אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

עולים גבוה - כך נראית העלייה הדרסטית במחירי הבתים

ביקושי שיא אחרי משבר הקורונה מצד רוכשים המחפשים בית, גינה וקהילה לצד אינפלציה המרחפת באוויר. שני גורמים המטיסים בחודשים האחרונים את מחירי הדיור במרחב הכפרי, כאשר זה מה שצפוי גם בחודשים הבאים

17.06.2021|שחר דניאלי

שוק הנדל"ן לא התרגש מהקורונה והעלייה במחירים מתגברת. בכנס הנדל"ן והתשתיות של המגזין "כלכליסט" שנערך לאחרונה, התייחס לכך נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו. סרוגו אמר כי המשבר בשוק הנדל"ן הישראלי צפוי להיות מתורגם לכדי עלייה של כ-10%-20% במחירי הדירות ברחבי הארץ. הוא סבור כי המדינה צריכה לתת לשוק הדיור עדיפות, ואף הביע תמיהה מדוע אף אחת מהמפלגות בממשלה המתרקמת לא דרשה את תיק השיכון. האם הסיבה נעוצה בתפיסה לפיה זהו "תפוח אדמה לוהט" או שקיים חשש מחוסר יכולת להשפיע באופן מהותי? קשה לומר.

נשיא התאחדות הקבלנים ביקש לנפץ את התזה הרווחת שקבלנים מעוניינים בעליית מחירים. "זה רע לענף וזה רע לקבלנים", אמר סרוגו, "עליית מחירים מייצרת חוסר וודאות שמוביל לקיטון ברכישה. בניגוד למה שרבים חושבים, הרווח הקבלני דווקא צונח כשהמחירים עולים, ואנחנו תמיד מעדיפים יציבות ואפילו ירידות מחירים".

 
  שוק הנדל"ן הכפרי התעורר למציאות חדשה ב-2021 (צילום: Depositphotos)


היזמים לא מתנפלים על המכרזים

מומחים סבורים כי החטא הקדמון הוא השיווק המועט של קרקעות על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). ואכן, כאשר בוחנים את היקף השיווק בשנים האחרונות רואים בהחלט שהקצב יורד באופן עקבי, כפונקציה הפוכה לעלייה במספר בתי האב. הוסיפו לזה את המדיניות הממשלתית שייעדה מכרזי מקרקעין לתוכנית מחיר למשתכן, ויצרה מחסור ברור בקרקעות שיכולות להתאים לאוכלוסיות שאינן נמנות על תנאי הזכות לתוכנית.

"כל עוד הממשלה לא תבין שהיא צריכה לשחרר קרקעות אנחנו צפויים לראות את התופעה מתגברת ותופסת אחיזה", אמר סרוגו והוסיף כי שיווק הקרקעות איננו הפרמטר היחיד שמשפיע על עליית המחירים, "לכך מתווספים נתונים נוספים כמו עלייה במחירי ההובלה, עלייה במדד תשומות הבנייה הנובעת מהעלייה במחירי הברזל, עצירת התחדשות עירונית, העדר כדאיות להתחדשות עירונית בפריפריה והרשימה נמשכת".

עוד הם טוענים, כי בעוד המדינה משווקת קרקעות, היזמים לא מתנפלים על כל מכרז. רמת הניתוח של שיעורי הרווחיות מגיעה לרזולוציות גבוהות והיזמים "חושבים פעמיים" לפני שהם מגישים הצעה. במקביל ובעקבות הכאוס הפוליטי והממשלתי, ומכיוון שאין מדיניות קונקרטית להתמודדות עם הפער בין הביקוש להיצע, המחירים הולכים ומטפסים.

"עליית מחירים מייצרת חוסר וודאות שמוביל לקיטון ברכישה" (צילום: "תקומה")


ממיליון ל-2.5 מיליון ש"ח, תוך 5 שנים

האם הדברים נכונים גם במרחב הכפרי? משה אלזרה, מבעלי "אתר הבית", מסביר כי התשובה היא בפשטות "כן, בוודאי". "העלייה במחירים בכל הארץ רלבנטית גם לקיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים, ובתקופת הקורונה ראינו זינוק חסר תקדים של 30%-20% במחירי נכסי יד שנייה במרחב הכפרי", אומר אלזרה, "אנחנו יודעים את זה מאין ספור מאגרי ביג-דאטה שאנחנו מפעילים לניתוח מגמות נדל"ן במרחב הכפרי, ובדיקות מדגמיות מול מאות מתווכים, בעלי נכסים ורשויות מקומיות".

אלזרה מציין שבתים שנמכרו במרחב הכפרי לפני כחמש שנים בסכומים של 1-1.5 מיליון שקלים, עולים כיום 2-2.5 מיליון שקלים והכיוון ברור. "אלו סכומים לא מבוטלים", הוא אומר, "אם בעבר המעבר לכפר היה פתרון מסוים למצוקת הדיור, היום זה כבר לא שחור ולבן. צריך גם לזכור שאנחנו מדברים על אזורים מרוחקים ופריפריאליים כמו הגליל העליון, הערבה, הנגב וכו'. מקומות שהמעבר אליהם דורש התייחסות לנושאים כמו תעסוקה, חינוך, שירותים וכדומה".

