אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

הסיפורים האנושיים מאחורי סגירת שדה דב

ילד שרוצה לטוס לאבא במרכז ורופא שרק רוצה לדאוג למטופליו. ההחלטה לסגור את נמל התעופה שדה דב היא פגיעה קשה בעשרות אלפי תושבים שחוששים מהיום שאחרי

טל ליניבקר, עורך ראשי

"כשאני ממריא מאילת לשדה דב, תוך שעתיים הכי הרבה אני כבר פוגש את אבא. אבל אם זה לנתב"ג, אז לפעמים זה יכול לקחת גם שלוש וארבע שעות. זה ממש לא נעים לי, גם אם הבאתי ספר לקרוא או אם יש עוד ילדים בטיסה" (איתן, 10, קיבוץ נווה חריף).

כך, במילים פשוטות, אפשר להתחיל ולספר את הסיפור אודות המאבק נגד סגירת שדה דב בתל אביב. מאבק אשר הוצת בתקשורת על ידי ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, אך שייך לא רק לעיר הדרומית. גם עבור הקיבוצים הרבים שבמעטפת, אשר משתייכים למועצה האזורית חבל איילות, סגירתו של השדה התל אביבי עלולה להיות מהלומה.

על הדברים בתחילת הכתבה חתום כאמור איתן, ילד מקסים בן 10 מקיבוץ נווה חריף בחבל אילות. הוא גר בקיבוץ עם אמו גל, וטס תכופות לשדה דב בכדי לפגוש את אביו שמתגורר באזור המרכז. כבר שנים שהוא מתנייד על תקן של יל"ל (ילד ללא ליווי), בטיסות בין אילת לשדה דב.

הוא עושה זאת כמו ילדים רבים נוספים שלוקחים חלק במה שקרוי בפי המקומיים "טיסות הגרושים". טיסות שיוצאות בימי שישי בצהריים וחוזרות במוצ"ש בערב, עליהן ניתן למצוא ילדים רבים להורים גרושים, שאחד מהוריהם גר באילת או בקיבוצים, והשני במרכז או בצפון הארץ.

"כשאני חוזר לאילת משדה דב, אבא נשאר איתי ממש עד שאני עולה למטוס, וגם הטיסות יוצאות כמעט תמיד בזמן", מספר איתן לראש העיר אילת באוהל המחאה. היה לו חשוב להגיע ולהשמיע את קולם של ילדים רבים כמוהו: "בנתב"ג זה סיפור אחר. יש נסיעה ארוכה למטוס והרבה פעמים הטיסות מתעכבות, מה שמצריך לשבת זמן רב במטוס ולחכות. אני גם יודע שאין מספיק מקום בשמים של נתב"ג לכל הטיסות של שדה דב. פעם אחת הטיסה התעכבה ארבע שעות, וכבר נהיה ממש מאוחר, אז חזרתי לישון אצל אבא. טסתי הביתה רק ביום ראשון והפסדתי בית-ספר". סיפורו המרגש של הקיבוצניק הצעיר מסביר היטב מדוע האילתים והקיבוצניקים קוראים למטוסי שדה-דב – "אוטובוסים עם כנפיים".

איתן באוהל המחאה באילת יחד עם ראש העיר אילת מאיר יצחק הלוי (צילום: גל נקדימון)


"המטופלים יפסיקו להיות מטופלים"

ד"ר אלעד ויזל, רופא משפחה, עבר לפני ארבע שנים עם משפחתו מהמרכז ליישוב הקהילתי באר אורה. הוא מכהן כרופא הקהילתי הן במרפאה בקיבוץ יוטבתה והן במרפאה ביישובו.

"מעבר לנתונים שכולם מכירים לגבי ההטסות הרפואיות מאילת לשדה דב, מדובר בסופו של היום באנשים שחיים כאן", אומר ד"ר ויזל, "כרופא, אני נתקל לא מעט במטופלים מבוגרים אשר זקוקים לטיפולים במרכז, ואשר ללא היכולת להגיע לשדה דב הם עלולים פשוט להפסיק ולקבל את הטיפולים להם הם זקוקים. ממש ככה".

