אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

ציונות פינת סטארט אפ ניישן

יזמי הייטק שמחוברים לאדמת העמק מקימים מתחם עבודה אדיר, קבוצת נדל"ן שורשית שנרתמה וחללי עבודה יפיפיים לתושבי הגולן והערבה. כך שודרג עולם התעסוקה במרחב הכפרי-פריפריאלי בדיוק בתקופה הרגישה ביותר בעולם העבודה הישראלי

22.10.2020|שחר דניאלי

יוסי אקרמן כיהן כנשיאה המיתולוגי של חברת אלביט מערכות במשך 17 שנה, והפך אותה לאימפריה ביטחונית רב-לאומית מהמובילות בתחומה. הוא החליט לפרוש בשיא, לוותר על הסטטוס המחייב, לשוב לשדות ילדותו בבית לחם הגלילית בה נולד. את התפקיד הבכיר המיר אקרמן בעבודה חקלאית על ג'ינס, חמוש בטרקטור בכרם זיתים. לפני שנים ספורות נטע כרם של כ-2,000 עצים, וכיום הוא מקדיש חלק נכבד מזמנו וממרצו בין מכלי הנירוסטה הגדולים בבית השמן שלו, "זמן זיתים", שבנוי בין שורות עצי הזית וטובל בנופים של העמק.

מלאכת מזיגת השמן לפחים ולבקבוקים מתבצעת על ידי בני המשפחה, וגם הנכדים שותפים במסיק ובאריזה. זו כמובן לא הפעם הראשונה שלו שכן אקרמן גדל והתבגר בשדות עמק יזרעאל. בצעירותו אף עבד בלול ההודו של הוריו, ואת ביתו במושב בנה מול הבית הטמפלרי בו גדל. הזית עבורו הוא סמל לאהבת הארץ, לחיבור לאדמה ולמשפחתיות. כשנשאל בעבר מה ישראלי בעיניו, השיב כי "כל מי שאוהב את המדינה ומוכן להקריב למענה- ישראלי בעיניי. לדוגמה, חקלאים. חקלאי הוא זה שפרנסתו מחקלאות ומכאן שאני לא חקלאי, אני עוסק בחקלאות. אני חושב שצריך לחנך לחקלאות, להחזיר בתי ספר חקלאיים, לוודא שצעירים ישובו למקצוע הזה ולרומם מחדש את הסטטוס של דמות החקלאי. כל זה, לצד ההייטק המפואר שלנו", תמצת את התורה כולה.

"כל מי שאוהב את המדינה ומוכן להקריב למענה- ישראלי בעיניי". יוסי אקרמן ובני משפחתו (צילום: עדי הלמן)


תרים אחרי דרכים לפיתוח צפון הארץ - ממניעים אידיאולוגיים

ב-2016, במקביל לעבודתו החקלאית, הקים אקרמן ביחד עם היזם אופיר דודובי, ממייסדי חברת ההייטק "קמינריו", את רשת היזמות והחדשנות OpenValley. השניים חברו במטרה להקים מיזם שישרת את קהילת הסטארט אפים הצפונית, יהווה מנוע לחדשנות וישמר את הצעירים האיכותיים המעוניינים לעסוק בהייטק וביזמות לגווניה באזור הפריפריה.

כיום מונה הרשת שלושה מתחמי עבודה והשראה: ברמת ישי, בפארק העסקים קיסריה וביוקנעם, שם הוקם המתחם השלישי בשותפות עם חברת הבנייה שטרן. במתחם זה, הממוקם בבניין שטרן-טק החדשני, מפעילה הרשת גם את האקדמיה לחדשנות ויזמות, במסגרתה היא מקיימת מערכי הכשרה לקידום תהליכי יצירתיות פנים-ארגונית לחברות ולארגונים מכלל המגזרים במשק, לרבות למגזר החקלאי, הצמא לאמץ חדשנות.

קהילת אופן-וואלי מונה כ-150 חברות סטארט אפ במגוון תחומי פעילות. רבים מהיזמים הם תושבי הצפון, חלקם בני מושבים או קיבוצים, שתרו אחר אקו-סיסטם יזמי שלא יאלץ אותם להרחיק עד למרכז העסקים התל אביבי. היזמים המצטרפים לרשת אופן-וואלי חוברים לקהילה עסקית ענפה המנגישה אותם לשותפים פוטנציאלים, משקיעים, חברות וקרנות הון סיכון ולרשת של קשרים, ידע והשראה.

