אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

הדו"ח שהסלים את המלחמה בין הקיבוצים לרמ"י

המלצה רשמית שנוסחה ע"י רשות מקרקעי ישראל הקוראת לשינוי תנאיו של מסלול "חלופת האגודה" הביאה את הקרע בין התנועה הקיבוצית לבין הגוף המסועף לנקודת רתיחה, ומאיים לפגוע בעתיד יישובים ששמו מבטחם בתהליך השיוך הייחודי

17.12.2020|שחר דניאלי

האם הקיבוצים עומדים לאבד זכויות בנייה משמעותיות בקרקעות היכולות לשמש כעתודות להרחבה ומגורים? האם עורק הצמיחה הראשי של הקיבוצים עומד בפני סכנה? באמצעי התקשורת דווח בחודש שעבר (נובמבר) כי הצוות המקצועי אשר מונה לפני שלוש שנים על ידי שר האוצר דאז, משה כחלון, לבחינת זכויות האגודות השיתופיות בקיבוצים על הקרקעות, הגיש מסקנותיו למועצת מקרקעי ישראל. המסקנות הדרמטיות נוגעות בעיקר ל"חלופת האגודה" שקיבוצים רבים בישראלים רואים בה את אחד מעורקי החיים החשובים לקיומם.

 
עורק הצמיחה הראשי של הקיבוצים עומד בפני סכנה? (צילום: קיבוץ כיסופים)


"מי שחתום על המסמך יתבייש במעשיו"

בקיבוצים מותחים ביקורת חריפה על המהלך ואף יצאו במספר כנסי מחאה בנושא. האחרון שבהם נערך החודש בקיבוץ נחל עוז, תוך כדי שיתוף פעולה בין התנועה הקיבוצית והקיבוץ הדתי. בעצם קיומו בעוטף עזה, הקיבוצים ביקשו להדגיש כי אמנם הפגיעה היא רוחבית, אך בפועל היא מסכנת במיוחד את אלה נמצאים בפריפריה הרחוקה. הקיבוצים מוחים הן על המשך עבודת הצוות ששר האוצר הודיע בתחילת 2019 על הקפאת עבודתו, והן על מסקנותיו.

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, קרע מעל בימת הכנס את מסמך ההמלצות, ולא חסך שבטו מהעוסקים במלאכת כתיבתו. "מסמך מביש שנכתב לפני כחודש על ידי ועדה 'עאלק' מקצועית", אמר מאיר בעודו מגנה גינוי חריף את החתומים על הדו"ח, "אני מעריך שלאורך הזמן כל מי שחתום על המסמך הזה – יתבייש במעשיו", הוסיף המזכ"ל.

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, נאלץ להימנע מלעסוק בנושא, מתוקף ניגוד עניינים הכרוך בהיותו חבר קיבוץ מפלסים. עמדתו הושמעה על ידי מאיר, אשר הקריא דברים שאמר שוסטר בנושא כאשר כיהן עוד כראש המועצה האזורית שער הנגב - "חלופת האגודה תורמת לחיזוק הישובים ולקידום תהליכי הקליטה. ביטול רכישת הזכויות למגורים במגרשים הבלתי מתוכננים תוביל לפגיעה חמורה בפרספקטיבה לצמיחה דמוגרפית ותפגע מידית בקליטה".

"כל מי שחתום על המסמך הזה – יתבייש במעשיו". מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר (צילום: דוברות תק"צ)


האגודה לצדק חלוקתי: "מברכים על הדו"ח"

מצד שני, יש מי שתומך בצעדים ובכיוון אליו הם מתקדמים. כך, למשל, ב"אגודה לצדק חלוקתי", מפנים את הביקורת כלפי הקיבוצים. חלופת האגודה הוגדרה על ידי העמותה כהחלטה "שאפשרה, שלא בצדק, לקיבוצים בפריפריה לקבל את הקרקעות בחינם, ובמרכז כמעט בחינם". ב"אגודה לצדק לחלוקתי" מדגישים כי הטענות מופנות כלפי המדיניות של רמ"י ולא כלפי הקיבוצים. לדבריהם, גם בקיבוצים אין תמימות דעים לגבי ההחלטה וחברי קיבוץ רבים פנו לאגודה על מנת שזו תפעל בכדי לבטל את חלופת האגודה מכוח אי השוויון שנוצר בקיבוץ עצמו. בין השאר בשל טענות לפיהן "המקורבים" לאגודה היו זוכים בקרקעות, ואילו חברי קיבוץ אחרים חשו מופלים.

"האגודה לצדק חלוקתי מברכת על הדוח והמלצותיו בדבר ביטול חלופת האגודה", אומרת רויטל ברילנשטיין, מנהלת האגודה לצדק חלוקתי, "האגודה עתרה בעבר נגד 'חלופת האגודה' שכן מדובר על החלטה בלתי סבירה שביקשה להעניק זכויות בקרקע ציבורית בתשלום זעום לקופה הציבורית. כולל במרכז הארץ ובקרקעות לא מתוכננות".

10% מהקרקעות במקום 100%?