"צריך להבין שזה לא רק המרחק מבית החולים לשדה התעופה. ראשית, כמו שאיתן תיאר את זה יפה, ההתנהלות בנתב"ג שונה בתכלית מההתנהלות בשדה דב. בעוד שבשדה דב היציאה לתחנת המוניות היא פשוטה וקלה, בנתב"ג הפרוצדורה שיכולה לקחת שעה ויותר. להמתין לשאטל, ללכת מרחקים לתחנת המוניות או הרכבת, לחכות בתור וכו'. זאת עוד מעבר לבידוק המחמיר שמאפיין את נתב"ג, ואשר איננו מנת חלקם של הלקוחות בטיסות הפנים בשדה דב".

ד"ר ויזל מספר גם כי שירותי הרפואה באילת תלויים במידה רבה במומחים ויועצים רפואיים המגיעים בתדירות גבוהה לדרום באמצעות שדה דב. "יש מומחים שעושים את הטיסות האלה כמה וכמה פעמים בחודש, ולעתים אף פעמיים בשבוע. אם הם יצטרכו לעבור דרך נתב"ג, על כל המורכבות והעיכובים שכרוכים בכך, הם פשוט יפסיקו לבוא. אני לא אומר את זה כאיום אלא מידיעה. אני מדבר עם הקולגות שלי מהמרכז ברמה יומיומית, וסגירת שדה דב תהיה עבורם תמריץ שלילי להגיע לדרום".

ד"ר אלעד ויזל ומשפחתו (צילום: מתוך אלבום משפחתי)


16,000 יחידות דיור VS עורק תחבורה ראשי

אז האם יש לסגור את שדה דב או שמא להשאירו פתוח? זוהי השאלה אשר עומדת שוב במרכז מאבק המגיע לנקודת רתיחה. "שוב", מכיוון שאם בוחנים זאת במבט היסטורי, מאז שנות ה-60 נקבעו למעלה מ-10 תאריכים מיועדים לפינוי שדה דב בתל אביב, אך אף אחד מהם, עדיין, לא מומש כפי שתוכנן (ראו בסוף הכתבה את גלגולו של הפינוי).

ראשית כל, היכרות קצרה. שדה דב הוא שדה תעופה קטן הממוקם בתל אביב, סמוך לשכונת רמת אביב ובמרחק של פחות מק"מ מהירקון. הוא משמש לטיסות פנים בלבד, מרביתן בין תל אביב לאילת, וכן כמתקן ובסיס צבאי. מדי שנה משרת השדה למעלה ממיליון נוסעים, ומהווה במידה רבה ציר גישה אפקטיבי עבור תושבי הדרום למרכז הארץ, בטיסה האורכת כ-45 דק' בלבד.

אולם השדה ממוקם על הקרקעות האחרונות לבניה בתל אביב, שיכולות לפי התוכניות לקדם כ-16,000 יחידות דיור. השטח קרוי "הגוש הגדול", וישנם אלפי אזרחים המחזיקים בבעלות על הקרקעות בשדה בחלקים שונים.

למעלה מ-10 תאריכים נקבעו במהלך השנים לפינוי השדה. הפגנת הקיבוצניקים נגד ההחלטה (יח"צ מוא"ז חבל אילות)


יד ביד - סמוטריץ', הקיבוצניקים ורון חולדאי

המאבק נגד פינוי שדה דב מתנהל כמה עשורים וצובר תאוצה בכל פעם שמתקרב מועד פינוי כזה או אחר. כעת, כאשר רבים סבורים שהפור נפל, והמועד העדכני של פינוי שדה דב ביולי 2019 לא יידחה, המחאות וההתנגדויות עולות מדרגה. אחד המאפיינים המעניינים של המאבק הוא השותפות בין המתנגדים לפינוי, המגיעים מכל קצוות הקשת הפוליטית והמגזרים בישראל.

המאבק למניעת סגירתו של שדה דב מצליח לדוגמה לאחד בין שר התחבורה הנוכחי, בצלאל סמוטריץ', מנציגי הימין הדתי-ציוני בכנסת, לבין הקיבוצניקים בדרום הארץ המשתייכים מסורתית לשמאל האידיאולוגי. כך גם נוצרה ברית חזקה בין ראש עיריית אילת ממפלגת הליכוד, לבין ראש עירית תל אביב ממפלגת העבודה, רון חולדאי.

אל הקלחת נכנסים מנהלי מוסדות רפואיים, ובראשם אלדר ברקוביץ', מנהל בית החולים יוספטל באילת. שדה דב, מעבר להיותו שדה תעופה המשרת אזרחים ועובדים, הינו עורק תחבורה חשוב להטסות רפואיות. כ-70,000 הטסות כאלה מתקיימות בשנה, ומביאות מטופלים מאילת לבתי החולים במרכז. בעיקר בית החולים "איכילוב" שבמרכז תל אביב.

