"מצאנו כאן את השקט והשלווה שחיפשנו"

יום אחד כל זה נמאס להם. ביולי האחרון ארזו עצמם בני המשפחה ועברו להתגורר בקיבוץ לוטן שבדרום – מרחק 30 דקות נסיעה בלבד מאילת. "במרכז הרגשנו שאין חיי קהילה פעילים, כל אחד נמצא בבית שלו. בעצם המעבר לכאן אנחנו מרגישים שהצלנו את הילדות של הילדים שלנו", מסביר בועז את המהלך הדרמטי. "במרכז התחרותיות מאוד גדולה. הם מתבגרים מהר מדי, ומתעסקים בטפל. בקיבוץ לוטן מצאנו מין בועה שכזאת, אבל בועה בריאה. יש כאן תחושה של ביחד. כל הזמן פוגשים את כולם בין השבילים, וגם הילדים מאוד מעורבים בקהילה. יש הרבה פעילויות עבורם אחרי הצהריים והם כל הזמן עסוקים וכיף להם. עכשיו למשל, אני רואה מהחלון את שחר ועמית משחקים על הדשא מול הממטרה עם שלושה ילדים בגילאים אחרים. אם היינו במרכז, הם היו צופים בטלוויזיה בבית". תמר מוסיפה: "כאן אני מרגישה בטוחה כשהילדים שלי מסתובבים בחוץ. כולם מכירים אותם ואותנו ואני יודעת שתמיד יהיה מבוגר אחראי שיעזור להם בעת הצורך".

בקיבוץ הדרומי הצליחו שני בני הזוג, במידת הצלחה מפתיעה, לשמור על הקריירות שלהם. תמר ממשיכה לעבוד בשיווק, ומעורבת כיום במיזם תיירות בערבה. בנוסף היא הקימה אתר אינטרנט ללוטן ומתפעלת אותו, כמו גם את דף הפייסבוק של הקיבוץ. בועז מצא עבודה בחברת סיסקו ועדיין חי את חיי הקהילה בקיבוץ. זאת הודות לאישור שקיבל לעבוד במתכונת מיוחדת: הוא נדרש להגיע למרכז רק יומיים בשבוע, ובשלושת הימים הנוספים הוא עובד מהבית.

"המעבר מאוד תרם למשפחה", מספרת תמר. "למרות הנסיעות של בועז למרכז, הוא עדיין מבלה עם הילדים הרבה יותר. זה מאוד אופייני לאזור. קצב החיים הרבה יותר נוח כאן לעומת המירוץ המתמיד במרכז הארץ. מקובל לסיים את העבודה בארבע או חמש אחר הצהריים, וההורים – ובייחוד האבות – נמצאים עם הילדים הרבה יותר"

הצליחו לשמר את הקריירות. בני הזוג ברדה עם שני ילדיהם (צילום: מתוך אלבום משפחתי)

לדברי בועז, "גרים פה זה לצד זה אנשים חילוניים ומסורתיים יותר או פחות. אין שום כפייה דתית, ורק מי שרוצה משתתף בקבלת השבת ובטקסים של החגים. מנחילים פה ערכים של יהדות מתקדמת ושוויונית, ובתור חילונים אנחנו שמחים שהילדים שלנו נחשפים לזה".

אתם יכולים להבין אנשים שחוששים שאם יעברו לכאן לא תהיה להם עבודה?

תמר: "מנסיוני, יש בהחלט אפשרויות תעסוקה באזור ויש סיכוי טוב שהאפשרויות יתרחבו עוד יותר. האזור נמצא בצמיחה ויותר ויותר אנשים מהמרכז מגיעים לכאן. אגב, שדה התעופה שאמור להיפתח בתמנע יהיה במרחק 15-20 דקות נסיעה מכאן".

קבלת שבת עם קפה ועוגה

אינה (27) ורוני (29) סקליאר עברו לקיבוץ לוטן לפני שנה וחצי, ביחד עם בתם בת השנתיים נועה. גם הם הצליחו לשמור על תחום עיסוקם ולשלב קריירה ומגורים ביישוב הדרומי. שניהם אנשי חינוך במקור, ושניהם מצאו תעסוקה במקצוע שלהם בקיבוץ עצמו: אינה פתחה גן ילדים אנתרופוסופי, ואילו רוני משמש כמדריך לילדים ונוער ולצעירים בשנת שירות, ובנוסף מלווה קבוצת עולים חדשים ששוהה בקיבוץ.

