אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

כשלא הכל ורוד במגזר הירוק – הרחבות יישובים שהסתבכו

מדוע הרחבות מסתבכות? מהן המחלוקות המרכזיות בין המשתכנים החדשים לתושבי הקיבוץ או המושב ואיך יוצאים מהפלונטר?


ההרחבות במגזר הכפרי העניקו זריקת אנרגיה דמוגרפית חשובה עבור ההתיישבות בישראל. לכאורה, מדובר בעסקה שכולם מרוויחים ממנה. היישובים הכפריים מקבלים לשורותיהם תושבים אשר מצעירים את האוכלוסייה ומרעננים אותה, והמשתכנים החדשים זוכים להיקלט ביישובים איכותיים. במקביל, ברמה הלאומית, המדינה נהנית מפיזור אוכלוסייה ומחיזוק אזורים פריפריאליים.

אולם, לא הכל ורוד במגזר הירוק. לא אחת, הקליטה ביישובים הכפריים יוצרת קונפליקטים בין התושבים החדשים והוותיקים. למשל, ביקורת על וועדות הקבלה ביישובים, מחלוקות בנוגע לתשלומים שונים, מאבקים תרבותיים וחברתיים, פערים בין הרצוי למצוי (משני הצדדים) והרשימה עוד ארוכה. מה גורם להרחבה להשתבש ומתי מסלול קליטה לקיבוץ הופך לסאגה משפטית? ננסה לעשות קצת סדר.

דמי השתתפות, כספים שלא כדין

אחד המקרים המפורסמים של קליטה שהשתבשה התרחש בקיבוץ מעיין ברוך. הקיבוץ הוותיק, אשר ממוקם בצפון עמק החולה, ביקש להרחיב את אוכלוסייתו ולקלוט משפחות חדשות ובנים חוזרים. בשנת 2005, הוחלט בקיבוץ על הקמתה של שכונת הרחבה חדשה. המגרשים שווקו במשך כשלוש שנים אך שורה של סכסוכים ומחלוקות התגלעו בין חלק מתושבי ההרחבה לבין הקיבוץ. לדוגמה, טענות בדבר גביית כספים שלא כדין לטובת שחרור שעבודים על הקרקעות ואף בקשה לפרישה מהאגודה הקהילתית. כמו כן, התבטאויות שונות של הצדדים המסוכסכים באמצעי התקשורת רק הוסיפו שמן למדורה.

גביית כספים, סיכסוכים ועוד, ההרחבת מעיין ברוך לפני כעשור (צילום: מיכאל יעקובסון)

מעיין ברוך איננו לבד. בקיבוץ אילון שבגליל המערבי, תושבים מההרחבה הקהילתית והקיבוץ הגיעו עד לבוררות. במקרה זה, כ-8 משפחות מההרחבה פרשו מהאגודה וביקשו לבטל חוזה "קיבוץ – משתכנים" אשר מכוחו הם חויבו בתשלומים שונים. התושבים הפורשים טענו לאי חוקיות החוזה ולכך שהוועד המנהל של הקיבוץ נטל לעצמו סמכויות באופן בלתי חוקי.

לא רוצים את "השומר הצעיר", דורשים בית כנסת

הדוגמאות כמובן ממשיכות וממשיכות. במושב גבעת יואב תושבים מההרחבה ביקשו שלא לחייב אותם לשלם "דמי השתתפות" בסך אלפי שקלים לאגודה השיתופית, בקיבוץ אשדות יעקב איחוד המחלוקת התבססה על תשלומים שוטפים למיסי קהילה, ולעיתים הסכסוך הוא דווקא אידיאולוגי ועקרוני. למשל, בקיבוץ כפר מנחם התושבים ביקשו שמערכת החינוך הפורמאלית תפעל מול תנועת הנוער הצופים ולא תנועת "השומר הצעיר", ותושב בהרחבה בקיבוץ שריד עתר לבג"צ שיורה על הקמת בית כנסת במקום.

ואכן, למרות שהרחבות קהילתיות ומסלולי קליטה בקיבוצים חשובים מאד להתיישבות הכפרית, הדברים עלולים להסתבך. אגב, בנוגע לסוגיית הכספים שנגבים שלא כדין, אפילו מבקר המדינה נדרש לכך בדו"ח שפורסם על ידו במאי 2009. בין הממצאים הבולטים בדו"ח, המבקר צוין שמגרשים בהרחבות במרכז הארץ שווקו בעבור דמי חכירה מלאים אך כללו גם תשלום ממועמדים בעבור "זכות המלצה" בעלות של מאות אלפי שקלים למגרש.

