אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

כך הפך קיבוץ בנגב את מציאות הסגרים לשגרה "משעממת"

קיבוץ ניר יצחק מציג: צוות הווי ובידור, יוזמות לטובת תושבים העובדים מהבית, מערכת חינוך בלתי פורמאלית שהפכה משמעותית ביותר וקהילה שהוכיחה לעצמה את חוזקה האמיתי. סיפור נוסף על אופטימיות זהירה

04.02.2021|שחר דניאלי

התפרצות הקורונה טלטלה את כל המשק. אך למרות שאמנם הוחרג מן הענפים שנאלצו לסגור שעריהם בשלושת הסגרים שעברו על כולנו מאז החלה הקורונה לתת אותותיה בישראל, ענף הנדל"ן לא נשאר "מאחור". עפ"י לא מעט הערכות שונות, עלול הענף לספוג בחודשים הקרובים מכה כואבת ביותר. חוסר הוודאות לגבי פרנסה ואופק תשלומים לבנקים ומוסדות, כמו גם היבטים של תכנון פיננסי כאשר לא ברור כלל מתי המשבר ייגמר, יביאו בקרוב ישראלים לנקוט בזהירות יתר., וזאת עוד אומרים המומחים האופטימיים יותר.

אך מן הצד שני, פרסומים בעיתונים הכלכליים שמנתחים את הסוגיה אחרי כמעט שנה בתוך המגפה מצביעים דווקא על עלייה של כ-4% במחירי הדיור, עם היקפים דרמטיים יותר של כ-6% בפריפריה, לפחות בכל הנוגע לנכסי נדל"ן עד שווי עסקה של כמיליון שקלים. במילים אחרות, למרות הסערה הפיננסית של הקורונה, דווקא תחת התפאורה הייחודית של המגפה, עלו מחירי הדיור ביישובים מרוחקים.

גורמים במרחב הכפרי סבורים כי יש לכך סיבות רבות. למשל, הקורונה שהביאה לחיינו את העבודה מהבית, גרמה לתפנית מסוימת בשיקולי הקליטה של משפחות ישראליות אשר מתעניינות גם בקיבוצים מרוחקים וביישובים פריפריאליים. המרחק כבר לא נראה כזה רחוק בימים שאפשר לעבוד מכל מקום עם מחשב וטלפון. התיאוריה הזו מקבלת נופך מציאותי בקיבוץ ניר יצחק שנמצא בגל קליטה שהתעצם ברמת ההתעניינות  בתקופת הקורונה. מדובר על קיבוץ במודל מתחדש שבו כל אחד מתפרנס באופן עצמאי, כנהוג כיום במעל 80% מקיבוצי ישראל. אוכלוסייתו מונה כ-600 תושבים, כולל למעלה מ-50 משפחות צעירות עם 130 ילדים בשלל גילאים.

עלייה של 6% במחירי הדיור בפריפריה עד שווי עסקה של כמיליון ש"ח. ירוחם (צילום: סיימון בן ישי)


שותפים לדרך

"ניר יצחק חגג לאחרונה 70 שנים להיווסדו", אומר רוני כרמל, רכז הקליטה והצמיחה הדמוגרפית בקיבוץ, "התפרצות הקורונה תפסה אותנו בשיאו של גל קליטה, ובמידה רבה סייעה למשפחות מתלבטות לעשות את הצעד. אנחנו קצת מרוחקים, במערב הנגב הצפוני, אבל בימים שבהם הישראלים גילו שאפשר לעבוד מהבית, ושהמרחק הוא לא חזות הכל, זה הוציא מעט את העוקץ שבשיקול הגיאוגרפי".

"אם כבר קורונה, אז לפחות שיהיה בקיבוץ", אומרת לנה לויט שעברה לניר יצחק מאשקלון בנובמבר האחרון, ביחד בעלה מקס ושלושת ילדיהם. לנה אחות במחלקה האורולוגית בבית החולים ברזילאי, ומקס מנהל פרויקטים בשיכון ובינוי בתחום מערכות מידע. "הסיפור של מעבר לקיבוץ בער בנו הרבה זמן, עוד לפני שהיו לנו ילדים", אומרת לנה, "זה נדחה פעם אחר פעם מסיבות שונות, ובעיקר בשל הקרבה למשפחה באשקלון שעזרה לנו מאד עם הקטנטנים".

