אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

מעיירה במדבר לבירת הקנאביס של העולם

בלי הרבה רעש תקשורתי הפכה בעשור האחרון ירוחם לאחד היישובים הצומחים בישראל, עם אלפי דירות חדשות ומערכת חינוך זוכת פרסים. כעת הפוקוס מופנה שם למטרה חדשה - הפיכתה לבירת הקנאביס הרפואי בעולם


עלייה של 155% במספר גני הילדים הפעילים היא רק נתון אחד מתוך שורה של נתונים מרשימים שמציגה כיום המועצה המקומית ירוחם, שהפכה בשנים האחרונות ליישוב הצומח ביותר בנגב. חולפת בדרך על פני יישובים חזקים בסביבה דוגמת מיתר, להבים ועומר.

ישנן הרבה סיבות מדוע כדאי לכתוב על היישוב הוותיק שהוקם ב-1951 כמעברה שקלטה עולים ממרוקו, הודו רומניה ועוד. החל מהשנים הקשות שלו בשנות ה-80-90, דרך ההתאוששות והקמת מערכות חינוך שגורפות פרסים מס' שנים ברציפות, מאות מבני היישוב שחזרו הביתה, ועד השאיפה להפוך לחממת סייבר וטכנולוגיה ועוד. אך מבחינתנו מדובר בשתי סיבות עיקריות: הכוונה הרצינית להפוך לבירת הקנאביס הרפואי של העולם (קראתם נכון), וראשת המועצה החדשה, אחת מהנשים המעניינות כיום בפוליטיקה. אבל לצד כל זה חשוב להציף גם את המספרים שגורמים לירוחם לצמוח בגדול.

קצב הבנייה הגבוה בירוחם בעשור האחרון עומד על יותר מ-2,000 יחידות דיור בחמש שכונות חדשות, כאשר עוד אלפי דירות צפויות להיבנות בשנים הקרובות. מתוך אלפי יחידות הדיור שכבר נמכרו בירוחם, ההערכות מדברות על כך שכ-30% נרכשו על ידי משקיעים, וכ-40% שנרכשו על ידי צעירים בגילאי 30-40. למעשה החל מ-2016, הצמיחה הדמוגרפית בירוחם לא מבוססת רק על ריבוי טבעי, אלא בעיקר על הגירה חיובית.

 אחד היישובים הצומחים בישראל, ירוחם (צילום: סיימון בן ישי)


כך מכפילים אוכלוסייה

חמש השכונות הוקמו גם בדרום (אופק, צהלה, המכתש ואגם), וגם בצפון (האירוסים). במועצה מקווים שקבלני הפרויקטים יסיימו את בנייתן ואכלוסן בהקדם, במהלך שאמור להביא כאמור להכפלת האוכלוסייה. כל השכונות יושבות במעטפת של היישוב הוותיק, ומשלבות נופים ישירים למדבר. מתוכננים בהן בתים צמודי קרקע על מגרשים רחבי ידיים, לצד פרויקטים של בנייה רוויה נמוכה (עד 4 קומות).

"לפי נתוני הארנונה, שהם המדויקים ביותר, אוכלוסיית ירוחם מונה כיום 11,095 תושבים", אומרת הילה שלומי, רכזת הצמיחה הדמוגרפית במועצה המקומית, "משנת 2016 אנחנו רואים עצירה במאזן ההגירה השלילי ומעבר למגמה חיובית. במילים פשוטות, מספר התושבים שעוברים לירוחם בכל שנה בממוצע גדול ממספר העוזבים".

הילה מציינת כי אם לפני עשור הצעירים שעזבו את ירוחם עשו זאת כמעט מבלי להביט לאחור, כך שכל תושב שעזב ירד ממצבת התושבים לצמיתות, כיום ההגירה השלילית היא לעתים קרובות זמנית בלבד. צעירים עוברים למרכז לטובת לימודים, וחוזרים לאחר מכן עם משפחותיהם. "אנחנו רואים שחתכי הגילאים הצומחים ביותר הם בקרב גילאי 30-40, כלומר משפחות צעירות", מדגישה הילה.

