצים בישראל מתגאים לא רק בקהילות וברעיונות אידיאולוגיים, אלא גם בעשייתם העסקית. למרות שרבים לא השכילו להעמיד מפעלים ומשקים ששמרו על רווחיות גבוהה, וכפועל יוצא מכך "נאלצו" להגיע להסדרי חובות ולשינויים מבניים (תוך "ויתור" על הקיבוץ השיתופי לטובת הקיבוץ המתחדש), ישנם כאלה שעשו את זה "מסודרים" סטייל. כלומר, הקימו חברות ומפעלים לתפארת, שפתחו את הדלת למשקיעים וחברות ישראליות ובינלאומיות.

כמעט בכל רגע נתון, כולל בעת כתיבת שורות אלה, עומדות על הפרק כמה וכמה עסקאות רכישה ו"אקזיטים" בקיבוצים שונים. ערן בן שושן, מנהל משותף בבית ההשקעות דולפין, פרשן כלכלי וקיבוצניק גאה, מסביר: "זהו תהליך טבעי, בעל היבטים פיננסיים וסוציולוגיים, שרק ילך ויתרחב", הוא אומר, "יותר ויותר קיבוצים מוכנים לרכישות והנפקות. בני דור המייסדים שהקימו את המפעל כבר פחות מעורבים, וברוב הקיבוצים המנכ"לים, סמנכ"לי הכספים וחברי ההנהלה הבכירה לא מגיעים מהקיבוץ".

"גם התלות של החברים במפעל כמקור עבודה איננה כבעבר. אם לפני כמה עשורים, מרבית החברים היו עובדים במפעל הקיבוצי, ובמקומות מסוימים מדובר היה על 100% מהעובדים, היום התמונה שונה לחלוטין. במפעלים המוצלחים והאיכותיים, שיעורם של חברי הקיבוץ מתוך עובדי המפעל עומד על כ-20% ופחות מכך. רבים מהעובדים מגיעים מהאזור, מהערים הסמוכות, מהמועצות המקומיות ומקיבוצים אחרים. דהיינו, במקביל לירידה בעוצמת הערך הסנטימנטלי של המפעל בעיני חברי הקיבוץ, אנו רואים עלייה בתפיסה לפיה הנפקות ורכישות עשויות להיות ביטוי להצלחה ומקור לגאווה".

"תהליך טבעי של שינויים פיננסיים וסוציולוגים בקיבוצים" גן התעשייה אפיקים (צילום: קיבוץ אפיקים)


האקזיט שבפתח

לפני מספר ימים פורסם בכלכליסט על מגעים שהבשילו בין קיבוץ עמיעד בגליל העליון, הבעלים של חברת "עמיעד מים" לקרן ההשקעות פימי, בראשות ישי דוידי, אשר צפויה להשקיע בהון החברה סכום של כ-28 מיליון דולר. זאת בהמשך להשקעה ראשונה של הקרן בחברה בדיוק לפני שנה בדיוק, אז רכשה 9% ממניות החברה עבור 5.3 מיליון דולר, ולאחר כשמונה חודשים הגדילה החזקותיה ל-18% בתמורה להשקעה נוספת בסך 6 מיליון דולר. המו"מ נמצא בשלבים מתקדמים ביותר לדברי נציגי החברה, והיות שהמהלך יכלול גם כנראה וויתור של הקיבוץ על השליטה בחברה, יש מי שרואה בו הפתעה של ממש.

במעבר חד מהגליל למישור החוף, אקזיט משמעותי מתקרב גם לקיבוץ מצר. לפי דיווח ב"דה מרקר" באוגוסט האחרון, הקיבוץ מנהל מו"מ עם קרן זרה למכירת נתח מחברת "מצרפלס" שבבעלותו, הפועלת בתחום מוצרי ההשקייה והטפטפות. שוויה המוערך של מצרפלס עומד על כ-300 מיליון שקל והיא נמצאת תחת בעלות מלאה של הקיבוץ. הרכישה עשויה להיות מנוף להרחבת פעילותה בשווקים עולמיים. אך בניגוד לעמיעד, במצר מעוניינים לשמור על אחזקה הונית של למעלה מ-50%, כאשר ההערכות מדברות על מכירת נתח שינוע בין 25% ברף הנמוך לכ-40% ברף הגבוה.

