התכנית להכפלת אוכלוסיית הגולן יצאה לדרך

ב-1983 "חוק הגולן" החיל באופן רשמי את הריבונות על רמת הגולן. בימי כניסת החוק לתוקף גרו בחבל הארץ הכי צפוני בישראל רק כ-7,000 תושבים יהודים וכ-8,000 דרוזים, אבל כבר אז היו מי שהשכילו לראות קדימה. התוכניות השאפתניות דיברו על 20,000 תושבים חדשים והמשימה הושלמה. 40 שנים חלפו והגולן פורח ומשגשג. כיום מתגוררים בו כ-25,000 תושבים יהודים ועוד כ-23,000 דרוזים. הדמוגרפיה היהודית מתחלקת בין המועצה האזורית גולן עם כ-17,500 תושבים ב-33 יישובים כפריים ובין קצרין, "בירת הגולן", בה גרים כ-7,500 תושבים נוספים.

האם הגולן עומד שוב בפני מהפכה דמוגרפית ממוקדת מטרה? אם נשפוט לפי ההצהרות הרשמיות התשובה חיובית. במשרד הבינוי והשיכון מקדמים החלטת ממשלה שתכפיל את האוכלוסייה המקומית. כ-7,000 יחידות דיור עומדות להיות משווקות בשנים הקרובות. כ-3,000 מתוכן בקצרין וכ-4,000 ביישובי המועצה האזורית גולן.

כ-7,000 יחידות דיור עומדות להיות משווקות בשנים הקרובות בגולן. (צילום: מוא"ז גולן)

בנט: את אוכלוסיית הגולן יש "להכפיל ואז שוב להכפיל"

במועצה האזורית מדברים על כ-1,500 משפחות שממתינות לאכלוס ותוכניות בנייה. עוד מציינים במועצה שקצב הצמיחה הדמוגרפית ברמת הגולן גדול בכ-200% מקצב הצמיחה הכללי בישובים היהודים בישראל, ושבשנים האחרונות גדל הביקוש פי שלושה.

רה"מ נפתלי בנט התייחס לנושא בוועדת הגולן של העיתון "מקור ראשון". בנט הכריז כי הממשלה מגבשת יעדים וקביעת תאריכים למימושם, מתוך מטרה "להכפיל ואז שוב להכפיל" עד ל-100,000 מתיישבים חדשים ברמה. בממשלה מדווחים על תוכניות להקים שני יישובים חדשים, חושניה וחומה, שאמורים לקום על בסיס שני מתקני צה"ל שפונו. במקביל קיימות תוכניות להרחיב את היישוב הקהילתי חד-נס ולבנות בו יותר מ-1,000 יחידות דיור.

כמובן שהתוכניות מפגישות מחלוקת בין שתי תפיסות. הראשונה גורסת כי יש להתמקד בעיבוי היישובים הקיימים ושותפים לה בעיקר נציגי היישובים וגופים ירוקים וסביבתיים. השנייה מאמינה כי הקמת יישובים חדשים היא צורך השעה, ושאי אפשר להתבסס רק על הרחבות דמוגרפיות ושכונות קליטה לקהילות הקיימות.

300 משפחות חדשות בכל שנה

מיה שולמן, מנהלת מחלקת קליטה וצמיחה דמוגרפית במועצה האזורית גולן, מרגישה מדי יום את התכונה סביב המעבר לרמה. ממש כפי שעשתה היא בעצמה לפני כ-14 שנה. היא מצליחה לפנות לנו כמה דקות בין הטלפונים שלא מפסיקים להגיע למרכז הצמיחה הדמוגרפית, אשר פועל 10 שעות ביום "בכוחות מתוגברים" וביתר שאת מאז הקורונה. המגפה והסגרים חידדו את היתרונות של המרחב הכפרי ושל החיים בקהילה, וגם הגולן חזק על המפה.

