האם קבוצה של הורים חדורי מוטיבציה מקיבוץ ליד אשקלון תוביל את הקמת בית הספר הדמוקרטי הראשון במרחב הכפרי בדרום? ברוכים הבאים לניצנים. כאן לא מדברים על פוליטיקה או ספורט אלא מדקדקים בהבדלים שבין חינוך דמוקרטי לחינוך אנתרופוסופי ומנתחים את הניואנסים שמאפיינים את הפדגוגיה המונטסורית.
התפאורה הכפרית של ניצנים לא מפתיעה שכן החינוך הקיבוצי, שנוסד לפני כ-100 שנה ונחשב בעיני רבים כזרם חינוכי בפני עצמו, הוא קרקע פורייה (תרתי משמע) לצמיחת שיטות לימוד ייחודיות שכובשות את המציאות הפדגוגית בישראל.
החינוך הקיבוצי כמקור ההשראה לזרמים הייחודיים
"קיים קשר הדוק בין החינוך הקיבוצי לזרמי החינוך הייחודיים", מסביר ד"ר אלון גן, מרצה בכיר במכללת סמינר הקיבוצים ועורך הספר "החינוך הקיבוצי: עבר, הווה עתיד" (בהוצאת הקיבוץ המאוחד ויד טבנקין), "גם החינוך הקיבוצי וגם הזרמים הייחודיים יונקים כוחם מאותם מקורות השראה".
"החיפוש אחר חינוך איכותי, חינוך שמבקש לצקת טעם, תוכן ומשמעות, הן ליחיד והן ליחד, נוגע להורים. הורים מחפשים מקומות שניתן לעצב בהם חינוך ששואף להיות אלטרנטיבה ל'בית הספר החרושתי' שעוסק במדידה ופחות בעיצוב. הם רוצים לתת לילדיהם בית ספר שבו אליל הציונים הוא לא הפרמטר היחידי שמנתב את הדרך".
הקשר שבין החינוך הקיבוצי לשיטות החינוך הייחודיות מקבל "דחיפה" רצינית מהתנופה הדמוגרפית האדירה במרחב הכפרי. כידוע, הקיבוצים עברו ב-20 השנים האחרונות מהפכה מבחינת צמיחה דמוגרפית. אלפי משפחות נקלטו בקיבוצים השונים, מהצפון לדרום. מביאות עמן בשורה חדשה, אנרגיה רעננה וחשוב מכך – רצון לתרום, להשפיע ולקחת את גורלן בידיהן. בתוך מערך השיקולים שהביא אותם לקיבוצים, החינוך הוא דגל מרכזי.
"קיים קשר הדוק בין החינוך הקיבוצי לזרמי החינוך הייחודיים" (צילום: צילום מסך מתוך אתר הספר) |
"רבים מההורים הצעירים שעוברים לקיבוצים מוכנים להתפשר על תעסוקה זמינה, משכורות גבוהות ואפילו קרבה למשפחה הגרעינית", אומר ד"ר אלון גן, "בנוגע לחינוך אין פשרות אלא להפך. החינוך הקיבוצי הוא מהשיקולים שמניעים אותם".
שיטות החינוך הייחודיות בישראל: דמוקרטי, אנתרופוסופי, מונטסורי ועוד
מערכת החינוך הישראלית השתנתה מאד בשני העשורים האחרונים מבחינת הזרמים החינוכיים שפתוחים בפני התלמידים. לצד בתי הספר הממלכתיים המסורתיים קמים עשרות מוסדות חינוך ייחודיים של זרמים אלטרנטיביים. הבולטים שבהם הם החינוך הדמוקרטי, החינוך האנתרופוסופי (שיטת ולדורף) והחינוך המונטסורי. ככל שיותר הורים סבורים שמערכת החינוך הממלכתית, במתכונתה הנוכחית, נמצאת בסוג של וורטיגו ואובדן דרך, כך עולה ההתעניינות בזרמים הייחודיים.
בתי הספר המתקדמים נהנים מהצלחה מסחררת וברבים מהם הולכות ומתגבשות רשימות המתנה. הורים וילדים "עומדים בתור" ויש כאלה שאפילו מעתיקים את מקום מגוריהם רק בשביל להיכנס בשעריו של מוסד חינוכי כזה או אחר.
על פי נתוני משרד החינוך נכון לשנת 2022 יש בישראל כ-20 בתי ספר דמוקרטיים שמוכרים ומאושרים על ידי המשרד, כ-22 בתי ספר אנתרופוסופיים ושני בתי ספר לפי שיטת מונטסורי.
"השיטה הממלכתית הלכה יותר לכיוונים של 'בתי חרושת לציונים' וכפועל יוצא מזה התגבר החיפוש אחר בתי ספר שמציעים זרמים חינוכיים שמבקשים 'משהו אחר' וחדש", אומר ד"ר גן, "השגשוג של בתי הספר האלטרנטיביים במרחב הכפרי מבוסס על ה-DNA של החינוך הקיבוצי שהוא בעצמו סוג של זרם פדגוגי פתוח ורב תחומי עם המון ערכים של חיבור לסביבה, לחברה וללמידה משמעותית".
