אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

איך מגדלים ילדים מאושרים? מושב פסטורלי בים המלח מצא כנראה את התשובה

יש להם מערכת חינוך כל השנה, רוב הזמן הם בכלל יחפים, הגדולים יותר עוסקים בגידולים חקלאיים, והקטנים? עצמאיים בשטח. כך החליטה הקהילה במושב נאות הכיכר לייצר לילדיה תמהיל ילדות שכותרתו "ילדות מאושרת"

22.04.2021|שחר דניאלי

בעשור האחרון אנו עדים לאלפי  משפחות צעירות מרחבי הארץ העושות צעד מאתגר - מעבר מהעיר האורבנית לקיבוץ, מושב או יישוב קהילתי. משיחות שערכנו עם מאות מהן בלט באופן מובהק הרצון להעניק לילדים מרחבים, עצמאות וביטחון לצד בתי הספר והמסגרות הבלתי-פורמאליות. כל אלה מספקים פעמים רבות את הערך המוסף הדרוש לוויתורים בנושאים אחרים כמו מרחק גיאוגרפי ולעתים אף התפשרות על משכורת ופרנסה.

השיקול החינוכי הופך למציאות בשטח שעולה גם מסקרי עומק. כך, לדוגמה, ב"סקר דעת הקהל בקיבוצים" שפורסם בחורף 2020 על ידי פרופ' מיכל פלגי והחוקרת אליאט אורחן, מהמכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה. כ-91% מנשאלי הסקר, 1,716 תושבים במגזר הכפרי, ציינו כי הם מרגישים שהחינוך שילדיהם מקבלים הוא גבוה בהרבה מהחינוך בעיר. בין האלמנטים המרכזיים שמהווים את בסיס הצלחתו של החינוך הכפרי ניתן לציין כמובן את הקרבה לטבע והנוכחות הגבוהה של הילדים במרחב הסביבתי.

דוגמא מצוינת לכך הם הילדים במושב נאות הכיכר. שם, הילדים מהווים חלק מהמרקם החברתי של הקהילה. הם מחוברים לטבע מגיל קטן, גדלים ומתחנכים תוך כדי היכרות וחקירה מעמיקה עם הסביבה שלהם בעצמאות מלאה שמעניקה להם ולהוריהם בטחון.

המקומות שלא מתפשרים על חינוך הילדים. ילדי מושב נאות הכיכר (צילום: גיל אבן)

סייעת שנייה? כאן מדברים על סייעת רביעית

כמעט בכל שיחה שאני מקיים עם משפחה שעברה לקיבוץ או למושב, החיוכים עולים כשההורים מספרים על האושר הרב מכך שהילדים אינם נמצאים רק בין ארבע קירות. החינוך לאהבת הטבע והסביבה מתחיל בגיל הרך וממשיך בבתי הספר, במסגרות הבלתי פורמאליות ובתנועות הנוער. "החינוך הכפרי מאפשר שילוב מצוין וייחודי בין מסגרות פורמאליות למעטפת חוץ פורמאלית עשירה במיוחד", מסביר יוני שטרן ממושב נאות הכיכר שבדרום ים המלח, "התפיסה הזו מתחברת עם האלמנט הקהילתי העוצמתי כשהילדים הם חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי. אם ניקח לדוגמה את החגים והמועדים לאורך השנה, האירועים מתחילים במסגרות החינוכיות ועוברים מיד לפעילות כלל-מושבית".

נאות הכיכר הוא בהחלט דוגמה טובה לסיבה שבגינה יותר ויותר ישראלים מבינים ש"טוב לגדול בכפר". במושב המשתייך למועצה האזורית תמר מתגאים בפעוטון וגני ילדים שבהם יחס החניכה בין מספר הילדים לצוות הפדגוגי עומד על 4 אנשי צוות (גננת וסייעות) בקבוצות קטנות של 15-20 ילדים.

