אתר הבית
בכדי להציג את התוצאות לחצו חפש
צפון והגליל צפון והגליל ירושלים והשפלה דרום והנגב

מצאנו את יישוב הבוטיק של הגליל

למרות הגידול הגבוה בשווי הנכסים בגליל המערבי וקצב בנייה מסחרר, שלומי שומרת על מקומה כמשפחה אחת גדולה שמאפשרת לתושבים להיות חלק מעיצוב הקהילה


"היום גרים כאן בערך 7,000 תושבים, ובתוך עשור נגדל ל-20,000 נפש". זהו היעד שהציב ראש המועצה המקומית שלומי, גבי נעמן, עליו הוא גם מדבר בראיון מיוחד: "שאפתני אך בהחלט ריאלי" לדבריו. אחד מראשי המועצות הוותיקים והמנוסים במרחב הכפרי, מדבר בלהט על תוכניות ההתפתחות של היישוב הצפוני, מהפחות מוכרים לציבור בישראל.

על שולחנו מונחות תוכניות שמדברות על בנייה של אלפי יחידות דיור, ברובן המכריע צמודות קרקע, ומטרה אחת גדולה – להפוך את שלומי לעיר החמישית בגליל המערבי. "כבר היום", אומר נעמן, "שלומי נהנית מביקוש גבוה, כאשר כ-9-10 רוכשים מתחרים על כל יחידת קרקע".

למען האמת, דבריו של נעמן מגובים במספרים. שלומי, שנוסדה בשנות ה-50 כעיירת פיתוח ואכלסה בעיקר את עולי מרוקו ותוניס, סבלה לאורך השנים מקשיים רבים (וביטחוניים) אך שינתה לאחרונה את פניה. בין השאר, היא הצליחה לתפוס בעשור האחרון את המקום המכובד בתור היישוב עם הגידול הגבוה ביותר בשווי הנכסים בגליל המערבי (כ-54%). אם לפני כעשר שנים הייתם יכולים לקנות כאן בית צמוד קרקע בעלות של פחות ממיליון שקלים, אותו בית בדיוק ידרוש מכם כיום להיפרד מסכום של כ-1.5 מיליון שקלים, אם לא מעבר.

מכוונים גבוה, היישוב שלומי (צילום: מועצה מקומית שלומי)


לשמור על אופיו הקהילתי-הכפרי

העלייה לשלומי "כרוכה" בנסיעה על כביש 899 (כביש הצפון) בין נופיו המרהיבים של הגליל המערבי. היישוב שוכן בין שתי גדותיו של הכביש, על הגבעה שמדרום לכביש, והשכונות החדשות בתחומו, אשר נבנו בעשור האחרון, ממוקמות על רכס סולם צור. מאז שנת 2004 הורחב תחום השיפוט של שלומי מ-1500 דונם בלבד ל-6,000 דונמים, בהסכמה ובשיתוף פעולה עם הקיבוצים שמקיפים אותו.

אך למרות העלייה המדוברת במחירי הדיור, קצב הבנייה בשלומי רק מתגבר. כ-800 יחידות דיור נבנו כאן בחמש השנים האחרונות, ונעמן מתגאה שלמרות ההתרחבות, המועצה משקיעה מאמצים אדירים לשמור על אופיו הקהילתי והכפרי של היישוב שעטוף בטבע ושנהנה ממרחק נגיעה מחופי הגליל המערבי, ("אלו החופים היפים ביותר בארץ") הוא מדגיש.

"חשוב לנו לגדול אבל חשוב לנו גם לעשות את זה נכון", הוא מסביר, "קצב של כ-300-400 משפחות בשנה, זה מתאים לנו. לא יותר מדי, ולא פחות מדי. קצב שיאפשר לשלומי להמשיך להיות שלומי".

עיר-מושב

אחת השכונות שמסמלות את הנתונים האלה יותר מכל היא שכונת "יערית" החדשה. השכונה הראשונה שנבנית בתחומי היישוב מזה שנים, צפויה לכלול יותר מ-1,400 יחידות דיור, כאשר תמהיל הבנייה בתחומה הוא כ-70% בתים צמודי קרקע ו-30% בבנייה רוויה נמוכה. השכונה נבנית על קרקעות חקלאיות אשר השתייכו בעבר לקיבוץ אדמית, והיא חלק מתוכניות נוספות להקמת מארג של שכונות חדשות עם היקף כולל של כ-3,500 יחידות דיור.