"הביקושים עולים באופן רוחבי, גם בשוק היד הראשונה וגם בנכסי יד שנייה שנכנסים בקצב מהיר לשוק", אומר אלזרה, "הקורונה העצימה את זה באופן דרמטי. אנשים שנמלטו בסגרים לקרובי משפחה בכפר נחשפו לאיכות החיים בקיבוץ, במושב וביישוב הקהילתי. רבים הבינו שניתן לשלב עבודה מהבית באופן יעיל, ושכבר לא צריך להתפשר על דירה קטנה בעיר רק משיקולי מרחק למשרד".

אל דברים אלו מתחבר גם ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי. גם הוא  שם את האצבע על אפקט הקורונה כגורם מרכזי שהוביל לביקוש הגובר. "בעשר השנים האחרונות, הרבה ישראלים שגדלו כילדים בבתים על הקרקע יצאו למרכז ומצאו קורת גג במגדלים יוקרתיים", אומר רולס, "כשהגיעה הקורונה ועמה שלושת הסגרים, הם הבינו שגם קירות הזכוכית הכי נוצצים בתל אביב או ברמת גן לא יכולים להשתוות לתחושת החופש והמרחבים של גינה ובית פרטי. רבים מהם הגיעו למצב שהם מוכנים לשלם כמעט כל סכום בשביל לחזור לאדמה, וזה יצר לחץ מטורף עם עליית מחירים של כ-20%-15% בביקוש לצמודי קרקע, גם בערים וגם במרחב הכפרי".


 
"עליית מחירים של כ-20%-15% בביקוש לצמודי קרקע". ערן רולס (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק)


היי-טקיסטים, עצמאיים, בעלי מקצועות חופשיים

"הטלפון לא מפסיק לצלצל, חד משמעית", אומר יועץ הנדל"ן, ניסן טקורה, המתמחה בשוק הנדל"ן בעפולה, עמק יזרעאל, עמק המעיינות ומגוון יעדים בגליל, תחת סוכנות התיווך הוותיקה דרך ארץ נדל"ן, "בקורונה הרגשנו את זה ביתר שאת והמון עסקאות גם נסגרו בהצלחה".

"הביקוש, כמו תמיד בנדל"ן, מגלם בחובו עליית מחירים. בתים צמודי קרקע בני 40 ו-50 שנה נמכרים כיום סביב 1.8 מיליון שקלים, ובכל הנוגע לבתים חדשים יותר, הסכומים מטפסים עד 2.2 מיליון שקלים ומעלה". טקורה מסביר כי הפרופיל הקלאסי של המשפחות שמתעניינות במגורים בכפר הינו בהתאם, וכולל לא מעט אנשים ממעמד ביניים-גבוה. לדוגמה, תאים משפחתיים שבני הזוג שבראשם הינם היי-טקיסטים, עצמאים, בעלי מקצועות חופשיים ועם הכנסה ממוצעת גבוהה. "אחת המגמות המעניינות היא בהתהפכות יחסי הכוחות בין המוכרים לקונים", אומר טקורה, "אם עד לא מזמן המוכרים היו אלה שצריכים לרדוף אחרי רוכשים פוטנציאליים, היום כל בית שמוצע למכירה מקבל אין ספור פניות. כתוצאה מכך המחירים הולכים ומרקיעים שחקים".

 
"אחת המגמות המעניינות היא בהתהפכות יחסי הכוחות בין המוכרים לקונים". ניסן טקורה (צילום: "דרך ארץ בנדל"ן)

לסיכום, נראה כי שוק הנדל"ן ימשיך גם בחודשים והשנים הבאות לנוע קדימה כאשר תקופות משבריות כמו הקורונה לא רק שלא מורידות מחירים אלא עושות בדיוק את ההיפך. כאשר לצד הירידה בהיקף הנכסים הקיים והכניסה האטית מדי של נכסים חדשים לשוק היד השנייה, המחירים ממשיכים לעלות. מה שניתן הוא לקוות שהממשלה החדשה תצליח לשים אצבע על השכר וגם לשמור על האטרקטיביות של המרחב הכפרי הפריפריאלי . בעיקר מתוך ערכים של עדיפות לאומית.

כתבות נוספות בנושא:

בין חדווה לאקזיט - הקיבוצניקים שהפכו למיליונרים

המפעלים שהוקמו על ידי דור המייסדים הפכו לחברות עולמיות בשווי מיליארדים. אך איך זה משפיע חיי החברים בקיבוץ והאם נכון לחפש קיבוץ גם לפי הסיכוי לאקזיט?

קלטו את משפחת אגאי

משפחת אגאי התחילה את המסע שלה בקלי"ה לפני מספר שנים, עזבה, יצאה לטיול ארוך במזרח ובדרך חזרה ארצה החליטה שקלי"ה הוא ה-מקום לגדל ילדים. הנה הסיפור שלהם