אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

בין החינוך המשותף של דגניה 1913, לדור הטיקטוק

החינוך הקיבוצי, אולי המותג המוכר ביותר מבית התנועה הקיבוצית חגג לאחרונה 100 שנים. ספר חדש ופורץ דרך העתיד להתפרסם בקרוב מנסה לאפיין את המציאות החינוכית בקיבוצים ב-2021, דרך בסיס החינוך המשותף והשנוי במחלוקת, ועד לשינוי המבני בשנות ה-90

01.07.2021|שחר דניאלי

החינוך הקיבוצי הוא אחד הדגלים של הפדגוגיה הישראלית. מה שהחל בקיבוץ דגניה עקב מלחמת העולם ה-1, הפך מאז ועד היום לגורם אולי העיקרי המושך משפחות להקים את ביתן באחד ממאות קיבוצי הארץ. לאחר אין ספור שיחות שערכנו בשנים האחרונות עם אלפי משפחות כאלה, אנו מבינים היטב שהחינוך תמיד עומד במרכז. פעם אחר פעם מסתבר לנו שהישראלים מוכנים להתפשר על הרבה בשביל חינוך קיבוצי איכותי, גם אם זה אומר להתרחק גאוגרפית או לקחת סיכונים מחושבים בתחום התעסוקתי, לטובת עתיד ילדם. כפי שהם רואים זאת.

ממחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה ע"י מכון חקר הקיבוץ עולה ש כ-91% מהקיבוצניקים ששירותי החינוך שהם מקבלים הינם גבוהים משמעותית משירותי החינוך שמסופקים על ידי המדינה, ולאורך השנים אף נעשו ניסיונות להביא להכרה ממלכתית בחינוך הקיבוצי כזרם חינוכי ייחודי. בכנס שעומד להתקיים באמצע חודש יולי הקרוב הדברים נכנסים לקונטקסט עם השקת הספר "מבט עכשווי על הגן הקיבוצי: תאוריה, המלצות, ופרקטיקה, תו התקן למערכות חינוך קיבוציות בגיל הרך".

זוהי מהדורה רביעית וחדשה, מקיפה ביותר, ששואפת להיות מעין "חוזר מנכ"ל" עבור גנים ובתי ילדים בקיבוץ. הספר משרטט מאות קווים מנחים בנושאים כמו כוח אדם והון אנושי, אופן הפעלת מסגרות החינוך לגיל הרך, עקרונות פעולה, אפיונים ועוד.

100 שנה של חינוך קיבוצי

"לא מסתכלים על ההורים כלקוחות"

"התפקיד שלנו הוא ליצור תכנים חינוכיים עדכניים שמבוססים על אדנים של מחקר, ניסיון וידע נצבר", אומרת נועה צור ברוש, מנהלת הגן הקיבוצי באגף החינוך של התנועה הקיבוצית, "הספר שיושק ביולי מהווה הרחבה והעמקה של מסמך תו התקן של החינוך הקיבוצי והוא יוצא לאור מתוך הבנה שהחינוך הקיבוצי, שציין לאחרונה יום הולדת 100, הוא עדיין צעיר ובכוונתו להישאר".

"מעט מאוד ספרים נותנים מענה לכל המעגלים שקשורים בחינוך הקיבוצי והמהדורה החדשה היא הפעם הראשונה שבה ישבנו וכימתנו את כל המורכבויות", מוסיפה נועה, "זאת מתוך הבנה שמערכת החינוך היא מערכת מורכבת שבנויה בעצמה ממערכות מורכבות נוספות". נועה נותנת דוגמאות קונקרטיות. היא מדברת למשל על שינויי תפיסה בממשק שבין מערכת החינוך להורים. "אם עד לפני 20 שנה הגישה הייתה שההורים הם 'לקוחות' ומערכת החינוך היא 'ספק שירותים', היום אנחנו רואים את זה אחרת לגמרי", היא מסבירה, "כל מה שקשור לחינוך צריך להיות מתוך שיח קהילתי מול ההורים".