התנופה באה לידי ביטוי גם בהופעתן של חברות בנייה מובילות בירוחם. דוגמאות בולטות לכך ניתן למצוא בפרויקטים החדשים של קבוצת כתב, המבצעת עם הזרוע הקבלנית שלה, נאות אמיר, שני פרויקטים מרשימים בעיירה. הראשון מבניהם הוא פרויקט "נאות צהלה" בשכונת צהלה החדשה, עם 90 יחידות דיור ביניהן דירות גן, דירות גג וקוטג'ים. זאת ב-15 מבני בוטיק שבכל אחד 6 דירות בלבד. רוב הפרויקט אוכלס במהירות, ומשפחות חדשות התמקמו ב-12 מתוך 15 הבניינים.



"הגענו לירוחם פשוט כי חיפשנו מקום טוב לגור בו באזור הדרום בעדיפות לנגב", אומרת אשובה דרטלר, אשר עברה לאחרונה לירוחם עם בעלה ושני ילדיהם, "מצאנו בדיוק את מה שחיפשנו. יש פה אווירה קהילתית, יישוב בתנופה ושילוב בין ישראל הישנה והטובה לבין התפתחות עירונית".

אשובה תחל בשנה הקרובה את עבודתה בירוחם, כמורה בתיכון הממלכתי דרכא ספיר, וההתרגשות בשיאה. "אנחנו מגיעים במקור מאזור ירושלים, וגמענו מרחק לא קטן בכדי להגיע לכאן, אך אני בטוחה שעשינו את הצעד הנכון. ירוחם היא עיירה מאד דינאמית. יש כאן המון משפחות צעירות, המון ילדים והמון פעילויות לקהילה".

"יש פה שילוב בין ישראל הישנה והטובה להתחדשות עירונית", משפ' דרטלר (צילום: אלבום משפחתי)

נתונים דומים מציגה קבוצת כתב בפרויקט נוסף אותו היא מקדמת בירוחם, "נאות השקד". פרויקט הנבנה בשכונת השקד המבוקשת, שהינה שכונה של צמודי קרקע ובנייה סמי רוויה. בפרויקט 54 יחידות דיור של קוטג'ים צמודי קרקע טוריים.

על מנת לקלוע לצרכיהן של משפחות ישראליות מגוונות, החברה מציעה הן רכישה של בית בן 3.5 חדרים עם אופציה עתידית לבנייה מאושרת (לפי הקצב והיכולת), והן אפשרות לרכוש קוטג' של 5 חדרים. המיקום הטופוגרפי מאפשר נוף פתוח למדבר, ונחל דורבנים הציורי זורם באזור ונשפך בהמשך לאגם (מתמלא מים בחורפים גשומים), ונכון להיום מדווחת החברה ש- 22 קוטג'ים מתוך ה-54 שווקו.

"ירוחם היא מהמנועים הצומחים ביותר של הדרום, וקבוצת כתב גאה להיות כאן ולקחת חלק בחיזוק הנגב כמורשתו של דוד בן גוריון", אומר איל פרל, מנהל השיווק של הפרויקטים, "כחברה הפועלת בתחום הבנייה כבר למעלה מ-60 שנה, ואשר נחשבת לאחד השחקנים המובילים בענף במרכז הארץ, אנו מאושרים מכך שניתנה לנו ההזדמנות להביא את סטנדרט הבנייה האיכותי שלנו לדרום. הרוכשים שאני נפגש עמם מגיעים לירוחם מכל קצוות המדינה, ומדובר ממש במלח הארץ. אנשים נפלאים, בעלי חזון, ששואפים להקים בירוחם קהילות תוססות ואיכותיות. המטרה שלנו כחברת בנייה, היא לספק להם את התנאים האופטימליים".

בקרוב עוד מאות דירות עם נוף ישיר למדבר, שכונת "אופק" החדשה ביישוב (צילום: אשר אזולאי)


באותו נושא: מצאנו את יישוב הבוטיק של הגליל >

האישה הראשונה של ירוחם


את הרוח הרעננה של ירוחם מייצגת במידה רבה ראשת המועצה הצעירה טל אוחנה, שנכנסה לתפקידה לפני כ-8 חודשים, והינה האישה הראשונה אי פעם שמכהנת בראש מועצת ירוחם. אוחנה נכנסה למשרדה הנוכחי לאחר שמונה שנים בהן שימשה כסגניתו של ראש המועצה היוצא מיכאל ביטון, שעשה את המעבר לפוליטיקה הארצית והצטרף לרשימת כחול לבן.