בשכונה שווקו שני המתחמים הראשונים מתוך שלושה, כ-850 יח"ד, בהצלחה מלאה. השלב הראשון של פיתוח התשתיות במתחמים הושלם וכולל פיתוח של כל המגרשים, מים, חשמל ביוב, ניקוז וכבישים. במתחם הראשון נבנו ואוכלסו כ-100 משפחות, ובימים אלו מסתיים פיתוח המדרכות, התאורה והחניות. משתכנים רבים נמצאים בשלבים שונים של רישוי ופיתוח, ומתוכנן כאן גם מרכז מסחרי שכונתי.

באזור התעשיה של השכונה שווקו כל עשרת המגרשים למפעלים, אשר רובם יעסקו בפעילות נקיה ושקטה, כגון ייצור שתלי שיניים (כיום פועל במקום מפעל אחד, שניים נמצאים לקראת סיום הבניה ועוד שניים מתכוננים לתחילת ביצוע. שאר המפעלים בשלבים שונים של רישוי ופיתוח). "שלומי בכלל, ושכנות יערית בפרט, מגלמות עבורי את השילוב המנצח שבין חיי קהילה, שירותים מוניציפאליים ואיכות חיים", אומר בני חכמון, תושב השכונה, המתגורר ביערית מזה כשנה ביחד עם רעייתו בת-אל וארבעת בניהם, "אפשר להגיד שאנחנו נהנים כאן מכל העולמות. מערכת חינוך מצוינת, תושבים שהם כמו משפחה, ומועצה שזמינה לטובתנו בנפש חפצה".

"הגענו לשלומי משום שחיפשנו מקום שיהיה חיבור בין סוג של עיר לסוג של מושב. מקום קטן שיציע חיי קהילה, חינוך ונוחות. בלי פקקים, בלי לחץ, בלי בעיות חנייה, ועם אפשרות אמיתית לקנות בית נהדר. גרנו במשך שנים באחת השכונות החדשות בשלומית, ולאחרונה עברנו ליערית".

בני מדגיש את הקשר ההדוק שבין המועצה המקומית לתושבים. "המועצה מאד מעורבת בחיי התושבים והדלת שם תמיד פתוחה בפנינו, גם לעניינים אישיים וגם ליוזמות חברתיות", הוא אומר, "אני, לדוגמה, הקמתי בשלומי גרעין של הציבור הדתי-לאומי, והפעילות שלנו זוכה לרוח גבית מהמועצה ואפילו לתקציבים מעת לעת. יש כאן רצון לעודד תושבים שמעוניינים לקחת חלק בקהילה, לדרבן אותם ולתמוך בהם. זה אינטרס משותף שבו כל הצדדים מרוויחים".
 
לוקחים חלק בעיצוב חיי הקהילה. משפחת חכמון (צילום: מתוך האלבום המשפחתי)


"ילדי היישוב חוזרים הביתה"

לצד התמונה המעודדת, ברור שהדרך לא הייתה פשוטה. כמועצה מקומית פריפריאלית שלומי מתמודדת עם מגוון אתגרים. החל מהגירה שלילית של צעירים לאזור המרכז, דרך תנועה של "משפרי דיור" מהמועצה ליישובים הכפריים המקיפים אותה, וכלה במחסור בפתרונות תעסוקה. אולם ככל שהדברים תלויים בנעמן, אלו רק מהמורות בדרך ליעד. מה גם שהוא מציין כי ברבים מהמאבקים האלה שלומי יוצאת כשידה על העליונה.