קבוצת הנדל"ן הוותיקה שטרן הוקמה לפני למעלה מ-40 שנה על ידי יצחק שטרן ביחד עם שני בניו. יצחק, שורד שואה חבר מחתרת, ציוני מבוני הארץ וממקימי קיבוץ יסעור בגליל המערבי. מאז נותרה החברה השורשית בבעלות משפחתית, כאשר את המושכות בניהול ובהצעדתה קדימה נטלו הבנים ממשיכי הדרך וילידי קיבוץ יסעור אמנון ואסף שטרן. החברה פועלת כיום בענף הבנייה בארץ ובחו"ל. זאת תוך שהיא ממשיכה לתור אחר דרכים לפתח את אזור צפון הארץ, הגליל והעמקים, בין היתר ממניעים ציוניים-אידיאולוגיים. "ההתקשרות לאופן ואלי במתחם יוקנעם היא פורצת דרך וראשונה מסוגה, והיא הגיעה מתוך צורך לשלב את שני העולמות, להזריק חדשנות לתוך העולם המיושן והשמרני של הבנייה", אומר עו"ד אורן שטרן, מנהל הפיתוח העסקי של החברה.

מתמקדים בפיתוח אזור הגליל והעמקים. האחים שטרן (צילום: אביתר הרשטיק)


שילוב של יזמות וחיבור לשורשים: יתרון תחרותי משמעותי

"אנו עוטפים את החברות שלנו בליווי וייעוץ עסקי ויזמי, ובאחוז משמעותי מחברות הסטארט-אפ אנו אף משקיעים כסף באופן עצמאי", מסבירה שירי גרין-אלגביש, מנכ"לית OpenValley, "הרשת חוסכת ליזמים זמן ומשאבים ומעניקה להם גישה למנטורים, לרישות מקצועי ולמקורות מימון פיננסי".

"מהצד של אופן ואלי – העתיד הוא בשיתופי פעולה. הרשת מאמינה במתן חבילה של שירותים לסטארט אפים", אומר אקרמן, "מלבד המשרד הנוח שממוקם בפריפריה וחוסך נסיעות למרכז הארץ, היזמים גם מקבלים למעשה מנטורינג כפול: הכוונה, תיווך וקשרים בעולם הקרנות, המימון, הטכנולוגיה והמעטפת המקצועית שכל יזם טכנולוגי צריך, בצד מנטורינג ודלת פתוחה לגורמי מקצוע בענף הבנייה, וחשיפה לעבודה עם אנשים שחיים ונושמים את התחום, הצרכים והחסמים שלו, עד לדרג ההנהלה הבכירה ברמה המקצועית והעסקית".

אקרמן מוסיף כי ישראל, כסטארט אפ ניישן, ידועה בתרבות החדשנות שלה ובטכנולוגיות שפותחו כאן ושינו את כללי המשחק המקובלים במגוון ענפים בתעשייה. "אין ספק ששוק הבניה בעולם ובישראל נמצא בנקודת מפנה כתוצאה מההכרה בתועלות של טכנולוגיות חדשות המותאמות לשוק, ומטרת התוכנית – לסייע ליזמים ישראלים לקחת חלק בהצלחה", הוא מסכם.

מתחמי עבודה משותפים - מהגולן לערבה וחזרה

האנרגיות של אופן-וואלי מתחברות עם כמה וכמה מתחמי עבודה המוקמים בשנים האחרונות במרחב הכפרי. אפילו ברמת הגולן במתחם המבוקש "HuBazelet" בבני יהודה. המקום המושקע מהווה בית ליזמים בעיקר מתחום ההיי טק מהגולן והאזור, שמוצאים בו מגוון מתחמי עבודה בשלל גדלים, חללים משותפים מעוצבים, לאונג' בר קפה חופשי, חדרי ישיבות מאובזרים, מטבחון לשימוש עצמי, עמדות אופן-ספייס, שירותי הדפסה וצילום, ושלל אירועי תוכן בנושאי טכנולוגיה, היי-טק, יזמות ועוד. היזמים יכולים להתקשר עם מנטורים עסקיים וה"HuBazelet" מארח לאורך השנה אין ספור כנסים, ימי עיון, הרצאות ועוד. "פתחנו לפני כשמונה חודשים, אנחנו בתפוסה מלאה בקומת קרקע, ועקב הביקוש, אנו נערכים לפתוח בקרוב את קומת הגלריה. מספרת אדה נזננסקי מנהלת המתחם.