מערכת הבחירות בירוחם הייתה בעצמה נקודת מפנה, כאשר המתמודדות העיקריות היו שתי נשים שביקשו את אמון הציבור. מצד אחד, אוחנה, שאמנם התמודדה מטעם רשימה משותפת של "כולנו" ו"הבית היהודי", אך מגיעה בפועל מאזור המרכז הפוליטי, ומצד שני, נילי אהרון, ממפלגת הליכוד. אפילו הרוח הגבית שקיבלה אהרון מראש הממשלה נתניהו במהלך קמפיין הבחירות, לא הצליחה להביא לה את הבכורה. אוחנה גרפה 59% מהקולות ואהרון הסתפקה בכ-32% בלבד. אגב, אחרי שהיא מסיימת את יום העבודה העמוס שלה היא חוזרת לבית הוריה שם היא עדיין מתגוררת ביחידה צמודה מבחירה.

גם התערבות ראש הממשלה לא מנעה ממנה לעמוד בראש המועצה, טל אוחנה (צילום: מועצה מקומית ירוחם)


בירת קנאביס רפואי?

בירוחם מציגים חלומות שאפתניים ואחד מהנושאים "החמים" הוא קידום הקנאביס הרפואי. אם תשאלו את ראשת המועצה אוחנה, תגלו חזון לפיו ירוחם הופכת להיות בתוך חמש שנים בירת הקנאביס הרפואי של ישראל. בכירי המועצה המקומית עוסקים בזה חודשים ארוכים. בין אם בפגישות עם גורמים שונים במשרדי הממשלה הרלבנטיים, בפרט משרד הבריאות, ובין אם בדיאלוגים עם משקיעים ויזמים. התוכנית אמורה להפוך את ירוחם למעצמה בתחום הקנאביס הרפואי, ולכוח משמעותי של גידול, מחקר ותעשייה בענף.

מדברים כאן על הקצאה של כ-500 דונמים עבור שטחי חקלאות, חממות מיוחדות, מפעלים עתירי ידע, שיתופי פעולה עם מכון הוולקני ואוניברסיטת בן גוריון ושלל פתרונות נוספים. "יהיו פה שטחי גידול, יהיו פה סטארט-אפים, יהיו מכוני מחקר ויהיו מפעלים", אומרת אוחנה, "אנחנו רוצים ואין זו אגדה. לא עוד מקומות שמשתכרים בהם שכר מינימום, אלא מפעלים עתירי טכנולוגיה שמצמיחים את הכלכלה ויוצרים משק תוסס ואיכותי".

דבריה הם סוג של שינוי כיוון בירוחם, אשר במשך עשרות שנים כלכלתה התבססה על מספר בודד של מפעלי תעשייה מסורתיים. סיטואציה בעייתית שהתחדדה כאשר מפעל כזה או אחר נאלץ לסגור את שעריו, והוריד בכך מהלומה על מאות עובדים ובני משפחותיהם. בחודש יולי האחרון קיימה המועצה כנס גדול בנושא הקנאביס הרפואי בירוחם. כ-300 יזמים ואנשי עסקים עשו את כל הדרך דרומה בכדי לשמוע על הפוטנציאל הגלום בשוק. ביניהם גם שר החקלאות ממפלגת הבית היהודי, אורי אריאל, ואהוד ברק ממפלגת המחנה הדמוקרטי. נציגים מטעם משרדי ממשלה העניקו לנוכחים הסברים אודות הטבות שיוענקו למי שיחליטו לעלות על ספינת הקנאביס הרפואי שעתידה לעגון בירוחם. המתעניינים המשיכו להגיע לאזור גם לאחר הכנס, ורבים מהם דיווחו כי ירוחם מקדמת הליך מסודר וברור, ללא סימני שאלה מיותרים.

"יהיו פה שטחי גידול, יהיו פה סטארט-אפים, יהיו מכוני מחקר ויהיו מפעלים" (צילום: shutterstock)


35 מיליון שקלים השקעה שנתית בחינוך

"עדות לצמיחה הדמוגרפית בירוחם אנו רואים בעלייה העקבית והמשמעותית במספר הילדים המתחנכים במוסדות החינוך לגיל הרך במועצה", אומרת אוחנה, "אם בשנת 2008 פעלו אצלנו 17 גני טרום חובה וחובה, שלמדו בהם כ-450 ילדים, את שנת הלימודים הקרובה ייפתחו בירוחם יותר מ-670 ילדים ב-28 גנים".