*נתונים: גולן חזני, "כלכליסט"


דיווחים ברוח זו מגיעים גם מעמק הירדן. במאי השנה פורסם כי קרן פורטיסימו וקיבוץ אפיקים מנהלים מגעים עם חברה אירופאית בינלאומית לרכישת מחצית ממניות חברת אפימילק, לפי שווי של 100-110 מיליון דולרים. מהלך שצפוי להניב לקיבוץ אקזיט בסך עשרות מיליוני שקלים.
אפימילק מפתחת, מייצרת ומשווקת מערכות טכנולוגיות מתקדמת לניהול עדר ורפת מודרנית. מניות החברה מוחזקות כיום ברובן על ידי הקיבוץ (69.5%), והיתר על ידי קרן פורטיסימו. המוצר המרכזי והעיקרי של החברה הוא חיישן על רגלי הפרה אשר מפיק דיווח לגבי מצבה הבריאותי (לשיפור איכות חלב, תוחלת חיים ומידת פריון). 

מאחורי הקלעים אומרים אומרים כי הקיבוץ הציג בתחילה עמדות קשיחות, אך יהיה כנראה מוכן להסכים למכירת 19.5% ממניותיו בעבור סך של כ-70 מיליון שקלים. עוד דווח כי המו"מ עוסק רבות בנושא השליטה באפימילק, כאשר החברה האירופאית מעוניינת ב-51% ממניות החברה, ואילו הקיבוץ איננו בטוח כי יהיה מוכן להגיע עד לשם.

*נתונים: גולן חזני, "כלכליסט"

"סוגיית שליטה על 51% ממניות החברה עולה תדיר בהקשר של אקזיטים בקיבוצים", מסביר בן שושן, "הקיבוצים כיום חוששים פחות למכור שליטה בחברות, ובפרט שיהיה זה בתמורה לכניסת גופים בעלי יכולות מוכחות, כמו קרנות פרייבט-אקוויטי מוצלחות מבחינת ביצועים ותשואות".
בן שושן מסביר כי בקיבוצים יש הבנה שגם אם תאבד השליטה בחברה, המהלך עשוי לקפל בחובו הזדמנויות רבות. "אחד ועוד אחד יכול להיות שווה שלוש", הוא אומר.

בדרך לאקזיט, חברי קיבוץ עמיעד (צילום: קיבוץ עמיעד)


אספת החברים תעצור את הרכבת?

אם נחזור לאפיקים, המחלוקת בקיבוץ הינה מעניינת, שכן ההיסטוריה של התעשייה הקיבוצית ידעה מקרים בהם עסקאות של מכירת חברות "נפלו" בהצבעה של אספת החברים. כלומר, לאחר שהמו"מ הבשיל לכדי הסכם, וכאשר הקיבוץ הביא את החוזה לאישור האספה, התוכנית נאלצה לבצע "סיבוב פרסה". דוגמה ידועה היא המקרה של קיבוץ יזרעאל, ואי מכירת חברת מיטרוניקס (המתמחה בייצור רובוטים לניקוי בריכות).

בפברואר 2012 התקיימה בקיבוץ למרגלות הגלבוע אספה סוערת. על הפרק, הצעתה של חברה אמריקאית עתירת ממון, מהמובילות בתחום הציוד לבריכות שחייה, לרכוש את מניות השליטה של מיטרוניקס בסכום של כ-180 מיליון שקלים. זאת לפי שווי חברה של 345 מיליון שקלים. חברי יזרעאל התלבטו קשות אל מול תחושת האקזיט הצפוי. בעיקר משום שהחברה נסחרה אז בשווי של 270 מיליון שקלים בלבד. כלומר, ההצעה האמריקאית העריכה את שוויה של מיטרוניקס בפרמיה של כמעט 30%. הוסיפו לכך סיטואציה עסקית מורכבת, שכן בדיוק באותם הימים אחת המתחרות המרכזיות של יזרעאל, נרכשה על ידי לקוח של מיטרוניקס, שהיה אחראי על כרבע מהכנסותיה.