"בסוף זה קרה ואנחנו מאושרים. ראינו את הילד הגדול שהוא כבר בן 8, והבנו שהגיע הזמן לקבל החלטה. איפה אנחנו שואפים לחיות, וחשוב מכך - מה אנחנו רוצים באמת לתת לילדים שלנו. ניר יצחק הוא מהבחינה הזו הבינגו המושלם. גם קיבוץ, גם קהילה מדהימה עם המון משפחות צעירות, וגם במרחק סביר מהמשפחה באשקלון". לנה ומקס מספרים על קבלת הפנים החמה שהמתינה להם בניר יצחק מצד התושבים המקומיים, ועל האופן שבו הילדים (והם) הפכו לחלק בלתי נפרד מהחוויה הקיבוצית. "הילדים כל היום בחוץ, הדלת כל הזמן פתוחה, והשכנים הם לא שכנים אלא ממש קהילה", אומרת לנה.

"התפרצות הקורונה תפסה אותנו בשיאו של גל קליטה". קיבוץ ניר יצחק (צילום: ארכיון)


גם רוני, רכז הקליטה, הגיע לכאן לפני כשנתיים ביחד עם אשתו, ענבר, ובנם הבכור, אסף. הוא ירושלמי במקור והיא גדלה בקיבוץ ניר יצחק, וההחלטה לעבור לנגב התקבלה אצלם בעודם בשליחות מטעם הסוכנות היהודית באירופה (וינה). "באנו כי רצינו לתת לילדים את הטוב ביותר, ואין יותר טוב מקיבוץ עם חינוך איכותי ומרחבים פתוחים וירוקים", אומר רוני, "היום, שנתיים אחרי, אני בטוח שזו הייתה ההחלטה הטובה ביותר עבורנו". הבת הקטנה של בני הזוג, גלי, נולדה כבר כקיבוצניקית לכל דבר ועניין, והמשפחה נמצאת על סף קליטתה לחברות מלאה.

עצם העובדה שרוני, שהגיע לניר יצחק לפני כשנתיים בלבד, התמנה לתפקיד החשוב של רכז הקליטה והצמיחה הדמוגרפית, מעידה לכשעצמה על הרוח הנושבת במקום. קהילה שפתוחה מאד לקבל את התושבים והחברים החדשים, ולא מהססת להניח בידיהם תפקידי מפתח. "אנשים שעוברים לגור בקיבוץ לא מחפשים רק בית צמוד קרקע או גינה", אומר רוני, "הם בעיקר רוצים למצוא קהילה ואיכות חיים. להם ולילדיהם. ניר יצחק הוא קיבוץ שמבין את זה והקהילה הוותיקה שלנו מקבלת את החבר'ה בזרועות פתוחות. אני נקלט שמכהן כרכז קליטה, נקלט אחר מנהל את חדר האוכל, עוד אחד מנהל את המוסך ויש גם בן ממשיך שאחראי על הרפת".

 "הילדים כל היום בחוץ, הדלת כל הזמן פתוחה". משפחת לויט (צילום: פרטי)


במגזין הקודם: המגיפה השנייה - הפשיעה החקלאית >


עובדים מהבית


בעוד שבכל הארץ הקורונה יצרה אפקט מצנן וכשישראלים רבים נאלצו להיסגר בדירותיהם עם הילדים, בקיבוץ ניר יצחק נהנו מפריחה. "זה לא רק הסיפור של עבודה מהבית שהמתיק את גלולת המרחק", אומר רוני, "הקורונה העצימה עבור אנשים את הצורך בחשיבה מחודשת על החיים. האם הם רוצים להיות תקועים בדירות של 4-5 חדרים עם מרפסת קטנה, או שהם מוכנים להתרחק קצת וליהנות ממרחבים להם ולמשפחה. במחיר של דירת 3-4 חדרים בראשון לציון אתה יכול לבנות בניר יצחק בית צמוד קרקע על מגרש של חצי דונם. כשמוסיפים לזה את הערכים המוספים של החינוך והקהילה, זה ברור איפה עדיף לתקוע יתד".

