אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

שוק הקנאביס נכנס לחברות מלאה בקיבוצים ומושבים?

גידולים חקלאיים הם חלק מתעודת הזהות של כל מושב וקיבוץ בישראל כבר יותר מ-100 שנים, אך האם דווקא טרנד הקנאביס יהפוך כל פרדס ונחלה למכרה זהב?


נושא לגליזציית הקנאביס עלה לרמת התעניינות ענקית במערכת הבחירות האחרונה. הפופולריות הרבה שצברה מפלגת זהות בעיקר ברשת (מה שלא הספיק לה כדי לעבור את אחוז החסימה) גרמה לפוליטיקאים רבים בראשם ראש הממשלה נתניהו להזדרז ולהצהיר מעל כל במה וערוץ בטלוויזיה לקדם בכנסת הקרובה את הנושא החם. אך בין אם היה זה רק ספין פוליטי כדי לגרוף עוד כמה קולות בקלפי, ובין אם עמדות אמיתיות החוצות את הקשת הפוליטית, דבר אחד ברור - ענף הקנאביס קפץ מדרגה, אולי שתיים.

למעשה, הקפיצה המשמעותית בנושא הלגליזציה החלה מס' חודשים לפני הבחירות, והיא הגיעה לשיאה עם ההיתר החשוב שניתן על ידי הממשלה בינואר האחרון הקובע כי ניתן לייצא קנאביס רפואי למדינות בהן השימוש בחומר מותר.

נתחיל מהמסר העיקרי: מדובר בבשורה אדירה לענף החקלאות בישראל המתקיים כמובן אך ורק במרחב הכפרי. כידוע, כדי להקים חווה או מפעל להפקת קנאביס רפואי יש צורך תחילה בשטח, ועדיף שיהיה מעובד ומכאן שבשורת הקנאביס טומנת בחובה פוטנציאל, או אוצר גלום אם תרצו עבור כל החקלאים הפועלים בקיבוצים ובמושבים שיכולים "לרכב" על הטרנד הירוק, בטח אחרי יותר משני עשורים בהם ענף החקלאות הולך ומצטמצם. אך האם המציאות רחוקה מהכותרות?

בחורף 1942 ציינו בקיבוץ דפנה שבעמק החולה אירוע מרגש במיוחד - סיום הקציר הראשון של גידולי הקנאביס בשדות העמק. החגיגה זכתה לדיווח בעיתונות המקומית והחקלאים מדפנה חשו סיפוק רב מאיכות החומר והפוטנציאל הכלכלי הגלום בענף החקלאי החדשני. אולם החלום על מרחבים עצומים של גידולי קנאביס נגוז במהרה, כאשר שלטונות המנדט הבריטי הביאו לסופו של הפרויקט.

בדפנה לא זכו לקצור את הקציר השני ויעברו עוד עשרות שנים עד שענף גידול הקנאביס בישראל יהפוך שוב להבטחה שיכולה לעורר אלפי דונמים של גידולי שדה בהתיישבות העובדת.

יכל להפוך למעצמת קנאביס. קיבוץ דפנה (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק)


ההיתר לייצוא קנאביס – "אבן דרך משמעותית"

בינואר 2019, אישרה ממשלת ישראל לראשונה את ייצוא הקנאביס הרפואי מישראל למדינות ברחבי תבל בהן השימוש בחומר מותר. על פי החלטת הממשלה, ניתן יהיה לחלק רישיונות עיסוק בענף הקנאביס בכפוף לעמידת המבקשים בתנאי איכות שישורטטו על ידי משרד הבריאות. התקנים והתנאים ינוסחו לפי המקטעים השונים בענף - גידול הצמח, ייצור המוצר, אחסון, הפצה ושינוע, אבטחה וכו'.

המהלך הממשלתי, שהיה פרי מאמץ שנמשך שנים לא מעטות, עשוי לכאורה להיות מענה עבור חקלאים בכל רחבי ההתיישבות העובדת בישראל. בפרט כאשר ההערכות מדברות על שוק עולמי בהיקף של כ-100 מיליארד שקלים בשנה, ועל פוטנציאל ייצוא ישראלי המגיע לכדי כ-4 מיליארד שקלים בשנה.