חוסר הוודאות הצית דיון רב יצרים, והעלה מן האוב חששות מודחקים. אולם חרף נורות האזהרה, הקיבוץ החליט לסרב לעסקה, במה שהתברר כהחלטה מוצלחת מאין כמוה. מאז 2012 ועד לדו"חות העדכניים, שווי מניות השליטה צמח בשיעור דרמטי וחסר תקדים של כמעט 1,000%. כעת מתגאים בקיבוץ על כך שדווקא "חוכמת ההמונים" של חברי האספה, שהתקבלה בניגוד לדעת אנשי מקצוע מלומדים שאחזו בטיעונים מנומקים, היא זו שהביאה לתוצאה המדהימה.

"מבלי להתייחס לשיקולים שהובילו את המהלך של יזרעאל להישאר עצמאיים, אין ספק שהתוצאות מדברות בעד עצמן", אומר בן שושן, " מטרוניקס היא חברה מעולה ששוק ההון מאד מעריך אותה. זו חברה צומחת, מוערכת, עם הנהלה איכותית ומפעל שרק הולך וגדל. דוגמה קלאסית למפעל קיבוצי שמנהל את עצמו לבד, כאשר רבים מהמנהלים וחברי הדירקטוריון הם חברי קיבוץ".

חוכמת ההמונים הובילה לעסקה מוצלחת (צילום: קיבוץ יזרעאל)


אקזיטים מוצלחים בשווי מאות מיליוני שקלים

מספר הקיבוצים שביצעו "אקזיט" בעשור האחרון עומד על קצב של כ-2 בשנה, וזו רשימה של כמה מהעסקאות  הבולטות:
  • קיבוץ דגניה ב' - אחותה של אם הקבוצות "דגניה א" מכרה ב-2016 את מניותיה בחברת "דגניה סיליקון" המתמחה בייצור קטטרים בעבור שווי חברה של 200-250 מיליון שקלים. הקיבוץ החזיק בכ-30% מהמניות אשר נמכרו בעבור סכום של כ-75 מיליון דולרים.
  •  קיבוץ חצרים - "נטפים", אולי החברה הכי מוכרת מבית התנועה הקיבוצית, שהוקמה על ידי קיבוץ חצרים בשנות ה-60 הביאה לעולם את בשורת הטפטפות. בשנת 2011 החזיקה קרן פרימרה בעלות על 61% ממניות החברה, ביחד עם חצרים (33%) וקיבוץ מגל (6%). בשנת 2017 בוצע מהלך רכישה על ידי ענקית ההשקיה המקסיקנית "מקסיכם" שרכשה 80% מבעלות החברה בעבור למעלה מ-1.5 מיליארד דולר,  שהותיר בידי חברי חצרים כ-650 מיליון שקלים נטו, ובידי חברי מגל כ-416 מיליון שקלים.
  • קיבוץ שדה נחמיה - באוגוסט 2018 פירסמה קרן טנא, המנוהלת ע"י אריאל הלפרין כי היא רוכשת 50% מברת הפלסטיק "חוליות" תמורת יותר מ-120 מיליון ש"ח. על פי ההסכם שפורסם נודע כי כ-60% מהתמורה בשווי של 70 מיליון שקל הועברו לחברי שדה נחמיה והיתרה הושקעה בפיתוח החברה.

