אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

פסק הדין הגרוע בתולדות הקיבוצים?

האם דחיית הערעור של הקיבוצים חפציבה ובית אלפא ע"י בית המשפט העליון בנוגע לזכויות הקיבוץ בקרקע עומדת להוות מכה אנושה לעתיד התפתחות הקיבוצים?


הסיפור הבא הוא ככל הנראה המכה הרצינית בכנף הקיבוצים בישראל, בטח בשנים האחרונות. נתחיל מהרקע: הדיונים על הפשרת הקרקעות החקלאיות מידי קק"ל והמדינה לטובת הקיבוצים עברו ב-20 השנים האחרונות לא מעט פעמים מאחורי דלתות בתי המשפט. היו שם ניצחונות גדולים לצד כישלונות משפטיים, אך הסיבוב האחרון והטרי הסתיים ככל הנראה בנוקאאוט, עת דחה בית המשפט העליון את הערעור שהוגש על ידי הקיבוצים בית אלפא וחפציבה, בפסק דין לו השלכות דרמטיות לגבי זכויות הקרקע של 274 קיבוצים.

אמנם מדובר בערעור שהוגש על ידי שני קיבוצים "בלבד", כנגד פסק דין שניתן בנושא בבית המשפט המחוזי בנצרת, בתיק אותו ניהלו מול מנהל מקרקעי ישראל וקק"ל החל משנת 2009, אך השלכותיו תקפות לכל שאר הקיבוצים בארץ.

בפסק הדין נקבע כי למעט מקרים חריגים ביותר, יישובים חקלאיים אינם זכאים לזכויות במקרקעין שעליהם יושב היישוב, ואף לא במצבים בהם המייסדים השתתפו ברכישת הקרקעות לפני עשרות שנים. בקביעתו הנ"ל, בית המשפט העליון סתם למעשה את הגולל כמעט באופן וודאי לא רק כלפי חפציבה ובית אלפא, אלא מול עשרות עתירות והליכים משפטיים נוספים המתנהלים בערכאות בנושא זה.
 

מייסדי הקיבוצים השתתפו ברכישת הקרקעות. קיבוץ חפציבה (צילום: קיבוץ חפציבה)



מבג"ץ הקשת המזרחית לפסק הדין הנוכחי

מקור הדיון נעוץ בפסק הדין המפורסם שניתן בעתירתה של הקשת הדמוקרטית המזרחית כבר בשנת 2002. פסק דין של בג"צ ("בג"ץ הקרקעות") שהגיח לאוויר העולם בעקבות עתירה אשר הוגשה בשנת 2001, על ידי הקשת הדמוקרטית כנגד תנועות ההתיישבות השונות וגורמי ממשל.

העותרים טענו נגד החלטה של המינהל להעניק לקיבוצים והיישובים החקלאיים הרשאה לשינוי ייעוד של קרקעות חקלאיות. כלומר, להפשיר קרקעות חקלאיות אותן היישובים חוכרים מהמדינה או מקק"ל, ולהפוך אותן לקרקעות לבנייה למגורים. הקשת טענה כי המהלך יניב לקיבוצים ולמושבים הון עתק, מבלי שתינתן לאזרחי המדינה (שהם בעלי הקרקע) תמורה נאותה.

בית המשפט העליון קיבל את טענות הקשת ובפסק הדין שניתן בהרכב מורחב בשנת 2002, נקבע כי לא יהיה אפשר לשנות את ייעודן של הקרקעות ביישובים החקלאיים עד לקבלת החלטות חדשות בעניינן. לפסק הדין הייתה השפעה מכרעת ונרחבת על המרחב הכפרי בפרט, ועל ענייני מקרקעין במדינה בכלל:

  • ביטול ההחלטה הוליד בפועל שינוי בתפיסת המדיניות לגבי שינוי ייעוד קרקעות.
  • הקיבוצים והמושבים נאלצו להתמודד עם קושי של ממש בהתרחבות וקליטת מתיישבים.
  • קיבוצים ומושבים נאלצו להשיב למדינה קרקעות חקלאיות אשר לא נעשה בהן שימוש.
פרצה דקה בקיר

אולם בית המשפט העליון הותיר בפסק הדין בבג"צ הקרקעות פתח קטן לפרשנות במסגרת "פסקה 34". פסקה בה נאמר כי במקרים חריגים יהיה ניתן לסטות מההלכה שנקבעה, וזאת כאשר היישובים יוכיחו כי יש להם זכויות על הקרקע.