אפילו האתגר התעסוקתי של מגורים בחבל ארץ מרוחק מקבל מענה. הן בזכות עבודה עקבית ומאומצת של המועצה והחברה הכלכלית והן לאור שינויי תפיסה וריבוי עבודה מהבית. "בכל שנה נערכות בגולן כ-250 ועדות קבלה וכ-50 משפחות נקלטות בפרויקט הנחלות החקלאיות", אומרת מיה, "אלו נתונים מדהימים שאפשר להוסיף להם עשרות אם לא מאות משפחות שעוברת בשכירות. שכירות שהופכת במקרים רבים למגורי קבע, אחרי שהמשפחה מתאהבת בגולן ולא יכולה לחשוב על שום דבר דרומית לגשר בנות יעקב".

"הצמיחה של הגולן יכולה לתת מענה במספר מישורים", ממשיכה מיה, "גם מענה למצוקת הדיור ברמה הלאומית, גם חיזוק חבל ארץ חשוב בהיבט של התיישבות וביטחון, וגם הזדמנות לתת פוש לפיתוח קהילות, תשתיות והמרחב הכפרי". היא מסבירה שאחד מהיתרונות הבולטים של הגולן, בניגוד לאזורים אחרים, הוא הגיוון ביישובים. הגולן הוא, לדבריה, מקום שבו "כל משפחה יכולה למצוא בדיוק את הקהילה שמתאימה לה".

"הגולן הוא פסיפס של קיבוצניקים, מושבניקים, תושבי ישובים קהילתיים, דרוזים, עירוניים, דתיים, חילונים, מבוגרים, צעירים, צברים, עולים חדשים ועוד", אומרת מיה, "כל היישובים נמצאים בצמיחה ברמה כזו או אחרת. חלקם בתהליכי קליטה עוד לפני קבלת ההחלטה הממשלתית וחלקם ייצאו לקליטה בזמן הקרוב. יש כאן יישובים חקלאיים עם הרחבות קהילתיות, קיבוצים שקולטים לחברות מלאה, ישובים קהילתיים ומושבים".

אחת התפיסות גורסת כי הקמת יישובים חדשים היא צורך השעה. רמת טראמפ בהקמה (צילום: מוא"ז גולן)

"לשים אנד-ברייק על המרוץ המטורף של המרכז"

תושבי הגולן אוהבים לראות את עצמם גרים בסוג של "טיים-זון" עצמאי והביטוי "זמן גולן" חוזר פעם אחר פעם בשיחות עם החבר'ה המקומיים. המשמעות היא שהגולן אמנם מאכלס ישראלים מכל המקצועות והמגזרים, אך הזמן נע בקצב אחר. פחות לחץ, פחות סטרס והרבה יותר איכות חיים עם משפחה וחברים. "האנשים בגולן מחפשים את החיים הקהילתיים והייחודיות של מקום מרוחק ויוצא דופן", אומרת מיה, "זה בולט מאד בשיעור הגבוה של הבנים והבנות שחוזרים הביתה, בני הדור השני והשלישי שמחליטים לשוב צפונה. בעשותם כן הם מוכיחים את החיבור של הקהילות ואת גאוות היחידה".

יאיר קרייסברגר, מתווך ברמת הגולן שעשה בעצמו את ההגירה לכאן לפני כשש שנים, מתחבר מאד לדברים. הוא אמנם נתנייתי במקור ואת מרבית חייו הבוגרים העביר על הציר שבין הרצליה לתל אביב, אבל הגולן תמיד היה חלק מנוף ילדותו. כשהיה בן שמונה בלבד עברה אחותו הגדולה לגולן, אחות נוספת עברה כמה שנים אחריה ובשלב מסוים גם הוריו הצטרפו למסיבה. "אני מחובר לגולן מגיל צעיר ולקראת גיל 40 עשיתי את הצעד המתבקש", הוא אומר, "החלטתי לשים אנד-ברייק על המרוץ המטורף של המרכז ומניהול חברת הפקות לילדים שעבדה מסביב לשעון תרתי משמע".