    "הכל תלוי בהנהלה נכונה, חזון, אמונה בדרך והעדר מעצורים בפריצה לשווקים בינלאומיים", אומר בן שושן, "חברות ומפעלים קיבוציים שידעו ללכת בנתיב הזה, זכו פעמים רבות להצלחה. כל ההצלחות האלה אינן מקריות. הן פשוט תולדה של ניהול נכון". אגב, לצד לא מעט רכישות זרות של קרנות וחברות בינלאומיות, היו גם קיבוצים שעשו "אקזיט מקומי" ונרכשו על ידי חברות ישראליות מובילות. בין הדוגמאות לכך ניתן לציין למשל את חברת אסם-נסטלה אשר בשנת 2010 השלימה את רכישת מניותה של טבעול, חברה המתמחה בייצור מזון צמחי שהוקמה על ידי קיבוץ לוחמי הגטאות, וזאת בשתי עסקאות. רכישה ראשונה שבוצעה בשנת 1993 (58% ממניות החברה), ורכישת יתרת מניות החברה בחורף 2010.

    עסקה נוספת במגזר הקיבוצי עליה חתומה אסם-נסטלה היא רכישת 49% ממניות חברת מעברות בשנת 2017, בעבור 550-600 מיליון שקלים. זאת בהתאם למימוש אופציה שניתנה לה במזכר הבנות שנחתם עשור קודם לכן, בשנת 2007. שנתיים לפני שמעברות מכרה בתמורה ל-151.5 מיליון שקלים 51% ממניותיה לאסם-נסטלה.

    עוד דוגמה לרכישה ישראלית אירעה בחורף 2009 כאשר 32% מהמניות של קיבוץ נתיב הל"ה בחברת ת.נ.ה המייצרת את מטהרי המים "תמי 4" נמכרו לחברת שטראוס בתמורה לכ-325 מיליון ש"ח. במקרה זה יודגש כי הקיבוץ כבר מכר קודם לכן נתחים משמעותיים ממניותיו למשקיע שמואל וולדינגר ולקרן פימי.

     
     "הכל תלוי בהנהלה נכונה, חזון ואמונה בדרך", ערן בן שושן (צילום: יח"צ)


    עוד במדור: סוד הקיבוץ הדתי נחשף >

    האם האקזיט עלול לפגוע בקיבוץ?

    כעת, נשאלת השאלה, האם האקזיט הכלכלי, גם אם הוא משתלם ברמה הפיננסית, עלול לגרור השלכות קשות על הקהילה הקיבוצית. בעיקר משום שמדובר בסופו של היום בקהילה קטנה, הומוגנית, אידיאליסטית, אשר נולדה על בסיסם של ערכי קולקטיביזם ושוויון. יתרה מזו, מרבית הקיבוצים שהשכילו לייצר הצלחה כלכלית שמרו על מודלים כלכליים שיתופיים (לדוגמה – חצרים, מעגן מיכאל, מעברות או שדות ים), כך שהסוגיות הללו נאמרות ביתר שאת. ההגדלה של ההון העצמי הייתה בסיס איתן לשמירה על רעיונות שיתופיים.

    ובכן, לכסף יש מחיר. קיבוצים רבים "נאלצו" לוותר על השליטה במפעל הקיבוצי, ולשים את המושכות אצל חברות זרות ומשקיעים חיצוניים. ממפעל או משק שהוקם בראשיתו בכדי לספק עבודה לחברי הקהילה, הם עמדו וראו כיצד המיזם "נשמט מידיהם" בעבור שורת הרווח. הדבר בא לידי ביטוי בשלילת הכוח הישיר של חברי הקיבוץ בתהליכי קבלת החלטות וחוסר הבנה של החברים לגבי התנהלות המפעל/החברה.
     
    פעמים רבות האקזיט הכלכלי מלווה עם כניסתם של מנהלים ובכירים חיצוניים, אשר אינם מחויבים לתפיסות הקיבוציות ומונעים מדחפים עסקיים. סיטואציה נפיצה היוצרת בלבול, חוסר הבנה ומתחים רבים בין חברי הקיבוץ.

     
    הצליח לייצר הצלחה כלכלית ושמר על מודלים כלכליים שיתופיים, קיבוץ מעגן מיכאל (צילום: קיבוץ מעגן מיכאל)


    איפה הכסף?