בית אלפא וחפציבה, כמו גם קיבוצים ומושבים בעשרות הליכים משפטיים אחרים, טענו כי הם נכנסים בגדרו של החריג. הקיבוצים ביקשו למעשה להגשים מספר מטרות בתביעתם:
  • להצהיר על כך שיש להם זכויות בעלות ביחס לשטח המחנה, או לחילופין שהם בעלי זכות חכירה לדורות (מחודשת ומהוונת).
  • כמו במגזר העירוני, להצהיר על בעלותם על אדמות היסטוריות או לחילופין על זכאותם לחכירה מהוונת מלאה.
  • לכלול בחוזה החכירה המהוון מולם תנאים שונים כדוגמת חידוש ללא הגבלה או סייג של תקופת החכירה מדי 49 שנים, וזכויות העברה או הורשה על פי שיקול דעתו של הקיבוץ.
  • פטור מוחלט מתשלום דמי הסכמה ופטור מוחלט מתשלום דמי היתר.
  • זכות לביצוע פעילות תכנוניות בקרקע ללא כל צורך בתשלום נוסף.
  • תשלום מלא של ההשבחה של הקרקע במקרה של שינויי ייעוד המקרקעין.
מכיוון שמייסדי הקיבוצים הראשונים בבית אלפא ובחפציבה השתתפו באופן ממשי ברכישת הקרקעות, טענות הקיבוצים בהליך נשענו למעשה על שני יסודות:
  • מבחינה משפטית קיימת פרקטיקה להכיר במקרה החריג שלהם לאור פסקה 34 בבג"ץ הקשת המזרחית.
  • מבחינה עובדתית מייסדי הקיבוץ השתתפו במימון רכישת הקרקע. שטחי המשבצת המקוריים בקיבוצים נרכשו אמנם על ידי הקרן הקיימת לישראל, אך זאת על ידי מימון שהושג מתרומות כספיות של קהילות המקור של מקימי הקיבוץ (גליציה במקרה של בית אלפא וצ'כוסלובקיה במקרה של חפציבה).
לפסק הדין הייתה השפעה מכרעת על המרחב הכפרי. בית המשפט העליון  (צילום: israeltourism)


עוד במדור: "מיפוי נחלות הוא עניין למומחים מקצועיים" >

בית המשפט: אין מקום לקביעת זכויות יתר

בית המשפט העליון קבע כי הדברים נדחו כבר בבית המשפט המחוזי. "המערערים אינם רשאים להעלות כיום, לאחר למעלה מ-90 שנה, טענות לזכויות יתר", נכתב בפסק הדין, "וזאת מאחר שטענות אלה התיישנו זה מכבר".

בית המשפט הוסיף כי גם אם חוזי החכירה אשר נחתמו לאורך השנים בין הקיבוצים וקק"ל הביאו מפעם לפעם לשיפור בזכויות, מעולם לא הוענקו זכויות יתר. מבחינה עובדתית, בית המשפט קבע כי הקיבוצים לא הצליחו להוכיח את השתתפותם של המייסדים ברכישת הקרקעות. לדוגמה, נמצא כי הכספים הועברו לטובת "ביסוס הקבוצות באדמותיהן" ולאו דווקא לשם "רכישת קרקעות".

כל יישוב צריך להתייעץ

"ההשלכה העיקרית של פסק הדין על ההתיישבות היא היכולת לתבוע זכות בעלות בקרקע אשר בהסתמכות על החוזים ההיסטוריים", מסביר עו"ד דרור גרשון, מזכיר עמותת אדמתי, שפועלת מאז שנת 2002 בשמם של כ-150 יישובים חקלאיים אשר נוסדו לפי קום המדינה, "עם זאת, אין בפסק הדין כדי ללמד אותנו על עניינים אחרים, ולכן הפסיקה שהתקבלה בעליון לא שינתה את גורל ההתיישבות".

עו"ד גרשון מוסיף כי בית המשפט התייחס לעובדה שיישוב בודד המנסה להחריג עצמו מהכלל צריך להמציא טיעונים וראיות מהותיים, מדוע הוא זכאי לזכויות כאלו ואחרים לא.

"ניתן להסיק מכך שנכון להיוועץ בגופים מקצועיים בעלי ניסיון, כמו עמותת אדמתי ותנועות ההתיישבות, ולקבל מהם לכל הפחות התייחסות. זאת, עוד בשלב גיבוש כתב התביעה לבית המשפט העליון, ובוודאי בנושאים שיכולים להיות רוחביים".

פסק הדין קבע כי חלה התיישנות בזכויות לבעלות הקרקע. עמק יזרעאל (צילום: קיבוץ דברת) 


הביקורת מבית – בעיקר נגד קק"ל

בתנועה הקיבוצית מביעים אכזבה מ"הפניית עורף" כלפיהם מצד הקרן הקיימת לישראל. בפרט כאשר יו"ר קק"ל, דני עטר, מכיר היטב את הסוגיה המורכבת, לאור היותו ראש המועצה האזורית גלבוע בעבר.