קואליציית המתנגדים כוללת מטבע הדברים את רשתות התיירות הגדולות ובעלי בתי המלון באילת, המודעים לחשיבותו הרבה של השדה לענף האירוח בעיר הדרומית וסביבתה. כמו כן, היות ששדה דב משפיע לא רק על אילת אלא גם על הקיבוצים הרבים שבסביבתה, המשתייכים למועצה האזורית אילות, התנועה הקיבוצית "חזק בתמונה".

ימשיכו להמריא לערבה? (צילום: אמנון טרבלסי)


עוד במדור: המשפחות שחזרו הביתה >

מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "מאבק על דמותה של המדינה"


"שדה דב הוא עורק תחבורה משמעותי לא רק עבור תושבי אילת אלא גם עבור תושבי הקיבוצים הרבים בדרום", אומר ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית. "עשרת קיבוצי המועצה, ויחד עמם היישובים הקהילתיים הסמוכים, נשענים משמעותית על שדה דב. היכולת שלהם לחסוך את הנסיעה בכביש הבקעה, הלא הוא כביש הדמים המפורסם, ולקצר את זמן ההגעה למרכז מארבע שעות לשעה בלבד, הוא קריטי. במיוחד כיום כאשר ישראלים רבים מכל הארץ נקלטים ביישובים הללו".

מאיר מציין כי התנועה הקיבוצית עומדת מאחורי העיר אילת במאבקה, והוא אף מגיע תכופות לביקור אצל ראש העיר, יצחק הלוי. בביקור בשבוע האחרון באוהל המחאה של ראש עיריית אילת, אמר מאיר כי התוכנית לסגירתו של שדה דב היה "תוכנית נפסדת" וכי אסור להתעלם מהצעות הפשרה שהונחו לפתרון הסוגייה. בראשן הצעתו של חולדאי לשמור חלק משדה דב לטיסות אזרחיות, בעוד החלק השני יפונה לבניית מגורים.

כמו כן, הוא קושר קשר ישיר בין אילת והקיבוצים אותה הסמוכים לה, לבין החזון הציוני של הפרחת הנגב וחיזוק ההתיישבות. "המאבק הוא לגבי דמותה של המדינה", אמר מאיר, "האם אנחנו רוצים רק לראות את החור שבגרוש או שמה שחשוב לנו הוא החזון הציוני. לבנות מדינה יהודית לדורי-דורות שמיישבת את הפריפריה ודואגת לה כמו למרכז. כמו שאמר בן גוריון, העתיד של המפעל הציוני הוא העתיד של הנגב".

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית באוהל המחאה עם ראש עיריית אילת (יח"צ התנועה הקיבוצית)


דבריו של מזכ"ל התנועה הקיבוצית מתחברים לפעולות בשטח. לא רק שתושבי הקיבוצים מצטרפים להפגנות אחיהם האילתיים, אלא שהם בעצמם נוקטים במחאות. אחת מהן התקיימה לפני כשבועיים כאשר הקיבוצניקים חסמו את כביש הערבה בדרך לאילת בצמתים יטבתה, באר אורה וקטורה. בהפגנה, אשר התקיימה בשבוע שעבר, נכח גם ראש המועצה האזורית חבל אילות, ד"ר חנן גינת.

"אילת והערבה הדרומית הם לא רק אתרי נופש פופולריים", אומר ד"ר חנן גינת, ראש המועצה האזורית חבל איילות, "בשביל עשרות אלפי אנשים מדובר בבית ובחיים שלמים. חיים המתקיימים על הגבול המרוחק ביותר של מדינת ישראל, למרות הקשיים הרבים".

גינת מדגיש כי עם הזמן ועם הקדמה, נמצאו לתושבים דרכים לקיום בסיסי, גם אם רחוק באיכותו מזה לו זוכים תושבי המרכז. בין השאר הוא מציין את הגישה ששדה דב מאפשר לתושבי אילת וקיבוצי איילות מבחינת גישה לשירותי רפואה איכותיים, מוסדות הלימודים להשכלה גבוהה ועוד.