בתקופת הקורונה הושקו בקיבוץ גם מיזמים שונים. צוות החירום עבר הסבה ותפס פיקוד על מתן הנחיות ועדכונים לחברים לגבי הגבלות, סגרים וכו'. צוות נוסף, שפועל תחת השם "מה קורונה", לקח על עצמו את הפנאי והבידור, וקיים אירועי תרבות במסגרת ההגבלות (בחגים ובשגרה). הקיבוץ אף מנסה לקדם הקמה של חלל עבודה משותף באחד מהמבנים הישנים, שמטרתו לאפשר סביבת עבודה אפקטיבית וייעודית גם בימים של עבודה מהבית. זאת בדומה למבנים ישנים נוספים שעשו את המהפך ופועלים בהם כיום קליניקות פרה-רפואיות, סטודיו לעיצוב גרפי ועוד.

לפני הסגר האחרון עוד הצליחו לקיים אירוע קהילתי (צילום: ארכיון ניר יצחק)


"אם כבר קורונה, אז לפחות שיהיה בקיבוץ"

למרות שניר יצחק הוא קיבוץ מתחדש, האווירה הקיבוצית הקלאסית נוכחת מאד במקום. הדברים באים לידי ביטוי, בין השאר, בשירותים הרבים שמוצעים לתושבים. החל מחדר אוכל פעיל (לא עניין של מה בכך בקיבוצים בשנת 2021), דרך בריכת שחייה קיבוצית שעוברת שיפוץ במיליוני שקלים, וכלה במשק חי תוסס המשמש גם כפלטפורמה חינוכית. לכך יש להוסיף מערכת חינוך לגיל הרך בתוך הקיבוץ עד גיל 6, ופעילויות פנאי על בסיס שבועי ואפילו יומי. הילדים וההורים נהנים ממערכת חינוך חברתי-חוויתי עשירה (בלתי פורמאלית) הפועלת בתום שעות הלימודים וכן בחופשים ובמועדים. במסגרתה הילדים נפגשים אחרי בית הספר, עושים שיעורים, עוברים הדרכות, מחזקים את הקשרים ביניהם ומשחקים. יוצרים בכך קבוצת גיל מגובשת שתרוץ שנים רבות קדימה.

המרחב הכפרי מציע פתרונות ייחודיים גם בתקופות מורכבות. בימיה קורונה המאתגרים, כשבערים השונות אנשים "נכלאו" בבתים, במרחב הכפרי התמונה הייתה שונה. "אם קורונה, אז לפחות בקיבוץ", אמרה לי לנה בשיחתי עמה, והדברים מדברים בעד עצמם. בקיבוץ ניר יצחק מקווים שהגל הנוכחי של הקליטה יימשך ומתכננים צמיחה דמוגרפית עקבית אך מדודה. רוני מסביר שהמטרה היא לגדול בקצב סביר ומתון של כ-5 משפחות בשנה, ומתוך חתירה ליצר תמהיל מגוון של תושבים חדשים. "אם תרצה את זה ברוח הקורונה, אנחנו מחפשים לקדם קליטה לינארית ולא אקספוננציאלית", הוא צוחק.

נהנים ממערכת חינוך בלתי פורמאלית עשירה הפועלת בתום שעות הלימודים (צילום: ארכיון ניר יצחק)


רוצים לשמוע מקרוב על תהליך הקליטה של קיבוץ ניר יצחק? לחצו >

כתבות נוספות בנושא:

They too - הכירו את הנשים החזקות במגזר הכפרי

ניפוץ תקרות זכוכית, ההפיכה למודל לחיקוי והבחירות שהביאו איתן בשורה נשית עוצמתית. 4 ראשות מועצות בראיון פתוח: "לעודד נשים נוספות להתמודד"

עוסקים בחלום בלב הערבה

פעמים רבות עולה שאלת התעסוקה כשחושבים על מעבר לאזור כמו חבל אילות,  אבל אם לשפוט לפי היזמים ובעלי העסקים שמצאנו נדמה כי מדובר במציאות אחרת לגמרי

כמה באמת שווה דירת יורשים בקיבוץ?

כיצד ראוי לחשב את שווי זכאותם של יורשים לבית מגורים בקיבוץ, לפי שווי דירת תקן או לפי שווי שוק?