"בישראל כ-20 בתי ספר דמוקרטיים". מתחם "החממה" בקיבוץ ניצנים (צילום:"החממה") |
ממסלולי הקליטה לחינוך המתקדם
ד"ר גן רואה במרחב הכפרי שחקן מפתח בתפאורה הזו. בראש ובראשונה לאור ההגירה החיובית מאז תחילת שנות ה-2000 שהתבססה על מסלולי קליטה ושכונות הרחבה. הוא מדגיש שהנקלטים והמתיישבים החדשים לא מחפשים (רק) הזדמנות נדל"נית והערכים שמניעים אותם הם קהילה, איכות חיים ומעל הכל – חינוך לילדים.
דוגמה לקשר בין החינוך הקיבוצי הקלאסי לחינוך המתקדם (דמוקרטי, אנתרופוסופי וכו') ניתן למצוא בספרו של ד"ר גן במאמר שנכתב על ידי החוקרים ד"ר גלעד אלון וד"ר גלעד גולדשמידט. בני קיבוץ שחקרו ומצאו שגם שיטת וולדורף וגם החינוך הקיבוצי הן סוג של "תוצרי אותה רוח".
אל הדברים מצטרפת ד"ר רוני רמות שמצאה קשרים הדוקים בין החינוך הדמוקרטי לחינוך הקיבוצי. במאמרה, שפורסם גם הוא בספרו של ד"ר גן, "החינוך הדמוקרטי והחינוך הקיבוצי : קווי דמיון ושוני", ד"ר רמות קובעת שהחינוך הקיבוצי והחינוך הדמוקרטי נשענים על יסודות "החינוך הפרוגרסיבי" (המתקדם) ושיש 8 עקרונות יסוד זהים בין השיטות החינוכיות הללו.
להביא את הבשורה לדרום?
בחזרה לניצנים. רוב מוסדות החינוך המתקדמים במרחב הכפרי בישראל פועלים במרכז ובצפון והיוזמה בניצנים היא מהראשונות בדרום הארץ. ההורים מבקשים להתחיל עם מסגרת פרטית ולעבור בהמשך למוסד רשמי שפועל בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית ומשרד החינוך.
צעד חשוב נרשם לאחרונה כשהקיבוץ אישר את פתיחת בי"ס. המסלול מתוכנן להיפתח בשנה"ל הקרובה עם כ-45 תלמידים בגילאי א'-ג'. הלימודים עומדים להתקיים במספר לוקיישנים בקיבוץ במתווה של "חינוך בתנועה" אשר ינדוד ברחבי היישוב.
שיטת הלימוד שנבחרה היא השיטה הדמוקרטית שתהיה משולבת עם "חינוך יער" שמסמל גישה חינוכית שצוברת תאוצה והערכה בעולם (שיטת חינוך ייחודית שבמרכזה לימודים במרחב הפתוח עם חשיפה לגירויים והאתגרים החיצוניים של הטבע במטרה לקדם התפתחות רגשית, קונטיבית ונפשית).
העובדה שהורים עומדים מאחורי המהלך היא לא מקרית. ניתוח ההתפתחות של בתי הספר הייחודיים בישראל מראה שתהליך הצמיחה נעשה כמעט תמיד מלמטה למעלה. בד"כ אלה ההורים שמובילים את הקמת בית הספר מתוך רצון לייצר לילדיהם אפשרות פדגוגית אחרת.
בניצנים רוצים לקבל השראה ממי שהצליחו להגשים את חזונם בקיבוצים ובמושבים אחרים ודוגמאות יש למכביר. למשל, בית הספר הדמוקרטי בקיבוץ נהלל.
בשנת 2009 התגבשה קבוצה של הורים תושבי המועצה האזורית עמק יזרעאל להקמת בית ספר דמוקרטי. המיזם הושלם ובתוך שנתיים נחנך בנהלל בית ספר דמוקרטי שנרשמו אליו 46 תלמידי יסודי. 10 שנים לאחר מכן בית הספר הוא ממוסדות החינוך המבוקשים באזור, עם כ-350 תלמידים מא' ועד תיכון.
בתי ספר מתקדמים רבים פועלים במרחב הכפרי ובין הבולטים שבהם ניתן לציין את בית הספר "דרור" במועצה האזורית גזר (דמוקרטי-מונטסורי), בית הספר "אלי מרחב" במועצה האזורית גלבוע (דמוקרטי קהילתי), בתי הספר הסדבריים בעמק האלה (בקיבוץ נתיב הל"ה) וברמת הגולן (אליעד) ועוד.
מתל אביב לניצנים: "רוצים אפשרות בחירה בבית הספר"
"עברנו לקיבוץ בתחילת הקורונה לאחר לא מעט שנים בתל אביב", מספרת מאיה לביא, תושבת ניצנים ואמא ל-2, "חיפשנו קהילה, משפחתיות וחינוך איכותי. הרצון להקים בניצנים בית ספר דמוקרטי נולד מסוג של צורך".
