אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

"רשתות השיווק מורידות אותנו על הברכיים"

מחסור חמור במים, מצעדי גניבות יומיומיות ותלות מוחלטת ברשתות המזון. לחקלאי ישראל לא חסרות מלחמות הישרדות, אך לטענתם אם לא יתקבלו החלטות כלכליות מידיות, משבר הקורונה עלול למוטט לגמרי את ענף החקלאות: "המשקים קורסים כמו מגדל קלפים"


"זו תקופה קשה והיא משפיעה באופן שונה על כל משק ומשק", פותח את השיחה נועם וייסלר, יו"ר הועדה החקלאית במועצה האזורית בקעת הירדן. מלחמות הישרדות לא זרות לו. כבר שנים שהוא והמועצה האזורית מנסים להעלות לסדר היום את בעיות החקלאים באזור, וכאלו לא חסר. האחרון שבהם היה המשבר החמור במים שפירים שכמעט ומחק את ענף הפלפלים וענפי ייצוא נוספים, אך כאן מדובר במשהו אחר.

מגפת הקורונה מכה בכל ענפי המשק בישראל (ובעולם יש לציין) וכמובן שהיא לא פסחה גם על ענף החקלאות, שגוסס לאיטו הרבה לפני הופעת הנגיף. מהשווקים שנסגרו, הלקוחות שמבטלים הזמנות ועד המחסור בידיים עובדות. נראה כי ללא החלטות ממשלתיות נרחבות עבורם, העתיד יהיה גרוע אפילו יותר מההווה.

קחו לדוגמה את ענף הפרחים אשר המתין בקוצר רוח לאביב ולעונת החתונות. במקום להרוויח מהגידולים הרבים, עליהם עמלו לאורך כל השנה, החקלאים נאלצים להשמיד סחורה בהיקפים נרחבים. ירידה של יותר מ-80% במסחר בשוק המקומי ובייצוא לחו"ל, הביאה חקלאים אשר בימים כתיקונם עובדים רק מול עסקים (חנויות פרחים, אולמות אירועים וכדומה), לצמצם הפסדים עם שיווק ישיר ללקוחות קצה. לפעמים אפילו דרך פרסום חצי-פיראטי ברשתות החברתיות.

 
 משבר שיכול להעלים את אחד הענפים החשובים בישראל (צילום: נועם וייסלר)


בני נוער במקום תאילנדים ופלסטינאים

בענפי הירקות והפירות, החקלאים בישראל נדרשים להגביר את הקצב. הם אמנם מצליחים לייצר כ-45 מיליון ק"ג של פירות וירקות בשבוע, אך סובלים מבחינת כוח אדם זמין לעבודה.

כ-40,000 מהעובדים הם פלסטינאים מהשטחים או עובדים זרים (מתוך כ-80,000 עובדים סה"כ). בעוד שהתאילנדים עדיין נמצאים כאן, סגירת המעברים בין השטחים לישראל מסכנת את הענף כולו.

את מקומם של העובדים תופסים במקומות רבים תלמידי תיכון, אשר נאלצים להישאר בביתם בעקבות הקורונה. מכיוון שמדובר בעבודה לא פשוטה, הדורשת לא רק ידע אלא גם ניסיון ויעילות, זהו כוח אדם זמני שיכול לספק מענה חלקי בלבד.

 
 נרתמים למאמץ. בני נוער מתנדבים (צילום: נועם וייסלר)


תלויים ברשתות השיווק

"קחו לדוגמה גם את ענף התבלינים שיש בו המון משקים וותיקים עם מאות דונמים. אצל חלקם מדובר על 50% ייצוא, ואצל אחרים הייצוא מגיע אפילו ל-70%. אומר נועם. "כשהייצוא הוקפא לחלוטין בגלל הקורונה, המשקים האלה פשוט קורסים". וייסלר ממשיך ומציין כי סוגיית כוח האדם מהווה אף היא מכשול של ממש. אשרות השהייה של העובדים התאילנדים הוארכו, אך במשקים רבים בבקעת הירדן, רוב העובדים מגיעים מהשטחים. סגר על הרשות הפלשתינאית משמעותו, לדברי ויסלר, אובדן של 90% עד 100% מהעובדים.

בעיה רצינית נוספת היא סגירת השווקים. "השווקים הפתוחים סגורים, בתי המלון לא עובדים, על אולמות אירועים ומסעדות אין מה לדבר. אנחנו תלויים לחלוטין ברשתות השיווק שפשוט מורידות אותנו על הברכיים", אומר וייסלר, "מנהלי הרשתות הם אנשי עסקים, והם מבינים שברגע שהם השחקן היחיד בשוק זהו יתרון חד פעמי עבורם. הם מייצרים לפני החקלאי תמונה פשוטה – 'אנחנו יודעים שאם לא תמכור לנו, לא תמכור לאף אחד'. החקלאים, שאינם מאוגדים, נאלצים להוריד מחירים עד כדי שהם מגרדים את קו ההפסד".