"קק"ל איכזבה אותנו", טוענים בתנועה ומוסיפים כי זוהי סוג של התכחשות של קק"ל לקשר של מעל 90 שנה כהיותה נאמן של התנועה הקיבוצית. "בקרן הקיימת לישראל יודעים טוב מאד שקיבוצים רבים תרמו קרקעות שנרכשו על ידם עוד בטרם הקרן הוקמה, ומצער לראות שקק"ל שיתפה פעולה בהליכים הללו עם רשות מקרקעי ישראל".

"האם מייסדי הקיבוצים, שהקימו את יישוביהם מתוך תחושת חלוציות וציונות, היו בסופו של דבר נאיביים", שואלים בתנועה, "האם היה עליהם להיאבק כבר אז על זכויותיהם בקרקע?". בתנועה הקיבוצית מבינים כי לפסק הדין יכולה להיות השפעה רוחבית והרת גורל על קיבוצים (ומושבים) בכל רחבי הארץ.

"לפסק הדין שניתן בעליון יכולות להיות השלכות שונות על ההתיישבות החקלאית והעובדת בישראל", מסביר עו"ד מיכי דרורי, היועץ המשפטי של התנועה הקיבוצית, "בעיקר הדברים נוגעים לחוסר האפשרות של הקיבוצים והמושבים לתבוע כעת זכויות היסטוריות ששייכות להם לכאורה מלפני קום המדינה. על מנת להבין לעומק את ההשפעה על הקיבוצים בפועל, אנו עומדים לקיים בקרוב פגישה של צוות הקרקעות הרחב בתנועה. זאת, בכדי ללמוד את פסק הדין, לנתח אותו, ולדון במשמעויותיו".

עו"ד דרורי מציין כי עוד מוקדם לצאת בהצהרות לכאן ולכאן באשר לפסק הדין בעליון והשלכותיו ארוכות הטווח. כמו כן, הוא מדגיש שאיננו סבור כי הפסיקה התקדימית תגרום לפגיעה בצמיחה הדמוגרפית בקיבוצים ברחבי הארץ.

השפעה רוחבית והרת גורל על הקיבוצים. עו"ד מיכי דרורי (צילום: דנה בר-און)


פסק הדין הוא לא סוף פסוק

עו"ד גרשון, מצטרף לדברים, ומציין כי הקיבוצים והמושבים הוותיקים אינם צריכים לשקוע במרה שחורה. "פסק הדין בעליון הוא לא סוף פסוק, ולהתיישבות נכונה דרך ארוכה", מסביר עו"ד גרשון ונותן דוגמה לגבי עתירה שהוגשה לבג"צ בשנה שעברה על ידי עמותת אדמתי, בנושא התניות של רמ"י לטיפול במתיישבים וביישובים, שעה שאלו מנהלים הליך משפטי כזה או אחר מולה.

בעתירה, אשר צפויה להתדיין בספטמבר 2019, עמותת אדמתי פנתה לבג"צ בשם כלל חבריה, לאור מקרים רבים שנשלחו לעמותה בנוגע לסירובים מצד רמ"י לאפשר פיתוח, בניה או כניסה לתחולת החלטות מוצעות, כאלה ואחרות, רק בשל קיום הליך משפטי לגיטימי בין הצדדים.

"זו פעולה אחת מיני רבות שמומלץ ליישובים הכפריים להיות ערים לה", אומר עו"ד גרשון, "יחד עם זאת, אדמתי פועלת לשינוי חקיקה להתיישבות, להעלאת המודעות בקרב מקבלי החלטות, וכמובן שבמישור המשפטי לטובת זכויות חבריה. אנחנו קוראים לנציגי ישובים לפנות אלינו ולהתעדכן בפעילות העמותה, כמו גם לקחת בה חלק פעיל. עוד לא אבדה תקוותנו".

כתבות נוספות בנושא:

"החיים פה לא יכולים להיות שונים יותר מגבעתיים ואני שמח"

המשפחות החדשות בגליל העליון לא מביטות דרומה: "בסופו של יום חלק בלתי נפרד מהמגורים כאן הם חיי הקהילה והאנשים שמרכיבים אותה"

מוכרים בית? זה התהליך שיעזור לכם למכור בסכום שאתם רוצים

טרנד חדש מתיימר לשדרג את תהליך מכירת הבית: "השקעה של אלפי שקלים בודדים יתורגמו לעשרות אחוזים"

הכה את המומחה - כך בוחרים קבלן לבית פרטי

בונים בית? כנראה שתצטרכו לשכור קבלן, אך הבעיה היא שרבים רואים בו סוג של אויב. כך תדעו שבחרתם נכון