"אלו נתונים שאינם משתמעים לשני פנים. ירוחם מודל 2019 היא מועצה צעירה, עם המון ילדים במוסדות הלימוד, ועם בתי ספר שמציגים נתונים מרשימים מבחינת זכאות לבגרות" (אליהם נגיע בהמשך). בשנת 2016 נחנך בירוחם מרכז לגיל הרך אשר פועל בשיטה חינוכית הוליסטית וחדשנית העוקבת, מטפלת ונותנת מענה לילדים, להורים ולצוותים החינוכיים. תחת קורת הגג של המרכז לגיל הרך מתקיימות תוכניות שונות כגון תוכניות ייחודיות לסיוע בליקויי למידה, הפרעות קשב וריכוז, יחידה פרה-רפואית, טיפת חלב, יחידת הורים והעשרה ועוד. זאת לצד חוגים לילדים, משחקייה ומסגרות בלתי פורמאליות.

המועצה המקומית, בצעד נדיר יחסית, החליטה לקחת אחריות לא רק על הגנים מגיל 3 ומעלה, אלא גם על השכבות הנמוכות יותר, החל מגיל שלושה חודשים. מטפלים ומפקחים מטעם המועצה נכנסים לגנים, הצוותים עוברים קורסים במסגרתם הם מקבלים הכשרה פורמאלית, וירוחם מאד מעורבת בנעשה. "אנחנו מאמינים שמוביליות חברתית מתחילה בגיל הגן", אומרת אוחנה, "לכן אנחנו לא רק בונים את התשתיות אלא גם מנהלים אותן".

המועצה המקומית משקיעה מדי שנה כ-35 מיליון שקלים בחינוך. כ-26 מיליון שקלים מתוך תקציבה השוטף, וכ-9 מיליון שקלים נוספים מתוך שיתופי פעולה עם גורמים שונים וגופים פילנתרופיים. 70% מילדי ירוחם בגיל הרך נמצאים במסגרות שמנוהלות באופן ישיר על ידי המועצה, ו-30% הנותרים במסגרות פרטיות מפוקחות.

מפקחים על מסגרות חינוך מגיל 3 חודשים (צילום: מועצה מקומית ירוחם)


בדרך לחינוך מונטסיורי

העשייה ממשיכה בבתי הספר בהם הושקו מסלולים חדשניים, המבוססים בין השאר על שיטות פדגוגיות מתקדמות. דוגמה לכך נולדה השנה, כאשר בשנת הלימודים הקרובה ייפתח בחינוך היסודי מסלול נוסף – מונטסיורי משלב.

שיטת החינוך המונטסורית היא שיטת חינוך שמתמקדת במיצוי הפוטנציאל של כל ילד וילדה, מתוך תפיסה לפיה ילדים הם מטבעם "אוטודידקטים" (בעלי כישרון לימוד עצמי). זוהי שיטה פדגוגית מתקדמת אשר רואה בחינוך מעטפת הן מבחינה אינטלקטואלית והן ברמה רוחנית, חברתית, גופנית וחברתית. המסלול החדש הושק ביוזמת קבוצת הורים אשר השיגה לשם כך את תמיכתה של הרשות המקומית. עם השקתו הוא יהיה המסלול ה-11 שייפתח בישראל לפי שיטה זו ובמידה רבה הראשון מסוגו בדרום הארץ (קיים מסלול נוסף באזור ניצנה אך הוא איננו בשיטה המשלבת).

מכאן אנו עוברים מיד ל"שקר הסטטיסטיקה" של האשכולות הסוציו-אקונומיים של הלמ"ס. למרות שירוחם מדורגת באופן רשמי באשכול ה-3 בלבד, בפרמטרים רבים המציאות שונה בתכלית. לדוגמה, נתוני הזכאות לבגרות של המועצה עמדו בשנת הלימודים האחרונה על 84.5%. מרחק נגיעה בלבד משתי המועצות המקומיות המובילות את הרשימה בדרום הארץ – מיתר ועומר - המדורגות באשכולות 8 ו-9 בהתאמה.

