אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

הפשרה המסתמנת לשיווק קרקעות קיבוץ האון

דרך ארוכה של קבלת החלטות לגבי עתיד הקרקעות בקיבוץ האון עתידה להגיע לסיומה: ניתן יהיה לקנות קרקעות בקיבוץ האון במסגרת מעבר של ועדת קבלה. האם בקרוב תנשוב רוח של קהילה חדשה במקום? ימים יגידו


20 שנה חלפו מאז התקבלה ההחלטה לפרק את קיבוץ האון שעל שפת הכנרת, לאחר שהסתבך בחובות ולא יכול היה להחזיק את עצמו כלכלית וחברתית. הממשלה קבעה שעל מנת לכסות את החובות, לא יהיה מנוס ממכירת הנכסים וחלוקת האדמות. כיום, מתגוררים בקיבוץ פחות מ-50 קשישים, שהם השריד האחרון מהימים ההם. גם הם זוכרים כיצד רצף של השקעות לא אחראיות, הלוואות גרועות ומיזמים שנכשלו – הפכו את הקיבוץ לחסר סיכוי: מהפרדסים בשנות ה-60, דרך בריכות הדגים בשנות ה-80 ועד לכפר נופש וחוות יענים בשנות ה-90. מה שהיה פינת חמד לחופי הכנרת האהובה, נפל קורבן לסכסוכים עסקיים וחברתיים. גזר הדין היה כמעט מתבקש: פירוק הקיבוץ והפיכתו ליישוב קהילתי. בחודש שעבר לאחר התנגדות המועצה האזורית עמק הירדן למכירת קרקעות הקיבוץ לכל המרבה במחיר, נדמה שנמצאה פשרה שמקובלת על כלל הצדדים.

 
 מהתרסקות כלכלית לפוטנציאל רכישת קרקעות (צילום: מיכאל יעקובסון, מתוך ויקיפדיה)


ממשבר לצמיחה

בשני העשורים האחרונים אנחנו עדים לישובים אשר עברו את התהליך הצפוי לקיבוץ האון, והפכו מקיבוץ לישוב קהילתי. למשל, היישוב הקהילתי משמר דוד הממוקם בשפלה בסמוך למזכרת בתיה, היישוב הקהילתי נטור הממוקם בדרום רמת הגולן והיישוב הקהילתי-דתי רתמים הממוקם כ-20 ק"מ מדרום-מערב לבאר שבע. הישובים הקהילתיים, כשקיבוצים לא שרדו, הפכו ליישובים משגשגים. עם זאת, כפי שניתן לראות, המעבר מקיבוץ ליישוב קהילתי לא נפוץ כל כך, אך כשזה קורה – זה קורה לטובה. מספר המשפחות אמנם גדל, אך הקהילתיות וצורת החיים נשמרת, וכראייה לכך גם בישובים קהילתיים מתקיימת ועדת קבלה שמטרתה לשמור על הצביון של היישוב ולבדוק התאמה.

מתווה היישוב החדש

ביישוב הקהילתי החדש ישווקו 258 יחידות דיור במגרשים בשטח של 300 מ"ר כל אחד: 160 מ"ר בנייה ו-40 מ"ר שטחי שירות, כשבחלק מהמגרשים הזכויות יהיו רחבות ונוחות מעט יותר, עם בנייה בשטח של 200 מ"ר ותוספת של 50 מ"ר שטחי שירות. בסך-הכל, יתווספו ליישוב כ-1,100 תושבים, נוסף לתושבים שכבר מתגוררים בו. הבנייה תהיה כמובן בנייה צמודת קרקע ותשלב בין רצועות ירוקות ומרחבים פתוחים הפונים אל הכנרת, לצד רצועת מבנים נמוכי קומה בשורות הראשונות ובנייה גבוהה יותר בגזרות רחוקות יותר, כך שיתאפשר גם מהן לראות את הכנרת. 

בשנים האחרונות, וכהמשך ישיר לטיפול בקרקעות, הייתה כוונה למכור את הקרקעות לכל המרבה במחיר. כמובן, מהלך שיווקי שכל כולו למטרות רווח. המיקום הנהדר של הקיבוץ לצד הכנרת באחד האזורים הנחשקים בישראל, הן למטרות מגורים והן למטרות נופש, הקים את החשש המובן מאליו שהקרקעות שנמכרות לכל המרבה במחיר יירכשו על ידי עשירי ישראל, שייבנו בהן בתי נופש. כראייה לכך, רכישת הקרקעות הראשונה עד כה בקיבוץ בית האון מאז הוחלט על שיווק הקרקעות הייתה של שטח בן חצי דונם בתמורה ל-2.5 מיליון ₪ - סכום גבוה מאוד הן ביחס לגודל השטח והן ביחס לאזור.