ישראל - מעצמת קנאביס

מחקר הקנאביס בארץ הינו מהמובילים בעולם, והפיתוח הישראלי בתחום מסייע להתאים את סגולותיו של הצמח לחולים במחלות כדוגמת פרקינסון, סרטן, מחלות דלקתיות, טרשת נפוצה, אלצהיימר, קרוהן, HIV, גלאוקומה, כאב, מחלות גסטרואנטרולוגיות זיהומיות ועוד.

ישראל נתפסת כאחת המדינות המובילות בחקלאות בכלל וקנאביס בפרט. זאת בזכות עשרות שנים של ניסיון במחקרים אודות הצמח, וכן שורה ארוכה של פרויקטים חקלאיים יוצאי דופן שהביאו לישראל אין ספור יזמים, משקיעים, חוקרים, גורמי ממשל, עיתונאים ומומחים. כולל אפילו התעניינות מצד ממשלות בדבר ייבוא קנאביס בישראל וביניהן צ'כיה, קנדה וגרמניה.

חברות בינלאומיות העוסקות בתחום רוכשות שירותים ממוסדות ישראלים להשכלה גבוהה העוסקים במו"פ של זני קנאביס מיוחדים, עם התאמות עבור צרכים ספציפיים, ולישראל ניסיון עשיר בפיתוח שיטות חקלאות ייחודיות בתנאי אקלים שונים.

בין המדינות המובילות בעולם בתחום הקנאביס (צילום: shutterstock)


מאות קיבוצים ומושבניקים נכנסים למשחק

"אפשר לומר שהשער לחקלאים החל להיפתח בשנת 2016 כאשר פורסמה ההסדרה, הרגולציה, בעקבות החלטת ממשלת ישראל , בצדק רב, לאפשר לחקלאים לעסוק בעיסוקים הקשורים לגידול קנאביס רפואי", מסביר עו"ד ונוטריון תומר צידון, בן משק ממושב בדרום ובעל משרד עורכי דין המתמחה בדיני מושבים וקיבוצים, לרבות בסוגיות הספציפיות הנוגעות לתעשיית הקנאביס הרפואי.

"במסגרת הסדרה זו, אשר מי שממונה עליה היא היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (יק"ר, ש.ד), ניתן לקוות ולצפות שיפורסמו בקרוב הוראות רגולציה בנוגע לייצוא קנאביס רפואי, שיאפשרו לקדם את התחום".

עו"ד צידון מסביר שבמושבים מרבית הקרקעות מיועדות לחקלאות, וההחלטה הממשלתית יכולה להתניע את הקמתן של חממות לגידול קנאביס עבור ריבוי וגידול חקלאי של קנאביס רפואי. בקיבוצים, בהם ישנם גם שטחים המיועדים לתעשייה ומסחר, הצפי הוא לכניסה גם לשלבים המתקדמים יותר של הענף (ייצור ומסחר קמעונאי).

תלויים במשקיעים חיצוניים


"מאות קיבוצים ומושבניקים ביצעו בשנתיים האחרונות את הצעד ההתחלתי של קבלת אישור ראשוני מהיק"ר לגבי חלקות ספציפיות השייכות להם", אומר עו"ד צידון, "אך מרביתם טרם הקימו את החממות אשר צריכות להיות מוקמות על ידי חברות מקצועיות ובסטנדרטים גבוהים ביותר, בעלויות המגיעות עד לכדי מאות אלפי שקלים לדונם".

לאור עלויות ההקמה הגבוהות, מרבית החקלאים אינם יכולים להיכנס לתחום ללא קבלת סיוע פיננסי ממשקיעים. מדובר בסוגיה משפטית-כלכלית המציפה קשיים, שכן לפי חוק ההתיישבות החקלאית, ישנן שורה של מגבלות לגבי שותפות עם משקיע חיצוני בשימוש בקרקע חקלאית. עם זאת, עו"ד צידון, כמו גורמים נוספים רבים בענף, סבור כי מתן האפשרות לייצוא קנאביס רפואי עשוי בהחלט להיות קרש קפיצה אדיר.