"בעבר היה בקיבוץ גן ילדים שנסגר אבל הוחלט לפתוח גן חדש, כי הקיבוץ רוצה לצמוח ולקלוט עוד ועוד משפחות", אומרת אינה. "לשמחתי, למרות גילי הצעיר אפשרו לי לקחת חלק בהקמת הגן. בכל מקום אחר הייתי צריכה לעבור תהליך הרבה יותר ארוך כדי להגיע למעמד הזה, אבל בלוטן יש הרבה פתיחות וגם הרבה נכונות לתת מרחב פעולה לתושבים החדשים".

הזוג סקליאר הגיעה ללוטן אחרי מגורים ביישוב קהילתי בצפון. כשחבר סיפר להם שמתוכננת לקום שכונה אקולוגית חדשה בקיבוץ לוטן, הם לא היססו והחליטו להצטרף לפרויקט.

"למרות גילי אפשרו לי לקחת חלק בהקמת הגן". אינה עם בעלה וילדתם (צילום: מתוך אלבום משפחתי)

"מצאנו כאן את השקט והשלווה שחיפשנו", מספרת אינה. "קצב החיים פה נינוח ויש הרבה יותר זמן למשפחה. אנשים עובדים בקיבוץ או באזור, וגם מי שעובד באילת לא מבזבז זמן על פקקים. הכול קרוב לבית. אילת קרובה מספיק כדי שנוכל לשם לקניות או לסרט, ומצד שני היא לא צמודה אלינו ולא מפרה את השלווה".
השכונה האקולוגית, שאמורה להתבסס על בנייה ידידותית לסביבה, עדיין בתהליך הקמה. בינתיים מתגוררים בני הזוג בבית שהוקצה להם בשטחו המקורי של הקיבוץ, וכפי שאינה מתארת הם מרגישים לגמרי בבית. "הקיבוץ אמנם מופרט, אבל שומרים פה על הרבה היבטים קהילתיים. יש למשל חדר אוכל שרבים מגיעים אליו והילדים אוכלים בו קבוע בצהריים, ויש קבלת שבת בימי שישי ואחרי זה קפה ועוגה במועדון. גם את החגים חוגגים ביחד. השתלבנו פה מהר מאוד".

הרעיון להקים שכונה אקולוגית בקיבוץ אינו מקרי. לוטן, שממוקם במרחק חצי שעת נסיעה מאילת, נוסד על-ידי קהילה של יהודים רפורמים שמגדירה את עצמה כ"אקו-יהודית". הקהילה שמה דגש על חיבור למסורת ולטבע, אך מתגוררים בה תושבים חילוניים ודתיים כאחד.

שכונה אקולוגית הנבנית בצורה מודרנית. השכונה החדשה בלוטן (הדמיה: חברת "בית בקיבוץ")

תמר ברדה מספרת על כלים שעומדים לרשות משפחות שבוחרות לבצע את הצעד: "קודם כל, יש הטבות מס לתושבי הערבה ויש גם סיוע מסוים של משרד השיכון למי שבונים את ביתם במקום. חוץ מזה יש בקיבוץ דגש חזק על ערבות הדדית. זה בא לידי ביטוי גם בקשרים הבין אישיים הטובים בתוך הקהילה וגם בהיבטים כלכליים, כמו סבסוד של הארוחות בחדר האוכל והחינוך. יש אפילו קרן כספית שבאמצעותה הקיבוץ מסייע כלכלית לחברים. הרגשנו את הסולידריות כאן באופן מאוד בולט כשעברנו דירה בתוך הקיבוץ: מישהו שלח הודעה בווטסאפ הקיבוצי, ואנשים לא הפסיקו לזרום אלינו כדי להציע עזרה. זה היה מאוד מרגש".

חולמים גם אתם לעבור לקיבוץ בערבה? לחצו כאן