ציין לאחרונה 100 שנות חינוך. חינוך קיבוצי בשנות ה-60 (צילום: שאול לוי ז"ל)


בין חינוך קיבוצי לקליטה לקיבוץ מתחדש

הספר מתכתב עם השינויים הדרמטיים שחלו בנוף הקיבוצי מאז שנות ה-90. בראשם תהליכים גדולים של קליטה דמוגרפית (כולל משפחות שלא מגיעות מרקע קיבוצי אלא של הורים "עירוניים" לחלוטין), ושינויים כלכליים-טקטוניים שהביאו לפרידה מהקיבוץ השיתופי ולהולדתו של קיבוץ המתחדש ב-1992. "הספר מחבר בין כל הקצוות", אומרת נועה, "הוא מדבר למשל על איך מבצעים קליטה של משפחות חדשות ואיך זה נוגע למערכת החינוך. מה המקום של מערכת החינוך בהעצמת הקהילה וגיבושה בתהליכי קליטה שבמקרים רבים משנים את הקיבוץ לבלי היכר. צריך להבין שקיבוץ עם 50-60 משפחות מבוגרות שקולט בזמן קצר 100-150 משפחות צעירות, במה שמכפיל ומשלש את האוכלוסייה שלו בקצב חסר תקדים מבחינתו, צריך מערכת חינוך שתהיה חזקה ותוססת".

דנה דנן, מנהלת הגיל הרך בקיבוץ כפר רופין שבעמק המעיינות, מצטרפת לדברים. כירושלמית במקור שחיה בקיבוצים מאז הצטרפותה לגרעין נח"ל בגיל 18, היא מזהה את העוצמה שביכולת של החינוך הקיבוצי להתקדם ולהתאים לעתים המשתנים. "החינוך הקיבוצי של היום הוא לא החינוך הקיבוצי של פעם. יש המון קליטה של משפחות, לאו דווקא מהקיבוצים ולאו דווקא של בנים ובנות חוזרים", אומרת דנה תוך שהיא מתייחסת לתהליכים בכפר רופין, "העבודה בתוך המערכות החינוכיות יוצאת מנקודת הנחה שמצד אחד אנחנו צריכים לשמר את הייחודיות והמסורת, ומצד שני להתקדם ולהוביל".

"קיים הבדל מהותי בין החינוך העירוני לקיבוצי וזה בא לידי ביטוי בכמה מישורים. במישור הראשון, הבסיסי, אנחנו מדברים על גני ילדים ובתי ספר שנמצאים בלב הטבע והמרחב הכפרי. מבנים נמוכים ופסטוראליים שמוקפים בנופים פתוחים ונמצאים במרחק נגיעה משטחים חקלאיים, משקי בעלי חיים וכו'. ילד בקיבוץ לא צריך שיביאו לו לגן עלה בסתיו כדי להבין מה זה שלכת והוא רואה בעיניים איך פרדס פורח באביב ומניב פרי בחורף".
 

 
"הקווים המנחים של החינוך הקיבוצי יכולים להתאים לרבים" (צילום: פרטי)


 
באותו נושא : איך מגדלים ילדים מאושרים? מושב פסטורלי בים המלח מצא כנראה את התשובה >

 

החרדים שרוצים ללמוד על החינוך הקיבוצי

דנה מדגישה כי הספר שיושק בכנס איננו מיועד רק למערכות החינוך לגיל הרך במרחב הכפרי. מדובר, לדבריה, בכלי מצוין לכל קהילה חינוכית ולכל מעטפת פדגוגית. בין אם בעיר ובין אם בכפר. דוגמה בולטת לכך, שגם תהיה נוכחת בכנס, היא הדיאלוג של אנשי החינוך הקיבוצי עם קהילות שביום-יום רחוקות מהן כרחוק מזרח ממערב.