"בוא ניקח לדוגמה את הנושא של הצעירים שלנו, שרבים מהם – לא אתכחש – עברו עם השנים למרכז בעקבות לימודים ועבודה", הוא אומר, "מצד אחד, הם מקור לגאווה. עדות לחינוך הנהדר שלנו במוסדות הלימוד של שלומי, שהוביל אותם לעשות חיל. אתם יכולים למצוא היום את הבוגרים של שלומי בכל הנקודות החשובות בחברה הישראלית. הם מתנדבים לשירות משמעותי בצה"ל, ממשיכים לקצונה, ולאחר השחרור מתקבלים ללימודים במוסדות החינוך להשכלה הגבוהה המובילים בישראל. עם סיום לימודיהם רבים מהם משתלבים בתפקידי מפתח. בכל מקום שהם מגיעים אליו הם לוקחים איתם את שלומי, ומשמשים כשגרירים מצוינים עבורנו. במיוחד כלפי מי שלא מכיר אותנו אלא שהוא נוסע לטיול בצפון".

"מצד שני, אנחנו רואים היום שרבים מילדי היישוב שנולדו וגדלו כאן חוזרים הביתה", הוא ממשיך, "אמנם עדיין לא בקצב האופטימלי, אבל בהחלט במגמה שהולכת ומתגברת. הם חוזרים לכאן עם המשפחות והילדים. הם עושים את זה משום שהם רוצים לתת לילדיהם את מה שהם קיבלו בעצמם. זאת כמובן לצד הקרבה למשפחה שנשארה בצפון".

השגרירים של שלומי. סיור תלמידים בשטח הבנייה בעיר (צילום: מועצה מקומית שלומי)


עוד במדור: ילדי הסנדקות החדשים של בן גוריון >

פארק היי טק&הטבות מס

נעמן מסביר כי הדברים מתכתבים גם עם השיפור באמצעי התחבורה. כבר היום ישנן תוכניות על הרחבת כביש 6 עד לשלומי, מה שיאפשר נסיעה ישירה משלומי למרכז ולדרום מבלי לעבור ברמזור אחד, ואפילו תוכניות על תחנת רכבת ביישוב. זאת ועוד, לנעמן ברור כי הפתרון התעסוקתי לא יכול להיות מבוסס רק על זמני ההגעה המתקצרים למרכז, ויש צורך אקוטי ביצירת מקומות עבודה חדשניים ומגוונים במועצה ובסביבתה.

מתוך הרציונל הזה, שלומי מקדמת מספר פרויקטים. בין הבולטים שבהם הוא פארק היי-טק חדיש שמוקם בשיתוף פעולה של שלומי עם נהריה, מעלות והמועצות האזוריות (מטה אשר ומעלה יוסף). הפארק עומד לקום בצומת כברי, בהשראת פארק ההיי-טק המצליח ביוקנעם, ולצידו מקודמים ברחבי המועצה מספר פרויקטים תיירותיים.

אך מה עושים את המעבר מהעיר לכפר ברמה הלוקאלית? כלומר, עם התנועה של אוכלוסיות חזקות מיישובים גדולים יחסית כמו שלומי ליישובים כפריים קטנים? מה שנקרא כאן "משפרי דיור" בנוסח גלילי? גם לזה יש לנעמן פתרון. הוא מסביר שאם במשך כ-15 שנה גם שלומי נאלצה "להשלים" עם נדידה מקומית מסוג זה, עכשיו המצב התהפך.

"עצרנו את ההגירה השלילית ואנו משאירים את האוכלוסיות החזקות בשלומי", הוא אומר, "בין השאר בזכות שורה של צעדים כמו הטבות מס בשיעור של עד 21% שיכולה לחסוך גם עשרות אלפי שקלים בשנה למשפחה, והשקעה בלתי פוסקת בתושבים ובחינוך. פשוט יצרנו מצב שבו אין למשפחה שום תמריץ לעבור משלומי, שגם מעניקה לה את החוויה הקהילתית האינטימית, וגם נותנת לה ליהנות משירותים במרחק נגיעה". חשוב גם לומר ששלומי התחזקה כלכלית בשנים האחרונות והיא ממוקמת באשכול ה-6, קרוב מאוד לאשכול ה-7, שם ממתין למשל היישוב כפר ורדים, שנחשב בשמך שנים רבות כיישוב המבוסס בגליל המערבי.

לא רק למשפרי דיור מהאזור. בניית שכונת יערית החדשה (צילום: מועצה מקומית שלומי)


תל אביבית בשלומי: "הגענו, התאהבנו"

המשפחות הצעירות שנקלטות ביישוב, מרגישות היטב את השינוי. קחו לדוגמה את בני הזוג טליה ותומר שורק. הם גרים בשלומי כבר כחמש שנים, והגיעו לכאן עם תינוק בן חודשיים.

