אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

החוק שכל חבר אגודה חייב להכיר

בעלת שטח חקלאי נתבעה על הפרת "חוק ההתיישבות" בכך שהקנתה זכויות שימוש בקרקע ובמים לצד ג', שאינו זכאי לכך. הכירו את החוק שכל חבר אגודה חקלאית חייב להכיר


את חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") חייבים להכיר כל אגודה וחברי אגודה העוסקים בחקלאות. חוק ההתיישבות אוסר על עשיית שימוש חורג בקרקע חקלאית, היינו הקניית זכות בקרקע ובמים למי שאינו המחזיק בקרקע, וקובע כי מי שעושה כן צפוי להפקעת שטחו על ידי הרשות המוסמכת. בית המשפט המחוזי בתל אביב ניתן פסק דין בערעור שהוגש על ידי אגודה ובשל חשיבותו הרבה של פסק הדין, המהווה נדבך נוסף בהחמרת הענישה בפסיקה נגד מפירי החוק, הנה סיכום של עיקרי הדברים.

שימוש חורג בקרקע

בתביעה שהגישה הרשות המוסמכת על פי חוק ההתיישבות נטען כי הנתבעת הפרה את חוק ההתיישבות בכך שהקנתה זכויות שימוש בקרקע ובמים לצד ג', שאינו זכאי לכך. בתביעה נטען בין השאר כי לאור העובדה כי מדובר בקרקע זמנית לא ניתן היה מלכתחילה לתת לגביה היתר לשימוש חורג. בכתב ההגנה טענה האגודה כי נכון לעת הגשת התביעה לא נעשה כל שימוש חורג בשטח המריבה וכי האגודה נכנסה לשותפות אמת עם צד ג' תוך עיבוד עצמי באמצעות עובדים וכלים משלה.

בפסק דינה דחתה הוועדה את הטענה כי לא ניתן לתת היתר לשימוש חורג לקרקע זמנית. בכך למעשה ניתנה לראשונה החלטה שיפוטית לפיה ניתן לקבל היתר לשימוש חורג לגבי קרקע שאינה מוסדרת בחוזה חכירה לטווח ארוך. יחד עם זאת, הוועדה קבעה כי הנתבעת לא הוכיחה שלא הפרה את החוק. בעניין זה ציינה הוועדה כי סעיף 11 לחוק קובע כי אם הוכח בפני הועדה שאדם זולת המחזיק או שכיריו עשה בקרקע החקלאית פעולות הקשורות בהכשרת הקרקע, תהא חובת הראיה על המחזיק שלא נהג בקרקע שימוש חורג.

הוועדה קבעה כי בענייננו הוכח שאחרים מלבד הנתבעת עשו בקרקע פעולות שהחוק מגדירן כפעולות השמורות למחזיק. במצב כזה, בהתאם לסעיף הנ"ל, נטל הראיה להוכיח כי לא הפרה את החוק עבר לנתבעת. אלא שכאמור, הנתבעת לא הרימה את נטל הראיה כי פעלה על פי החוק. כך למשל, הוכח כי הגם שהנתבעת משלמת את חשבונות המים שלה, מביא הקבלן מכסות מים משלו לשטחי המריבה. הועדה ציינה כי העברת מים בין חקלאים אמנם מוכרת ומותרת אלא שהעברת מכסות מים בין קבלן משנה לבין מגדל הינה נדירה ביותר. כמו כן ציינה הוועדה כי ההסכמים אינם תואמים את הגידולים המיוחסים לקבלנים בשטח. כמו כן הוכח כי לקבלן חוב בלתי מבוטל לנתבעת, שלא ניתן עליו כל הסבר, וכי הקבלן גם ביצע השקעות בפרדסים. עוד נקבע כי הנתבעת לא הראתה ולו בראשית ראיה כי היא מבצעת עבודות כלשהן בכוחות עצמה, למעט השקיה. לפיכך, נקבע כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי היא מעבדת את הקרקע שניתנה בידיה באמצעות קבלני משנה או בעיבוד עצמי. יחד עם זאת, הוועדה דחתה את דרישת הרשות להפקעת הקרקע, והשיתה על הנתבעת תשלום כופר בסך של 50,000 ₪.