"אחד משיתופי הפעולה המדהימים שיש לנו לאורך השנים הוא מול המגזר החרדי", אומרת נועה, "לפני כמה שנים הגיעו אלינו נציגים מהמכון החרדי ללמוד על החינוך הקיבוצי. עשינו להם יום פעילות שלם והחיבור היה מדהים. מאז אנחנו בקשר רציף עם המפקחים הראשיים שלהם בירושלים ומסתבר שלמרות שהעולמות שונים לחלוטין, הקווים המנחים של החינוך הקיבוצי יכולים להתאים לרבים. במיוחד לקבוצות כמו המגזר החרדי שרואות בחינוך כלי לבינוי קהילה".

העתיד בידי הילדים

ד"ר אדם הישראלי, ראש החוג לחינוך בפקולטה לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים, הוא מעשרות הממליצים על הספר החדש. ד"ר הישראלי המתגורר בקיבוץ גבעת חיים איחוד, הגדיל לעשות כאשר ניסח את הכריכה האחורית של הספר במילים בעלות משמעות רבה. "החינוך הקיבוצי צומח ומתפתח כבר מעל 100 שנה", כותב ד"ר הישראלי, "הוא הטביע חותם בתקופה ארוכה זו לא רק על הילדים שהתחנכו בקיבוצים אלא על מערכת החינוך הישראלית כולה ואף על מסגרות חינוכיות בעולם הרחב".

"בעוד שבשנים הראשונות זהותו ומאפייניו של החינוך הקיבוצי בגילאים ובזירות השונות – גן הילדים, בית הספר, החינוך הבלתי פורמלי והחברה הקיבוצית – היו ברורות, הרי שבשנים האחרונות ניכר הצורך לרענן את הדפוסים המסורתיים מחד ולהעלות אותם על הכתב מאידך. כמו בכל תהליך של הפיכת תורה שבעל פה למסמך כתוב, זו הזדמנות להציף ולברר פערים בין הרצוי למצוי ולשים במרכז את המהות שמנחה את המחנכות והמחנכים בקיבוצים".

החינוך הקיבוצי ממשיך לשמור על עוצמתו גם 100 שנים לאחר שהקיבוצים הראשונים נוסדו ועלו על הקרקע. כחברה ערכית שמקדשת קהילה ועשייה, ושבוגריה משתלבים בתפקידי מפתח בצבא ובמשק, החברה הקיבוצית רואה בחינוך את גולת הכותרת שלה.

הדברים באים לידי ביטוי ביתר שאת בימינו כשהקיבוצים אינם מורכבים עוד מקהילות הומוגניות אלא מפסיפס מרשים של הישראליות. מערכת החינוך הקיבוצית מוצאת את עצמה – מטבע הדברים – במרכז העשייה. משמשת כסוכן חיבור בין הילדים, ההורים, הקהילה והמרחב הכפרי. המסמך המרשים שיושק בכנס הקרוב מעלה את הדברים עלי כתב, תוך שהוא חותר להפוך את הסיפור של החינוך הקיבוצי לספר המציג סוג של "הוראות הפעלה" ויישור קו.

 
  מקפידים לשמור של ערכי המסורת החינוך הקיבוצי ובמקביל משתדלים להתפתח ולפתח כל הזמן. ילדי כפר רופין (צילום: קיבוץ כפר רופין)

כתבות נוספות בנושא:

קלטו את משפחת פילברג

הגוזלים של משפחת פליברג עזבו את הקן אך זה לא מנע מהזוג לחזור לקיבוץ בו הכל התחיל ולהקים שם בית. הנה הסיפור שלהם

נקלטים? הכירו את מודל המשפחה המאמצת

חולמים להיקלט בקהילה כפרית? בטח תשמחו לגלות שבחלק מהיישובים "יצמידו" לכם משפחה מקומית שתאמץ אתכם לתקופה הכי קריטית של המעבר