קלטו את משפחת רפאל
אחרי תקופה ארוכה במושב במרכז, משפחת רפאל עברה להתגורר בקיבוץ הכי קהילתי בנגב: "לחיות במקום כזה, זה אף פעם לא מרגיש לבד". הנה הסיפור שלהם
18.02.2020|מחלקת קליטה "אתר הבית"
.png)
אנחנו: בתיה (31), יוגב (39), עיברי (3.5) ושקד (2).
לאן עברנו: קיבוץ אורים.
מאיפה הגענו: מושב חגור.
למה הגענו: יוגב גדל באורים והיה לנו חשוב שהילדים יקבלו חינוך קיבוצי, ויגדלו בסביבה כפרית.
מתגוררים ב: דירה שכורה ומחכים לבניית הבית בשכונה החדשה.
עוסקים ב: יוגב בצבא קבע ובתיה רפרנטית תפעול ושירות.
מה אנחנו הכי אוהבים בקיבוץ? את חיי הקהילה, את התחושה של לחיות במקום כזה זה אף פעם לא מרגיש לבד ויש קהילה תומכת ומדהימה. מאוד אוהבים את המרחבים, האפשרות של הילדים להסתובב בחופשיות, אין כבישים בין הבתים, וגם את העובדה שהילדים גדלים ליד סבא וסבתא.
הפינה האהובה עלינו בקיבוץ? חד משמעי האורווה, הילדים נהנים להאכיל את הסוסים ולרוץ בשטח. ויש גם הבית של סבא וסבתא שהיא פינה אהובה במיוחד.
הטיול האולטימטיבי שלנו באזור? בשדות הגזר של הקיבוץ.
איך העתיד נראה? נכון להיום ההווה משמעותי יותר וכרגע הכל מרגיש לנו טוב ונעים.
![]() |
| סביבה כפרית וחינוך קיבוצי הביאו אותם עד לאורים (צילום: פרטי) |
![]() |
| איסוף גזר פופולרי במיוחד בקיבוץ (צילום: קיבוץ אורים) |
הכירו את כל סיפורי המשפחות >
רוצים להכיר מקרוב את קיבוץ אורים? לחצו כאן
*יש לכם סיפור קליטה ובא לכם להופיע במדור? דברו איתנו!
כתבות נוספות בנושא:
בלב ליבו של עמק המעיינות עושה "ארץ ישראל הישנה" סוג של קאמבק: מאות משוחררי צבא טריים המתנדבים להחיות את מפעל החקלאות ההולך וגווע
רשויות המדינה תוקעות כבר שנים את סוגיית שטחי האש בערבה ובגולן, שמונעות ממיליוני דונמים להיות מסובים לפיתוח וצמיחה. כעת יוצאים למאבק 3 ראשי מועצות
הקורונה הביאה לעלייה משמעותית בביקוש ליישובים כפריים וטבע. אך דווקא בשנת הזדמנות שכזו, מצביע דו"ח של הלמ"ס על ירידה של כ-50% בהתחלות בנייה צמודות קרקע