 
 ניתן לקבל היתר לשימוש חורג לגבי קרקע שאינה מוסדרת בחוזה חכירה לטווח ארוך (צילום: פיקויקי)


הערעור

על פסק דינה של הוועדה הוגשו למעשה שני ערעורים. מחד, האגודה ערערה על עצם קבלת התביעה נגדה, ומאידך, ערערה הרשות ערערה על סכום הכופר הנמוך לשיטתה שהושת על האגודה. בערעורה טענה האגודה, בין השאר, כי סעיף 11 אינו חל על עניינה, היות והרשות נתנה לה אורכה לסיום ההפרות עד ליום 1.1.2013, ככל שהיו, והסכימה לפתיחת "דף חדש", על כן הנטל שב אל הרשות להוכיח אחרת. טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי אשר קבע כי הארכה שניתנה לאגודה היא אך ארכה לסיום ההפרה, ולא היתר לשימוש חורג. ככל שהאגודה הייתה מקבלת היתר לשימוש חורג עד ליום 1.1.2013, היה בהיתר זה כדי "להכשיר" את כל הפעולות שנעשו על ידה, ככל שחרגו מהקבוע בחוק, ואז לא ניתן היה להסתמך עליהן במסגרת תביעתה של הרשות. אולם עת לא ניתן לאגודה היתר כזה, אלא ניתנה הסכמתה של הרשות להארכת המועד לסיום ההפרות, לא הייתה כל מניעה להסתמך על התנהלותה של האגודה עד ליום 1.1.2013, לצורך העברת הנטל אל האגודה.

לכן, היה על האגודה להוכיח, שהחל מיום 1.1.2013 חל שינוי בהתנהלותה והיא אינה עושה שימוש חורג בשטח. אלא שבית המשפט קובע כי לא זו בלבד שהוועדה לא השתכנעה מהראיות שהציגה האגודה להוכחת טענותיה כי לא נעשה שימוש חורג בקרקע, הוועדה אף קיבלה את טענות הרשות לאינדיקציות נוספות המוכיחות את מעשיהם של המתקשרים ככאלו המחזיקים את הקרקע. בית המשפט קובע כי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן תתערב ערכאת הערעור בקביעות עובדתיות של הוועדה, ובמקרה שפניו אין הצדקה לעשות זאת.

באשר לערעור הרשות, בית המשפט דוחה את בקשת הרשות לקבוע כופר בסך של 2 מיליון ₪. יחד עם זאת מציין בית המשפט כי עת המדובר בהפרה כבמקרה הנדון, יש לפסוק כופר בסכום משמעותי, אשר יהווה הרתעה מהפרה, שכן כופר בסכום נמוך לא ירתיע מחזיקים מהפרת החוק, עת המדובר בשטחים נרחבים, אשר העברתם לאחרים יש לה משמעות כלכלית אדירה. על כן מחייב בית המשפט את האגודה לשלם כופר בסך של 500,000 ₪.

*המאמר נכתב על ידי  איילת רייך - בעלת משרד עורכי דין, נוטריון וגישור המתמחה בדיני חוזים והסדרה במגזר הכפרי.

כתבות נוספות בנושא:

קלטו את משפחת איתח

לעדן ומוטי היה ברור שהקן המשפחתי שלהם יקום הרחק מהעיר במקום "קצת" מרוחק. מה שלא ידעו הוא שזה יקרה במושב פסטוראלי בנקודה הנמוכה בעולם. הנה הסיפור שלהם

מה יעלה בגורל הקיבוצים המתפרקים?

הכירו את הקיבוצים שלמרות הלוקיישן המוצלח שלהם, צברו במהלך השנים חובות ענק ומתמודדים עם קהילה שהתפרקה. כעת הן מנסות להיאחז בתוכניות שרוקמים עבורם אחרים

גינת ההפתעות - כך תפיקו עצמאות כלכלית מהגינה

מתגוררים בבית פרטי? אתם לא מדמיינים איזה ערך כלכלי הגינה שלכם טומנת בחובה. הנה כמה מהאפשרויות שיכולות לאפשר לכם חופש כלכלי