המבקר מצא גם כי במספר יישובים כפריים בפריפריה נגבו כספים אשר חרגו מהתקרה שנקבעה על ידי המדינה וכן בתמורה להמלצות שחלקן כלל לא הוגשו בפועל. במקרים אחרים, המבקר איתר קיבוצים ויישובים אשר חברו ביחד עם החברות היזמיות בכדי להתעשר שלא כדין "על חשבון" המשתכנים החדשים.

לומדים תוך כדי תנועה

"אחד העניינים המהותיים ביותר הוא הסטאטוס", מסביר ד"ר זאביק גרינברג, חבר קיבוץ יפתח ודיקן הסטודנטים במכללת תל חי אשר חקר את הנושא לעומק בשורה של מאמרים מרתקים. "תהליך הקליטה של התושבים החדשים בקיבוצים ובמושבים לא היה חלק והייתה חסרה התשתית המשפטית שתגדיר מהן הזכויות והחובות של כל האוכלוסיות ביישוב. בעיקר לגבי שירותים משותפים כמו בריכה, ספרייה, מועדון הנוער, חינוך בלתי פורמאלי וכדומה", הוא אומר. לדבריו, לעיתים היו קיימים ממש ניגודי אינטרסים בין הצדדים. למשל, לול אשר נחשב לאמצעי ייצור חשוב ליישוב ממוקם בסמוך לשכונת הרחבה ומהווה מפגע מסוים לאיכות החיים. "תושבים בהרחבה הופתעו לגלות שקיבוץ זה לא רק גג אדום ודשא ירוק אלא גם שטחים חקלאיים, רפת ולול".

"התושבים החדשים גילו שלא מדובר רק בדשא וגגות אדומים" (צילום: shutterstock)

מפגש בין תפיסות וציפיות שונות

מירה גלס, חברת קיבוץ גונן, בטוחה שהבעיות מעידות על תהליך ולא על המוגמר. היא מבססת את דבריה על מחקר שערכה ואשר התפרסם בשנת 2008 תחת הכותרת, "ביחד או לחוד? הקיבוץ והשכונה הקהילתית" 

"כבר עם הופעתן הראשונה של ההרחבות הקהילתיות, הקיבוצניקים היו מלאי חששות. האם ההרחבה תשנה את הקיבוץ? האם הקיבוץ לא ישוב להיות כמו פעם?", אומרת גלס, "במידה מסוימת, החששות הללו גם היו מבוססים. הרחבות קהילתיות ומסלולי קליטה ביישובים כפריים יצרו התנגשות פנטזיות. מצד אחד, המשתכנים החדשים טיפחו בראש אידיליה אודות החיים בקיבוץ, ומצד שני, חברי הקיבוצים היו בטוחים שיהיה אפשר להקים הרחבה מבלי לשנות את הקיים".

"המפגש בין הקיבוצניקים והמשתכנים הוא מפגש קלאסי של אוכלוסייה קולטת ונקלטת. אולם, אם בעבר חברים חדשים בקיבוץ היו עוברים תהליכי חברות שנועדו להכשיר אותם להשתלב במערכת החיים הקיבוצית, כיום זוהי אוכלוסייה שמחפשת בראש ובראשונה איכות חיים, חיי קהילה, נופים פתוחים וכיוצא בזה", אומרת גלס, "זהו מפגש שבו לשתי האוכלוסיות יש ציפיות ותפיסות שונות לגבי העתיד ומדובר לא אחת גם בניגוד אינטרסים של ממש. מכאן, ללא הידברות אמיתית ושקיפות, הדרך לתסבוכות היא קצרה, קצרה מאד".

איך מתנהל התקציב בקיבוץ? מי יודע?

ד"ר גרינברג מוסיף ומציין שהקיבוצים התחילו את תהליך ההרחבה והקליטה מבלי להבין לעומק שהם עומדים לקלוט אנשים שאינם חברי קיבוץ. לדבריו, "הקיבוצים לא השכילו להקים תשתית ארגונית רחבה למהלך כה רחב ולא ידעו להסביר למשתכנים החדשים איך הדברים עובדים. למשל, איך מתנהל התקציב בקיבוץ, כיצד מופרדים שירותים וייצור, איך הדברים מתומחרים וכדומה. מנגד, תושבי ההרחבה שהיו רגילים לשלם ארנונה ולקבל את כל השירותים תחת קורת גג אחת חשו חוסר וודאות. מכאן, נוצרו מיד תחושות של 'אי אמירת אמת' מצד גורמי שונים בקהילה הוותיקה".