"כל אחד שנכנס למתחם נפעם מהעיצוב, האווירה ומהאנרגיות שיש במתחם. רוב הדיירים עבדו לפני כן מהבית או ממשרדים מאולתרים, רפתות/ לולים. הערך שהדיירים מקבלים במתחם הוא עצום, נוצרים חיבוריים עסקיים באופן טבעי מול שותפים ולקוחות פוטנציאלים, דיירים מספרים לי שהם ממנפים את הפעילות העסקית שלהם ושבמתחם הם מקבלים את הדבר הכי חשוב שלא קיבלו בבית בייחוד בתקופה הנוכחית - שקט".

"עבדו לפני כן מהבית או מהרפתות והלולים". מתחם "HuBazelet" בגולן (צילום: אמיר בוכניק)


דוגמה דרומית וחדשה יותר לטרנד תוכלו למצוא למשל במתחם העבודה המשותף "קליקה ערבה תיכונה". המתחם נפתח בחודש יוני האחרון באזור התעשייה ספיר ומציע יותר מ-25 עמדות עבודה באופן-ספייס, חדר ישיבות, שישה משרדים פרטיים וחלל רחב היקף של כ-400 מ"ר. הוא הוקם במסגרת מיזם לפתיחתם של מתחמי עבודה משותפים שעומדים מאחוריו גופים עתירי תקציב ובראשם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. מחירי ההשכרה מסובסדים והמקום אמור לספק שורה של שירותים כגון הרצאות מקצועיות, מנטורינג ליזמים, והכשרות לקידומם של יזמים ועסקים קטנים מהאזור. "מדובר בבשורה אמיתית לתושבים מאחר ולראשונה תהיה בערבה התיכונה אפשרות להשתמש במרחב עבודה משותף ועוד בעלויות אטרקטיביות", אמר במעמד החניכה של ה'קליקה', אייל בלום, ראש המועצה האזורית ערבה תיכונה, "מתחם העבודה המשותף מיועד לכלל הציבור אך הוא ימשוך אליו בעיקר מאות צעירים מיישובי המועצה שיוכלו להתפתח מבחינה מקצועית ולקבל ב'קליקה ערבה תיכונה' רשת עסקית ושירותים מקצועיים ברמה הגבוהה ביותר".

 
 משרדים פרטיים וחלל רחב היקף של כ-400 מ"ר. מתחם "קליקה בערבה תיכונה" (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק "קליקה בערבה תיכונה")


התעשייה הקיבוצית כגורם מפתח

למרות משקלה הקטן בתעשייה הישראלית, התעשייה הקיבוצית מהווה גורם משמעותי בפעילות הכלכלית הישראלית, כולל בפעילות בחו"ל, שמסתכמת ב-45 מיליארד שקלים בשנה. התעשייה הקיבוצית הוקמה כבר לפני למעלה מתשעים שנה כמקור פרנסה לקיבוצים, ובהרבה מקרים כמשרתת את ענפי החקלאות.

תעשיית ההייטק חלחלה לקיבוץ שנים רבות מאוחר יותר. בעיקר כחלק מתהליכי ההבראה שעברו על התנועה הקיבוצית, שם חיפשו אחר דרכים כיצד לגרום לצעירים לחזור הביתה ולמצוא נתיבים לשלב אותם בעבודה. או אז החלו הקיבוצים לחפש מיזמי חדשנות ולאפשר לבניהם שסיימו לימודים בעיר הגדולה לממש את החלומות בבית, במטרה להפוך למיזמים עסקיים שיניבו פירות לכלל החברים.

אגף החדשנות באיגוד התעשייה הקיבוצית, השקיע עד היום כ-100 מיליון שקלים במיזמי חדשנות ובסטארט-אפים. ההשקעות לא הלכו רק לבנים חוזרים אלא גם לקבוצות שונות של צעירים, שהעלו רעיונות שיש להם סינרגיה לפעילות של הקיבוץ ולענפים המרכזיים בו, כשהמטרה המרכזית היא להיות גורם משמעותי בתחום החדשנות וההיי-טק.

כתבות נוספות בנושא:

החלוציות של דור ה-Z‎

כפרי סטודנטים הם תופעה ציונית ייחודית ב-2020. אז האם סטודנטים שמחפשים שילוב בין לימודים ועשייה ערכית צריכים להפוך למנוע צמיחה עיקרי ביישובים הכפריים?

קלטו את משפחת סטולר

הקיבוץ שגרם למשפחת סטולר להתאהב בו ממבט ראשון נמצא במדבר הכי ירוק שיש. הנה הסיפור שלהם

גינת ההפתעות - כך תפיקו עצמאות כלכלית מהגינה

מתגוררים בבית פרטי? אתם לא מדמיינים איזה ערך כלכלי הגינה שלכם טומנת בחובה. הנה כמה מהאפשרויות שיכולות לאפשר לכם חופש כלכלי