אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

צמיחה טבעית - כך מתפתחת תעשיית יערות המאכל בישראל

התקדמות הטכנולוגיה החקלאית בישראל נחשבת פורצת דרך, אך יש את מי שמאמין בדרך הישנה והטובה לא פחות. יערות המאכל שניטעות במרחב הכפרי מחברות קהילות לטבע, מעניקות תפישת חינוך חדשה וגם מניעות הזדמנות לעצמאות כלכלית.

27.05.2021|שחר דניאלי

ההתקדמות הטכנולוגיה החקלאית שהתפתחה בשנים האחרונות בישראל גדל בצורה משמעותית ויצרה פתרונות יעילים ומהירים ואף הפכה את ישראל לאחת ממובילות הפיתוחים הטכנולוגיים בתחום החקלאות. בתוך התפאורה הזו יש בישראל צמיחה של טרנד חדש של יערות מאכל חינוכיים וקהילתיים. יערות שמייצגים חקלאות ברת קיימא אשר שואבת השראה מחורשים טבעיים, יערות גשם ויערות ירוקי עד. חלקם מוקמים במסגרות קהילתיות וחלקם באופן פרטי ואפילו מסחרי. בניגוד לבוסתן או גינה הדורשים תחזוקה סדירה, יערות מאכל מבוססים על רעיון אקולוגי של "תפעול עצמי". הם מורכבים ממארג של מערכות יצרניות שהמגוון הביולוגי שבהן נשמר לאורך זמן על בסיס המשאבים בסביבה הטבעית.

נטיעה ותפעול יערות המאכל מוקמים בכל רחבי הארץ, גם בערים גדולות כמו תל אביב ואשדוד וגם בשטחים החקלאיים של תושבים במרחב הכפרי. בקבוצות פייסבוק שונות המוקדשות כולן למתענייני יערות המאכל ניתן לקבל עצות, להכיר את השטח ולהחליף רשמים. יצאנו להכיר כמה מהאנשים שמיישמים את הטרנד כדרך חיים.

 
חוזרים לשורשים, יער המאכל בבית לחם הגלילית (צילום: יוליה ברזינה)


כשיער מאכל הופך ליער קהילתי

"יער המאכל הראשון בישראל הוקם במושב קדרון לפני כ-9 שנים, ומאז צמחו ברחבי הארץ עשרות יערות נוספים. רבים מהם עברו תחת ידינו", אומרת מיכל ניב מחברת ReForest אשר עוסקת בקידום פרקטיקות אקו-אגרונומיות מתחדשות שניתנות ליישום במשקים חקלאיים. "קיימת עליה דרמטית בביקוש שצבר תאוצה בתקופת הקורונה שהביאה עליה במודעות הציבור לצורך בטבע חי ונושם. כשנגמרו הסגרים, כמות העבודה גברה בעיקר בקרב בעלי משקים. משפחות עם נחלות בגדלים שונים שפנו אלינו להקמת יער מאכל. ההתעניינות הגיעה, ומגיעה, מכל הארץ. לשמחתנו אנחנו כל הזמן פוגשים ושומעים על עוד אנשים שעושים את המהלך של נטיעת יער מאכל, זה פשוט מתבקש בעת הזאת".

לעתים קרובות יערות מאכל מוקמים תחת ההגדרה של "יערות מאכל קהילתיים" ומתפקדים כפלטפורמה חברתית-חינוכית. התושבים שותפים בהקמת היער ונהנים ממנו כמקום לימוד, מקום מפגש, משחק שכונתי, יעד לאירועים והתכנסות ועוד. כך גם אנו פוגשים יערות מאכל ייעודיים במוסדות חינוך כמו בסמוך לבתי ספר, מכינות קדם-צבאיות, פנימיות לנוער בסיכון וכדומה. "המטרה של יער מאכל קהילתי היא לחבר בין תושבים ולהוות מרחב מכיל", מסבירה מיכל, "יער מאכל הופך למוקד לפעילות סביבתית כמו נטיעת עצים וגידול ירקות העונה, והדרך להיותו מרכז חינוכי חקלאי היא קצרה".

התנועה של יערות המאכל בישראל מונה כיום עשרות יערות מאכל (בשלבים שונים) שמאחוריהם אלפי פעילים ופעילות. רבים ממוקמים, מטבע הדברים, במרחב הכפרי ובמושבים וקיבוצים. "את הידע והניסיון שלנו התחלנו לצבור לפני למעלה מעשור עם ידיים בתוך האדמה", אומרת מיכל, "היום אנחנו נהנים לתת שירות מלא מא' ועד ת'. מרמת החלום של המשפחה או היישוב הכפרי, דרך התכנון הפרטני ועד לביצוע ההקמה בשטח".

היא מסבירה כי בתוך העולם של יערות המאכל, בולט במיוחד הנושא של היער החינוכי. "יער מאכל מתחבר לחינוך כמו מים לשורשי העץ", אומרת מיכל, "זהו יער שמתוכנן לטובת הנגשת הטבע לילדים בדרך שמפתחת תהליכי למידה וחקר עצמי. מרחב שמאפשר למורים או המדריכים להשתמש בטבע כפלטפורמה לימודית יצירתית ונעימה. יערות מאכל חינוכיים משלבים פעמים רבות מתקנים שעשויים מחומרים טבעיים, מתקני צלילים, שילוב של מים זורמים ומרחבים ייחודים לכיתות למידה".

