אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

בת 100, עם אופציה לקליטה

רגע לפני שקהילת קיבוץ בית אלפא חוגגת יום הולדת עגול, הקיבוץ משיק שכונה חדשה ומתגאה שלמרות ה"גיל" בשבילים מסתובבים בעיקר צעירים, כנראה בזכות עשרות המשפחות שהצטרפו בשנים האחרונות: "מחפשים אנשים שבדיוק כמונו, מתרגשים מהמילה קיבוץ"


"טירונים שכמותכם יוכלו לשבת כאן? השטח מלא בנחשים, ולנשיכות שלהם אין מרפא. העקרבים מסוכנים לא פחות. בחורף גולשים סלעים גדולים מההר ויכולים לקבור יישוב שלם. מי שניסו להתיישב בעבר – תמיד ברחו". החבר'ה החלוצים, שיכלו להתיישב הודות לתרומות של יהודי בריה"מ, לא נרתעו וכך נכתב על התקופה על ידי חבר הקיבוץ מיכאל פאר: "נדרשו לא מעט אומץ לב ותחושה חזקה של חלוציות ושליחות, כדי להתעלם מדברי ה-'עידוד' הללו ולהחליט כי למרות הכול - עולים על הקרקע! כאשר שאלו את הבדואים לשם הגבעה שעליה רצו להתיישב ענו להם 'בית אלפא', וזה היה השם שבו בחרו לקרוא ליישוב החדש".
(מתוך סיפורי קיבוצים: סיפורם של ארבעים קיבוצים, עורך ענר זאב, הוצאת משרד הביטחון, רעננה 1998).

כשחלוצי השומר הצעיר הגיעו לאזור עמק יזרעאל והגלבוע לפני כ-100 שנה והקימו לראשונה יישוב חדש בשם בית אלפא (יחד עם מס' יישובים נוספים מיד לאחר מכן), הבדואים מהאזור העבירו כאמור מסר ברור. אך 5 דורות לאחר מכן פגשנו קיבוץ שמרגיש כאילו הוא נולד לפני שנים ספורות בלבד. הסיטואציה הזו, שהיא בכלל לא שכיחה במרחב הכפרי, חיה ובועטת למרגלות הגלבוע, בין פרדסים משמאל ושטחים חקלאיים מימין, בקיבוץ בית אלפא הגיל הוא רק מספר. אולם מלבד יום ההולדת ה-100 המתקרב לראשון קיבוצי השומר הצעיר בארץ ישראל, המספר החשוב כאן הוא 43. זהו מספר המגרשים הממתינים למשפחות צעירות, שמחציתם כבר שווקו בהצלחה במהירות, כאשר בחודשיים הקרובים יחלו העבודות הפיתוח בשטח.

 
 קיבוץ שמרגיש כאילו נולד לפני שנים ספורות. בית אלפא (צילום: נדב נהוראי)


אך מעבר להיותו קיבוץ וותיק הוא נחשב לבעל אופי ייחודי. לאחר שהתקיים במשך יותר מ-80 שנה כקיבוץ שיתופי, ולמרות שמאז ומעולם נחשב לקיבוץ אמיד ויציב כלכלית, בתחילת שנות ה-2000 התקבלה במקום החלטה על מעבר למודל של קיבוץ מתחדש. לאחרונה הושלם תהליך של שיוך דירות (הנקלטים החדשים יכולים לרשום את הנכס בטאבו במנהל מקרקעי ישראל) וישנה הפרדה בין הקניין הפרטי לציבורי. אולם לצד השינויים הכלכליים – החברים קיבלו הכרעה ברורה – לשמור על האופי של הקיבוץ גם תחת המודל הכלכלי החדש.