על פי הפרסומים, הצוות ממליץ כי אגודות בקיבוצים אשר תבחרנה במסלול של שיוך דירות לפי "חלופת האגודה", יוכלו לרכוש רק היקף של כ-10%-15% ביחס למכסת החברים. זאת בניגוד ליכולתם כיום לרכוש קרקעות רבות בצעד שמאפשר אפילו הכפלה של מספר החברים הקיימים בכ-2.3 (בעבור כ-33% מערך הקרקעות). כותבי הדו"ח מציינים כי לפי הנתונים שהובאו בידם, הם סבורים שמכסת המגרשים הנוספת המוצעת (עד כ-15%) משקפת נאמנה את הגידול הממוצע הצפוי באוכלוסיית הקיבוצים בעשר השנים הקרובות. הצוות מסביר שהיקף זה מגלם מצד אחד את אופק הצמיחה הראוי בקיבוץ, ומצד שני מותיר בידי המדינה שליטה בשטחים שלא נצרכים לקיבוצים בשלב הנוכחי או שאינם ניתנים למימוש.
הדו"ח מותח ביקורת על "חלופת האגודה" וקובע כי היא סיפקה לקיבוצים "הנחות בלתי סבירות ובלתי מידתיות". עוד נאמר כי הקיבוצים נהנו מהפחתות שונות בשיעור ההיוון ובשמאות, והדבר איננו מתיישב עם "עיקרון הצדק החלוקתי".

 כ-60 קיבוצים ומושבים שיתופיים הגישו כבר בקשות שונות לרכישת קרקעות לפי המסלול של "חלופת האגודה" (צילום: קיבוץ דברת)

במגזין הקודם: נאבקים על איכות חיים >>


על מה המהומה?

מה מקור המחלוקת? ובכן, כידוע, יש בישראל כיום יותר מ-200 קיבוצים ומושבים שיתופיים אשר כ-60 מהם הגישו כבר בקשות שונות לרכישת קרקעות לפי המסלול של "חלופת האגודה" שהינו מתווה שהוחלט עליו באוגוסט 2014 על ידי מועצת מקרקעי ישראל. מתווה "חלופת האגודה" קבע כי אגודות שיתופיות בקיבוצים תהינה רשאיות לרכוש את מלוא זכויות המגורים בקיבוץ, והמדינה לא תחזיק עוד בקרקעות. בתנועה הקיבוצית ראו בכך בשורה לצמיחה הדמוגרפית והציגו הערכות אופטימיות לפיהן המתווה יהווה פתח לבנייה על 65,000 מגרשים (מתוך 120,000 מגרשים) בקיבוצים הפרוסים ברחבי הארץ.

הכל היה נראה ורוד (וירוק), עד שבשנת 2017 הוחלט על הקמת צוות לבחינת חלופות נוספות. בין השאר בשל חששות מצד רשות מקרקעי ישראל שלא יהיה מימוש של קרקעות רבות שיירכשו, ושיהיה קושי בהגעה להסדרים מול הקיבוצים באשר לשימושים חורגים. ברמ"י הביעו תרעומת מפני "הכוח הרב" לכאורה שיצברו האגודות השיתופיות מרגע שיהפכו לבעלות הקרקע. הקיבוצים לא נותרו אדישים. נציגיהם ביקרו את עבודת הצוות ונמנעו מלשתף עמו פעולה עד תחילת שנת 2019. נעשו פניות בנושא ליועץ המשפטי לממשלה והמאמצים אף נשאו פרי. בתחילת שנת 2019, שר האוצר דאז משה כחלון הודיע במפורש, מעל בימת הכנסת, כי הצוות הקפיא את עבודתו עד להודעה חדשה.

בשנה האחרונה הדברים קיבלו תפנית. בעיקר בשל המשבר בדרג הפוליטי והמעבר של רמ"י למשרד השיכון. "אין בכוונתנו לוותר. ניאבק בכל דרך ובכל זירה אפשרית נגד הניסיון לעצור את הבניה בקיבוצים משיקולים זרים", אמר בזמנו מאיר, "יש גורמים ברמ"י שהחליטו לעשות כל מה שבאפשרותם בכדי לחסל את חלופת האגודה. אותם גורמים לא מאפשרים לאף אחד להפריע להם עם עובדות, נתונים, פסיקות בג"צ, החלטות ממשלה או ועדות הכנסת". עוד הוסיף מאיר כי "הפקידות סימנה את המטרה ועושה הכל על מנת לכרסם ביכולתם וברצונם של קיבוצים להמשיך ביישום חלופת השיוך בה בחרו. חלופה המחלישה מבחירה את זכות הקניין שלהם בדירתם אך מגדילה מאוד את יכולתו של קיבוצם להבטיח את עתידו כקיבוץ".

למרות הביקורת, עבודת הצוות הוגברה במה שהוגדר על ידי הקיבוצים בתור "מחטף בחסות אפלת הבחירות". כעת, משמסקנותיו הוגשו, בקיבוצים מתכננים לעלות הילוך בכדי לשנות את תוצאת הדברים. במיוחד בטרם ההמלצות תובאנה לאישור בפני מועצת מקרקעי ישראל.

כתבות נוספות בנושא:

בית חב"ד של החיילים הבודדים

הכירו את מפעל הנתינה של יהודית ועופר זנדאני: עם המסירות והערבות הדדית שמאפיינים רבים בהתיישבות הכפרית קיבלו השניים החלטה להפוך את חדרים ישנים בקיבוץ א

הפנים המרעננות של המושבים

עם אלפי "מושבניקים" חדשים בכל שנה והרחבות שעתידות להכפיל את עצמן בשנים הקרובות, מושבי ישראל אמנם בפריחה קהילתית אך כמו גם הבירוקרטיה

קלטו את משפחת קידר

עד שבניית הבית של משפחת קידר תסתיים, תוכלו למצוא אותם מסתובבים עם הגולפית בשדות של בית אלפא או נהנים מעוד אחר הצהריים בגברוש. הנה הסיפור שלהם