אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

על כוס בירה מקומית במקום היפה בצפון

בקיבוץ גשור שבגולן יציעו לכם גם בירה מעולה וגם שכונה חדשה מול נופים שרואים רק בסרטים, וזה לגמרי מחפה על המרחק: "צריכים לפעמים לנסוע 40 דק' לעבודה אבל זה עדיף פי מאה על לעמוד באיילון"

07.04.2019|שחר דניאלי

את הסיפור של קיבוץ גשור ברמת הגולן אפשר לפתוח עם ארומה תוססת של בירה ישראלית-קיבוצניקית אמיתית. כזו המוגשת היישר מהחבית במבשלת בירה פס, שהוקמה בשנת 2012 במבנה הלא-פעיל של חדר האוכל של הקיבוץ, וציינה לאחרונה שבע שנים למזיגת הכוס הראשונה.

המבשלה המקסימה שבה אנחנו יושבים מתפקדת הן כמבשלת בוטיק המייצרת חמישה סוגי בירה, והן כפאב, באר הופעות ו/או מתחם אירועים לקבוצות. עומדים מאחוריה האחים חגי ואור פס, אשר עברו לגשור עם משפחותיהם, ושי דרוויש, הרכש ממרכז הארץ, שהגיע עם אשתו וילדיו לגולן היישר מראשון לציון.

רק שם, כשאני משוחח עם צמד האחים, האסימון נופל ולא רק בזכות האלכוהול. פתאום אני מבין מה מושך משפחות רבות לארוז ארגזים ולעלות הכי צפונה שאפשר.

 
 בעיצומה של קליטה. קיבוץ גשור (צילום: מוא"ז גולן)


מ-90 ל-150

"גשור הוא קיבוץ מושלם למי שרוצה חיים שקטים ונעימים", אומר חגי, "חיים שיש בהם זמן לילדים ובלי הטירוף של מרכז הארץ. יש כאן כל מה שמשפחה ישראלית צריכה, ולמען האמת יש כאן הרבה הרבה יותר". הוא מוזג לכולנו סיבוב נוסף ואומר שהדברים לא היו תמיד כך, אך אין ספק שחל שינוי חיובי בקיבוץ בשנים האחרונות בכל הנוגע לקליטת משפחות.

"כשהגעתי לגשור עם אשתי, ליאת, לפני כמעט עשור, היינו חברי הקיבוץ הראשונים שנקלטו כאן מזה 19 שנה. לא היו משפחות צעירות עם ילדים, ופרויקט הצמיחה של גשור היה בחיתוליו", אומר חגי, "אבל הזמן רץ במהירות, ובזכות מהלכים מדויקים של פנייה לאוכלוסיות הנכונות, ובמיוחד תודות לקידום שתי שכונות חדשות, הקיבוץ התפתח מדהים".

קיבוץ גשור נוסד לפני כ-42 שנה על ידי שני גרעינים של תנועת השומר הצעיר. הצעירים האידיאליסטים הקימו היאחזות נח"ל בגולן, אשר עברה כמה וכמה נקודות, עד שהתבססה במיקומה הנוכחי באמצע שנות ה-70. לאורך כל השנים הקיבוץ קלט חברים ומשפחות, אך כעת הוא נכנס לכך במלוא המרץ. כיום מתגוררים בגשור כ-90 משפחות, והצפי הוא לקליטה של כ-50 נוספות. גאוות הקיבוץ היא השכונה החדשה שעל המצוק המשקיף לכנרת, שכונת "צופי חרמון וכנרת". בשכונה משווקים 16 מגרשים של כ-750 מ"ר, המיועדים לבנייה עצמית (בנה ביתך). כאשר המגרשים ישווקו בהצלחה, יש כבר בגשור תוכניות לעוד כ-30 יחידות דיור באזור העליון של היישוב. הקליטה היא במסלול של קליטה לחברות מלאה.

"קיבוץ מושלם למי שרוצה חיים שקטים ונעימים" (צילום: מתוך אלבום משפחתי)


"כשאתה עובר לגור בדרום רמת הגולן אתה הופך לחלק מקהילה"

אחד הגורמים המרכזיים שדוחפים יותר מכל את הצמיחה המחודשת של גשור הוא צוקי דויטש, אשר נמנה על מייסדי הקיבוץ לפני כ-40 שנה. במסגרת תפקידו כרכז הצמיחה הדמוגרפית של גשור, צוקי אחראי על השיווק וההתנהלות מול המתעניינים הרבים. הוא מוביל אותם בשבילי הקיבוץ, מראה את השכונה החדשה, מכיר להם את אנשי הקהילה ושומע על צרכיהם וחששותיהם. כמי שגדל בעצמו בעיר (חיפה), הוא מבין היטב את כל האתגרים הכרוכים בגולן, אך בתור מי שגר כאן כבר למעלה מ-40 שנה, ושראה את האזור מתפתח, יש לו תמיד את התשובות הנכונות.