כתוצאה מכך, אם הבתים יעמדו שוממים במרבית ימות השנה ולא יתקיים ביישוב מרקם חיים קהילתי וחי – יתכן שגורלו ייגזר עוד לפני שקם. כשמסתכלים על המושבות המקיפות את הכנרת – בהחלט ניתן לחשוש מהקמת יישובי נופש לעשירים בלבד. מסיבה זו, המועצה האזורית עמק הירדן התנגדה בכל תוקף לרעיון, ויש לומר שהיא בהחלט הצליחה. 

 
  ניתן לחשוש מהקמת יישובי נופש לעשירים בלבד (צילום: אתר הבית)


שילוב בין ועדות קבלה לדירות נופש

מתוך הבנה שמכירת הקרקע לכל המרבה במחיר לא תביא למימוש החזון של יישוב קהילתי אמיתי אלא לכפר נופש לעשירי ישראל שמגיעים לנפוש בכנרת פעמיים בשנה, הוחלט על ביצוע סיבוב פרסה בשיווק הקרקעות. הפשרה המסתמנת, אליה הגיעו ברמ"י (רשות מקרקעי ישראל) ובמועצה האזורית עמק הירדן אליה שייך הקיבוץ, היא לאפשר לכלל אזרחי ישראל לרכוש מגרשים בקיבוץ האון ולא רק למקורבים, וכן לא במסגרת של מכרז פומבי לכל המרבה במחיר אלא לאחר מעבר של ועדת קבלה, כפי שנהוג במרבית הקיבוצים ובישובים הקהילתיים.

הצעתו של שר השיכון זאב אלקין, המשמש גם כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, היא לשווק 60-80 מגרשים ראשונים כמגרשים ביישוב קהילתי על כל המשתמש מכך, כול ועדות קבלה – ואז הרכישה תהיה אפשרית עבור חלקים גדולים באוכלוסייה ומרקם החיים ביישוב העתידי לא ייפגע. את יתר המגרשים, תוכל רמ"י לשווק לכל המרבה במחיר. מהלך זה עדיין נמצא בשלב הגיבוש וההמלצות, אך ההערכה של משרד השיכון היא שהוא יהיה מקובל על ידי המוצה האזורית עמק הירדן, שהיא המתנגדת הראשית לשיווק הקרקעות לכל המרבה במחיר.

 
האם נראה פה בקרוב משפחות חדשות? (צילום: מתוך ויקיפדיה)


העלייה הדרמטית במחירים

מחירי הדיור והקרקעות בישראל תמיד היו גבוהים, אך בשנה האחרונה התרחש טירוף במחיר עם עלייה של 20-30 אחוזים, שמשמעותם מאות אלפי שקלים נוספים על מחיר גבוה ממילא. הסיבות לכן הן רבות, אך המרכזית היא ביקוש גבוה והיצע נמוך, וכשהרבה נלחמים על מעט – אין סיבה שהמוכר לא ידרוש מחיר מופרז וגם יקבל. על כן, המדינה נדרשת להפשיר קרקעות, לאשר תוכניות בנייה במהירות ולהקל על יזמים – תהליך ארוך שעשוי לקחת מספר שנים.

בכל הנוגע להחלטה שהתקבלה לגבי קרקעות האון, מאז נודע על הפשרה המסתמנת, התקבלו ב"בית בכפר", הגוף שעוזר לאנשים שמבקשים לעשות את המעבר מהעיר לכפר, עשרות שיחות טלפון של מתעניינים שמבקשים לתפוס את ההזדמנות ולקנות קרקע באחד האזורים הנחשקים בישראל, וזוהי עוד עדות לצמא הרב של התושבים בישראל לאפשרות לקנות קרקע או בית במחירים אפשריים.

כתבות נוספות בנושא:

הזוכה מכפר אז"ר

אחרי שנים של תכנונים, יש זוכה במכרז כפר אז"ר: חברת "אלקטרה בנייה" אשר צפויה להקים על שטח ענק מהמושב הוותיק שכונה חדשה עם ניחוח "עירוני"

הבית במושב שעוד לא ראיתם

שני מפלסים, אור טבעי ובריכת שחייה מפנקת. האדריכל ומעצב הפנים ירון ברוך מדגים איך אפשר לגור בבית סופר מודרני במושב, ועדיין להכניס את המרחב הכפרי לתוכו

בעלי נחלה לא יחליטו מי יגור בהרחבה במושב

בית המשפט קבע כי גם תושב שאינו בעל נחלה יהיה רשאי להשתתף בהגרלת מגרשים במושב לימן שבגליל המערבי. האם זהו סוף פסוק וכיצד זה ישפיע על שאר המושבים?