מדובר בנתון יוצא דופן במבט ארצי. כידוע, בכלל מוסדות החינוך לגיל הרך בישראל, ורק בעקבות ביקורת ציבורית רבה, הוחלט לפני כחמש שנים על "תוכנית הסייעת השנייה" בגני ילדים עם 30 ילדים בכיתת הגן. כלומר, יחס של 1:10 ברמה הארצית, מול יחס של 4:20 במושב. כך גם הילדים בנאות הכיכר יוצאים תדיר מכותלי הגן אל השטח, מבקרים בסביבה הקרובה, עוסקים בגידולים חקלאיים בחממה בחצר הגן ועוד.
בית הספר האזורי של המועצה ממשיך את הקו עם תכנים המעשירים את הילדים מעבר לתוכנית הלימודים הארצית. חוגי ספורט, מוסיקה, טיולים ופעילויות שונות. גם בכיתות בבית הספר יש יחס חניכה מרשים כאשר לצד כל מחנכת ניצבת גם עוזרת-מחנכת.

"החינוך הכפרי מתחבר עם האלמנט הקהילתי במושב". יוני שטרן (צילום: פרטי)


באותו נושא: צומת הדרכים הדרמטית של יישוב הנגב >

עצמאות בשטח מגיל קטן


נאות הכיכר נמצא כיום בצמיחה דמוגרפית עם מסלול מיוחד של "קליטה קהילתית". המושב שהוקם ב-1970 ונושק למרחבי הערבה וים המלח, מצוי בלב שמורת טבע מרהיבה ופסיפס של נוף בראשיתי. במקום מתגוררות כ-80 משפחות וקיימות בו שלוש אופציות של בנייה עבור המשפחות החדשות: בניה עצמאית על מגרשי 470-700 מ"ר הזמינים בעלויות אטרקטיביות אחרי פיתוח (בנה ביתך), רכישת בית פרטי מתוך בתים חדשים שנבנו לפני כשנתיים, או קניית נחלה חקלאית או בית ישן מתוך מספר נכסים בבעלות פרטית המוצעים למכירה.

"המסגרות הפורמאליות כאן נותנות המון לילדים אבל גולת הכותרת היא החינוך הבלתי-פורמאלי. זה שמתקיים מחוץ לשעות הלימודים, בחופשות, בחגים ובימים מיוחדים", אומר יוני. הוא נותן כדוגמה את תנועת הנוער האיחוד החקלאי בנאות הכיכר אשר פונה לילדים כבר מכיתה א', וקומונה של חמישה ש"שינים שגרים במושב ומתפקדים ממש כמו "אחים גדולים" של ילדי המקום.

בנאות הכיכר מתגאים גם בחוג קהילתי-מושבי ייחודי בשם "בין הערביים". במסגרתו, בכל יום חמישי, כל הילדים מגילאי שנתיים עד 10, ביחד עם ההורים, משתתפים בטיולים באזור ובהדרכה מצד מדריכת טיולים מקצועית תושבת המושב. "זה פשוט מדהים", אומר יוני, "כולם מחכים ליום חמישי ולבין הערביים. אנחנו יוצאים ביחד, מטיילים בגבעות ובנופים המרהיבים, עושים מדורה, מספרים סיפורים, משחקים ובעיקר מתגבשים. הופכים את המושג הקהילתי למוחשי ומטמיעים בילדים ערכים מדהימים של סביבה, טבע, היסטוריה וכן, גם חלוציות וציונות".

טיולי הורים וילדים הם עניין שבשגרה במושב (צילום: גיל אבן)

מהרצליה לנאות הכיכר

התוצאה של המרחב החינוכי ניכרת בקרב הילדים הגדלים עם מידה רבה מאד של עצמאות. כזו שקשה למצוא במקומות אחרים ובמיוחד אצל הקטנטנים הגדלים בעיר. "הילדים שלנו מרגישים עצמאות ומוגנות", אומר יוני שהוא בעצמו אב לשלושה, "מגיל מאד צעיר הם מקבלים את העצמאות שלהם ומחבקים אותה בשתי ידיים. אני אתן לך דוגמה. יש לנו כאן את שביל הפטרייה שהוא אחד ממסלולי הטיול הכי אהובים ומוכרים באזור. הילד שלי שהוא בכיתה ג', לא רק שהוא נוסע כאן עצמאי בשטח על אופניים בין השדות החקלאיים, הוא אפילו טייל בשביל הפטרייה לבד למרות שאנחנו עדיין לא באמת מרשים לו. יש כאן מן קטע כזה שאם אתה כבר זקן והגעת לכיתה ד' בלי להיות בפטרייה לבד, כנראה פספסת משהו".