לא מדובר בעניין של מה בכך. רוב הקיבוצים בישראל הפכו בשנים האחרונות לקיבוצים מתחדשים, במהלך שיש לו תמיד השפעות דרמטיות על הקהילה, גם מבחינה כלכלית, אך לא פחות מכך מבחינה חברתית. בקיבוצים לא מעטים ה"הפרטה" פרמה מעט את הרוח הקיבוצית, עד כדי שהקיבוץ הפך להיות מעין "יישוב קהילתי-כפרי-חקלאי". בקיבוצים אחרים ובית אלפא הוא דוגמה נהדרת להם, לא וויתרו על ההוואי והרוח של הקיבוץ של פעם.

חדר אוכל פעיל, בריכה בלב הקהילה ועוד

"קיבוץ אלפא הוא מותג בתנועה הקיבוצית, בעמק יזרעאל, ובתולדות ההתיישבות העובדת. לכן, למרות שאנחנו היום קיבוץ מתחדש, היה לנו חשוב להמשיך להיות הקיבוץ של פעם עם כל הדברים הטובים", אומרת טל שיזף, רכזת הצמיחה הדמוגרפית בבית אלפא, "אם זה חדר אוכל פעיל, שפתוח כל יום לארוחות צהריים, פתוח בשישי ולעתים לאירועים בשבת, אם זו הבריכה הקיבוצית שבעונה הכל סובב סביבה, אם זו החקלאות, ואם זה כמובן מוסדות החינוך או כל המסורות של החגים".

לא וויתרו על ההוואי והרוח של הקיבוץ של פעם. הרפת בבית אלפא (צילום: עדי אלקוני)


וכשטל מדברת על המסורות הקיבוציות, היא מדברת על החבילה כולה. "חיפשתם סדר פסח קיבוצי כמו בספרים? בבית אלפא יש לכם סדר פסח אייקוני שמתקיים ברציפות כמעט 100 שנה. תהלוכת טרקטורים בשבועות? אין שנה שבה אנחנו לא מככבים בערוצי החדשות בתחילת הקיץ. פורים? סוכות? לונה פארק של יום העצמאות? יו ניים איט. בית אלפא הוא המקום שבו כל החלומות על הקיבוץ מתגשמים גם בשנת 2020. ממש כמו שהם התגשמו בשנת 1920".

ההפרטה הביאה לבית אלפא בשורה דמוגרפית. מאז שהוחלט על השינוי בשנת 2005, החלה תנועה מאסיבית לקיבוץ של בנים ובנות חוזרים. בני הדור השלישי והרביעי אשר עזבו במרוצת השנים, ועכשיו חוזרים עם במשפחותיהם. הקליטה הגדולה הביאה לזריקת אנרגיה של משפחות צעירות, אשר הציפו את שבילי הקיבוץ בקולות של ילדים, והביאו להתעוררות בבתי הילדים, מעונות היום, גני השעשועים והפעילויות הקהילתיות.

 
 "אין שנה שבה אנחנו לא מככבים בערוצי החדשות בתחילת הקיץ". (צילום: איריס ברנע)


משאירים אבק לתל אביב

"עכשיו, אחרי שכמחצית מהשכונה החדשה נרכשה על ידי בנים ובנות של הקיבוץ, אנחנו מכוונים לדם חדש", אומרת טל, "אנחנו מחפשים אנשים שיצטרפו לקהילה ויבואו לעמק עם אנרגיות להיות חלק ממשהו שיש לו גם שורשים וגם עתיד. אנחנו רוצים אנשים שבדיוק כמונו מתרגשים מהמילה קיבוץ ורוצים להיות קיבוצניקים".

הקיבוצניקים החדשים של בית אלפא עומדים לגור ב"שכונת התאנים". השכונה, בהתאם לשמה, ממוקמת קרוב לחממות התאנים של הקיבוץ. זה המקום להזכיר כי בית אלפא הוא המשק הגדול ביותר בישראל לגידול תאנים אורגניות. השכונה מתוכננת עם 43 מגרשים של חצי דונם הזמינים לבנייה עצמית (בנה ביתך) אשר נכללים בתוך גדר הקיבוץ. היא מוקפת מצד אחד בשדות, מצד שני בפרדסים, מצד שלישי בגלבוע, ומשקיפה אל הנוף הירוק תמיד של רמת יששכר ועמק יזרעאל.