"טיילנו בצימר, וכמו ישראלים רבים אמרנו לעצמנו, איזה חיים נפלאים יכולים להיות לנו אם נגור פה", אומרת טליה, "לשמחתי, בניגוד לאחרים שרק מדברים, תומר ואני הוצאנו את זה לפועל. אבי ז"ל, שמאד אהב את האזור, המליץ לנו לראות בית בשלומי. הגענו, התאהבנו ומאז אנחנו כאן".

טליה מספרת כי אחד היתרונות הגדולים מבחינתה ביישוב כמו שלומי הוא הקשר הישיר עם המועצה ועם הגורמים המוניציפאליים. "כל בעיה שיש לנו, אנחנו פשוט יכולים לפנות ישירות לגבי", היא אומרת, "אם הורים שגרים בעיר בקושי מצליחים לתפוס את המזכירה של המזכירה של אגף החינוך, לנו יש ערוץ תקשורת ישיר. כאמא צעירה ותושבת המקום, זה משהו בלתי-רגיל. ואני אומרת לך את זה גם בתור מישהי שגדלה בתל אביב, ויודעת להעריך את היתרונות שבעיר גדולה".

נתון משמעותי נוסף מבחינתה הוא החינוך. בעיקר מערכת החינוך לגיל הרך שמעלה על נס לא רק את תוכנית הלימודים הרגילה של משרד החינוך, אלא חיבור אמיתי ועמוק לטבע ולקהילה. "בעוד שהילדים של אחי, שגר בגבעתיים, בקושי יוצאים מהגן במהלך היום, הילד שלי נהנה בכל שבוע מיום אחד לפחות שבו הם הולכים כאן ליער ונהנים משלל פעילויות. זו לא רק חוויה לילד. זה מארג של ערכים חינוכיים כמו שמירה על הסביבה, טבע, עונות השנה וכו'. זה נהדר".

תקשורת ישירה עם המועצה. משפחת שורק (צילום: מתוך האלבום המשפחתי)


אגב, אם כבר מדברים על חינוך, חשוב לציין כי אחוז הזכאים לבגרות בשלומי הוא אחד מהגבוהים באזור ועומד (ללא החינוך המיוחד) על כ-81%. נתונים מרשימים שאותם זוקפים בשלומי לעשייה של צוותי מוסדות הלימוד, הנתמכים ברמה התקציבית על ידי המועצה, משרד החינוך ורשת אורט.

אז האם שלומי תצליח להגשים את החזון השאפתני של ראש העיר והתושבים? האם השכונות החדשות של היישוב יאכלסו בתוך כעשור עוד כ-13,000 תושבים? אם לשפוט לפי קצב ההתפתחות המזורז, ייתכן שהתשובות לשאלות הללו הן "כן, בוודאי".

מנגד, אי אפשר להתעלם מהאתגרים הרובצים לפתחה של המועצה המקומית. חלק גדול אגב דורש לא רק עשייה מקומית אלא בעיקר מוכוונים ליצירת מודעות ברמה הלאומית הנוגעת לחשיבות שבפיתוח הצפון והגליל המערבי בפרט.

*רוצים לשמוע על אפשריות המעבר לשלומי? לחצו >

כתבות נוספות בנושא:

ההחלטה שכל בעל נחלה בישראל חיכה לה

לאחר שנים של מאבק, החלטה חדשה מייצרת צפייה גדולה בקרב בעלי נחלות: "מושבניקים יוכלו להרוויח לא מעט"

זאת ילדותי השניה - הקיבוץ ש-50% מתושביו הם ילדים

"הנסיעה בשבילי האופניים, הנופים והעצמאות של הילדים מגיל צעיר". כמחצית מתושבי קיבוץ חולתה הם מתחת לגיל 18. דווקא בעמק החולה מסתתרת ממלכת ילדים אמיתית

6 מיליון דונמים של כלום

רשויות המדינה תוקעות כבר שנים את סוגיית שטחי האש בערבה ובגולן, שמונעות ממיליוני דונמים להיות מסובים לפיתוח וצמיחה. כעת יוצאים למאבק 3 ראשי מועצות