"הגענו לכאן לפני ארבעה עשורים, שני גרעינים של תנועת השומר הצעיר", נזכר צוקי, "זה היה אתגר שחלמנו עליו מתוך מטרה ליישב את הארץ ולהגשים חזון ציוני-חברתי. עברנו מספר נקודות עד שהגענו למיקום הנוכחי שלנו באמצע שנות ה-70, וכיום גשור הוא אחד מהיישובים הצנועים והמצליחים ברמת הגולן". היישוב חווה תנופה של צמיחה לפני כ-18 שנה, כאשר הוקמה בו שכונת הרחבה אשר תושביה נקלטו במסלול של עצמאות כלכלית (ביניהם גם ההורים של חגי ואור ממבשלת הבירה). בשלב הנוכחי, לעומת זאת, מעוניינים בגשור לקלוט אך ורק לחברות מלאה.

צוקי מסביר כי הרצון לקלוט את המשפחות לחברות בקיבוץ נובע מכך שהחיים בגשור הם יותר מבית מקסים באזור יפיפה. "כשאתה עובר לגור בקיבוץ בדרום רמת הגולן אתה הופך לחלק מקהילה", הוא אומר, "הקהילתיות היא אבן היסוד של ההצלחה שלנו ואנו שואפים לחזק אותה. גם כשנגדל לפני התוכניות ל-150 משפחות, נהיה עדיין יישוב קטן ופריפריאלי. אנחנו רוצים שהנקלטים החדשים ייקחו חלק פעיל בקהילה. אנחנו רוצים שהם ישתתפו באירועים החברתיים, יובילו אותם, יעבדו בגולן או יפתחו עסקים, ושילדיהם יתחנכו על המורשת של ההתיישבות באזור המדהים הזה".

"הקהילתיות היא אבן היסוד של המקום" צוקי דויטש (צילום: אסף לזר)


"חייב את הכנרת בזווית של העין"

"אני ואחי גדלנו בתל קציר שבעמק הירדן, וההורים שלנו עברו לגור בהרחבה של הקיבוץ לפני כ-15 שנה", מספר חגי, "כאן הכרתי את אשתי, ליאת, בת הקיבוץ. לאחר החתונה היה ברור לנו שאנחנו נשארים בצפון. בתור אדם שחייב שהכנרת תהיה בזווית של העין שלו, לא הייתי לי אופציה אחרת". ליאת וחגי התמקמו בגשור, ובשנת 2015 הפכו לחברים הראשונים שנקלטים בו מזה כמעט שני עשורים. אט אט הצטרפו משפחות נוספות, וביחד עם הצמיחה ביישובי הגולן בכלל, וביישובי דרום הרמה בפרט, הם כבר מזמן לא הזוג הצעיר היחיד בסביבה.

בעוד שצוקי וחגי אינם מתעלמים מהקשיים שמאפיינים את המגורים בפריפריה הרחוקה בישראל, הם מקפידים לשמור על אופטימיות. "בוא, זה לא תל אביב ואפילו לא חיפה", אומר חגי, "ברור שסוגיות של פרנסה ותעסוקה הן לא בהכרח פשוטות. אבל בסופו של דבר, מי שרוצה לגור בגולן מסתדר".

"יש כאן אנשים שעובדים בטבריה, אחרים נוסעים לבית שאן, ויש אפילו כאלה שמשלבים עבודה במרכז עם עבודה מהבית. אנחנו אמנם צריכים לפעמים לנסוע חצי שעה או 40 דק' לעבודה בבוקר, אבל לפחות יש לנו נופים פתוחים של כנרת וטבע. זה עדיף פי מאה על לעמוד בפקק באיילון או בכביש 4".

עוד פקק באיילון או נוף פתוח לכנרת? (צילום: אמנון חורש)


עוד במדור: הסיפורים האנושיים מאחורי סגירת שדה דב >

מערכת חינוך איכותית וילדים שגדלים בטבע

מלבד השכונה החדשה שנבנית בקיבוץ, המאפשרת לרכוש בית צמוד קרקע על מגרש רחב ידיים ובעלויות אטרקטיביות, בגשור מתגאים במערכת החינוך של המקום. הילדים מתחנכים בתוך הקיבוץ מגיל לידה ועד כיתה א', ונהנים מגני ילדים קיבוציים ומתוכנית לימודים עשירה המשולבת בנוף הטבעי.

"כאן הילדים לא נמצאים כל היום בחדר של הגן ומקסימום יוצאים לגינה לשעה או שעתיים", אומר חגי, "תוכנית הלימודים לוקחת אותם לטבע, נותנת להכיר את עונות השנה, מחברת אותם לשורשים של ארץ ישראל ונוטעת בהם גאוות יחידה לגולן ולצפון. הצוות הפדגוגי מקצועי ביותר והילדים מאושרים".

מערכת החינוך הפורמאלית מתנהלת במקביל למערכת חינוך בלתי-פורמאלית, הממשיכה לעטוף את הילדים בשעות הצהריים ומעבר ללוח החופשות הסטנדרטי של משרד החינוך. כאשר הקטנטנים עולים לכיתה א' הם מצטרפים לחבריהם מיישובי האזור, בבית הספר היסודי בישוב הקהילתי בני יהודה, המרוחק כ-4 ק"מ בלבד מגשור.