טל בעצמה היא אמנם בת קיבוץ בת אלפא, אשר נולדה וגדלה במקום, אך חזרה לעמק לאחר שנים במרכז. "גרנו בתל אביב במרחק נגיעה מהאספרסו, חוף הים, מרכזי העסקים, המסעדות, התיאטרון, הקולנוע, רוטשילד ודיזינגוף סנטר. הכי אורבני שיכול להיות", היא אומרת, "סיבות משפחתיות השאירו אותנו בתל אביב, אבל ברגע שנוצרה ההזדמנות, לא חשבנו פעמיים. הייתי אמא צעירה עם ילד בן שנתיים ותינוקת, וידעתי שאם אני רוצה לעשות את המעבר זה חייב להיות עכשיו. גיורא, בן זוגי, הציע שאם כבר קיבוץ אז בית אלפא. הגענו לפני כ-10 שנים, ומאז הכל היסטוריה".

המשפחות שמגיעות לבית אלפא אינן רק משפחות של בני משק ששבים הביתה. בבואי לקיבוץ אני פוגש גם את אורי ויעל פיין-גפן, שנאותו לשוחח איתי ימים ספורים לאחר לידת ביתם. הם הגיעו לבית אלפא לפני כשבע שנים, כזוג צעיר ללא ילדים, והיום מגדלים שלושה קיבוצניקים לתפארת. "תמיד רצינו לגדל את המשפחה באזור כפרי ולהיות חלק מקהילה", אומר אורי, "גרנו בתל אביב, ולקראת סוף ההריון עם בננו הבכור, החלטנו לעשות את הצעד. מכיוון שיעל היא במקור מקיבוץ מסילות, העמק התאים לנו כמו טרקטור לשדה".

 
 למרות הסיבוב לתל אביב העמק נשאר הבית, משפחת פיין גפן. (צילום: מתוך האלבום המשפחתי)


עוד במדור: הקיבוץ ממנו יגיע דור המנהיגים הבא?

כל השבוע מרגיש כמו שבת?

"אני זוכר את היום הראשון שהגענו לכאן, ממש כאילו זה היה אתמול. זה היה יום חול, באנו מתל אביב, אבל במקום האווירה המטורפת של העיר שלא נחה, בבית אלפא הרגשתי שאמצע השבוע הוא סוג של יום שבת. השקט הקיף אותנו ואני זוכר שפתחתי חלון ואמרתי ליעל, 'איזה יום היום?'. זה היה ממש מרענן להיות לרגע מחוץ לרעש של העיר והמכוניות, ולהתמכר לפסטורליות שמסביב".

"אני אמנם גדלתי בקיבוץ מסילות", מצטרפת יעל, "אבל יש לי שורשים עמוקים בבית אלפא. סבתא שלי היא מוותיקי הקיבוץ ואבי נולד וגדל פה. כשהגעתי לפה שוב, אחרי כל כך הרבה שנים, זה היה מדהים לראות איך קיבלו אותי ואת אורי. החבר'ה הוותיקים כל-כך התרגשו מזה שאנחנו, בתור זוג צעיר, בוחרים בבית אלפא כמקום לחיות בו ולגדל בו את המשפחה". מבחינת פרנסה אורי ויעל הסתדרו יחסית במהירות ובאופן חלק. שניהם הגיעו לבית אלפא עם ניסיון רב בתחומם, ולשמחתם הם בעלי מקצועות "על-גיאוגרפיים". אורי העובד כמטפל במסגרות חינוך השתלב במהירות במוסדות החינוך שבעמק, ויעל העוסקת בתחום הסיעוד עובדת בבית החולים "העמק" בעפולה. והילדים לבית פיין-גפן? כמו שאמרנו, קיבוצניקים פר אקסלנס. מסתובבים יחפים בשבילים, מוקפים בחברים, נהנים בבית הספר ובגנים וחיים את החלום הקיבוצי.