"אולם הקשר שלנו עם השירותים הללו תלוי ביכולת שלנו להגיע להגיע אליהם בטיסה ישירה וקצרה יחסית", אומר גינת, "לסגירת שדה-דב השלכות ברורות ידועות ומשמעותן אחת – הסגת הערבה הדרומית, על כל תושביה, עשרות שנים אחורה. זו תהיה פשוט בכייה לדורות. עוד עשר שנים, כשנצפה כאן בפריפריה חולה וכושלת, המילים 'אמרנו לכם' לא יעזרו לנו".

גינת בטוח כי הכוונה לסגור את שדה דב מתעלמת בפועל מאלפי האנשים והילדים אשר חיים בדרום המרוחק. לרבות מהצרכים המידיים והחיוניים של "אנשים שבחרו לגור באזור בו אף אחד אחר לא מוכן לגור, שבחרו ליישב את הפריפריה של הפריפריה, למרות הקשיים, ועומדים לשלם על כך ביוקר", לדבריו.

הקיבוצניקים מצטרפים כאמור במחאתם לראש עיירת אילת, יצחק מאיר הלוי, אשר נחשב ללא ספק לדמות המזוהה ביותר עם המאבק כנגד סגירת שדה דב. ראש העיר אף הקים אוהל מחאה כנגד הסגירה, פתח בשביתת רעב, ואף ביטל בהפגנתיות את חברותו בליכוד כקריאת אזהרה לראש הממשלה, בן מפלגתו נתניהו.

"אני מקווה ומאמין שבסופו של דבר חדוות הממון לא תגבר על הצדק, ההיגיון והחמלה", אומר יצחק הלוי, "אנחנו מרגישים כאן באילת ובסביבה כי מדובר בשעת חירום של ממש. שעת חירום שמכריחה את כולם לקום ולעשות מעשה. בשנים האחרונות פקדתי לא מעט את מסדרונות הכנסת וניהלתי מאבק בשם התושבים מאחוריי".

יצחק הלוי, מלבד הביטול של חברותו בליכוד, מוסיף ושולח חץ היישר לנבחרי מפלגתו, "אני פונה מכאן שוב אל נבחרי הציבור לעשות את המעשה הנכון, ומזכיר להם שרבים מהם קיבלו את המנדט מתושבי העיר אילת (למעלה מ-43% מתושבי העיר הצביעו לליכוד, ש.ד). זהו אגב לא רק המעשה הנכון לאילת ולקיבוצים של חבל איילות, אלא המעשה הנכון עבור כל תושבי מדינת ישראל".

אגב, הסוגיה "הליכודניקית" מקבלת כותרות נוספות מבחינת הציפייה של תושבי העיר, אשר רובם כאמור מצביעי ליכוד, לפעול למניעת סגירת שדה דב. כך, למשל, מכתב שנכתב על ידי 150 בעלי עסקים באילת, אשר הועבר לאחרונה לשר האוצר כחלון ולראש הממשלה נתניהו, נמסר על ידי עיוש אלמליח וברוך קבלו, יושבי ראש סניף הליכוד באילת.

"אילת והערבה הם לא רק אתרי נופש פופולריים", ראש מוא"ז חבל איילות חנן גילת (צילום: מוא"ז חבל איילות)


ואולי דווקא לסגור?

למרות הטענות שהוצגו לעיל, ישנם כמובן גם לא מעט תומכים בסגירת שדה דב. בין הטענות שנשמעות בעד הפינוי ניתן לציין למשל את עלות השארתו המוערכת בכ-15-20 מיליארד שקלים, בגין אובדן הכנסות למדינה ממכירתן של הקרקעות למגורים. הכנסות שהיו אמורות, לדברי המתנגדים, לייצר את המימון הדרוש להשלמת מעבר בסיסי צה"ל לנגב, במה שיכול להצית זינוק משמעותי לאזור אחר בפריפריה הישראלית.
 
זאת ועוד, ככל שהמדינה תחליט על הימנעות מסגירת שדה דב, היא תאלץ ככל הנראה לשאת בתשלום פיצויים בסכומים ניכרים לבעלי הקרקעות הממתינה לסגירה, ואשר אוחזים בידיהם גם בהחלטות ממשלה ובפסיקת בג"צ לטובתם.