    העסקאות הללו מלוות תמיד במחלוקות לגבי הרווחים. פעם אחת לגבי אופן חלוקת הרווחים בין החברים, ופעם שנייה לגבי החופש של חבר הקיבוץ לעשות ברווח כראות עיניו. בקיבוצים רבים ההשקעות לא באו לידי ביטוי בהעברת סכומים גבוהים לכל חבר וחבר בקיבוץ. פעמים רבות הרווחים הופנו לטובת שיפור המפעל, שדרוג החברה, סגירת חובות, מילוי קופות הפנסיה הקיבוציות וכדומה. קרי, המתח בין ההשקעה בקיבוץ או במפעל, לעומת הרווחים הישירים לחברי הקיבוץ, מהווים תמיד סוג של "תפוח אדמה לוהט". מקל וחומר בתפאורה של קהילה המתגוררת בקיבוץ שיתופי, והינה קהילה עתירת אינטריגות פוליטיות הרוחשות מתחת לפני השטח.

    הוותיקים, שלרוב זכאים לסכומים הגבוהים יותר, מעוניינים לחלק את הכסף על מנת להבטיח את חייהם בשנים שנותרו להם ולאפשר ירושה לילדיהם ונכדיהם. הצעירים לעומתם מעוניינים לתעל את הכספים לשיפור איכות החיים בקיבוץ, יצירת בסיס להתחלות בנייה, הגדלת הפנסיות העתידיות וכדומה.

    "כשקיבוץ סוציאליסטי, בדרך כלל שיתופי, עושה אקזיט המקפל בחובו סכומים גבוהים, זו בהחלט סיטואציה מורכבת מאד עבור חברי הקיבוץ", אומר בן שושן, "כאשר חבר קיבוץ וותיק, שלא יודע להתנהל עם כסף, נפגש עם סכום חד-פעמי גבוה, הוא עלול להתבלבל. מה גם שבדרך כלל לא מדובר בסכומי עתק. כמה מאות אלפי שקלים עד מיליון שקלים, פלוס מינוס, וזה באקזיטים גדולים ומוצלחים. בישראל של 2019, קל מאד למצות מהר סכומים כאלה, וליצור מצב שבו החברים שוב נסמכים על הקיבוץ אך כעת המפעל הרווחי כבר לא בידיהם".

    לנתב את הכסף להשקעות

    בן שושן מסכם ואומר כי חברות קיבוציות העומדות בפני מכירה/הנפקה צריכות להתנהל בחוכמה, ולפנות לאנשי מקצוע שיעזרו להם להתנהל באופן מחושב גם ביום שאחרי הכותרות בתקשורת.

    ראשית, הוא מסביר, יש לדאוג לחברי הקיבוץ שפרנסתם ומשכורתם תלויה במפעל, ולהבטיח את זכויות המיעוט שלהם בחברה עד ליציאה לגמלאות או פרישה. שנית, רצוי להימנע מחלוקת סכומים חד-פעמיים ועדיף לשקול פתרונות פיננסיים אחרים. למשל, השקעה בקרנות השקעה ארוכות טווח באופן מסודר. מהלך שעשוי לשמר את ההון החד פעמי במקביל ליצירת תזרים עתידי עבור החברים. 
     

כתבות נוספות בנושא:

מכפר עזה לכל המרחב הכפרי - לבנות שכונה ללא סיכון כלכלי

עלויות השכונה יתייקרו ככל שיתקדם הפרויקט? מנכ"ל חברת מגור בראיון על המודל הייחודי שפיתח ללא סיבוכים כלכליים

הארגון שימנע את האסון הבא במשק האנרגיה?

האם מאבק עיקש ויצירתי שסחף את הרשת ימנע מאסדת גז להתמקם 10 ק"מ בלבד מול אחד החופים היפים בארץ?

בלי רכבים, רק ילדים – הבשורה החדשה של קיבוץ גלגל

עם פעוטון בעלות של כמעט מיליון ש"ח ושכונת מגורים חדשה, קיבוץ גלגל, מהקיבוצים החזקים בארץ פותח לראשונה את שעריו