"נווה מדבר ששמו ירוחם"

למרות הנתונים המעודדים והמגמות החיוביות, לראשת המועצה אוחנה ברור כי היא נמצאת רק בתחילת הדרך. "ההצלחות בחינוך ובדיור, כמו גם ההתפתחות בעולמות התעסוקה, הן רק הניצנים שעליהם יפרח נווה המדבר ששמו ירוחם", אומרת אוחנה, "כשנכנסתי לתפקידי לפני שמונה חודשים עשיתי זאת בהבנה שעליי לקדם העמקה בשלושה מישורים".

"דבר ראשון, מוביליות חברתית המאפשרת לכל תושב להתקדם מהמקום בו הוא נמצא למקום הראוי לו. בין אם זה לעודד את בוגרי מערכת החינוך שלנו ללמוד במוסדות להשכלה הגבוהה הטובים ביותר בישראל, ולכוון לאוניברסיטאות היוקרתיות, ובין אם בתוכניות הכשרה לבני הגיל המבוגר. לדוגמה, אנו נמצאים כעת בתהליך של הכשרה מקצועית לכ-1,000 תושבים בשנות ה-40 וה-50 לחייהם, במטרה להעניק להם כלים מבוססי טכנולוגיה להשתלבות בעבודות בתחומים כמו אבטחת איכות, בקרת איכות, הנדסאות, משרות טכנולוגיות ועוד".

"המישור הבא הוא הפיתוח הכלכלי ומעליו יעד מספרי – לייצר בתוך 5 שנים כ-500 משרות שהשכר בהן כפול משכר המינימום. דהיינו, לא רק פרנסה אלא גם חיים בכבוד. מישור נוסף הוא איכות החיים. הוריתי על ביצוע מחקרי עומק במסגרתם אנו שואלים את התושבים לגבי נושאים שאינם מסתכמים בחינוך או תעסוקה. למשל, נושאים כמו שייכות, קהילה, שירותי פנאי ועוד. אנו כוללים במחקרים משתנים 'רכים' ומגיעים עד לרמה של שאלות כמו 'האם אני מרגיש שאני משפיע על המרחב הציבורי שלי' או 'האם אני שמח לגדל את ילדיי בירוחם'. מתוך התשובות אנו גוזרים את האסטרטגיה הניהולית שלנו".

אוחנה מוסיפה ומדגישה כי לצד הפיתוח המואץ של השכונות החדשות, ירוחם רואה חשיבות רבה ביישור קו וקידום השכונות הוותיקות. המועצה נכנסת תדיר לתוך המרחבים הציבוריים גם ב"יישוב הישן". במסגרת פרויקט שיקום שכונות מקודמות תוכניות כגון שיפוץ והקמה של גני משחקים, שדרוג המרחבים הציבוריים, קידום התחדשות עירונית בבניינים משותפים ועוד.

"אני גאה מאד בכך שירוחם היא היישוב הצומח ביותר בנגב, וכן בכך שרוב הבנים והבנות שלנו נשארים בבית", אומרת אוחנה, "זו תמונה מעודדת. במיוחד כאשר בזכות צירי התחבורה המתחדשים והיכולת להגיע למרכז בקלות, ההישארות בירוחם נעשית מתוך בחירה ולא מתוך לית ברירה. אם עשור וחצי אחורה נאלצנו לראות את רוב בני המקום עוזבים ליעדים אחרים, היום אנחנו עומדים על 4% צמיחה שנתיים ואלו נתונים שתתקשה למצוא אפילו בערים חזקות כמו רמת גן או גבעתיים. בטח ובטח כשמשווים אותן לנגב, ושם אנחנו, כאמור, בראש הרשימה".

שואלים את התושבים איך הם יכולים לשפר את חייהם (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של המועצה)


כתבות נוספות בנושא:

הוטרינר הנודד של הגליל העליון

הסיפור המקסים של הוטרינר שהמציא עצמו מחדש והוכיח שיזמות היא אפשרית, בכל התחומים

עם הרגליים על הקרקע - בחירת מגרש ביישוב כפרי

חושבים על מגרש בכפר? המומחים שלנו מגישים לכם מדריך מקוצר לבחירת מגרש ביישוב כפרי

הערכת שמאי – לא מה שתכננתם

כמה שווה בית החלומות שאתם מתכננים לבנות? תלוי את מי שואלים. בנייה עצמית מאופיינת בגמישות רבה, והחופש התכנוני והעיצובי בא לידי ביטוי גם במימון החלום