חשוב להדגיש כי למרות כל היתרונות שמקופלים בו, יער מאכל הוא לא גחמה אלא השקעה כלכלית ונפשית. תהליך ארוך טווח שדורש סבלנות ורצון. "זו אופציה נהדרת אם יש לכם ניצוץ בעיניים כשאתם מדמיינים שטח משגשג ופורח", אומרת מיכל, "החלטה לנטוע יער מאכל היא בחירה להשאיר מורשת לילדים ולדורות הבאים. היער גדל יחד עם המשפחה או הקהילה, והופך למקום חיבור בין בני אנשים לאדמה".

 
 "יער שמתוכנן לטובת הנגשת הטבע לילדים בדרך שמפתחת תהליכי למידה וחקר עצמי", יער המאכל בקדרון (צילום: reforest)


היתכנות כלכלית

טרנד יערות המאכל הוא לעתים גם עסק לכל דבר. עסק שנוצר מאהבה לטבע ומקיים היתכנות כלכלית אמיתית. דוגמה תוכלו למצוא במושב בית לחם הגלילית, ביער המאכל שהקימו כאן לפני כשלוש שנים יולי וניצן בצר, הורים לשני ילדים. לאחר שהשתחררו משירות קבע ארוך בדרום, החליטו בני הזוג לקבוע את מקום מושבם בבית לחם הגלילית בה גדל ניצן. על הקרקע של סבתו שהיא עדיין חקלאית פעילה בגיל 86, החליטו בני הזוג לנטוע יער מאכל. "יער המאכל הזה מגשים עבורנו חלום של שיקום אקולוגי אבל לא פחות חשוב מכך הוא גם חלום כלכלי ועסקי", אומרת יולי, "מצד אחד היער מהווה מקום מפגש לקהילה, והחברים במושב יכולים להיכנס אליו מתי שהם רוצים, ומצד שני אנחנו מקיימים כאן פעילויות וכנסים ויש לנו עסק עם צוות רציני ומגוון".

יולי מספרת כי אנשים מכל הארץ מגיעים להשתתף בהדרכות ובאירועים ביער המאכל (במתחם הוקמו גם סטודיו רחב ידיים ובריכה אקולוגית בעומק של 1.65 מ'). הקרקע של סבתא-ניצה-הגלילית משתרעת על פני כ-13 דונמים, ו-6 מתוכם הוקצעו ליער המאכל. היער הוא עדיין "תינוק", כפי שמגדירים אותו יולי וניצן, אבל כבר עכשיו גדלים בו כל סוגי הפירות שאתם יכולים לדמיין. החל מפירות הדר ארץ ישראליים קלאסיים, דרך עצים נשירים ואגוזים, ועד פירות טרופיים וסאב-טרופיים. כולל כמה שנראה כאילו המציאו את השמות שלהם לכתבה הזו כמו גרגר פנמה או שעועית גלידה.

"כל מה שהאקלים של ארץ ישראל יכול לגדל, נמצא אצלנו ביער", אומר ניצן, "אנחנו אמנם עדיין צריכים ללכת לירקן מדי פעם, בעיקר כי פולי קפה וחלב עדיין לא גדלים ביערות, אבל בהחלט נהנים מהתנובה המשובחת". אנשים המתעניינים בהקמת יער מאכל מגיעים תדיר לסיורים במקום ומקבלים במסגרתם תשובות כמעט לכל שאלה.

 
היער מהווה מקום מפגש לקהילה במושבה וגם משמש עבור פעילויות וכנסים (צילום: יולי בצר)


חיבור טבעי לחינוך

התפתחות יערות המאכל בישראל היא הזדמנות לחבר חינוך, קהילה וטבע, שהינם שלושה עקרונות משמעותיים מאד בצמיחה של המרחב הכפרי בישראל. בדגש על החינוך שהוא ללא ספק מהשיקולים הבולטים במעבר לכפר בזכות החיבור הבלתי-אמצעי לטבע, לסביבה, לחקלאות ולעקרונות של קיימות ואקולוגיה. אין גן קיבוצי בלי פינת ירק ואין ילדים בבית ספר במושב שלא מבלים עשרות שעות בשנה באוויר הפתוח. הילדים המרחב הכפרי לא זקוקים לדפי צביעה כדי לעקוב אחר עונות השנה ובמקרים רבים מבלים במשק שמסביבם העטוף בשדות חקלאיים, רפתות, בריכות דגים ועוד.

יערות מאכל מוקמים תדיר על ידי קהילות מתחדשות שמורכבות לא רק מחקלאיים אלא גם ממשפחות עירוניות שעברו לקיבוץ או למושב בחיפוש אחר איכות חיים וקהילה. היער המיוחד הופך למרכז תרבותי וערכי, המהווה מורשת לדורות הבאים, וכפי שניתן לראות עשוי להניב גם שעועית פנמה וגם פירות כלכליים.

מחברים את הילדים לטבע (צילום: יוני יעקובי)

כתבות נוספות בנושא:

בונים בית בקיבוץ? למי שייכת הקרקע?

שיוך קרקעות הינו תהליך ארוך ומורכב ופחות מוכר עבור משפחות חדשות הנקלטות בקיבוצים ברחבי הארץ. כך תצלחו את הסבך המשפטי והבירוקרטי של שיוך קרקע בקיבוץ

החלוציות של דור ה-Z‎

כפרי סטודנטים הם תופעה ציונית ייחודית ב-2020. אז האם סטודנטים שמחפשים שילוב בין לימודים ועשייה ערכית צריכים להפוך למנוע צמיחה עיקרי ביישובים הכפריים?