מערכת חינוך שמשתלבת בטבע, ילדי גשור (צילום: מוא"ז גולן)


"את ההחלטה קיבלנו לאחר חודש שלם בצימרים"

עבור שי ורבקה דרוויש, שני ראשלצ"ים שעברו לפני שלוש שנים וחצי מהעיר לגולן, החינוך היה במידה רבה הטריגר המרכזי. "כשגרנו במרכז זה היה פשוט טירוף", אומר שי, אשר ביחד עם רבקה הוא בעליה של חברה לגרפיקה ושיווק באינטרנט, המפעילה סניף בגולן וסניף במרכז, "לראות את הילד שלך בגן עם עוד 35 ילדים, כשהגננות במקרה הטוב 'מסתדרות' ובמקרה הנפוץ יותר 'קורסות תחת העומס', זה היה מתסכל. מה גם שבתור בעל עסק עם למעלה מ-10 עובדים, הייתי זוכה לראות את הילדים בסופי שבוע בלבד".

בני הזוג מספרים שהחלום על מגורים בצפון תמיד קסם להם, אך ההחלטה נדחתה פעם אחר פעם. בסוף הפור נפל בעקבות ביקור בכנס התיישבות. "הגענו לכנס התיישבות וראיתי שלט שנחרט בזכרוני – עוברים לצפון, שמים את המשפחה במרכז", נזכר שי, "אמרתי 'בינגו' והתחלנו לחפש". את ההחלטה על קיבוץ גשור קיבלו בני הזוג בדרך מעניינת. הם פשוט יצאו למחקר עצמאי שהתבסס על חודש שהושקע כל כולו בסופי שבוע בצימרים בגולן.

"היינו בצפון הרמה, בדרום הרמה, במרכז הגולן ובשיפולים", מספרת רבקה, "עשינו חשבון פשוט, אם אנחנו הולכים להקים בית במיליון שקלים וקצת, נשקיע 15,000 שקלים במחקר על האזור. כשהגענו לגשור זה היה כמעט בטעות. לא היו כאן צימרים ונכנסו כדי לראות משהו. פתאום, משום מקום, אחת המשפחות הזמינה אותנו לכוס קפה. הפגישה המשיכה להזמנה לסוף שבוע, ובתוך זמן קצר התאהבנו בקיבוץ ובתושביו".

מרשל"צ לגולן, משפחת דרוויש (צילום: מתוך האלבום המשפחתי)


העסק עבר דירה והפך רווחי

מבחינת תעסוקה, רבקה ושי פשוט העבירו את החברה לצפון, תוך שהם פותחים סניף נוסף בגולן. הקשר עם הלקוחות מתנהל באמצעות האינטרנט, ושי יורד פעם בשבוע לפגישות במרכז. "אולי זה יפתיע אותך, ואולי לא, אבל העסק רק צמח", אומר שי, "הרווח שנותר לנו בסוף החודש גדל באופן משמעותי, ובמקביל גדל ברמה דרמטית הזמן שלנו עם הילדים והמשפחה. אני ממש מרגיש שהשלט הזה שראיתי בכנס, 'מעבירים את המשפחה למרכז', הוא הסלוגן של החיים שלי".

אני מסיים את כוס הבירה ונפרד לשלום מהקיבוץ, ובעיקר מהאווירה. נכון, אין ספק שהחיים באזור המרוחק הזה יכולים להיות מאתגרים. במיוחד עבור משפחות שמגיעות ממרכז הארץ שנדרשות לעתים להמציא את עצמן מחדש מבחינת תעסוקה ופרנסה. אולם באותה נשימה ולגימה אפשר להרגיש שקורה משהו חיובי בגולן. כמות הילדים והמשפחות הצעירות שרואים בשבילים של קיבוץ גשור, ביחד עם הפתיחות של התושבים והצמא לקלוט חברים חדשים, ממתיקים את הקושי וממריצים את האנרגיות. לחיים.

*רוצים לשמוע יותר על אפשרויות המעבר לקיבוץ? לחצו > 

כתבות נוספות בנושא:

הוטרינר הנודד של הגליל העליון

הסיפור המקסים של הוטרינר שהמציא עצמו מחדש והוכיח שיזמות היא אפשרית, בכל התחומים

"החיים פה לא יכולים להיות שונים יותר מגבעתיים ואני שמח"

המשפחות החדשות בגליל העליון לא מביטות דרומה: "בסופו של יום חלק בלתי נפרד מהמגורים כאן הם חיי הקהילה והאנשים שמרכיבים אותה"

המשפחות שחזרו הביתה

למרות שהוא ממוקם במרחק פסיעה מאחד האזורים הכי יפים בארץ, מוקף במעיינות של מים מתוקים, סוד הקסם של נווה איתן הוא קודם כל האנשים שמרכיבים אותו