גם עבור אורן ויעל קידר, החלום על בית אלפא מתגשם במלואו. אורן הוא בן קיבוץ אשר נולד במקום, ויעל במקור ממושב כפר יחזקאל המשתייך אף הוא למועצה האזורית גלבוע. "הבחירה להקים משפחה דווקא בבית אלפא הייתה בגלל הקהילה והחינוך הקיבוצי שהיו בראש סדר העדיפויות שלנו", אומר אורן, "אנחנו מאד מחוברים לקהילה ובבית אלפא יש תמיד אווירה טובה והמון צעירים".

יעל, מצטרפת לדברים, "אנחנו גרים במקום באמת מדהים. השגרה מורכבת מטיולים בטבע, טיולי ג'יפים עם החבר'ה וכמובן אירועי החגים בקיבוץ שאליהם אני מזמינה לפעמים את החבר'ה מהמרכז שיהנו גם הם ממסורת שלא רואים כל יום". יעל ואורן הם הורים לשני ילדים, אלון בן ה-3.5 ואלה בת ה-1.5. הוא הנדסאי והיא מטפלת באמנות. יעל מספרת גם על כך שהקהילה בבית אלפא מקיימת גם מנהגים ומסורות שהתפתחו באופן עצמאי על ידי החברים. "למשל", היא אומרת, "יש לנו מנהג מאד מרגש של 'סירי לידה ליולדת'. כל יולדת טרייה מקבלת 3 פעמים בשבוע אוכל חם ומושקע עד פתח הבית. מנה ראשונה, עיקרית וקינוח, שכל אחת מבנות הקיבוץ מכינה בתורה. ובבית אלפא של 2020, לשמחתנו, יש לא מעט יולדות".

"בסופו של יום, עם כל האירועים והקהילתיות הנהדרת, קיים מצב שכל תא משפחתי חי חיים שקטים ועצמאיים, שזה השילוב המושלם", אומר אורן. אז רגע לפני שקיבוץ בית אלפא עומד לציין 100 שנים להיווסדו, מקווים כאן שלחגיגות ה-100 יצטרפו עוד לפחות 20 משפחות חדשות שיקלטו בשכונת התאנים. "אין ספק שזו תהיה מתנת יום ההולדת הטובה ביותר", אומרת טל, "זו מתנה שנעניק גם לקיבוץ, גם לעצמנו, וגם כמובן לחלוצים שהגיעו לעמק יזרעאל אי שם בתחילת המאה ה-19 עם חלום ותיק, והיום אנחנו גאים שאנחנו יכולים להמשיך את השושלת שלהם".

 
החינוך הקיבוצי היה בראש סדר העדיפויות. משפחת קידר (צילום: מתוך אלבום משפחתי)


רוצים לדעת יותר על תהליך הקליטה לבית אלפא? לחצו


כתבות נוספות בנושא:

התחדשות עירונית ובנייה לגובה: כך יראה הקיבוץ בעוד עשור?

אמנם פרויקט תמ"א 38 בקיבוץ נשתמע כרגע דמיוני, אך האם אנו נמצאים לפני שינוי דרמטי בנוף הדיור הקיבוצי?

הארגון שימנע את האסון הבא במשק האנרגיה?

האם מאבק עיקש ויצירתי שסחף את הרשת ימנע מאסדת גז להתמקם 10 ק"מ בלבד מול אחד החופים היפים בארץ?

תכירו: היוזמה המהפכנית לבניית בית

מתכננים לבנות בית? יוזמה נדלנ"ית במסגרתה משפחות בונות יחדיו מתייעדת להיות הדבר הבא בבנייה הכפרית