ד"ר גרינברג זיהה במחקרו גם תופעות הפוכות שנוצרו בעקבות המחלוקות בקיבוץ. לדוגמה, במקרים לא מעטים, תושבי ההרחבה הלינו על כך שהם מחויבים במיסים כפולים, והדבר עורר פתאום גם את חשדם של תושבי הקיבוץ הוותיקים. כלומר, המודעות הצרכנית לגבי תשלומי המס סחפה את התושבים הוותיקים והקיבוץ כולו נכנס למערבולת של מגננה והתקפה.

קצת אופטימיות בכל זאת

מעבר לכל מה שסופר ותואר, יותר ויותר גורמים בהתיישבות הכפרית סבורים שעונת הסכסוכים הקשים קרובה להסתיים. הטענה המרכזית היא שמים רבים זרמו בירדן מאז הוחלט על הרחבת היישובים הכפריים בישראל לפני כמעט 20 שנה. תהליך הלמידה הזה, שכלל כמובן גם חריקות מסוימות, קרוב להגיע לפרקו.

גרינברג בטוח שהימים הקשים מאחורינו. "95% מההרחבות הקהילתיות בקיבוצים ובמושבים בישראל מסתיימות בהצלחה מסחררת. היישובים מקבלים דחיפה אנרגטית עם תושבים צעירים וילדים ונהנים מקרש הצלה של ממש", הוא אומר, "כמו כן, ההרחבות היו בשורה עבור יישובים הכפריים ובעיקר עבור התנועה הקיבוצית. בעקבות המשבר האידיאולוגי והכלכלי שתקף את התנועה בשנות ה-80, ושהביא לנטישה של הצעירים אל הערים והמרכז, פתאום הקיבוצניקים מוצאים את עצמם פעם נוספת מחוזרים ומבוקשים. יתרה מכך, התושבים שנקלטים בהרחבות מגיעים מאוכלוסיות חזקות ואיכותיות. כלומר, מוכנים להחליף את חיי הנוחות בעיר עם ההגשמה שבהתיישבות".

גם גלס סבורה שהדברים בהחלט מתקדמים לכיוון חיובי. לדבריה, "כמו בכל תהליך, גם כאן שני הצדדים בסוף למדו להסתדר זה עם זה. מרבית הקהילות שנוצרו, הגם שהן הטרוגניות ומגוונות, מהוות כיום מקשה אחת. ללא כל ספק, ההחלטה על הרחבת ההתיישבות הכפרית בעזרת קליטה ושכונות חדשות הייתה ההחלטה הטובה ביותר שההתיישבות הייתה יכולה לקבל. כן, גם אם לפעמים לא הכל זרם בצורה חלקה". עו"ד פרי מוסיפה כי גם אם הדברים מסתבכים, הפשרה תמיד עדיפה. "בסופו של יום, בקיבוץ או מושב מדובר על קהילה שממשיכה להתגורר ולחיות זה לצד זה. לעיתים לדורות", היא מסכמת.

מעוניינים להכיר את כל ההרחבות הקיימות? לחצו כאן

כתבות נוספות בנושא:

מורה נבוכים: חוק מיסוי הקיבוצים החדש

לאחר 4 חודשי מו"מ בין נציגי האוצר ורשות המיסים לבין התנועה הקיבוצית, הושגו הסכמות משמעותיות בנוגע לאופן המיסוי לחברי קיבוצים

יחי ההבדל הקטן (גדול) - הדרך הטובה כיום לרכישת בית בכפר

"מדובר במערכת מסועפת ושונה כל כך מהעיר". ניר דמרי, מייסד חברה לליווי משפחות בראיון נדל"ני ורגשי

שוק הקנאביס נכנס לחברות מלאה בקיבוצים ומושבים?

גידולים חקלאיים הם חלק מתעודת הזהות של כל מושב וקיבוץ בישראל כבר יותר מ-100 שנים, אך האם דווקא טרנד הקנאביס יהפוך כל פרדס ונחלה למכרה זהב?