 
"המשקים קורסים" (צילום: נועם וייסלר)


"חקלאי מתעורר ומיד רוצה להריח את השטח"

וייסלר היה מהראשונים בענף לזהות את המשבר שמביאה עמו הקורונה. בעקבות תמונת המצב שהתקבלה מסין, כבר בתחילת פברואר הוא ניסה להתריע בפני החקלאים מפני האסון הכלכלי הקרב. משקים שהקשיבו לו הצליחו להגיע למרץ כשהם מאורגנים יותר. למשל, עם מקומות לינה לעובדים שנשארו לעבוד במשק. חקלאים אחרים שהיו אדישים או נאיבים, משלמים כעת את המחיר הכבד.

למרות הקשיים והחששות הכלכליים, וייסלר מדגיש כי החקלאים בבקעה הם חבר'ה קשוחים שלא יושבים ומחכים לפיצויים. "אנחנו אופטימיים – עברנו את פרעה ונעבור גם את זה", הוא אומר במבט של אדם שכבר ראה דבר או שניים בענף החקלאות, "אנחנו נעשה הכל. לא נשב בחיבוק ידיים. חקלאי קם בבוקר ומיד רוצה להריח את השטח. זה לא השתנה כשהקמנו את המשקים האלה לפני 50 שנה, זה לא ירד בתקופות השפל הכי גדולות, וגם את הקורונה נשאיר מאחורינו". אך השאלה היא האם עם ענף פעיל ורווחי.

בנוסף הוא מציין שהקורונה הצליחה גם לייצר אפקטים חיוביים. למשל, את מקומם של עובדים רבים שלא יכולים להגיע לעבודה תפסו בני הנוער והילדים שנמצאים בבית. "כשאני רואה בבוקר את בני הנוער יוצאים למשקים ומתחברים לחקלאות, זה מרגש", אומר וייסלר, "הם עוזבים את המסכים, תורמים לחברה, ומחזקים לאין שיעור את הקשר הבין-דורי שבין ציונות, חקלאות וחלוציות".

"וגם את הקורונה נשאיר מאחורינו". נועם וייסלר (צילום: יח"צ)


הטלפון של ראש המועצה לא מפסיק לצלצל

המצוקה היא לא רק נחלתם של חקלאי הצפון ובקעת הירדן. 220 ק"מ דרומית משם, במשרדו של ראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני, הטלפון לא מפסיק לצלצל. פעם זה תושב ששואל בנוגע להנחיות משרד הבריאות, פעם אחרת זוהי אמא מודאגת עם שאלות לגבי מוסדות החינוך, ובטווח נמצאים בעלי העסקים והחקלאים הנתונים תחת אי וודאות.

"סגירת השווקים היא הפגיעה הקשה ביותר לחקלאים", אומר ירקוני, "החקלאות בישראל לא יכולה להתבסס רק על רשתות השיווק, שאמנם מהוות נדבך חשוב, אך בוודאי שהן לא השחקן היחיד. במשקים הנהדרים של חבל אשכול מגדלים ירקות, פירות, פרחים ועוד, שנמכרים בכל רחבי הארץ ומיוצאים לחו"ל. מאחורי כל משק לא עומדת רק משפחה אחת. לעתים קרובות מדובר בכמה דורות של חקלאים, וכמובן שיש גם את העובדים והספקים בכל המעגלים".

בדומה לוייסלר, ירקוני מציין לטובה את העמידה האיתנה של החקלאים ובעלי המשקים נוכח האתגר. "אנחנו לא מהסוג שמתבכיין אלא מהסוג שמאמין בעבודה קשה ובצדקת הדרך. אחרת לא היינו מעבדים כאן את האדמות בקצה של המדינה, מטר מרצועת עזה", הוא אומר, "העוצמות של החקלאים והקהילות שמקיפות אותם נותנות לנו את הכוח להמשיך. החמאס לא ינצח אותנו ובטח שלא הקורונה".

ירקוני מקווה שמעז ייצא מתוק, ושמדינת ישראל מבינה היום – יותר מתמיד – כמה חשוב ביטחון תזונתי תוצרת הארץ. "אולי האירוע הזה יגרום למדינה להבין שצריך לעלות את המקום של החקלאות לרמה הראויה", הוא מקווה, "אני מדבר על השקעה בתשתיות, על פתרון לבעיות המים, על הגדלת הגידולים, הורדת עלויות, בקרת ייבוא קפדנית, הקלה על העסקת עובדים זרים ופלשתינאים ועוד. אם תשאל כאן כל חקלאי באשכול, תשמע תמיד שכאן לא רוצים פיצויים אלא רוצים להתפרנס בכבוד. כן, בלי ניואנסים".

 
אולי האירוע שיגרום למדינה להבין שצריך לעלות את המקום של החקלאות". מרבדי פרחים בקיבוץ ניר יצחק (צילום: קיבוץ ניר יצחק)

כתבות נוספות בנושא:

פסק הדין הגרוע בתולדות הקיבוצים?

האם דחיית הערעור של הקיבוצים חפציבה ובית אלפא ע"י בית המשפט העליון בנוגע לזכויות הקיבוץ בקרקע עומדת להוות מכה אנושה לעתיד התפתחות הקיבוצים?

יחי ההבדל הקטן (גדול) - הדרך הטובה כיום לרכישת בית בכפר

"מדובר במערכת מסועפת ושונה כל כך מהעיר". ניר דמרי, מייסד חברה לליווי משפחות בראיון נדל"ני ורגשי