כשאני מדבר על החינוך במושב עם רונית ותומר רחמים, הורים לשלוש בנות הגרים בנאות הכיכר מזה כ-7 שנים, אני שומע דברים ברוח דומה.
"אני במקור מהרצליה ותומר נולד וגדל בחיפה. עירוניים לחלוטין", אומרת רונית, "הגענו לכאן בעקבות הרצון לחפש איכות חיים וחינוך טוב לילדות. רצינו להתרחק מהמרוץ המטורף של המרכז ונחתנו בנאות הכיכר בעקבות משפחה שיש לי במושב". עוד היא מוסיפה, "היינו מגיעים לביקורים ובשלב מסוים נפתחה ההזדמנות כששמענו על קליטת משפחות חדשות. ההתלבטות לא הייתה ארוכה מדי וכל השאר היסטוריה".

"אם אתה שואל אותי מה אני חושב על החינוך בנאות הכיכר, אז אני אענה לך בשלוש מילים – לפנק, לפנק, לפנק", צוחק תומר, "מוסדות החינוך כאן, מגיל לידה והלאה, לא מפסיקים להעשיר את הילדים ולהעניק להם. חוגים, פעילויות, אירועים, תכנים. זה פשוט לא נגמר". תומר עובד כמהנדס בכ.י.ל ורונית משלבת בין עבודה במסגרות הגיל הרך במושב לבין עסק עצמאי של טיפול במים. הבנות לבית משפחת רחמים הן מושבניקיות לחלוטין ומבחינת רונית הן חוות "ילדות של פעם". בלי יותר מדי מסכים, עם המון מפגשים בחוץ, במרחק נגיעה ממרחבים עצומים וכמובן בעצמאות גבוהה.

הגיעו מהרצליה בעקבות הרצון לחפש איכות חיים וחינוך טוב לילדות. משפחת רחמים (צילום: פרטי)

החינוך הוא ללא ספק אחד המפתחות החשובים של המרחב הכפרי הצומח בישראל. נאות הכיכר הוא דוגמה נהדרת לאופן שבו הדברים מתרחשים בפועל. המעטפת החינוכית הפורמאלית והבלתי-פורמאלית של המושב יוצרת תמהיל איכותי המעניק לילדים ולהוריהם ערכים מוספים רבים. עוצמתו של החינוך הכפרי במועצה האזורית תמר היא זו אשר – בין השאר – מאפשרת למשפחות צעירות מכל רחבי הארץ להניח את העיר מאחור ולהגיע גם למקומות כמו דרום ים המלח.

בלי יותר מדי מסכים, עם המון מפגשים בחוץ, במרחק נגיעה ממרחבים עצומים וכמובן בעצמאות גבוהה. (צילום: עומר זילברברג)

רוצים לשמוע על אפשרויות הקליטה והבנייה במושב נאות הכיכר? לחצו >

כתבות נוספות בנושא:

קלטו את משפחת אלקסלסי

הכירו את המשפחה שבחרה לעבור לגור בישוב עם המעין הכי שווה באזור הר חברון

קלטו את משפחת פישרמן

משפחת פישרמן חיפשה קהילה ומצאה אותה בקיבוץ הדרומי ביותר בישראל. בואו להכיר את הסיפור שלהם

אהבת הארץ - קווים לדמותה

עם מאות מתנדבים שקוטפים תוצרת חקלאית, שומרים על השטחים החקלאיים ולומדים מהי ציונות, ארגון "השומר החדש" מגדיר מחדש את המושג  "אהבת הארץ"