"במועצה האזורית חוף אשקלון יש המון משפחות צעירות ויש גם שישה בתי ספר יסודיים אבל לכל יישוב יש שיוך למוסד חינוכי ספציפי. בתור אמא אין לי את חופש הבחירה לגבי רישום לבית ספר שמתאים לתפיסת העולם והערכים שלי".
"החינוך הייחודי הוא לא מקשה אחת ויש בישראל כמה זרמים מרכזיים", מצטרפת לדברים אפרת לוטנברג, אמא ל- 3 וחברת קיבוץ, "התגבשנו מספר משפחות מהקהילה והתחלנו בתהליך עם היועץ המקצועי, יובל ארנפרוינד כהן, המתמחה בליווי תהליכים של הקמת בתי ספר דמוקרטיים וייחודיים. הכל בשביל לברר איזה בית ספר אנחנו רוצים? מה הזרם שהכי מתאים לנו? איך נחבר אותו לחינוך הקיבוצי ובגדול – איך נגרום לחלום להפוך למציאות".
מימין לשמאל: שימרית, אפרת, זיו ומיה, חברי קבוצת ההורים מקיבוץ ניצנים (צילום: ישי לביא) |
החלום על בית הספר תפס חזק את התושבים והחברים וכיום עומדים מאחוריו כ-40 משפחות. בשלב מסוים הוחלט אפילו על חלוקה לצוותים ייעודיים. חבר'ה עם רקע כלכלי וחשבונאי החלו להריץ נתונים על טבלאות אקסל, משפטנים חקרו את הסוגיות החוקיות, אנשי שיווק ותוכן הוסיפו ממד נוסף לקידום הרעיון ורבים מחברי הקיבוץ ותושביו ממוקדים סביב המטרה.
בישיבות שנערכו בנושא בקיבוץ נרשמה התרשמות גדולה ביוזמה דווקא מצד חלק מהוותיקים מקרב בני דור המייסדים. קיבוצניקים בשנות ה-80 לחייהם שרואים בהורים הצעירים שמקדמים את החינוך הדמוקרטי במקום כממשיכי דרכם. חברים וותיקים בקיבוץ ניגשו אל ההורים הצעירים וסיפרו להם איך התוכניות לעתיד של ילדי ניצנים מזכירות להם את הילדות שלהם ואת החינוך הקיבוצי של פעם.
"חוף אשקלון תהיה מודל לחיקוי"
"צריך לרצות את זה בלי לוותר", אומרת שמרית בולקובשטיין, אמא ל-3, "אין שבוע שאנחנו לא נפגשים בו עם אנשי חינוך, מורים, מנהלי בתי ספר מתקדמים וכו'. אנחנו נוסעים כל הזמן למוסדות חינוך אחרים ברחבי הארץ ומנסים ללמוד מהם ולקבל השראה". אנחנו רוצים שהגישה החינוכית בבית הספר שלנו תראה את עולמו הרגשי והחברתי של הילד, תשמור על הסקרנות הטבעית ותעצים את חוזקותיו הטבעיות", היא מוסיפה, "גישה חינוכית שתסייע בבניית מיומנויות חשובות כמו יצירתיות, למידה עצמאית ועבודה כצוות. יכולות שהן הכרחיות לעולם התעסוקה העתידי ולחיים בסביבה קהילתית באופן כללי".
"הייתי רוצה לתת לילדים שלי את התנאים להמשיך ולחוות את העולם כמסקרן ומלא בהשראה", אומרת אפרת, "שימשיכו להיות מחוברים לטבע ולהתרוצץ בחורשה, להתבונן ולחפש חיפושיות בהתלהבות. שיקומו בבוקר וישמחו ללכת למקום בו יוכלו להיות יצירתיים, עצמאיים ומשמעותיים".
ברמת הקהילה, הניסיון מלמד שבית ספר דמוקרטי הוא אבן שואבת גם להגירה חיובית של אוכלוסייה איכותית וערכית וגם מנוע להשארת המשפחות הצעירות בקיבוצים ובמושבים. ההורים בניצנים מקווים שהקמת בית ספר דמוקרטי בחוף אשקלון תעלה את הביקוש למגורים ביישובי המועצה, שנמצא גם ככה בשיא, ותהווה אף מודל לחיקוי עבור בתי ספר ייחודיים נוספים במרחב הכפרי בדרום הארץ.
"שימשיכו להיות מחוברים לטבע ולהתרוצץ בחורשה, להתבונן ולחפש חיפושיות בהתלהבות". ילדי הקיבוץ במהלך שיעור חוץ (צילום: "החממה") |
*בימים אלו מתקיים רישום לשנת הלימודים הקרובה. למעוניינים, ניתן לקבל פרטים בקבוצת הרישום. למעבר לחצו >