בנוסף ישנם גם משפטנים שטוענים כי השארת שדה דב על פעילותו עלולה להוות פתח עבור תושבי שכונות צפון תל אביב להגיש תביעת פיצויים כנגד המדינה בגין ירידת ערך. תביעה המבוססת על כך שלא קיימת תוכנית מאושרת להפעלת שדה תעופה באזור, ובמידה שהזמני יהפוך לקבוע, כלומר שהדחייה תיוותר על כנה, תפתח הדלת לתביעות מסוג זה.

המתנגדים מבקשים לשמוט את הקרקע תחת הטענות בדבר החיוניות הקריטית של שדה דב לתושבי אילת והסביבה. בין השאר נטען כי כבר היום רק כ-15% מהנופשים באילת מגיעים בטיסה, וכי כ-40% מהם עושים זאת מנמל התעופה בן גוריון. לגבי הטיסות הרפואיות, המתנגדים טוענים כי הן יכולות לקבל מענה בבתי החולים האחרים במרכז – כדוגמת שיבא תל השומר ובית החולים בילינסון (הקרובים לנתב"ג).

בעלי הקרקעות מתנגדים לפשרה שהוצגה על ידי חולדאי, אליה כיוון מזכ"ל התנועה הקיבוצית. כאמור, פשרה לפיה פעילות השדה לא תופסק אל תצומצם, ושכונת המגורים תבנה על יד השדה הפעיל. לטענת בעלי הקרקעות זו אינה חלופה נכונה. ראשית, לדבריהם, לא נעשו בדיקות רציניות באשר לקיומה של שכונת מגורים בסמיכות כה גדולה לשדה תעופה היוצר מפגעי רעש וזיהום. שנית, מדובר בהקטנה משמעותית של היקף הדירות שניתן יהיה לבנות בשטח, כך שהדירות גם יהיו קטנות וצפופות יותר, וגם ייבנו בקרבת שדה תעופה שיפחית מערכן ואיכותן.

מרווח, יעיל אך גם מאוד צפוף. תכנון אזור שדה דב לאחר הפינוי (הדמיה: רשות מקרקעי ישראל)


גלגולו של פינוי
  • 1961 – עיריית תל אביב מבקשת לראשונה להעביר את שדה דב למקום אחר, בין השאר לאור גידול הפעילות בשדה וצמיחתה של שכונת רמת אביב. מתקבלת החלטה לסגור את השדה ולהחליפו בכביש מהיר מתל אביב לנתב"ג.
     
  • 1965 – מתגבר קצב העבודות להקמת חלופה לשדה דב במסגרת נמל התעופה בן גוריון. המדינה מוכרת את קרקעות השדה ליזמים פרטיים.
     
  • 1967 – וועדת השרים לענייני כלה דנה בפינוי שדה דב. סיבה נוספת שמצטרפת לשיקולים: הרחבת תחנת הכוח רידינג. שר התחבורה קובע כי שדה דב ייסגר ב-1 לספטמבר 1967.
     
  • 1969 – הרוח משתנה. מתחילים דיונים הפוכים שמדברים על פיתוח שדה דב והרחבתו.
     
  • 2002 – משרד האדריכלים "אלרוד אדריכלים" מציע תוכנית להעברת שדה דב לפעילות על אי מלאכותי בים.
     
  • 2007 – המדינה חותמת על הסכם מול בעלי השטח בשדה דב, לפיו היא מתחייבת לפנות את השדה.
     
  • 2010 – מוצגת תוכנית "מנהטן על הים" במסגרתה שר התחבורה ושר השיכון מתחילים לפעול בהקדם לסגירתו של שדה דב לטובת בניית כ-12,000 יחידות דיור בתל אביב. חברות התעופה מתנגדות לתוכנית.
     
  • 2012 – התוכנית לפינוי מאושרת על ידי הממשלה ונקבע כי צו רשות שדות התעופה לגבי שדה דב לא יוארך מעבר למועד פקיעתו ביוני 2016. נקבע כי הפינוי של שדה דב יושלם עד שנת 2018. בג"צ מחליט להאריך את מועד פקיעת הצו לאפריל 2017. נקבע כי פעילות המטוסים הקלים בשדה דב תועבר למנחת מטוסים חדש בעין שמר, ומטוסי החברות המסחריות יפעלו מנמל התעופה בן גוריון.
     