"כל עוד לא יינתנו היתרים לייצוא, שוק הקנאביס הרפואי בישראל מוגבל מעצם העובדה שהתצרוכת המקומית מסופקת די בהצלחה על ידי כשמונה חברות מרכזיות שפעילות מזה מספר שנים", הוא מסביר, "עכשיו, כאשר השערים הבינלאומיים צפויים להיפתח, וזה מעורר מטבע הדברים התעניינות גוברת מצד משקיעים פוטנציאליים, יש מקום רב לאופטימיות".

נכון להיום, רובם המכריע של המחזיקים באישורים הראשוניים לעסוק בתחום, יושבים על הגדר. ההמתנה הינה בעיקר לפרסום ההוראות הרגולטוריות הנוגעות לייצוא, אשר צפויות להתפרסם בעתיד הקרוב."רק אז נוכל באמת לדעת לאן מתקדם הענף", אומר עו"ד צידון, "רק אז נוכל לענות על שאלות כמו מי יכול לייצא קנאביס רפואי, מה אפשר לייצא, האם אפשר לייצא תפרחות או רק מוצרים מוגמרים (כמו מוצרי פארמה, שמנים וכדומה, ש.ד), האם תיהנה הגבלות נוספות על תפעול או כמות החממות וכדומה".

"החלטה ממשלתית יכולה להתניע הקמת חממות לגידול במרחב הכפרי". עו"ד תומר צידון (צילום: יח"צ)


באותו נושא: כך תייצרו לעצמכם עצמאות כלכלית בכפר >

"הכסף לא נמצא על הרצפה, או במקרה שלנו בחממה"

אולם יש גם גורמים אשר מצננים את ההתלהבות. אחד מהם רו"ח דורון אראמי, מנהל הייעוץ הכלכלי במחלקה הכלכלית במגזר ההתיישבות בפירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO (זיו האפט), וראש תחום קנאביס רפואי.

"הסיפור האמיתי כאן הוא שלמרות שהיק"ר העניקו קוד גידול ראשוני לכ-800 חקלאים ברחבי הארץ, רבים מהם לא יגיעו לכדי מימוש. זאת לאור העובדה שדרושה כאן השקעה אדירה של משאבים, הן כלכליים והן מבחינת לוחות זמנים", אומר אראמי, "ההגעה לשוק תלויה גם בשלב אמצע ארוך ומורכב (שלב קבלת ההיתר, ש.ד), בין מועד קבלת קוד האישור הראשון לשלב האחרון של רישיון קבוע לגידול קנאביס רפואי. הכסף לא נמצא על הרצפה, או במקרה שלנו בחממה. פרק הזמן של שלב קבלת ההיתר טומן בחובו עיכוב של מינימום 6-9 חודשים. זהו עקב האכילס של כל הענף מבחינת החקלאים".

אראמי מציין כי מתוך מאות מקבלי הקוד הראשוני, רק כ-50-60 חקלאיים באמת התקדמו לשלבים הנוספים הבאים בתור כמו התקשרות עם גורמי מקצוע, התקשרות עם ייעוץ לבניית תיק אבטחה, מתכננים להקמת החממה ועוד."התלות במשקיעים היא משמעותית. ללא כניסה לסיכון שעלותו מוערכת ב-200-300 אלף שקלים בקצה הנמוך, אין אפשרות שהחקלאי הבודד יתקדם", מסביר אראמי, "יש להבין את ההתייחסות לענף מנקודת מבטם של המשקיעים".

Time to Market - הפרמטר החשוב

אראמי מציין כי אם לפני שנתיים החקלאיים שקיבלו את קוד הגידול הראשוני היו אטרקטיביים, היום, ככל שמדובר במשקיע המחפש הזדמנות ברת-קיימא, החקלאיים הללו פחות מושכים. אם תרצו את זה בשפה 'בוטה' יותר – מי שיש בידיו רק קוד אישור ראשוני הוא במידה רבה "פשוט לא מעניין".

"מתקשרים אליי כל יום חקלאיים מכל קצוות הארץ ואני נאלץ להסביר לרבים מהם שייתכן והם פשוט אחרו את הרכבת והם לא יוכלו להגיע לשלב היזמות", אומר אראמי. הוא מפרט כי עבור חקלאי שלא עשה דבר עד למועד זה, הנתון החשוב של Time-to-Market (הנחשב לנקודת המוצא של המשקיע המתעניין) עומד על כשנתיים:
  • קבלת אישור גידול ראשוני – 3 חודשים.
  • שלב קבלת היתר – 6-9 חודשים.
  • בניית החממה – 6 חודשים.
  • מחזור גידול ראשון – 3 חודשים.