כיום יאיר עובד בתיווך נדל"ן בעיקר ביישובים הכפריים של המועצה האזורית ומעט בקצרין. סוגי הנכסים שהוא מתווך הינם מגוונים וכך גם לקוחותיו. "לפעמים זו משפחה צעירה בתחילת דרכה שרוצה בית בקיבוץ עם קהילה, לפעמים משפחה עם ילדים בוגרים שמחפשת את הכיוון החקלאי ויש גם חבר'ה מבוגרים שמוצאים בגולן את השקט שחיפשו כל חייהם ואף פעם לא היה להם האומץ לקחת אותו".

הסיפור של "למצוא בית" בגולן לא דומה לאיתור נכס בכל מקום אחר. יאיר קרייסברגר(צילום: איתמר יששכר)

כמה עולה בית בגולן?

"עסקתי בנדל"ן עוד במרכז אבל בגולן זה סיפור אחר לגמרי", אומר יאיר, "כאן התפקיד שלי הוא לא רק לתווך את העסקה בין המוכרים לקונים, אלא גם לתווך את הגולן לקונים. החל מליווי לקראת ועדות הקליטה, דרך השלמת ההתאקלמות וכלה בכניסה לבית. יש לי שותף, חברת סעיד ח'אטר שהיא משרד לתכנון הנדסי וביצוע פרוייקטים המנוהלת על ידי הנדסאי בניין וקבלן רשום, וביחד אנחנו משלימים לקונים את המעטפת המלאה לבית חלומותיהם".

יאיר מוסיף שהסיפור של "למצוא בית" בגולן לא דומה לאיתור נכס בכל מקום אחר. "הגולן מורכב מקהילות ואתה לא קונה בית אלא מקום בקהילה", הוא מסביר, "ההיכרות העמוקה שלי עם הגולן לאורך עשרות שנים מאפשרת לי לסייע לקונים לדייק את הקהילה הנכונה עבורם במה שעשוי להוליד חיבור לעשרות שנים קדימה". היות שהגולן מרוחק ופריפריאלי, מחירי הדיור כאן הם בהתאם. מצד שני, אם חשבתם שתוכלו לקנות ברמה בית בכמה מאות אלפי שקלים כדאי שתחשבו מסלול מחדש. גם כאן, לאור הביקוש הרב, מחירי הבתים מטפסים למעלה.

יאיר מסביר שהמחיר הממוצע של בית פרטי בגולן עומד על 2-2.5 מיליון שקלים. המחיר הממוצע למ"ר בבית מוכן הוא כ-11,500 שקלים ובבנייה עצמית על מגרש ריק התעריף מסתובב סביב כ-7,000 שקלים למ"ר. בתים גדולים עם צימרים ויחידות אירוח יכולים להיות יקרים יותר. יש עדיין בתים זולים שנמכרים סביב 1.5 מיליון שקלים ובד"כ מדובר על נכסים כמו "בתי סוכנות" שפזורים ביישובים. דירות בנות 30-40 שנה בקצרין נמכרות בכ-600-800 אלף שקלים אבל בנייה חדשה בבירת הגולן יכולה לטפס לכיוון של כ-2 מיליון שקלים. "אחד היתרונות הגדולים של המגורים בגולן הוא המגרשים", אומר יאיר, "המחירים בהחלט עולים אבל המגרשים נשארים גדולים ומרווחים. בניגוד למרחב הכפרי הרגיל בגליל או בנגב שמציע מגרשים של חצי דונם, בגולן המגרש הסטנדרטי הוא של כ-700-750 מ"ר".

לסיכום,

רמת הגולן היא ללא ספק מהאזורים המרתקים בישראל מבחינת החזון והתגשמותו. אם עד לפני כ-50 שנה הוא עוד היה נתון תחת ריבונות סורית, היום הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהמדינה. כ-25,000 מתיישבים יהודים נקלטו ברמה בתקופה של כחמישה עשורים ומעניין לראות האם ממשלת ישראל תצליח לעמוד ביעד של 100,000 תושבים בתוך כעשור.

כ-25,000 מתיישבים יהודים נקלטו ברמה בתקופה של כחמישה עשורים (צילום: שי דרוויש)

מחפשים בית למכירה באזור הגולן? לחצו ועברו ללוח הנדל"ן יד-2 של "אתר הבית" >