  • 2016 – מועלת לדיון הצעת חוק פרטית למניעת פינוי שדה דב מתקבלת בכנסת ברוב של יותר מ-80 ח"כים מרוב סיעות הבית. ועדת השרים לענייני חקיקה דוחה את ההחלטה לגבי הנושא בשלושה שבועות, ומספר ימים לאחר מכן מפורסמת פשרה של שר האוצר לפיה השדה האזרחי יפונה בשנת 2017 כמתוכנן, ולאחר הפינוי הקרקע תופשר ויבנו עליה כ-4,000 יחידות דיור. נקבע כי הפעילות האזרחית משדה התעופה לאילת תמשיך לפעול שנתיים נוספות מתוך "השדה הצבאי", וזאת עד לשנת 2019. נקבע כי לאחר סגירתו של החלק הצבאי, יבנו במקומו כ-12,000 יחידות דיור.
     
  • 2017 – המדינה מגישה בהסכמת עיריית תל אביב בקשה להארכת השימוש בחלק הצבאי של שדה דב עד אוקטובר 2017, ולדחות את הפינוי שתוכנן לאפריל באותה השנה. בעלי הקרקעות עותרים לבג"צ כנגד הבקשה. עתירתם מתקבלת ונקבע כי הפינוי צריך להתבצע באפריל. עוד לפני פסיקת בג"צ, הכנסת שבה להליך החקיקה של הצעת החוק הפרטית מקיץ 2016 וזו מאושרת סופית במרץ 2017. לפי החלטה זו, נקבע כי הפינוי של הבסיס הצבאי בשדה דב לא יעשה לפני תחילת שנת 2019.
     
  • 2017 – שר האוצר מחליט כי עלות הפעלת הפעילות האזרחית מהשדה הצבאי, על ידי מבנים זמניים, תדרוש הוצאה של כ-50 מיליון שקלים. אי לכך, הוא מחליט להאריך פעם נוספת את פעילות השדה האזרחי. הפעם, עד יולי 2018. בשלב מאוחר יותר יקבע כי יש להתאים את הפינוי של השדה האזרחי לפינוי השדה הצבאי. קרי, לא לפני ינואר 2019.

  • 2018 – משרד הביטחון מבקש לדחות את פינוי השדה הצבאי עד יולי 2019 ובקשתו מאושרת. ראש עיריית תל אביב מציע להקים טרמינל חדש בשדה דב, בסמוך למסלול הקיים, ולצמצם בכך את שטח השדה הכולל. זאת, תוך שמירה על פעילות השדה כנמל תעופה אזרחי. לפי תוכנית זו, יוקמו בתל אביב כ-8,000 יחידות דיור חדשות, במקום כ-16,000 יחידות דיור. התוכנית "זוכה" להתנגדות נחרצת מצד בעלי הקרקעות וכן מצד מהנדס העירייה, רמ"י והמדינה. אולם חרף ההתנגדות היא מאושרת להפקדה בויעדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב (וזאת למרות שהתוכנית לפינוי של השדה כולו נדונה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, ואושרה להפקדה כחודש לאחר מכן).
     
  • 2018 – הכנסת מאשרת החלטה של וועדת הפנים לפיה תהיה לשר הביטחון הסמכות לבחון מחדש את ההשלכות הנוגעות לפינוי השדה הצבאי בשדה דב.
     
  • 2019 – רשות שדות התעופה מודיעה כי שדה דב ייסגר כפי שתוכנן ביולי 2019, ומורה במקביל לחברות התעופה אשר פועלות בו להיערך עם פתרונות בשדות תעופה חלופיים. זאת במקביל לסמכותו של שר הביטחון להורות על דחייתו של הפינוי ו/או שינוי המתווה לסגירה הכוללת.

כתבות נוספות בנושא:

חזק במפה - ההתאוששות המוחלטת של עוטף עזה

יותר מ-3 שנים אחרי "צוק איתן" ועושה רושם כי ניתנה החותמת הסופית לפריחתו של אחד האזורים החשובים בישראל

ילדי הסנדקות החדשים של בן גוריון

בזמן מגוריו בשדה בוקר שימש רוה"מ הראשון כסנדק לכל ילדי הקיבוץ. 65 שנה אחרי שהצטרף ואחרי שנים של הגירה שלילית חוזרים ילידי הקיבוץ לשכונה שעתידה לקום

"בנה ביתך" - הטיפים שאתם צריכים להכיר

בונים בית בשיטת "בנה ביתך"? אתם יכולים להגשים כמעט את כל החלומות. למה "כמעט"? היכנסו לכתבה