"מדובר על פרק זמן ארוך מדי שלא בטוח, בלשון המעטה, שהשוק יחכה לחקלאי שיתחיל היום", אומר אראמי, "חקלאים לא יכולים ללכת להוציא את הרישיון הראשוני ולהמתין על הגדר עד שמישהו 'ייפול' עליהם עם כסף. זה לא עובד ככה. משקיע יעדיף להתקשר עם אחד מאותם 50-60 חקלאיים שכבר קיבלו את הקוד הראשוני בעבר ונמצאים בשלבים מתקדמים יותר".

אז האם השוק סגור? אראמי אומר שלא כך היא. "אפשר עדיין להיכנס אך חקלאי שירצה לעשות זאת חייב להבין שהוא נדרש להשקעה כספית וסיכון. כשחקלאי מגיע ואומר לי שיש לו את ההון להשקיע, אשמח לכוון אותו. מנגד, אם הוא רוצה לקחת הלוואה ואין לו באמת מקורות הכנסה יציבים ואמינים, אני אומר לו שכדאי לו לשקול זאת שנית. תחשוב רגע לפני שאתה לוקח אותך ואת המשפחה להרפתקה גדולה ממידותכם".

השקעה כלכלית אדירה לחקלאים (צילום: shutterstock)


בתנועה הקיבוצית מבינים את ההזדמנות

ענף הקנאביס מקבל כיום תשומת לב רבה בתנועה הקיבוצית. בעיקר לאור היכולת של הקיבוצים לקחת את הפרויקט תחת חסותם, ולהתגבר בכך על המכשולים הפיננסיים של החקלאי הבודד. על רקע אישור הייצוא בהחלטת הממשלה, איגוד התעשייה הקיבוצית קיים כנס בנושא, אליו הגיעו משתתפים מכ-70 קיבוצים.

מרים דרוק, מנכ"לית איגוד התעשייה הקיבוצית, אשר יזמה את עריכתו של הכנס, סיפרה על ההזדמנות העומדת בפני הקיבוצים שיחליט לבצע כניסה מושכלת לתחום. לדבריה, האיגוד מזהה שהקנאביס הרפואי עשוי להיות מנוע כלכלי חדש עבור הקיבוצים, בין היתר בזכות הידע והניסיון שנצברו לאורך עשרות שנים בפיתוח חקלאית מדויקת ואיכותית, ובטיפול בתוצרות חקלאיות רגישות. דרוק אמנם הדגישה כי הכניסה לתחום דורשת למידה ואחריות, אך שהפוטנציאל בהחלט קיים.

לדברים הצטרף רובי גינל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אשר גם נשא דברים בכנס. גינל שיתף את באי הכנס אודות העשייה המשותפת בין איגוד התעשייה הקיבוצית והתאחדות התעשיינים. בין אם בניסיון למצוא פתרונות לחסמים רגולטוריים ובין אם בהקמתו של פורום קנאביס משותף.

אז האם הקנאביס הרפואי יהיה הכוכב החדש של גידולי השדה בקיבוצים ובמושבים? האם גידולי קנאביס יהפכו בקרוב לחלק בלתי נפרד מהנוף הכפרי בישראל? כאמור המרחק עדיין רב, אבל מה שבטוח הוא שהרכבת כבר יצאה מהתחנה.

כתבות נוספות בנושא:

100 שנות חינוך קיבוצי - המותג עוד חי?

עד לפני שני עשורים הוא כלל עבודה במשק לפני ואחרי הלימודים. כמה באמת שונה ב-2018 המותג הכי חזק שיצא מהתנועה הקיבוצית?

"היינו חוזרים גם אם יכולנו לקנות בית בת"א"

מחקר מצא: 45% מבני הקיבוצים שעזבו ב-20 השנים האחרונות חזרו. האם המניע הוא כלכלי או דווקא הרדיפה אחר איכות חיים?

הכל התחיל מקיר אחד - הבית היפהפה מטבעון

המעצבת ביקשה להוריד קיר במטבח, המשפחה זרמה, וביחד עם הלבשת בית מושלמת הם קיבלו את בית עליו חלמו